סרטן השחלות - מידע רפואי

לכל אישה בריאה שתי שחלות שהן מעין שקיות שצורתן אליפטית, בגודל 3-4 סנטימטרים. השחלות הממוקמות בשיפולי האגן, אחת בצד שמאל ואחד בצד ימין, מהוות בגילאי הפוריות את מחסן הביציות של האישה והן אף אחראיות על ייצור הורמוני המין הנשיים, אסטרוגן ופרוגסטרון. לקראת גיל המעבר פוחת הייצור של הורמונים אלו על ידי השחלות.

בכול מחזור חודשי מבשילה ביצית אחת רק מאחת השחלות (בחודש העוקב תבשיל ביצית מהשחלה השנייה), ועוברת לרחם דרך החצוצרה, שהיא מעין צינורית המחברת אותה אל הרחם. לכול שחלה 'חצוצרה' משלה. תהליך זה מכונה ביוץ. אם במהלך מסעה של הביצית לרחם היא תופרה על ידי זרע גבר עשוי להתפתח הריון, ואם לא היא תופרש מהרחם במסגרת הדימום שמאפיין את המחזור החודשי.

סרטן השחלות היא מחלה ממאירה הפוגעת בנשים. סרטן הוא שם כולל לקבוצה של מצבים בהם חל שיבוש במנגנון הבקרה של חלוקת התאים באחת מרקמות הגוף, ובמקרה הנדון מדובר בשחלות. התאים בהם שובש המנגנון מתחילים להתחלק בקצב מהיר, באופן בלתי מבוקר, תוך הסבת נזק לפעילותו התקינה של הגוף.

סרטן השחלות הוא החמישי בשכיחותו בקרב נשים, לאחר סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הריאות, וסרטן הרחם. אף כי שכיחות המחלה עולה לאחר הפסקת הווסת (בדרך כלל לאחר גיל 50) היא עלולה לפגוע בנשים בכל גיל.

סרטן השחלות מתחיל בשחלה עצמה אולם הוא עלול להתפשט במהרה אל אברים נוספים במערכת הרבייה הנשית (לרחם ולנרתיק) וכן לחלל הבטן.

מאחר שהסימפטומים יכולים להיות דומים למצבי מחלה רבים אחרים קשה לאבחן את המחלה. יחד עם זאת כדאי להיות ערים לתופעות העלולות להעיד על בעיה ובמקרה כזה לפנות ללא דיחוי לבדיקה רפואית.

סימפטומים אלו כוללים נפיחות בטנית מתמשכת, כאבים באגן ובקיבה וקשיי עיכול. הגברת המודעות וביצוע בדיקות לגילוי מוקדם משפרים מאד את היכולת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים שלה. כאשר סרטן השחלות מאובחן בשלב מוקדם סיכויי השרידות מהמחלה (במשך 5 שנים) עומדים על כ-95%.

הגורמים המדויקים לסרטן השחלות אינם ברורים, אם כי ישנם גורמים שנמצאו קשורים להעלאת הסיכון להתפתחות המחלה, לרבות מספר הביציות שבשלו וכן היסטוריה משפחתית של סרטן השחלות. בישראל, יותר מבשאר מדינות העולם המערבי, מקרים רבים קשורים לפגם הגנטי המולד בגנים BRCA1 ו-BRCA2.

נכון להיום בדיקות לגילוי מוקדם מומלצות רק עבור נשים הנמצאות בקבוצת סיכון. בעניין זה נעיר שבדיקות משטח צוואר הרחם (פאפ-סמיר) אינן יכולות לגלות סימנים לסרטן השחלות.

סוגי סרטן השחלות

הסוג השכיח ביותר הוא סרטן שחלות אפיתליאלי (Epithelial). מקור הגידול הסרטני בתאי האפיתל שמצפים את דפנות השחלה. מבחינים בין מספר תתי סוגים של סרטן אפיתליאלי, כשהנפוצים יותר הם סרטן נסיובי (Serous) וסרטן דמוי רירית הרחם (Endometroid).
סוגים שכיחים פחות של סרטן השחלות כוללים סרטן רירני (Mucinous), סרטן של התאים הצלולים (Clear Cell), סרטן בלתי מסווג (Undifferentiated), סרטן תאי נבט (Germ cells), וסרטן של תאי הסטרומה (Stromal Cell).

