16 דצמבר 2017 כ"ח כסלו תשע"ח
מעודכן לתאריך  17.09.2009  באדיבות ה 

כיב פפטי (אולקוס) - מידע רפואי

Peptic ulcer

טיפול בכיב פפטי

סוג הטיפול בכיב פפטי תלוי בגורם לו. כאשר הכיב נגרם כתוצאה מזיהום בחיידק ה. פיילורי, יטופל הזיהום בראש ובראשונה על ידי הרחקת החיידק. אם הכיב נגרם כתוצאה משימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות (NSAID), ייעשה שימוש בתרופות שתפחתנה את כמות החומצה בקיבה, או שהתרופות שגרמו לכיב תוחלפנה.

תרופות ממשפחת מעכבי משאבת מימן (PPI)

כאשר אין מדובר בזיהום חיידקי, ירשום רופא המשפחה תרופות המכונות מעכבי משאבת מימן (Proton pump inhibitors). מעכבי משאבת מימן מפחיתים את כמות החומצה המיוצרת על-ידי הקיבה.
עם קבוצת תרופות זו נמנות אומפראזול (פרילוסק), אסומפראזול (נקסיום), לנסופראזול (פרבאסיד), פנטופראזול (פרוטוניקס, פנטולוק) וראבפראזול (אסיפקס).
נטילת מעכבי משאבת המימן במשך חודש עד חודשיים תספיק על-פי-רוב כדי להביא לריפוי הכיב (משך זמן ההחלמה המדויק משתנה בהתאם למידת החומרה של הכיב). אם על המטופל לעבור אנדוסקופיה הוא יאלץ להפסיק את נטילת מעכבי משאבת המימן לפחות 14 יום לפני הבדיקה (תרופות אלו עלולות להקשות על זיהוי הכיב באמצעות האנדוסקופ).
במקרים מסוימים, מעכבי משאבת המימן גורמים לתופעות לוואי, אולם הן בדרך כלל מתונות והפיכות. עם תופעות לוואי אלו נמנים:
  • כאבי ראש.
  • שלשולים או עצירות.
  • בחילות.
  • כאבי בטן.
  • סחרחורות.
  • פריחה בעור.
 

טיפול בזיהום של החיידק ה. פיילורי

הליקובקטר פיילורי (ה. פיילורי) הוא חיידק. בדרך כלל מטפלים בזיהומים שהוא גורם בעזרת שילוב של מעכבי משאבת מימן עם שני סוגים של אנטיביוטיקות, אותן יש ליטול פעמיים ביום, במשך 7 ימים.
יש להקפיד לקחת את התרופות על-פי ההוראות, על מנת שהטיפול המשולש יהיה יעיל. בדרך כלל הכיב יתחיל להיעלם תוך ימים אחדים.
אצל 90% מהחולים משיג הטיפול תוצאות יעילות, אולם אם הבדיקות שנערכות בסיומו מראות כי הזיהום לא חוסל, ירשום הרופא שילוב שונה של אנטיביוטיקות.
כיב קיבה שנגרם על-ידי ה. פיילורי מעלה במידה קטנה את הסיכון ללקות בסרטן קיבה. מסיבה זו חשוב לוודא שהטיפול הושלם בהצלחה.

הפסקת נטילת נוגדי דלקת שאינם סטרואידים

אם הכיב הפפטי נגרם כתוצאה מנטילת תרופות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים, במידת האפשר יש להפסיק להשתמש בתרופות אלו. ראוי להיוועץ ברופא לגבי חלופות אפשריות כמו פרצטמול (אקמול, דקסמול) שאיננו גורם לכיב או מחמיר את מצבו.
אף אם יש לחולה מחלה או מצב רפואי אחר הגורם לכאבים חזקים, עשוי הרופא, במידת האפשר, להמליץ על הפסקת השימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים על מנת לאפשר לכיב להירפא.
כל עוד המטופל מבין את הסיכונים הכרוכים בדבר, הוא יכול להמשיך לקחת נוגדי דלקת שאינם סטרואידים. הרופא עשוי להמליץ על הפחתת המינון של תרופות אלו ולהעריך את הצורך של המטופל בהן לפחות אחת לשישה חודשים.
יחד עם האמור, יכול גם הרופא לרשום למטופל תרופות לשימוש שוטף ארוך טווח, היינו מעכבי משאבת מימן או תרופות מסוג חוסמי H2, שאותן יש ליטול יחד עם נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים.

אלג'ינטים

מספר נוגדי חומצה מכילים אלג'ינט, שהוא חומר אשר עוזר בהקלה על קשיי עיכול הנגרמים כתוצאה מזרימה חומצית חוזרת (acid reflux). במצב זה החומצה שבקיבה דולפת אל הוושט וגורמת שם לגירוי (צרבת).
אלג'ינטים פועלים על-ידי יצירת מחסום עשוי קצף הצף על גבי תכולת הקיבה ומונע מהחומצה שבה להגיע אל הוושט.
על המטופל ליטול נוגדי חומצה שמכילים אלג'ינטים לאחר האוכל. כאשר נוטלים אלג'ינטים שעה שהקיבה ריקה הם יעזבו אותה מהר מדי ולא יהיו יעילים.

תרופות ממשפחת חוסמי H2

תרופות אלו מפחיתות את כמות החומצה בקיבה.
לא ניתן ליטול את התרופה סימטידין השייכת למשפחת תרופות אלו, אם המטופל נוטל גם אריתרומיצין או וורפרין. זאת בשל יחסי הגומלין ביניהן אשר גורמים לתופעות לא רצויות.
בדומה לאמור לגבי תרופות ממשפחת מעכבי משאבת מימן, יש לחדול מנטילת תרופות חוסמי H2 לפחות 14 יום לפני בדיקת אנדוסקופיה. (תרופות אלו עלולות להקשות על זיהוי הכיב באמצעות האנדוסקופ).
תופעות הלוואי של התרופות אינן שכיחות. עמן נמנים:
  • שלשולים.
  • כאבי ראש.
  • סחרחורות.
  • פריחות על העור.
  • עייפות.
 

מעקב

ייתכן שלמטופל יהיו קשיי עיכול גם לאחר סיום הטיפול והחלמת הכיב. במצב כזה ניתן להקל על הסימפטומים על-ידי שינויים בתזונה ובאורח החיים.
אם קשיי העיכול נותרים בעינם, למרות השינויים שבוצעו, יכול הרופא לרשום תרופות ממשפחת מעכבי משאבת מימן או חוסמי H2, במינון נמוך ככול האפשר שהוא עדיין יעיל.