התקרחות - מידע רפואי

בתהליך ההתקרחות נושר שיער הראש, לעיתים עד מצב של קרחות מוחלטת.
בחלק מהמקרים נשירת השיער היא תופעת לוואי של תרופות לטיפול בסרטן ובמקרים אלה ההתקרחות היא לרוב זמנית.
נשירת שיער עלולה לגרום לבעיות בביטחון ובהערכה העצמית.

הסוגים העיקריים של נשירת שיער הם:

 

הצורה הנפוצה ביותר של נשירת שיער היא ההתקרחות הגברית, המכונה גם "התקרחות אנדרוגנית" (Androgenic alopecia). חרף שמה, היא עלולה לפגוע גם בנשים.

אלה הם "כתמים" של התקרחות, העלולים להופיע ולהעלם. 1 מכל 100 אנשים יסבול מהתופעה. היא עוברת בתורשה בכחמישית מהמקרים. רוב הלוקים בה הינם אנשים צעירים.

משערים שקרחת אזורית נגרמת כתוצאה מפגם במערכת החיסון. לא נמצא עדיין טיפול יעיל לתופעה, אך ברוב המקרים השיער צומח בחזרה לאחר כשנה.

אצל כחמישית מבעלי הקרחת האזורית עלולה להתחולל התקרחות מוחלטת של שיער הקרקפת (Alopecia totalis), או אפילו של כל שיער הקרקפת והגוף (Alopecia universalis).

התקרחות מפוזרת מכונה גם בשם "נשירת טלוגן". זהו מצב נפוץ למדי שבו יש התדלדלות ניכרת של השיער בצורה אחידה על פני הקרקפת, מבלי שייווצרו בה אזורים של קרחות.

השיער נושר מהקרקפת ומאזורים אחרים בגוף.
לעיתים קרובות התקרחות מפוזרת נגרמת כתוצאה ממתח נפשי או מטיפול תרופתי. בדרך כלל התקרחות מפוזרת חולפת מעצמה לאחר מספר חודשים.