סרטן ראשוני של הצפק ( Primary Peritoneal Cancer )

סוג סרטן נוסף שמתנהג באופן דומה לסרטן השחלות ואף עלול להתבטא על שטח הפנים החיצוני שלהן, הוא סרטן ראשוני של הצפק. מדובר בגידול סרטני נדיר שיכול להתפתח בכל חלק של קרום הצפק.

הצפק הוא הקרום שמקיף את חלל הבטן ומכיל את איברי הבטן השונים, לרבות המעי, הקיבה והכבד.

בדומה לסרטן השחלות, גם סרטן ראשוני של הצפק שכיח בעיקר בקרב נשים לאחר גיל 65, ובדומה לסרטן השחלות, הוא נמצא קשור לפגם הגנטי המולד בגנים BRCA1 ו-BRCA2. סרטן ראשוני של הצפק מאובחן, מדורג ומטופל כמו סרטן השחלות.

הטיפול ותחזית ההחלמה

הטיפול ותחזית ההחלמה תלויים בשלב בו נתגלתה המחלה וברמת הבריאות הכללית של המטופלת. במרבית המקרים הטיפול משלב ניתוח עם כימותרפיה. כאשר סרטן השחלות מאובחן בשלב מוקדם סיכויי השרידות מהמחלה (נמדדים על פי הסיכוי לחיות 5 שנים לאחר הגילוי) עומדים על כ-95%.

בשלבים המוקדמים של המחלה, סרטן השחלות אינו מאופיין בסימפטומים ייחודיים, ולכן לעתים סימפטומים מוקדמים מיוחסים למצבים אחרים, כגון התסמונת הקדם-וסתית (PMS), או תסמונת המעי הרגיז.

סימנים שצריכים להדליק נורת אזהרה כוללים:

• כאב שאינו חולף בצד אחד של הגוף, בבטן התחתונה, בגב התחתון, או באגן.
• תחושת נפיחות ומלאות בבטן שאינה חולפת.
• קושי לאכול, צרבת, או תחושת מלאות גם לאחר אכילה מועטה בלבד.
• צורך מוגבר במתן שתן.
• כאב בזמן קיום יחסי מין.
• שינויים בהרגלי היציאה (עצירות, שלשול).

מומלץ להיוועץ עם הרופא בכול מקרה הנזכר לעיל ובפרט אם האישה נמצאת בקבוצת סיכון או שחצתה את גיל 40.

בשלבים מתקדמים יותר של המחלה הסימפטומים עלולים לכלול:

• בחילה מתמשכת.
• ירידה בלתי מוסברת במשקל.
• קוצר נשימה.
• חוסר תאבון.
• עייפות מתמשכת.

כאשר עולה חשד לסרטן השחלות יתשאל הרופא (גניקולוג) את המטופלת לגבי הסימפטומים שהיא חווה, ההיסטוריה רפואית שלה ושל המשפחה (בפרט לגבי סרטן שחלות, שד או מעי גס) ויתהה לגבי מוצאה האתני כדי לברר אם כלולה בקבוצת סיכון.

סביר שהרופא יבצע בדיקה גניקולוגית שתכלול אולטרה-סאונד וגינלי או בטני ובמקרים מסוימים ישלח את המטופלת לביצוע בדיקת דם ובדיקות דימות שתאפשרנה לקבוע אם אכן מדובר בסרטן. במקרה שאכן מדובר בסרטן תאפשרנה בדיקות אלו גם לקבוע את שלב ודרוג המחלה, והאם הגידול התפשט לאברי גוף נוספים - מידע שהוא חיוני לגבי קביעת הטיפול המיטבי.

בדיקת דם

בדיקת הדם תיקבע רמת החלבון CA-125. חלבון זה מופרש על ידי תאים סרטניים למחזור הדם ולכן רמות גבוהות שלו מהוות סמן לנוכחות תאים ממאירים בגוף.

