מחלת כליות כרונית - מידע רפואי

אי ספיקת כליות סופית

מי לוקה באי ספיקת כליות?

• סינון דם: הכליות מכילות מיליוני מסננים זעירים המכונים נפרונים. כשהדם עובר בכליות, הנפרונים מסננים החוצה עודף נוזלים ותוצרי פסולת מהגוף. אלו מופרשים אחר-כך מהגוף בצורת שתן.
  
  כאשר נגרם נזק לנפרונים, הכליות עלולות לאבד את יכולת הסינון שלהן, ורמות מסוכנות של נוזלים ותוצרי פסולת עלולות להצטבר. נזק לכליות עלול להוביל גם לאנמיה (מצב בו יש חסר בחמצן בגוף מפני שאין מספיק כדוריות דם אדומות שיוליכו אותו). אנמיה עלולה לגרום לחולשת שרירים, להתרככות העצמות (אוסטאומלציה) או לרככת (מחלה הפוגעת בהתפתחות העצמות).
  
• תפקידי ויסות: הכליות עוזרות לווסת את לחץ הדם ואת רמות הנתרן והאשלגן. כאשר נפגע הויסות, עלול אדם שפיתח כשל כלייתי ללקות ביתר לחץ דם ובהיפרקלמיה (מצב שבו רמות האשלגן בגוף גבוהות מדי, דבר שעלול לגרום להתפתחות נזק ללב).
  
  הכליות גם מווסתות את הקשר שבין ויטמין D לסידן. ויטמין D שאנו מקבלים מהמזון אינו פעיל וכדי שיהיה שימושי לגוף דרוש לו שינוי קל או הפעלה, המתבצעת על-ידי הכליות. ויטמין D חיוני לספיגת סידן הדרוש לבניית העצמות ולתפקוד השרירים.
  
• תפקוד הורמונלי: הכליות מייצרות מספר הורמונים חשובים, ביניהם אריתרופויטין. אריתרופויטין מעורב בייצור תאי דם אדומים אשר "מסיעים" חמצן בתוך הגוף.