18 נובמבר 2017 כ"ט חשון תשע"ח
מעודכן לתאריך  24.10.2013 

יובש בנרתיק - מידע רפואי

Vaginal Dryness

טיפול ביובש בנרתיק

שימוש בחומרי סיכוך

לרוב יומלץ למטופלת לנסות תחילה טיפול בחומרי סיכוך וחומרים המגבירים את הלחות בנרתיק, כקו טיפולי ראשון ביובש בנרתיק, לפני קבלת החלטה על שימוש בתכשירים המכילים אסטרוגן. תכשירים אלו כוללים: 
  • חומרי סיכוך מבוססי מים. יעילותם של תכשירים אלו נמשכת מספר שעות. יש למרוח את חומר הסיכוך בפתח הנרתיק ועל הפין, לפני קיום יחסי מין, על מנת למנוע חיכוך בזמן החדירה.
  • חומרים מגבירי לחות. אלו 'מחקים' את הלחות התקינה האמורה להישמר בנרתיק. הם יעילים במשך כשלושה ימים (לאחר כל החדרה). מומלץ להשתמש בחומרים אלו לאורך זמן על מנת למנוע את גירוי הריריות הנגרם בשל היובש בנרתיק.
 
במידה שאמצעים אלו אינם מספיקים ניתן לשקול טיפול בתכשירים המכילים אסטרוגן. בדרך כלל, הטיפול היעיל ביותר ביובש בנרתיק הוא טיפול מקומי, תוך נרתיקי, באסטרוגן ולאו דווקא טיפול הניתן בבליעה או באמצעות מדבקה עורית (טיפול 'סיסטמי'). יצויין כי גם אסטרוגן הניתן בטיפול מקומי עלול לחדור אל זרם הדם, אם כי כאשר מדובר במינון נמוך, הכמויות תהיינה מזעריות.
אסטרוגן נרתיקי אינו גורם לירידה ברמת הטסטוסטרון, החיוני לתפקוד מיני תקין, וזאת בניגוד לאסטרוגן הניטל דרך הפה. טיפול תוך נרתיקי באסטרוגן אף עשוי להפחית את הסיכון ללקות בזיהומים בדרכי השתן.
מומלץ להתייעץ עם הרופא ולשקול עמו את אפשרויות הטיפול השונות. טיפול תוך נרתיקי באסטרוגן ניתן באופנים הבאים: 
  • קרם. יש להחדיר את הקרם לעומק הנרתיק. בדרך כלל תצויד האריזה במוליך מתאים. לרוב יש לבצע את החדרת הקרם לפני שנת הלילה.
  • טבליות אסטרוגן תוך נרתיקיות. טבליות אלו תוחדרנה לנרתיק בעזרת מוליך מתאים. רופא הנשים יתאים את המינון ואת תדירות המתן הנדרשת.
 
בשונה מהמצב בישראל, בארצות הברית נהוג להשתמש גם בטבעת תוך נרתיקית המפרישה אסטרוגן.
במידה שהמטופלת סובלת מסימפטומים נוספים האופייניים לגיל המעבר דוגמת גלי חום ישקול הרופא מתן טיפול סיסטמי באסטרוגן הניתן בטבליות לבליעה דרך הפה, במדבקה עורית או בג'ל.
בהתאם לחומרת הסימפטומים רצוי לשקול עם הרופא אפשרות לקבלת טיפול הורמונלי חליפי בתופעות גיל המעבר.
מומלץ להימנע משימוש בבאים כאמצעים לטיפול ביובש נרתיקי:
  • חומץ, יוגורט או שטיפות נרתיקיות.
  • קרם ידיים.
  • סבונים ריחניים או סבונים המכילים חומרים אנטי בקטריאליים.
  • קצף ושמן אמבט.
 
ככל שניתן מומלץ להימנע משימוש בחומרים מבושמים, לרבות חומרי כביסה ונייר טואלט.