ההמלצה לבצע את בדיקת הדם קיימת כאשר המטופלת מתלוננת על נפיחות בטנית שאינה חולפת, תחושת שובע מהירה, אבדן תיאבון, כאבים מתמשכים בבטן או באגן, צורך במתן שתן בצורה דחופה ותכופה. חשוב לבצע את הבדיקה במיוחד כאשר המטופלת חצתה את גיל 50 או נמצאת בקבוצת סיכון, או שהסימפטומים הנזכרים מופיעים למעלה מ- 12 פעמים בחודש.

גם ירידה בלתי מוסברת במשקל, עייפות או שינויים ביציאות יכולים להיות סיבה לביצוע הבדיקה.

תוצאות הבדיקה עדיין אינן מהוות עדות חד משמעית לסרטן שחלות או לשלילתו. גם כאשר רמות החלבון CA-125 גבוהות מהתקין עדיין אין בכך להעיד בצורה חד משמעית על סרטן השחלות כי ייתכן שמקור הרמה הגבוהה בגידולים מסוג אחר. מנגד, רמות תקינות של החלבון אינן מעידות בהכרח על כך שלא קיים גידול סרטני כי פעמים רבות בשלבים הראשונים של המחלה רמות החלבון תקינות.

בכול מקרה שמתברר קיום רמה גבוהה של החלבון תתבקש המטופלת לבצע בדיקות נוספות.

סריקת אולטרה סאונד

אולטרה סאונד היא שיטת דימות שמבוססת על גלי קול. ניתן לבצע את הבדיקה בגישה בטנית באמצעות מתמר חיצוני המועבר על דופן הבטן, או בגישה וגינאלית על ידי החדרת מתמר האולטרה סאונד לנרתיק. באמצעות בדיקה זו ניתן להדגים את מבנה השחלות ומבנה שאר אברי מערכת הרבייה ולכן ניתן לגלות באמצעותה גושים חשודים כגון ציסטות או גידולים.

לפרוסקופיה

זהו ניתוח זעיר-פולשני (לפרוסקופי) המתבצע תחת הרדמה כללית, ומשמש הן למטרות אבחון והן למטרות טיפול. הניתוח אינו מצריך פתיחה רחבה של דופן הבטן, אלא פתיחת חתך קטן בלבד בדופן הבטן. דרך חתך זה מוחדר מכשיר המכונה לפרוסקופ שמאפשר התבוננות וטיפול באברי הבטן הפנימיים.

מדובר בצינור דק שבקצהו מצלמה זעירה ובמידת הצורך גם סכין זעירה. בעזרת המצלמה ניתן לבחון את השחלות ובמידת הצורך נוטלים באותו מהלך דגימת רקמה (ביופסיה) לשם בחינת נוכחות תאים סרטניים. במקרים מסוימים עלול להיות קושי לאבחן את מצב השחלות באמצעות לפרוסקופיה, ויהיה צורך לעבור ניתוח פתיחת בטן (לפרוטומיה) לשם אבחון יעיל.

אנדוסקופיה

אם קיים חשש שהסרטן התפשט למערכת העיכול תבוצע בדיקת אנדוסקופיה. בבדיקה זו מוחדר אנדוסקופ (מכשיר הדומה במהותו ללפרוסקופ) למערכת העיכול העליונה או התחתונה (לעליונה דרך הפה ואילו לתחתונה דרך פי הטבעת) כדי לבחון באמצעותו את מבנה מערכת העיכול, לרבות איתור גושים או גידולים חשודים.

אנדוסקופיה מבוצעת תחת הרדמה מקומית. במידת הצורך ייטול הרופא דגימת רקמה (ביופסיה) לשם בחינת נוכחות תאים סרטניים.

