שפה שסועה

התפתחות הפנים והשפה העליונה מתרחשים אצל העובר בשבועות 5-9 להריון. שפה שסועה היא היפרדות או פיצול של השפה העליונה, החיך העליון או שניהם, והדבר קורה כאשר אזורים שונים בפנים של העובר לא מתאחדים כראוי.

שפה שסועה וחיך שסוע אינם בהכרח חלק מתסמונת רחבה יותר של מומים מולדים, אך לעיתים הם מהווים חלק מסדרה של מומים מולדים.

מדובר במום המולד השכיח ביותר באזור הפנים. אחד מכל 700 תינוקות ייוולד עם שסע בחיך או בשפה כאשר חומרת השסע וסוגו משתנים מילד לילד. כמחצית מהתינוקות הסובלים משסע נולדים עם חיך שסוע, כרבע עם שפה שסועה וכרבע נוסף מציגים שילוב של השניים. שפה שסועה או שילוב של שפה וחיך שסועים נפוצים יותר בקרב בנים, אך חיך שסוע לבדו נפוץ יותר בקרב בנות.

אף כי הגורם לשסע אינו ידוע הרי מרבית המחקרים מצביעים על כך שהמום נגרם כתוצאה משילוב של גורמים סביבתיים ותורשתיים.

טיפול

חיך ושפה שסועים ניתנים לתיקון באמצעות ניתוח המשאיר צלקת מזערית בלבד והוא בעל אחוזי הצלחה גבוהים. לאחר הטיפול מרבית הילדים נהנים ממראה ודיבור תקינים. במקרים מסוימים יש צורך בתוכנית טיפול ארוכת טווח הכוללת ליווי של מספר אנשי מקצוע ולעיתים יש צורך במעקב לאורך תקופה של עד 20 שנים.

קיימים שני סוגים של שפה שסועה:

• חד צדדי - השסע מופיע בצד אחד של השפה.
• דו צדדי - השסע מופיע בשני צידי השפה.
  
  

גודלו של השסע יכול לנוע מחריץ קטן בשפה (שסע חלקי) ועד שסע גדול שמשתרע עד לנחיר (שסע מלא).

תצורת המום של חיך שסוע יכולה לנוע מפתח בחלק האחורי של החיך הרך לכיוון הגרון ועד להיפרדות כמעט מוחלטת של גג הפה.

בנוסף להשפעה על ההופעה החיצונית, חיך ושפה שסועים יכולים לגרום לסימפטומים נוספים.

הפרעות אכילה

תינוקות הלוקים בשסע עלולים לסבול מבעיות בזמן אכילה, בעיקר כאשר קיים שסע בחיך, כי אז התינוק מתקשה לינוק. ניתן לפתור את הבעיה על ידי שימוש בבקבוק האכלה מיוחד.

זיהומים באוזן והפרעות שמיעה

ילדים בעלי חיך שסוע מפתחים לעיתים קרובות דלקת אוזן תיכונה תפליטית, המכונה גם "אוזן דביקה" (glue ear). במצב זה נוזלים דביקים מצטברים באוזן התיכונה מאחורי עור התוף וכתוצאה מכך עלולה להיות ירידה בשמיעה ואף התפתחות זיהומים. לילדים עם חיך שסוע יש לערוך בדיקות אוזניים ושמיעה לעיתים קרובות.

הפרעות שפה ודיבור

החיך משחק תפקיד חשוב ביצירת קולות ודיבור. חיך שסוע שאינו מתוקן בניתוח עלול לגרום להפרעות דיבור ולכן יש חשיבות לבצע את הניתוח לפני שלב רכישת השפה. בעקבות הניתוח הסבירות שהילד יסבול מהפרעות דיבור היא נמוכה. כמחצית מהילדים שעברו את הניתוח עדיין יזדקקו לסיוע של קלינאית תקשורת וחלקם יזדקקו לניתוח נוסף. מומלץ שקלינאית תקשורת המתמחה בהפרעות דיבור ושפה תעקוב אחר התקדמות הילד.

