שיתוק מוחין - מידע רפואי

Cerebral Palsy

מעודכן לתאריך 12.10.2014

אבחון של שיתוק מוחין

במקרה שמתעורר חשש הנוגע להתפתחותו התקינה של ילד, מומלץ לפנות לברור אצל רופא ילדים. החשש יכול להיות של ההורה או של אחות טיפת חלב העוקבת אחר התפתחות הילד. רופא הילדים יבחן את התיק הרפואי של הילד, ישאל שאלות הנוגעות להתפתחותו, יבדוק את תקינות הרפלקסים, את יציבתו של הילד, את יכולותיו המוטוריות (התנועתיות) ואת מתח השרירים שלו.

כאשר גיל הילד מאפשר זאת, ייתכן שהרופא ימליץ על פנייה לפסיכולוגית חינוכית שתוכל להעריך את התפתחותו השכלית.

בדיקות וצילומים

ייתכן שרופא הילדים ימליץ על מספר בדיקות כדי לשלול מצבים אחרים הגורמים לסימפטומים דומים לאלו של שיתוק מוחין. אלו יכולים לכלול עיכוב התפתחותי כללי או מצב מחלתי מוגדר דוגמת מחלת ניוון שרירים (Muscular dystrophy) שהיא מחלה גנטית (תורשתית) שמשפיעה על התפתחות השרירים.

במקרים מסוימים הבדיקות יכולות לבסס אבחנה של שיתוק מוחין, כיוון שהן מסוגלות להצביע על שינויים מבניים במוח שאופייניים לשיתוק מוחין.

הבדיקות והצילומים יכולים לכלול:

בדיקות דם.
בדיקת על-שמע (Ultrasound) מוחית - בה גלי קול משמשים לבניית תמונה של רקמת המח של הילד.
סריקת תהודה מגנטית (MRI) - בה משתמשים בגלי רדיו ובגלים מגנטיים על מנת לקבל תמונה מפורטת של המוח.
טומוגרפיה ממוחשבת (סריקת סי.טי, CT scan) - בה מתבצעת סידרת צילומים באמצעות קרני רנטגן, וזו מהווה בסיס לקבלת תמונה תלת ממדית של המוח.
בדיקת EEG - במהלכה מוצמדות אלקטרודות קטנות לראש ובעזרתן מודדים את הפעילות של המוח.
בדיקת EMG - בבדיקה זו נמדדת הפעילות של השרירים ושל העצבים התנועתיים שמוליכים מסרים תנועתיים מהמוח ומחוט השדרה לחלקי הגוף השונים.

במקרים מסוימים, כאשר הילוד נזקק לאחר הלידה לטיפול במסגרת בית החולים, ניתן לאבחן במהירות שיתוק מוחין. יחד עם זאת, במרבית המקרים אבחנה חד משמעית תתאפשר רק לאחר מספר חודשים או אף מספר שנים. לעיתים לא ניתן יהיה לקבוע את האופי ואת מידת החומרה של שיתוק המוחין עד גיל ארבע - חמש שנים.