קולונוסקופיה

קולונוסקופיה היא סוג של בדיקת אנדוסקופיה המיועדת לבחון את המעי הגס והחלחולת (רקטום). בדיקה זו תבוצע אם היו תלונות על דימום בפי הטבעת, או על עצירות. מטרת הבדיקה לבדוק האם הסרטן התפשט למעי הגס ולחלחולת. במהלך הבדיקה מוחדר האנדוסקופ לפי הטבעת וכדי להקל על אי הנוחות היא מבוצעת תחת טשטוש.

שאיבת נוזל מחלל הבטן

אם קיימת נפיחות בבטן עקב הצטברות נוזלים בחלל הבטן עלול הדבר לרמז על כך שסרטן השחלות התפשט לאברים נוספים בחלל הבטן. על מנת לאבחן את המצב שואבים דגימת נוזל מחלל הבטן. לאחר הרדמה מקומית בדופן הבטן מחדירים מחט עדינה לחלל הבטן ושואבים באמצעותה דגימת נוזל. הדגימה תשלח לבדיקה מעבדתית לשם בחינת נוכחות של תאים סרטניים.

צילום רנטגן של החזה

כאשר עולה חשש לכך שהסרטן התפשט לריאות, יבוצע צילום חזה במטרה לבדוק את מצב הריאות.

סריקות MRI ו-CT

אלו הן בדיקות דימות שיש בהן לסייע בקביעת מידת ההתפשטות של הסרטן לאברי גוף נוספים. סריקת CT מבוססת על קרני רנטגן ואילו סריקת MRI היא שיטת דימות שמבוססת על תהודה מגנטית גרעינית.

סריקת PET-CT

בהתאם לצורך, ובעיקר אם קיים חשש להישנות של סרטן השחלות יתכן ותבוצע גם סריקת PET-CT. סריקה זו עושה שימוש בסוכר רדיואקטיבי על מנת למדוד את מידת הפעילות של התאים בחלקי הגוף השונים - תאים סרטניים מציגים פעילות גבוהה יותר בהשוואה לתאים תקינים ולכן יקלטו כמות גדולה יותר מהסוכר הרדיואקטיבי ואת התופעה הזו המכשיר מסוגל לכמת.

קביעת שלב המחלה ודרגת ההתמיינות של סרטן השחלות

קביעת שלב המחלה ודרגת ההתמיינות מכתיבים את הטיפול המיטבי. שלב המחלה מתאר את ההיקף של הסרטן ואת מידת התפשטותו. שלב המחלה נקבע על פי תוצאות הביופסיה ותוצאות נוספות דוגמת לפרוסקופיה. שלבים של סרטן השחלות:

• שלב 1 - מחלה שחלתית בלבד.
  - שלב 1a - גידול בשחלה אחת בלבד.
  - שלב 1b - גידולים בשתי השחלות.
  - שלב 1c - מחלה בשלב 1a או 1b, בשילוב תאים סרטניים על שטח הפנים החיצוני של השחלות, או שנמצא נוזל שמכיל תאים סרטניים בחלל הבטן.
• שלב 2 - סרטן שחלות שהתפשט אל מחוץ לשחלות, באזור האגן.
  - שלב 2a - גידול שהתפשט לאברים נוספים במערכת הרבייה (רחם או חצוצרות).
  - שלב 2b - גידול שהתפשט לאיברים נוספים באגן או לאברים בבטן התחתונה (שלפוחית השתן או חלקו התחתון של המעי), אך לא לאיברים בבטן העליונה.
  - שלב 2c - גידול בשלב 2a או 2b, בשילוב תאים סרטניים על שטח הפנים החיצוני של השחלות, או שנמצא נוזל שמכיל תאים סרטניים בחלל הבטן.
• שלב 3 - גידול שהתפשט לאברים נוספים באגן, לקרום המרפד את הבטן, לחלקו העליון של המעי, וכן לבלוטות הלימפה באזור הבטן.
  - שלב 3a - גידולים קטנים מאד בחלל הבטן שניתנים לאבחון רק תחת מיקרוסקופ.
  - שלב 3b - גידולים קטנים בחלל הבטן, שקוטרם אינו עולה על שני סנטימטרים.
  - שלב 3c - גידולים בחלל הבטן שגודלם עולה על שני סנטימטרים, וכן נוכחות גרורות בבלוטות הלימפה באזור הבטן.
• שלב 4 - סרטן מפושט לאברים כגון הכבד, הריאות, ובלוטות לימפה מרוחקות (מעבר לאזור הבטן).

