התקרחות - מידע רפואי

בתהליך ההתקרחות נושר שיער הראש, לעיתים עד מצב של קרחות מוחלטת.

בחלק מהמקרים נשירת השיער היא תופעת לוואי של תרופות לטיפול בסרטן ובמקרים אלה ההתקרחות היא לרוב זמנית.

נשירת שיער עלולה לגרום לבעיות בביטחון ובהערכה העצמית.

הסוגים העיקריים של נשירת שיער הם:

• התקרחות גברית (Male-pattern baldness).
• קרחת אזורית (Alopecia areata).
• התקרחות מפוזרת (Telogen effluvium).

התקרחות גברית

הצורה הנפוצה ביותר של נשירת שיער היא ההתקרחות הגברית, המכונה גם "התקרחות אנדרוגנית" (Androgenic alopecia). חרף שמה, היא עלולה לפגוע גם בנשים.

קרחת אזורית

אלה הם "כתמים" של התקרחות, העלולים להופיע ולהעלם. 1 מכל 100 אנשים יסבול מהתופעה. היא עוברת בתורשה בכחמישית מהמקרים. רוב הלוקים בה הינם אנשים צעירים.

משערים שקרחת אזורית נגרמת כתוצאה מפגם במערכת החיסון. לא נמצא עדיין טיפול יעיל לתופעה, אך ברוב המקרים השיער צומח בחזרה לאחר כשנה.

אצל כחמישית מבעלי הקרחת האזורית עלולה להתחולל התקרחות מוחלטת של שיער הקרקפת (Alopecia totalis), או אפילו של כל שיער הקרקפת והגוף (Alopecia universalis).

התקרחות מפוזרת

התקרחות מפוזרת מכונה גם בשם "נשירת טלוגן". זהו מצב נפוץ למדי שבו יש התדלדלות ניכרת של השיער בצורה אחידה על פני הקרקפת, מבלי שייווצרו בה אזורים של קרחות.

השיער נושר מהקרקפת ומאזורים אחרים בגוף.

לעיתים קרובות התקרחות מפוזרת נגרמת כתוצאה ממתח נפשי או מטיפול תרופתי. בדרך כלל התקרחות מפוזרת חולפת מעצמה לאחר מספר חודשים.

תסמיני ההתקרחות הגברית

התקרחות גברית היא תורשתית. היא מתחילה להופיע בדרך כלל לקראת תום העשור השלישי או במהלך העשור הרביעי לחיי אדם. נדיר שאצל גברים הסובלים ממנה, יופיעו סימפטומים ראשונים של נשירת שיער מאוחר יותר מאשר בשלבים אלה של חיו.

התקרחות גברית מכונה כך מפני שיש לה תבנית אופיינית.

בדרך כלל תיווצר תחילה נסיגה של קו השיער. לאחר מכן תחול התדלדלות בשיער שבחלק העליון של הראש ובצידי הראש. כך נוצרת תבנית שיער דמוית פרסה, באחורי ובצידי הראש. במקרים נדירים, ההתקרחות הגברית מובילה לקרחת מוחלטת.

התקרחות גברית פוגעת בכמחצית מהגברים מעל גיל 50.

אצל רוב הנשים מדלדל השיער עם הגיל, אולם נשים מאבדות בדרך כלל שיער רק מהחלק העליון של הראש. התקרחותן בולטת יותר אחרי גיל המעבר (Post menopause).

קרחת אזורית

קרחת אזורית גורמת להופעת "כתמי" קרחות, בגודל של מטבע גדול. הקרחות מופיעות בדרך כלל על הקרקפת, אולם הן יכולות להיות בכל מקום בגוף, כולל הזקן, הגבות והריסים.

ברוב המקרים אין סימפטומים נוספים.

במקרים של קרחת אזורית, לעיתים קרובות השיער צומח מחדש תוך שהוא נראה לבן ודק. במרבית המקרים השיער יחזור בסופו של דבר לצבעו המקורי.

בקרקפתו של אדם יש בממוצע 100,000 שערות.

השערה נוצרת בזקיקי השיער (שרשי השיער). כל שערה צומחת במשך כ-3 שנים, לאחר מכן נושרת ובמקומה צומחת שערה חדשה. אנו משירים בין 40 ל-120 שערות מדי יום.

