02 דצמבר 2020 ט"ז כסלו תשפ"א
מעודכן לתאריך  20.10.2014 
מעודכן לתאריך  20.10.2014 
הליך הפונדקאות אינו קל. הוא כרוך בעמידה באמות מידה הקבועות בחוק ובהוצאה כספית נכבדה. כשנכנסים לתהליך כדאי להיות ערים למספר רב של נושאים כבדי משקל, לרבות הצורך בביטוח והצורך בהסכם בעל תוקף משפטי
כאשר אישה אינה מסוגלת לשאת הריון מסיבה רפואית, הטכנולוגיה הרפואית מאפשרת לה לממש רצון לאימהות ביולוגית על ידי שימוש בפונדקאית, היינו מישהי שרחמה משמש קן לביצית המופרית (בהפריה חוץ גופית) של האישה. מדובר בפיתרון שמוצא שימוש במספר מועט יחסית של מקרים.

התנאים לפונדקאות

בעיקרון החוק מתיר פניה להליך פונדקאות כאשר בני זוג מציגים אישור רפואי, חתום על ידי רופא מומחה שהוסמך להנפיק אישור כזה, כי האישה אינה יכולה להרות או שהריון מסוכן לה.
הפנייה לפונדקאות מתאפשרת במקרה שניתן לשאוב ביציות מהאם המיועדת שאינה יכולה להרות, ולהפרותן בהפריה חוץ גופית (הפריית מבחנה) עם זרעו של בן הזוג. הפריית מבחנה כרוכה בגירוי שחלות האישה באמצעות מתן זריקות הורמונאליות, זאת כדי לגרום להבשלת יותר מביצית אחת בכל מחזור טיפול, ושאיבת ביציות בהליך פולשני הכרוך בהרדמה מקומית או כללית, על פי בחירת הרופא או ההתוויות הרפואיות. קיים סיכון לבריאות האישה אם כי הוא אינו גבוה.
מקרה אחר בו מתאפשרת פניה לפונדקאות הוא כאשר שחלותיה של האם המיועדת אינן מניבות ביציות, ואז הזוג מקבל תרומת ביצית  מתורמת שאינה הפונדקאית. ההיגיון שבבסיס הגבלה זו היא מניעת קשר רגשי לא רצוי בין הפונדקאית לעובר, מה שעלול ליצור קשיים וטראומה לכול הצדדים המעורבים בשלב מסירת התינוק להורים.
החוק אינו מתיר פונדקאות כאשר הפונדקאית תורמת את הביצית שלה (ובכך תורמת לתינוק את המטען הגנטי שלה) ומעמידה לרשות ההורים המיועדים והתינוק את רחמה.
כדאי להיות ערים לכך שבמקרה של שימוש בשירותיה של פונדקאית אשר תישא ברחמה את העובר ותלד את תינוקם של ההורים המיועדים, מדינת ישראל מממנת רק את הטיפולים הקשורים במישרין לגירוי השחלות, שאיבת הביציות ויצירת העובר. שאר ההוצאות, שהן בהחלט נכבדות, תיפולנה על כתפי ההורים המיועדים. בנוסף על ההורים המיועדים לעמוד באמות המידה הקבועות בחוק, לרבות קבלת אישור ועדה הפועלת מכוח החוק.
כאשר בני זוג עומדים באמות המידה הקבועות בחוק וצולחים את משוכות הוועדה הפועלת מכוחו, הם ניצבים בפני הוצאה כספית שיכולה להגיע למאות אלפי שקלים. זו נובעת משירותי תיווך למציאת הפונדקאית, שירותי ייעוץ משפטי, ביטוח ועלות שכרה של הפונדקאית.
התהליך אינו קל, בפרט עבור זוגות הרוצים לפנות להליך הפונדקאות והם לאחר דרך ארוכה ומתישה של טיפולי פוריות שלא צלחו.