היגיינת השיניים

חיך ושפה שסועים יכולים לגרום לשינויים במבנה הפה ולבעיות בהתפתחות השיניים וליצירת שיניים המועדות לריקבון. קיימת חשיבות רבה למעקב שגרתי תכוף אחר מצב השיניים על ידי רופא שיניים.

בעיות פסיכולוגיות

חיך ושפה שסועים הם בעלי השפעה נפשית על הילד ועל הוריו. ההורים עלולים לחוש אשמה או כעס והילד עלול לחוש שהוא פגום. תמיכה פסיכולוגית וייעוץ עשויים לסייע רבות.

חיך שסוע נסתר

חיך ושפה שסועים נראים לעין בעת הלידה. יחד עם זאת קיים סוג של חיך שסוע המכונה 'שסע תת רירי' (submucous cleft palate), שמכוסה על ידי ציפוי הפה.

סימפטומים שיכולים לרמז על שסע תת רירי כוללים:

• לעיתים קרובות חלב יוצא החוצה דרך האף בעת האכלה.
• חוסר יכולת למצוץ דרך קשית או לנשוף ולכבות נרות.
• דיבור אפי – דיבור שנשמע כאילו יוצא מהאף.

כאשר מופיעים הסימפטומים הללו מומלץ לפנות לרופא המטפל לשם ברור.

חיך או שפה שסועים מופיעים כאשר המבנים שיוצרים את השפה העליונה או החיך לא מתאחדים כראוי אצל העובר. במרבית המקרים של חיך או שפה שסועים לא קיים גורם ברור, אם כי הגורמים יכולים להיות תורשתיים או סביבתיים, או שילוב של שניהם.

גורמים תורשתיים

מחקרים מצביעים על כך שגנים מסוימים שיורש הילד מהוריו עלולים לגרום להופעה של חיך או שפה שסועים בהסתברות גבוהה יותר. במרבית המכרעת של המקרים ילדים להורים שנולדו עם שסע לא ילקו בתופעה.

גורמי סיכון סביבתיים

מספר גורמים סביבתיים עלולים להעלות את הסיכון ללידת תינוק עם חיך או שפה שסועים.

חוסר בחומצה פולית במהלך ההריון

מחקר מצא שהסיכון ללידת ילד עם חיך או שפה שסועים גבוה פי למעלה מארבעה כאשר האם אינה נוטלת תוספי חומצה פולית במשך שלושת חודשי ההריון הראשונים. מומלץ לכל הנשים ההרות לצרוך תוסף תזונה של חומצה פולית במהלך ארבעת החודשים הראשונים של ההריון מאחר שחומצה פולית מפחיתה את הסיכון להיווצרות מומים מולדים, לרבות ספינה ביפידה (סדרה של מומים מולדים המשפיעים על התפתחות חוט השדרה ומערכת העצבים) וחיך שסוע.

עישון

אישה הרה שמעשנת מגבירה את הסיכון ללידת תינוק עם שסע. ההשפעה של עישון סביל אינה ידועה אך מומלץ להימנע משהייה במקומות בהם מעשנים באינטנסיביות.

צריכת אלכוהול

מחקרים הראו קשר בין צריכת אלכוהול במהלך ההריון ובין התפתחות של חיך ושפה שסועים אצל העובר.

השמנה ותזונה

נשים בעלות משקל עודף נמצאות בסיכון מוגבר ללידת תינוק עם שסע. תזונה לקויה במהלך ההריון עלולה גם היא להעלות את הסיכון ללידת תינוק בעל שסע.

נטילת תרופות במהלך ההריון

בעיקרון מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לפני נטילת תרופות במהלך ההריון. מספר תרופות עלולות להגביר את הסיכון ללידת תינוק עם חיך ושפה שסועים ולפיכך יש להיוועץ ברופא המטפל במידה שהאישה נוטלת אותן. תרופות אלו כוללות:

• מטוטרקסט (methotrexate) – תרופה המשמשת לטיפול בסרטן, דלקות פרקים ופסוריאזיס.
• איזוטרטינוין (isotretinoin) – תרופה המשמשת לטיפול באקנה.
• תרופות נוגדות פרכוסים – תרופות המשמשות לטיפול במחלת הנפילה (אפילפסיה).

