מחלת הסעיפים ודלקת הסעיפים (דיוורטיקולוזיס ודיוורטיקוליטיס) - מידע רפואי

Diverticular disease and diverticulitis

מעודכן לתאריך 31.03.2010 | באדיבות ה

גורמים של מחלת הסעיפים ודלקת הסעיפים

למעי הגס יש שני תפקידים בתהליך העיכול:

ספיחת נוזלים ומלחים מהמזון.
דחיפת חומרי פסולת לא מעוכלים דרך הרקטום (שהינו הקצה שלו) אל מחוץ לגוף, דרך פי הטבעת (כך נפטר הגוף מהפסולת בצורת צואה).
המבנה של המעי הגס דומה לזה של צמיג. הוא מורכב משכבה פנימית גמישה המכוסה בשכבה חיצונית קשיחה יותר, אשר מורכבת משרירים.

חוסר בסיבים תזונתיים

אי אכילת כמות מספקת של סיבים תזונתיים נחשבת לגורם העיקרי של מחלת הסעיפים. הסיבים מגדילים את נפח הצואה ומרככים אותה, כך שנדרש פחות לחץ מהמעי כדי לדחוף אותה אל מחוץ לגוף.

לעומת זאת, כדי להוציא צואה קטנה וקשה צריכים שרירי המעי להתאמץ יותר. הלחץ שנוצר בזמן מעברה במעי הגס גורם להיווצרות אזורים חלשים בשכבה החיצונית של השרירים. אזורים אלה מאפשרים לשכבה הגמישה הפנימית להידחף דרכם החוצה וכך נוצרים הכיסים המופיעים במחלת הסעיפים.

למרות שאין עדויות קליניות אשר קושרות באופן מוחלט בין סיבים למחלת הסעיפים, קיימות עדויות נסיבתיות מכריעות. באזורים בעולם שבהם תזונה עשירה בסיבים הינה שכיחה, כמו אפריקה או דרום אסיה, מחלת הסעיפים כמעט ואינה קיימת.

מחלת הסעיפים ודלקת הסעיפים

לא ידוע מדוע חלק מהחולים במחלת הסעיפים מפתחים את דלקת הסעיפים ויתרתם אינם מפתחים אותה. דלקת הסעיפים נגרמת על-ידי זיהום של דיוורטיקולה אחת או יותר, בדרך כלל כאשר חיידקים מתרבים במהירות בתוך חתיכת צואה שנתקעת באחד הכיסים ומתפשטים משם.