מיימת ראש (הידרוצפלוס) - מידע רפואי

מיימת ראש (הידרוצפלוס) מטופלת באמצעות ניתוח.

במרבית המקרים של תינוקות אשר נולדים עם מיימת ראש, או מבוגרים וילדים שמתפתחת אצלם מיימת ראש, יידרש טיפול מיידי שיוריד את הלחץ על המוח. כאשר מיימת הראש אינה מטופלת העלייה בלחץ תפגע במוח. הטיפול יכול להיות ניתוח להשתלת 'שאנט' (צינורית המנקזת את הנוזל מהמוח) או ניתוח מסוג נוירו אנדוסקופיה (הסבר בהמשך).

ניתן לטפל בלוקים במיימת ראש עם לחץ תקין (לרוב אנשים מבוגרים) באמצעות ניתוח להשתלת 'שאנט'. יש לקחת בחשבון שלא בכול המקרים הטיפול הזה יהיה יעיל. 

כאשר באים לשקול ניתוח להשתלת 'שאנט', ראוי לבחון את הסיכונים הנובעים מסיבוכים אפשריים לעומת התועלת הצפויה. הפחתת הסימפטומים עקב ניקוז מותני או עירוי מותני (פרטים על בדיקות אלו מופיעים בפרק 'אבחון') יכולה להעיד על כך שניתוח עשוי להועיל.

במסגרת הניתוח משתילים צינורית דקה המכונה 'שאנט' בתוך המוח. עודף נוזל השדרה שבמוח מתנקז באמצעות הצינורית לחלק אחר בגוף, לרוב חלל הבטן, ושם נספג לזרם הדם. ההתקן המושתל מכיל גם שסתום המווסת את ניקוז נוזל השדרה ומוודא שהוא אינו מהיר מהנדרש. ניתן לחוש בנוכחותו של השסתום מתחת לעור הקרקפת כיוון שהוא יוצר שם מעין נפיחות קלה.

הניתוח שנערך תחת הרדמה כללית מתבצע על ידי נוירו כירורג (מנתח מוח ומערכת העצבים) ואורך בין שעה לשעתיים. לאחר הניתוח המטופל יישאר מאושפז בבית החולים מספר ימים, לשם החלמה ומעקב. החתך בקרקפת שמתבצע במהלך הניתוח נסגר באמצעות חוט תפירה מיוחד, כזה שיתמוסס מעצמו מאוחר יותר או כזה שיוסר בעת הביקורת הרפואית. לעיתים החתך נסגר באמצעות סיכות הידוק ואלו יוסרו בעת הביקורת הרפואית.

כאשר צינורית השאנט נסתמת או מזדהמת יהיה צורך בניתוח להחלפתה.

הליך חלופי לניתוח השתלת שאנט הוא פיום אנדוסקופי של רצפת החדר השלישי. הליך זה כולל יצירת נקב ברצפת המוח, דבר שמאפשר לנוזל שדרה הכלוא בחללי המוח לזרום לפני השטח של המוח ומשם הוא ייספג לכלי הדם. פיום אנדוסקופי של רצפת החדר השלישי אינו הליך שמתאים לכול המקרים, אך ייתכן שהוא יועדף כאשר הצטברות נוזל השדרה נובעת מחסימה (מיימת ראש חסימתית). 

במסגרת הניתוח שמתבצע תחת הרדמה כללית ואורך כשעה, קודח הנוירוכירורג חור קטן בעצם הגולגולת. דרך החור הוא מחדיר אנדוסקופ (צינורית דקה שבקצה שלה מותקן מקור אור ומצלמת וידאו) שבאמצעותו יכול לראות את חדרי המוח ולבצע את הנקב הנדרש. בתום הניתוח החתך בגולגולת נסגר על ידי תפירה. 

הסיכון להתפתחות זיהום בעקבות ניתוח זה קטן מהסיכון להזדהמות בעקבות ניתוח שאנט. יחד עם זאת, ככול ניתוח פולשני, גם ניתוח זה אינו חף מסיכונים. השלכות הניתוח על מצבו של המטופל אמורות להיות דומות לאלו של ניתוח השאנט. קיים סיכון שהנקב ברצפת המוח ייסתם לאחר מספר חודשים או שנים, וכתוצאה מכך יחזרו הסימפטומים. 

אדם שעבר ניתוח כלשהו בעקבות מיימת ראש, כדאי שיישא עמו דרך קבע כרטיס המעיד על מצבו. הדבר חיוני במקרה של אירוע רפואי ובייחוד כאשר יש סימפטומים הנובעים מחסימה או מזיהום.