תסמונת פייר-רובין (Pierre Robin syndrome)

תסמונת פייר-רובין היא מצב נדיר בו התינוק נולד עם לסת תחתונה קטנה במיוחד, דבר שגורם ללשון לצנוח אחורנית לכיוון הגרון (glossoptosis). כתוצאה מכך עלולים להיווצר קשיי נשימה וחסימה של דרכי הנשימה. מרבית התינוקות הלוקים בתסמונת פייר-רובין סובלים גם מחיך שסוע. הניתוח לתיקון החיך עלול להידחות כאשר קיימות בעיות מתמשכות הנוגעות לחסימת דרכי הנשימה.

ניתן לאבחן שסעים אצל העובר באמצעות בדיקת על קול (אולטרסאונד) במסגרת סקירת מערכות מאוחרת שנערכת בדרך כלל בין השבועות 21-24 של ההריון.

כאשר חיך ושפה שסועים אינם מאובחנים במסגרת הסקירה הרי הם מתגלים זמן קצר לאחר הלידה. עם זאת, ייתכן ששסע תת רירי (מצב בו השסע מוסתר מתחת לציפוי הפה) יתגלה רק לאחר מספר חודשים ואף שנים, שעה שעולות בעיות בהתפתחות הדיבור.

הצוות הטיפולי

לאחר ביצוע האבחנה מופנים האם והתינוק לטיפול שיכלול בשלב ראשון הדרכה על ידי אחות מוסמכת בנוגע להאכלת התינוק ובהמשך יוחלט על דרך הטיפול המיטבית.

הטיפול מתבצע הן במסגרת הקהילה באמצעות קופת החולים (למשל קלינאית תקשורת או רופא ילדים) והן במסגרת מרכזים רפואיים, דוגמת המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל-אביב או הדסה בירושלים.

הצוות הטיפולי מורכב ממומחים שונים שמשתפים פעולה בהתאם לצורך:

• אחות – מספקת ייעוץ ראשוני והדרכה בנוגע להאכלה.
• מנתח פלסטי – רופא שמבצע את הניתוח לתיקון השסע.
• קלינאית תקשורת.
• אורתודנט – רופא שיניים המומחה ביישור שיניים באמצעות התקנים שונים.
• רופא שיניים לילדים.
• רופא אף אוזן גרון המאבחן ומטפל בבעיות שמיעה.
• פסיכולוג.
• רופא ילדים.

תוכנית טיפולים

תוכנית הטיפולים מותאמת למקרה ובמרבית המקרים היא תכלול מספר שלבים:

• מרגע הלידה ועד גיל 6 שבועות: בדיקות לאבחנת חיך ושפה שסועים, ייעוץ להורים, בדיקת שמיעה והערכת אכילה.
• שלושה חודשים: ניתוח לתיקון שפה שסועה.
• 6-12 חודשים: ניתוח לתיקון חיך שסוע.
• 18 חודשים: הערכת דיבור.
• 3 שנים: הערכת דיבור.
• 5 שנים: הערכת דיבור.
• 8-11 שנים: הכנסת שתל עצם לשסע באזור החניכיים (במידת הנדרש).
• 11-15 שנים: טיפול ליישור השיניים (אורתודנטי).

מומלץ מאד לבצע מעקב אחר התפתחות הילד כדי לגלות בשלב מוקדם כל בעיה שעלולה לצוץ.

האכלה

ילד הלוקה בשסע צריך לעבור הערכה הנוגעת ליכולתו לאכול כי הדבר עלול להשפיע למשל על יכולת היניקה משד עקב הרווח בגג הפה. אחות שהתמחתה בתחום אמורה לסייע לאם ובמידה שהתינוק מתקשה לינוק ללמד אותה שיטות האכלה חלופיות. אלו כוללות שאיבה של חלב האם מהשד באמצעות משאבה והעברתו לבקבוק מיוחד גמיש שממנו יכול התינוק לינוק ביתר יעילות.

ניתוח לתיקון השפה

הניתוח לתיקון השפה מתבצע בידי פלסטיקאי, על פי רוב כאשר הילד בן שלושה חודשים. הניתוח מתבצע תחת הרדמה כללית והוא אורך כשעה (כאשר הפגם חמור תידרש לניתוח יותר משעה).