דרגת ההתמיינות

דרגת ההתמיינות נקבעת לפי מראה התאים תחת מיקרוסקופ, ומהווה מדד לקצב בו הסרטן עלול להתקדם. מבחינים בשלוש דרגות התמיינות:

1. דרגה 1 (נמוכה) - תאים שמתחלקים לאט, בעלי סבירות נמוכה להתפשטות. תאים אלו דומים מאוד במראה לתאי שחלה תקינים.
2. דרגה 2 (בינונית) - התאים נראים יותר חריגים מאשר אלו שייצפו בדרגה 1.
3. דרגה 3 (גבוהה) - תאים שמתחלקים מהר מאד, בעלי מראה חריג ביותר. קיימת סבירות גבוהה שישלחו גרורות לאברים סמוכים.

טרם נמצא גורם יחיד שאחראי להתפתחות סרטן השחלות אולם זוהו מספר גורמים העלולים להגביר את הסיכון ללקות במחלה. מה שברור הוא שבמהלך התפתחות סרטן השחלות משתנים תאים בשחלות והם גדלים ומתחלקים בצורה בלתי תקינה.

לידה, הנקה, גלולות למניעת הריון, טיפולי פוריות

על בסיס בחינה סטטיסטית נמצא:

• נשים שמעולם לא ילדו נמצאות בסיכון קצת גבוה יותר ללקות בסרטן השחלות מנשים שילדו.
• נשים שילדו שני ילדים ויותר נמצאות בסיכון נמוך מזה של נשים שילדו ילד אחד בלבד.
• הנקה מקטינה את הסיכון ללקות במחלה.
• קבלת המחזור החודשי בגיל צעיר והפסקת המחזור בגיל מאוחר מגדילים את הסיכון למחלה.
• נטילת גלולות למניעת הריון מקטינה את הסיכון ללקות בסרטן השחלות.
• קיימים מחקרים המצביעים על העלאת הסיכון כתוצאה מטיפולי פוריות הגורמים להבשלה מרובה של ביציות. ממצאים אלו אינם חד משמעיים ועדויות חדשות מצביעות על כך שיתכן שהגברת הסיכון נובעת מעצם בעיית הפוריות ולא מהטיפול.

הסיבה האפשרית לכול הממצאים הללו היא העובדה שכול אימת שמבשילה ביצית ומשתחררת מהשחלה לחצוצרה, פתח פני השחלה זקוק ל'תיקון' הכרוך בגדילת תאים חדשים. כול אירוע שכזה מגדיל את הסיכון לגדילת תאים לא תקינים ולעומת זאת צמצום מספר האירועים של חריגת ביצית מפחית את הסיכון.

גורמים תורשתיים (גנטיים)

בישראל, כשליש ממקרי סרטן השחלה קשורים לפגם גנטי מולד בגנים BRCA1 ו-BRCA2, בעוד שבעולם המערבי רק כ-1 מכל 10 מקרים נגרם עקב פגם גנטי. הקבוצות הבאות נחשבות כקבוצות סיכון להתפתחות סרטן השחלות:

• נשים ממוצא אשכנזי או עיראקי, שסרטן השחלות אובחן אצל קרובת משפחה אחת מדרגה ראשונה (אם, אחות, בת).
• נשים שסרטן השחלות אובחן אצל שתי בנות משפחה מדרגה ראשונה.
• נשים שסרטן שד אובחן אצל קרובת משפחה אחת מדרגה ראשונה, וסרטן שחלות אצל קרובת משפחה אחרת מדרגה ראשונה.
• נשים שסרטן המעי הגס אובחן אצל שלושה קרובי משפחה (אחד או אחת מהם מתחת לגיל 50), וסרטן השחלות אובחן אצל קרובת משפחה אחרת.