חוק הפונדקאות

חוק הפונדקאות מיושם באמצעות ועדה המאשרת הן את הפניה להליך הפונדקאות והן את ההסכם עם הפונדקאית. החוק מקנה לוועדה שיקול דעת רחב. לאחר איתור פונדקאית, יש עדיין צורך לקבל את אישור הוועדה להסכם הפונדקאות, וללא אישור ההסכם על ידי הוועדה לא ניתן לפנות לטיפולי הפריה חוץ גופית ולהשתיל את העוברים בגופה של הפונדקאית המיועדת.
החוק אינו מגביל את שיקולי הוועדה. כך למשל במקרים מסוימים, הגם שהחוק אינו מונע אותם, פסלה הוועדה הסכם התקשרות עם פונדקאית עקב גילם המבוגר של ההורים שכבר היו הורים לילד אחד וביקשו להוליד ילד נוסף. ניתן כמובן לערער על החלטת הוועדה בפני בית המשפט לענייני משפחה.
כאשר מדובר באישה שאינה בזוגיות מוסדרת או בזוגות מאותו מין, נכון להיום החוק אינו מאפשר להם לפנות להליך פונדקאות בתחומי מדינת ישראל. בעניין זה נציין כי חוק הפונדקאות אינו מושלם והוא זכה לביקורת מצד בית המשפט העליון. ועדת מומחים במשרד הבריאות המליצה כבר לשנותו, כך שיגלה גישה שוויונית יותר כלפי מי שמבקשים לפנות להליך פונדקאות.
דווקא שתי נשים הנמצאות בזוגיות יכולות להחליט מכול סיבה שהיא לתרום ביצית מופרית אחת לרעותה מבלי להזדקק כלל לאישור חוקי. על פי החלטת בית המשפט העליון ילד שנולד כתוצאה מהסדר כזה יחשב לילדן של שתי הנשים.

האם חוק הפונדקאות הוא שוויוני דיו?

ישראל עברה שינוי גדול בשנות התשעים של המאה שחלפה בתחום זכותה של האישה להרות, כאשר בצד הנגישות הגוברת של טיפולי הפוריות עלתה קרנן של זכויות הפרט במשפט הישראלי. הדבר נזקף לחקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ששם במרכזו את ערך השוויון וערך הכבוד הסגולי של האדם.
עוד קודם לחקיקתו של חוק היסוד הוכרה זכות האישה על גופה והזכות להקמת משפחה כזכות יסוד בסיסית. בית המשפט העליון שביקר את חוק הפונדקאות במתכונתו הנוכחית, נסמך על פסיקה אמריקאית בנושא, אשר העניקה לנושא הפריון והקמת המשפחה ערך מהותי המבטא את מעמדה של הזכות לפרטיות המוגנת על ידי החוקה האמריקאית.
לגישתו של בית המשפט העליון תפישה זו אינה עולה בקנה אחד עם נוסח החוק אשר מתיר פניה לפונדקאות אך ורק לזוגות הטרוסקסואלים, כאשר בו זמנית הוא קובע העדפה לפונדקאיות לא נשואות. כך מתיר החוק לנשים לא נשואות לשמש כפונדקאיות אך אינו מתיר להן לפנות במצב זה לשירותיהן של פונדקאיות, כאשר אינן מסוגלות להרות וללדת.
בחודש ינואר ובחודש אוגוסט 2014 ניתנו שני פסקי דין על ידי בית המשפט העליון (בשבתו כבג"צ) אשר משנים את המצב הקיים.
בראשון הורה בית המשפט לרשום הורה מיועד שאינו קשור גנטית לתינוק, כהורה של הילד, ללא חיוב ההורה הלא גנטי בהליך אימוץ על כל הכרוך בו. כול זאת בהסתמך על מסמכים רשמיים מארצות הברית (פסק דין הצהרתי ותעודת לידה), מקום שם בוצע הליך הפונדקאות. (בג"ץ 566/11 דורון ממט נ' משרד הפנים).
בשני קבע בית המשפט בדעת רוב (ארבעה נגד שלושה) כי חוק ההסכמים לנשיאת עוברים אינו חל על מקרה בו מבקשות בנות זוג לתרום האחת את הביצית והשנייה את רחמה לתהליך הבאת ילד לעולם. בנוסף, חוק תרומת ביציות בנוסח הנוכחי אינו מאפשר להן פנייה לוועדת חריגים ויוצא שאינן יכולות לבצע את התהליך בישראל.
שופטי הרוב השאירו על כנה את הצעת בית המשפט לבצע את התהליך בחו"ל ולרשום את הילדים בארץ, כאשר לכך קיימים כבר תקדימים משפטיים. (בג"ץ 5771/12 ליאת משה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים).