בדרך כלל הניתוח מותיר צלקת קטנה אותה ישתדל המנתח להסוות בעזרת קווי השפה הטבעיים.

ניתוח לתיקון החיך

הניתוח לתיקון החיך מבוצע כשהילד בן 6 חודשים. במהלך הניתוח השרירים ורירית החיך מחוברים כיאות ולרוב אין צורך בהשתלת רקמה נוספת לשם השלמת הניתוח. הניתוח מתבצע תחת הרדמה כללית ואורך בדרך כלל כשעה וחצי.

ניתוח משלים

בחלק מהמקרים יש צורך בביצוע ניתוח נוסף על מנת לשפר את המראה והתפקוד של השפתיים והפה. אם למשל קיים שסע בחניכיים, אזי בגיל 9 עד 12 תושתל עצם במרווח הקיים ואם הלסתות לא התפתחו באופן שווה הדבר ניתן לתיקון בעזרת ניתוח בתום תהליך הגדילה, בסביבות גיל 18. הצוות המטפל יכול להעריך האם הילד יאלץ לעבור ניתוח משלים.

שמיעה

לאחר הלידה מעריך רופא מומחה את שמיעת התינוק וההערכה נוספת מתבצעת לאחר ביצוע ניתוח לתיקון הפגם. בנוסף יש לערוך בדיקות שמיעה תקופתיות במסגרת המרפאה בה מטופל הילד.

ילדים הלוקים בחיך שסוע נמצאים בסיכון יתר לפתח דלקת אוזן תיכונה תפליטית, המכונה גם "אוזן דביקה" (glue ear). בחלק מהמקרים, כתוצאה מחיך שסוע, צינור החצוצרה (eustachian tube) אשר מחבר בין החלק האחורי של האף ובין האוזן התיכונה אינו נפתח ונסגר כראוי. במצב זה הפרשות דביקות מצטברות באוזן התיכונה ואלו עלולות לגרום להפרעות בשמיעה.

כאשר קיימת הפרעת שמיעה משמעותית ייתכן שרופא אף אוזן גרון ימליץ על הכנסת צינורית פלסטיק זעירה המכונה חבק (grommet) לתוך עור התוף. הצינורית מאפשרת ניקוז של ההפרשות הדביקות החוצה ושיפור השמיעה. לעיתים יומלץ על שימוש במכשיר שמיעה.

טיפול בהפרעות דיבור

ניתוח לתיקון חיך שסוע מפחית בצורה משמעותית את הסיכון להתפתחות הפרעות דיבור. יחד עם זאת כמחצית מהילדים שעברו ניתוח לתיקון החיך עדיין יזדקקו לטיפול כלשהו בהפרעות דיבור. לעיתים נדירות, כאשר הדיבור יהיה בעל טון מאונפף יהיה צורך בניתוח נוסף לתיקון הפגם.

לאחר הניתוח תבצע קלינאית תקשורת הערכת מצב ובהמשך תבוצע הערכה נוספת בגיל 3 שנים. במידה שמתגלה בעיה בהגייה או בשימוש בשפה, קלינאית התקשורת מלמדת את ההורים מספר תרגילי דיבור אותם יש לבצע עם הילד ובחלק מהמקרים היא עובדת ישירות עם הילד על שיפור ההגייה.

לרוב הבעיות נפתרות בטרם ימלאו לילד 7 שנים.

ילדים שנולדו עם רק עם שפה שסועה לא יזדקקו בדרך כלל לטיפול בהפרעות דיבור.

טיפולי שיניים

כאשר השסע כולל את אזור החניכיים, נפוץ לראות סטייה של השיניים באחד מצידי הפה, ולעיתים יש חוסר או עודף של שן. רופא השיניים שעורך מעקב אחר התפתחות שיני הילד ימליץ במידת הצורך על טיפול מתאים. ייתכן שהילד יזדקק לטיפול ליישור השיניים (טיפול אורתודנטי) שכולל שימוש בהתקנים שונים, לרבות 'גשר'.