ניתן לבצע בדיקת נשאות גנטית לאיתור שני הפגמים הגנטיים הנזכרים ובהתאם לתוצאות לשקול צעדים מניעתיים שיכולים לכלול כריתת שחלות. המשמעות של צעד זה הוא אובדן יכולת הפריון ולכן אמצעי זה מתאים בעיקר לנשים שסיימו את פרק הלידה בחייהן.

כמו כן ניתן לבצע בדיקת סריקה לגלוי מוקדם הכוללת אולטרה סאונד וגינלי ובדיקת דם ל- CA-125 (זהו חלבון שרמה גבוהה שלו בדם עלולה להצביע על בעיה רפואית בתפקוד השחלות). בדיקת הסריקה מבוצעת במטרה להביא לאבחון מוקדם של סרטן השחלות, אך טרם הוכח שבדיקות אלו אכן יעילות.

גיל

הסיכון עולה עם הגיל, בפרט לאחר הפסקת הווסת. בעולם המערבי מרבית המקרים של המחלה מתגלים בקרב נשים שחצו את גיל 50.

טיפולים הורמונאליים בגיל המעבר

טיפול הורמונלי חלופי שמכיל אסטרוגן בלבד מעלה במעט את הסיכון ללקות בסרטן השחלות, אך ורק בתקופת הטיפול. בחלוף 5 שנים מתום הטיפול יורד הסיכון לרמה של נשים שלא קיבלו מעולם טיפול הורמונלי חליפי.

אנדומטריוזיס

מדובר במצב המאופיין על ידי גדילה של רקמת רירית הרחם מחוץ לרחם עצמו (בחלל הבטן, במעי, בשחלות, או באברים סמוכים אחרים). נשים שלוקות באנדומטריוזיס נמצאות בסיכון מעט גבוה יותר ללקות בסרטן השחלות.

עודף משקל ותזונה לא מאוזנת

עודף משקל מגדיל את הסיכון ללקות במחלה וכך גם תזונה שכוללת הרבה שומן מהחי ומעט פירות וירקות.

הטיפול המיטבי יקבע בהתאם לשלב ולדרגת התמיינות המחלה, בהתאם למצב הבריאות הכללי של המטופלת וגילה. במרבית המקרים הטיפול ישלב ניתוח, טיפול כימותרפי וטיפול בקרינה.

בשל אופיו המורכב של הטיפול הוא יינתן על ידי צוות שיכלול גינקו-אונקולוג (מנתח מומחה בסרטן גינקולוגי), רדיולוג (מומחה להקרנות) ואונקולוג המומחה בכימותרפיה. פעמים רבות הצוות יכלול גם עובד סוציאלי, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, תזונאי ומרפא בעיסוק.

בסיום הטיפול על המטופלת להיות במעקב שיכלול בדיקות שגרתיות ובדיקות דימות, על מנת לנטר את המצב הבריאותי ולוודא שאין חזרה של תאים ממאירים. במידה שמבחינים בתופעה גופנית חדשה יש ליידע את הרופא המטפל בהקדם ולברר אם יש לכך קשר להישנות הגידול.

ניתוח

כמעט כל גידולי השחלה יחייבו ניתוח להסרת הרקמה הסרטנית, וזאת לפני תחילת הטיפול הכימותרפי או הקרינתי, אלא אם המחלה אובחנה בשלב מוקדם מאד. הניתוח יכלול כריתה של שתי השחלות, הרחם והחצוצרות. ניתוח זה נקרא היסטרקטומיה כללית (total hysterectomy). כריתת השחלות עלולה להקדים את תופעות גיל המעבר, ובכלל זה גלי חום, עור יבש ויובש בנרתיק וירידה בחשק המיני.