למה כדאי להיות ערים כשנכנסים לתהליך

חשוב לבדוק את העלות של כל שלב מתוך מחשבה שכל העלויות, למעט החלק של הליך ההפריה (אם הזוג עומד בקריטריונים של סל הבריאות), יפלו על כתפי ההורים המיועדים ובפועל אף עלולות להיות גבוהות יותר מכפי שנראה בשלב הבירור הראשוני.
יש לציין כי כל הליך חוקי במדינת ישראל יכול להתבצע על פי בחירת ההורים המיועדים דרך מערכת הרפואה הציבורית או הפרטית, ללא כל מניעה בחוק או בהנחיות משרד הבריאות.
פונדקאות כרוכה ביצירת הסכם בעל השלכות משפטיות. ההסכם נועד להסדיר מראש מחלוקות משפטיות שעלולות להתעורר בין בני הזוג או בין בני הזוג לפונדקאית. מדובר בנושאים כבדי משקל שיש להן השלכות על הזכויות של הצדדים המעורבים בתהליך.

פונדקאות בחו"ל אינה פשוטה יותר

זוגות לא מעטים המבקשים להימלט ממסלול הפונדקאות במדינת ישראל פונים להליך פונדקאות בחו"ל, מתוך מחשבה שביצועו שם יהיה קל יותר. המציאות מוכיחה אחרת. הקשיים אינם פחותים ובכל שלב בו נתקלים בקשיים, העלות המשפטית של ההתמודדות עימם עלולה לתפוח ללא שליטה.
לפני פנייה להליך פונדקאות בחו"ל מומלץ לערוך בירורים מקיפים מול כול הגורמים הרשמיים שם ולהיוועץ בהורים שכבר עברו את התהליך באותה מדינה. כמובן שראוי להסתייע בייעוץ משפטי בעזרת מי שזה תחום מומחיותו.
בחירת פונדקאית היא עניין יותר מהותי מאשר רכישת דירה. ראוי לקבל המלצות ולהשוות חלופות בעזרת אנשי מקצוע טרם קבלת החלטה כלשהיא. בחינה מקצועית של ההיסטוריה הרפואית של הפונדקאית המיועדת אינה דבר שניתן להשאיר ליד המזל, ובמדינות לא מעטות הדבר אינו כה פשוט. חשוב לרכוש פוליסת ביטוח מתאימה המכסה הן את הפונדקאית ואת הילד העתיד להיוולד.
גם כאשר הכול הולך למישרין, היינו הלידה עברה בשלום וההורים המאושרים קבלו את ילדם, עדיין בני הזוג (או הורה עצמאי) והילד הטרי עלולים למצוא את עצמם ללא מעמד חוקי במדינה בה התרחשה הלידה. במצב זה הם ייאלצו להתמודד מול השלטונות המקומיים ומול הרשויות בישראל שאינן מעניקות לילד מעמד חוקי וזכאות לזכויות בסיסיות כמו רישום אזרח, כניסה למדינה וקבלת שירותים רפואיים.
בסופו של יום, זוגות שאינם עומדים בתנאי הסף של החוק בישראל ופונים לביצוע ההליך בחו"ל, ייתקלו בסירוב משרד הפנים בישראל לרשום את הילד (או הילדה) בתעודת הזהות של ההורים ויידרשו להליך אימוץ (האימוץ נדרש רק מהאם ולא מהאב). מדובר בהליך מורכב, מסורבל, יקר ומשפיל. זאת מעבר לכך שלמעמד הילד כמאומץ ישנן השלכות כלכליות בהן הוא עלול להיתקל בבוא היום.
כאשר מחליטים בני זוג לפנות לפונדקאות בחו"ל כדאי שיבחנו תחילה אפשרות לקבלת פסק דין הצהרתי (מבית משפט בישראל) הקובע (בטרם בוצע ההליך) שהילד שייוולד כתוצאה מהליך הפונדקאות הוא ילדם של בני הזוג. יתכן שאז לא יערימו הרשויות קשיים בשעה שבני הזוג יבקשו לרשום את הילד כילדם לאחר הלידה.