די-הידרו-טסטוסטרון (Dihydrotestosterone, DHT)

התקרחות גברית נגרמת בשל מצב בו זקיקי השיער רגישים מדי, וקשורה להורמון המכונה די-הידרו-טסטוסטרון, המיוצר מההורמון הגברי טסטוסטרון.

כאשר הכמות של הורמון זה גדולה מדי, מגיבים אליו זקיקי השיער: השיער הופך דק יותר, ונושר לאחר תקופה קצרה מהרגיל.

תהליך ההתקרחות הוא הדרגתי מפני שזקיקים שונים מושפעים בזמנים שונים.

חוסר איזון במערכת החיסון (Immune system imbalance)

קרחת אזורית קשורה לחוסר איזון במערכת החיסון. זקיקי השיער אינם ניזוקים לצמיתות, ובמקרים רבים השיער צומח בחזרה בתוך מספר חודשים. בכחמישית המקרים קרחת אזורית היא תורשתית.

גורמים נוספים:

• מחלות שונות כמו אנמיה.
• מתח נפשי.
• זיהום פטרייתי.
• בעיות בבלוטת התריס.
• טיפול תרופתי בסרטן.

גם נשים בהריון או לאחר לידה עלולות לסבול מנשירת שיער מוגברת.

קל לזהות התקרחות גברית משום שיש לה תבנית אופיינית, הן מבחינת העיתוי בחיי המתקרח, היינו, מתחילה כמעט תמיד, לקראת תום העשור השלישי או במהלך העשור הרביעי לחיי אדם (אף שלעתים היא יכולה להתחיל גם קודם לכן) והן מבחינת הצורה שלה. תחילה יש נסיגה של קו השיער והתדלדלות בשיער שבחלק העליון של הראש ובצידי הראש.

אצל נשים ניתן להבחין בנשירת שיער בדרך כלל אחרי גיל המעבר (Post menopause). תחילה ידלדל השיער בחלק העליון של הראש.

אם תהליך נשירת השיער אינו דומה לתהליך האופייני, כדאי לפנות לרופא כדי לברר מה גורם לכך. יכול להיות שהוא קשור למחלה כמו אנמיה או לזיהום פטרייתי בקרקפת. רופא המשפחה יכול להפנות את המטופל לבדיקות או לרופא מומחה.

במקרים של קרחת אזורית (Alopecia areata) אין סימפטומים בולטים מלבד "כתמי" התקרחות המופיעים לרוב על הקרקפת. לעיתים יבחינו בתופעה בן או בת זוג של המתקרח או הספר שלו, בטרם הוא עצמו יבחין בכך.

אם נשירת השיער נגרמת כתוצאה מזיהום או ממחלה כמו אנמיה, הטיפול בגורם ימנע את המשכה. בחלק מהמקרים, כמו לאחר טיפול בסרטן, השיער יכול לצמוח מחדש.

קיימות שתי תרופות יעילות לטיפול בהתקרחות גברית:

• פינסטריד (Finasteride)
• מינוקסידיל (Minoxidil)

פינסטריד

התרופה פינסטריד לטיפול בהתקרחות גברית משווקת בישראל בשם המסחרי פרופציה (Propecia). היא ניטלת בטבליות ומחייבת מרשם רופא. התרופה מונעת מההורמון טסטוסטרון (Testosterone) להפוך להורמון די-הידרו-טסטוסטרון (Dihydrotestosterone – DHT).

די-הידרו-טסטוסטרון גורם לזקיקי השיער להתכווץ. לכן מניעה של הייצור שלו מאפשרת לזקיקי השיער לחזור לגודלם התקין.

על-פי המחקרים, אצל כשני שליש מהגברים הנוטלים פינסטריד יש צמיחת שיער מסוימת. אצל השליש הנותר אין צמיחה מחודשת של השיער, אולם אצל רובם נשירת השיער נפסקת. בדרך כלל מושגת תוצאה כלשהי רק כעבור לפחות ארבעה חודשים של טיפול.

על פי רוב השיער חוזר לנשור עם הפסקת הטיפול. בדרך כלל אין לתרופה תופעות לוואי, אך מטופל אחד מתוך כל 50 יחווה ירידה בחשק המיני.