ילדים עם שסע נמצאים בסיכון יתר לריקבון של השיניים ולכן חשוב ללמדם נוהלי היגיינת שיניים ולהקפיד על הביצוע.

השלכות נפשיות על ההורים

לידת תינוק עם שסע יכולה להיות בעלת השפעה נפשית משמעותית על הוריו, שמתבטאת בתחושות אשמה, כעס, הלם, חוסר אונים או אכזבה. חשוב להבין שבמרבית המקרים לא ניתן למנוע את הופעת השסע וההורים אינם אשמים בכך. חלק מההורים אף חוששים חשש שווא שלא יצליחו להיקשר לתינוק.

הצוות המטפל הוא הכתובת לתמיכה ולמענה על כול תהייה או חשש ולעיתים ראוי להסתייע בפסיכולוג. גם חקירת ולימוד הנושא מסייעת להורים להתמודד עם המצב בצורה טובה יותר וכך אף התייעצות עם הורים אחרים שהתמודדו עם מצבים דומים.

השלכות נפשיות על הילד

שסע עלול לגרום להשפעות נפשיות על הילד, בעיקר בתקופה בה הוא (או היא) מתחיל לבוא במגע עם ילדים אחרים. ברגע שהילד בוגר דיו כדי שיקלוט הסבר על מצבו מומלץ להסביר לו (או לה) אגב שיחה רגילה. ניתן גם להסתייע בשירותי פסיכולוגית ילדים קלינית.

מוטב לנקוט גישה מציאותית כאשר מסבירים לילד על משך הטיפול ועל התוצאות הצפויות. מרבית הילדים זקוקים לטיפול מתמשך, לעיתים עד להיותם בני 20. על אף שההסבר יכול להיות מתסכל, מתן תקווה כוזבת וציפיות לא מציאותיות עלולות לגרום לנזק גדול יותר.

ניתן לחזק את עצמאותו של הילד על ידי שיתופו בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לטיפול ולחייו באופן כללי. הורים המוטרדים מההתפתחות החברתית והנפשית של ילדם יכולים לפנות לעזרת פסיכולוגית ילדים קלינית.

ריקבון השיניים

ילדים עם שסעים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח ריקבון של השיניים. הדבר נובע בין היתר מצפיפות של השיניים, דבר שמקשה על שמירת שיניים נקיות.

כדי להפחית סיכון לריקבון כדאי להקפיד על:

• ביצוע מעקב על ידי רופא שיניים אחת ל-6 חודשים.
• עידוד הילד לצחצח את שיניו לאחר כל ארוחה גדולה. בגיל בית הספר ניתן לציידו במשחת שיניים ומברשת שיניים קטנה.
• שימוש במי פה המכילים פלואוריד לפחות פעם ביום.
• הגבלת כמות המזונות והמשקאות המתוקים שהילד צורך. אלו מגבירים את הסיכון לריקבון השיניים.
• הגבלת כמות המזונות העמילניים שהילד צורך (בפרט בין הארוחות), לרבות צ'יפס, לחם לבן ועוגיות.

במקרים רבים לא ניתן למנוע הופעה של חיך או שפה שסועים אולם ניתן להפחית את הסיכון לכך באמצעות נטילת תוסף של חומצה פולית והימנעות מעישון ומצריכת אלכוהול במהלך ההריון.

תוסף חומצה פולית

מחקר מצא שהסיכון ללידת ילד עם חיך או שפה שסועים גבוה פי למעלה מארבעה כאשר האם אינה נוטלת תוספי חומצה פולית במשך שלושת חודשי ההריון הראשונים.

משרד הבריאות ממליץ לנשים המתעתדות להתעבר ולכאלו הנמצאות ב- 12 השבועות הראשונים להריונן ליטול מנה יומית של חומצה פולית (תוסף תזונה) במינון של 0.4 מיליגרם.

בנוסף לכדורי חומצה פולית מומלץ לצרוך גם מזונות עשירים בחומצה פולית טבעית, כגון ירקות עם עלים ירוקים, קטניות ופירות הדר. חשוב להדגיש שצריכת מזונות אלו אינה תחליף לכדורי חומצה פולית, מאחר שרק החומצה הפולית בכדורים נספגת ב-100% בגוף.