• אצל נשים צעירות שאובחנו עם סרטן שחלה בשלב 1a , תיכרת רק השחלה הפגועה והחצוצרה, ואילו הרחם והשחלה הבריאה ישמרו, על מנת לשמר את היכולת להרות בעתיד.
• נשים שאובחנו עם גידול בשלב 1b או 1c, ואשר סיימו את תקופת פוריותן (נכנסו לתקופת גיל המעבר או שאינן רוצות להביא עוד ילדים), יעברו ניתוח לכריתת שתי השחלות והרחם.
• לנשים צעירות שאובחנו עם גידול בשלב 1b או 1c ושטרם ילדו, יבוצע ניתוח להסרת השחלות תוך שימור הרחם, על מנת שיוכלו להרות בעתיד באמצעות תרומת ביציות.

בחלק מהמקרים, אם יתברר בעקבות תשובת הביופסיה שהמחלה מפושטת יותר ממה שנקבע תחילה, יוחלט על ניתוח משלים לכריתת הרחם והשחלה שנותרו.

ניתוחי כריתת שחלה ואברי מערכת הרבייה הם ניתוחי בטן גדולים הכרוכים באשפוז של כשבוע עד עשרה ימים ולאחר מכן יש צורך בתקופת התאוששות והחלמה האורכת כשישה שבועות.

בשלבים מתקדמים מאד של המחלה (שלב 4) לא תמיד יומלץ על ניתוח כצעד ראשון. במקרים אלו יוצע תחילה טיפול כימותרפי במטרה להקטין את היקף הגידול עד למצב שמאפשר ניתוח. לאחר הניתוח, יבוצעו טיפולים כימותרפיים נוספים.

כימותרפיה

כימותרפיה הוא שם כולל לטיפול באמצעות תרופות כימיות המסוגלות לחסל באופן ייחודי תאים סרטניים. טיפול כימותרפי יכול להינתן לפני ניתוח, במקום ניתוח, לאחר ניתוח, לאחר הקרנות או במקביל אליהן. טיפול כימותרפי ניתן כטיפול במחלה פעילה, או כטיפול מונע.

הטיפול הכימותרפי פוגע בתאי סרטן השחלות ובתאים סרטניים אחרים שהתפשטו בגוף. בדרך כלל הוא יינתן לחולות בסרטן השחלות בשלבים בינוניים עד מתקדמים של המחלה. במרבית המקרים הטיפול ניתן באמצעות עירוי, אולם קיים גם טיפול במתן דרך הפה. ניתן גם להזרים את התרופה ישירות לחלל הבטן דרך קרום הצפק, באמצעות צינורית דקה. טיפול זה מכונה כימותרפיה תוך צפקית.

נמצא ששילוב כימותרפיה תוך צפקית עם כימותרפיה תוך ורידית מגביר את אחוזי ההישרדות מהמחלה בקרב חלק מהמטופלות. טיפול תוך צפקי עלול לגרום לתופעות לוואי דוגמת כאב, בעיות בעיכול וזיהום, ולכן יש לשקול את יתרונותיו מול חסרונות אפשריים.

על מנת לשפר את סיכויי ההצלחה של הטיפול, ברוב המקרים נעשה שימוש בתערובת של 3 עד 5 תרופות כימותרפיות בו זמנית. התרופות השכיחות לטיפול בסרטן השחלות לאחר ניתוח הן קרבופלטין בשילוב עם פאקליטקסל (טקסול). במקרים של הישנות המחלה מקובל שתערובת התרופות תכלול טופוטקאן (היקמטין), דוקסורוביצין במתן ליפוזומלי (דוקסיל) וציספלטין.

טיפול כימותרפי הניתן לאחר ניתוח מכונה 'טיפול מסייע' (אדג'ובנטי, adjuvant) והוא מתבצע בשישה מחזורי טיפול, במהלך כ-5-6 חודשים.

תופעות לוואי של טיפול כימותרפי

טיפול כימותרפי פוגע בתאים המתחלקים בקצב מהיר ולפיכך גם תאי גוף בריאים המתחלקים בקצב מהיר (תאי השערה, תאי הדם הלבנים והאדומים, תאי מערכת העיכול) יפגעו ויהרסו. בשל כך טיפול כימותרפי גורם פעמים רבות לתופעות הלוואי הבאות:

• נשירת שיער.
• הקאה ובחילה.
• שלשול או עצירות.
• פריחה על העור בידיים ובכפות הרגליים.
• חוסר תאבון.
• פצעים סביב לפה.
• אנמיה המתבטאת בעייפות וקוצר נשימה (בעקבות ירידה במספר תאי הדם האדומים).
• לויקופניה (זיהום בעקבות ירידה במספר תאי הדם הלבנים).