מינוקסידיל

החומר מינוקסידיל קיים בתכשירים לשימוש חיצוני שיש למרוח על הקרקפת מידי יום. ניתן לרכוש אותם ללא מרשם רופא.

קיימים בארץ מספר תכשירי מינוקסידיל, בהם אלופקסי (Alopexy), הרגיין (Hairgaine), הייר-טריט (Hair-treat) ומינוקסי (Minoxi).

לא ידוע במדויק כיצד פועלת התרופה מינוקסידיל, אך עובדה שהיא מאטה את תהליך ההתקרחות בערך אצל מחצית מהגברים המשתמשים בה, ואף אצל כ-15% מהם השיער ישוב לצמוח.

כשליש מהגברים המשתמשים במינוקסידיל לא יחושו שינוי בנשירת השיער שלהם.

כמו בטיפול בפינסטריד, גם לטיפול במינוקסידיל לא תהיה השפעתה ניכרת אלא לאחר שימוש בן לפחות 4 חודשים. גם במקרה דנן תהליך ההתקרחות יתחדש בדרך כלל עם הפסקת הטיפול. תופעות לוואי אינן נפוצות.

התקרחות נשית

התרופה היחידה לטיפול בנשירת שיער אצל נשים היא מינוקסידיל. זו עשויה לעזור לשיער לצמוח אצל 20-25% מהנשים המשתמשות בה. אצל רובן היא תאט או תעצור את נשירת השיער.

טיפולים נוספים:

• חבישת פאות.
• השתלת שיער (העברת שיער מצידי ואחורי הראש).
• ניתוח פלסטי (כמו Scalp reduction, שבו האזור הקרח מוסר, וחלק שבו יש שיער נמתח קדימה).

קרחת אזורית (Alopecia areata)

לא קיים טיפול יעיל באופן מוחלט להתקרחות אזורית. בכ-8 מכל 10 מקרים השיער צומח מחדש ללא טיפול לאחר כשנה. לכן מומלץ להתאזר בסבלנות ולקוות לטוב, במיוחד אם יש למטופל רק מספר אזורים קטנים של התקרחות.

כאשר יש צורך בטיפול, הוא מניב תוצאות משתנות.

זריקות סטרואידים

טיפול בזריקות המכילות סטרואידים יעיל במיוחד למקרים שבהם יש אזורי התקרחות קטנים.

בטיפול זה מזריקים אחת לכמה חודשים תמיסה המכילה סטרואידים לאזורי ההתקרחות בעור. הסטרואידים מונעים ממערכת החיסון לתקוף את זקיקי השיער, ובכך מעוררים את השיער לצמוח מחדש באזורים הללו. תוצאות תיראנה בחלוף כ-4 שבועות מהטיפול.

כאשר מפסיקים את הטיפול נשירת השיער עלולה לחזור.

מתן סטרואידים בתכשירים חיצוניים ובטבליות

ניתן להשתמש בסטרואידים המצויים בתכשירים חיצוניים (קרמים ומשחות) אולם לא ברור אם הם יעילים לטווח הארוך. קיימות עדויות ספורות לכך שהם גורמים לצמיחה מחודשת של השיער.

טבליות סטרואידים מהוות טיפול אפשרי גם כן, אולם ברוב המקרים ההתקרחות חוזרת עם הפסקת הטיפול. בנוסף, שימוש ממושך עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות, כמו סוכרת ויתר לחץ דם. תופעות לוואי נוספות יכולות להתבטא בגירוד וצמיחת שיער באזורים אחרים.

מינוקסידיל

מריחה של תכשירי מינוקסידיל על הקרקפת יכולה לעורר צמיחה מחודשת של שיער לאחר 2-3 חודשים של טיפול, עם תוצאות ניכרות יותר לאחר כשנה.

לא מומלץ להשתמש בתכשירי מינוקסידיל מתחת לגיל 16.

טיפול המשפיע על מערכת החיסון (Immunotherapy)

הטיפול היעיל ביותר למקרים של קרחת אזורית, שיש בה איבוד שיער ניכר או מוחלט, הוא כזה המשפיע על מערכת החיסון.

בטיפול זה מורחים חומר בשם דיפנציפרון (Diphencyprone – DPCP) על אזור קטן של עור קרח. חוזרים על הטיפול אחת לשבוע, ובכל פעם מעלים את כמות החומר. בסופו של דבר גורם החומר לתגובה אלרגית והעור מפתח פריחה קלה. אצל מטופלים רבים מתחיל השיער לצמוח מחדש לאחר כ-12 שבועות.

הטיפול בדיפנציפרון עלול לגרום לתגובה אלרגית קשה של העור. מסיבה זו הגדלת כמות החומר הנמרח על העור הקרח נעשית באופן הדרגתי ומבוקר.

תופעות לוואי פחות נפוצות של הטיפול הן פריחה וכתמי צבע בעור (Vitiligo). במקרים רבים אם מפסיקים את הטיפול השיער נושר שוב, ולכן יש להמשיך את הטיפול.

קרם דיתרנול (Dithranol)

קרם דיתרנול קיים בארץ בשם המסחרי דיתרו-קרם (Dithrocream). יש למרוח אותו בתדירות יומית על פני הקרקפת, ולאחר מכן לשטוף אותו.

אף קרם זה גורם לתגובה של העור, שלאחריה, בחלק מהמקרים יש צמיחה מחודשת של שיער. הוא אינו יעיל כמו טיפול בדיפנציפרון.

הטיפול עלול לגרום לגירוד ולקשקשת של העור, ועלול להכתים את העור והשיער.

טיפול באור אולטרא-סגול

בטיפול באור אולטרא-סגול מתבצעים תחת פיקוח רפואי 2-3 טיפולים כול שבוע. במהלך טיפולים אלו חושפים את העור לקרני אולטרא-סגול מסוג UVA) A). עלול להיות שתחלוף כשנה של טיפול עד שתיראינה תוצאות.

מידת התגובה לטיפול משתנה ממטופל למטופל ולעיתים חלה חזרה למצב הקודם על אף הטיפול.

תופעות הלוואי כוללות בחילה, כתמי צבע ועליה בסיכון לסרטן העור. לכן בדרך כלל זהו אינו טיפול מומלץ.

קעקועים

ניתן לקעקע גבות (כאשר זה האזור הפגוע) אצל מקעקע מיומן. בדרך כלל מתקבלות תוצאות טובות.

פאות

פאות סינתטיות

אלו הן פאות זולות המיוצרות מחומר אקרילי. ניתן להשתמש בהן במשך 6-9 חודשים וקל יותר לטפל בהן יחסית לפאות טבעיות, מפני שאין צורך לעצב אותן.

יחד עם זאת הן עלולות לגרום לתחושת חום ולגירוד, ויש להחליף אותן בתדירות גבוהה יותר בהשוואה לפאות טבעיות.

פאות טבעיות

יש המעדיפים את המראה והתחושה של פאות משיער טבעי, למרות שהן יקרות יותר. ניתן להשתמש בפאות טבעיות במשך 3-4 שנים, אולם קשה יותר לתחזק אותן מפני שיש צורך לעצב אותן אצל ספר ולנקות אותן באופן מקצועי.

טיפולים משלימים

קיימים טיפולים משלימים להתקרחות, כמו ארומתרפיה (Aromatherapy), אקופונקטורה (Acupuncture) ועיסויים, אולם יעילותם טרם הוכחה מדעית.

אם ירשתם גנים הגורמים להתקרחות גברית או נשית, לא ניתן לעשות הרבה כדי למנוע אותה. הטיפולים הקיימים יכולים רק להאט את נשירת השיער.

חשוב לזכור שנשירת שיער מתרחשת אצל אנשים רבים עם עליית הגיל. אין צורך להיות נבוכים או מדוכאים בשל כך. לעיתים רבות קרחת ראש יזומה היא פיתרון אסטטי ראוי.

אם נשירת השיער גורמת לכם דאגה, כדאי שתתייעצו עם הרופא או הרוקח. אף תסרוקת מתאימה יכולה להוות פיתרון שישפר את מצב רוחכם.

אנשים שיש להם קרחת אזורית (Alopecia areata) מועדים יותר לפתח מחלות אוטו-אימוניות (Autoimmune) נוספות כמו מחלת התירואיד, סוכרת וויטיליגו (Vitiligo).

כול אלו קשורות לבעיות במערכת החיסונית.