כדי להקל על תופעות הבחילה וההקאה ניתן להסתייע בתרופות המקלות על תופעות אלו. לאחר הפסקת הטיפול תופעות הלוואי תחלופנה והשיער שנשר יצמח מחדש. במקרים מסוימים השיער החדש יהיה שונה מהשיער שנשר.

כיצד יודעים שהטיפול הכימותרפי יעיל

במהלך הטיפולים הכימותרפיים מתבצעות בדיקות המצביעות על מידת יעילותו, לרבות בדיקת דם למדידת רמת החלבון CA-125. חלבון זה מופרש על ידי תאים סרטניים למחזור הדם ולכן רמות גבוהות שלו מהוות סמן לנוכחות תאים ממאירים בגוף וירידת רמתו מצביעה על היות הטיפול יעיל. בדיקות דימות יכולות להצביע על צמצום בגודלו של גוש ממאיר ולעיתים תבוצע לפרוסקופיה (ראה פירוט בפרק האבחון) במטרה לבחון את יעילות הטיפול.

תרופות ביולוגיות

תרופות ביולוגיות הן כאלו שאמורות לדכא באופן ייחודי תאים סרטניים, ללא פגיעה בתאים אחרים.

קיימות חמש משפחות של תרופות ביולוגיות:

• חוסמי גדילת תאים סרטניים - תאים מסמנים אחד לשני לגדול באמצעות מספר משפחות של חומרים. אחת המשפחות היא של חומרים המכונים טירוזין-קינאזות. תרופות החוסמות את פעילותם של חומרים אלו מכונים חוסמי טירוזין קינאז. מספר ניסויים קליניים המתבצעים כיום רוצים לבחון למשל את האפשרות שהוספת החוסם לתרופה פאקליטקסל (טקסול) תהייה יעילה יותר, בייחוד במקרה של סרטן שחלות חוזר.
• חוסמי אספקת דם לתאים סרטניים - גידול סרטני צריך לפתח לעצמו אספקת דם, כי ללא אספקה שכזו לא יוכל להתקיים. תרופות אלו חוסמות את התפתחות כלי הדם עבור הגידול הסרטני. מספר תרופות נמצאות כיום בניסויים קליניים לגבי סרטן השחלות, ובכללן אוואסטין ורסנטין.
• נוגדנים מונוקלונאליים - מיועדים לזהות חלבונים מיוחדים המופיעים רק בתאים סרטניים וכך ניתן לפתח תרופה שתפגע רק בהם. כיום מתנהלים מספר ניסויים קליניים הכוללים שילוב של כימותרפיה עם נוגדנים מונוקלונלים (דוגמת farletuzumab) אשר מיועדים לשפר את הטיפול במקרה של סרטן שחלות שהגיב לטיפול כימותרפי באמצעות פלטינום אך חזר.
• מעכבי PARP-1 - מדובר בתרופות החוסמות את פעילותו של חלבון תאי שמכונה PARP. חלבון זה חשוב לתיקון החומר התורשתי בעיקר בתאים בהם הגנים BRCA1 ו- BRCA2 עברו שינוי וגרמו להפיכת התא לסרטני. ללא החלבון הזה ימותו התאים הסרטניים ולכן מעכבי PARP-1 עשויים להוות מפתח טיפולי. כיום מתבצעים ניסויים גם אצל חולים גם שלא אותר אצלם השיבוש הגנטי.
• חיסונים - מדובר למשל בסוג של חיסון המכונה TroVax אשר גורם למערכת החיסון לזהות ולתקוף תאים סרטניים.

טיפול קרינתי

טיפול קרינתי הוא טיפול המבוסס על קרני רנטגן (קרני X) ומטרתו לחסל תאים סרטניים באברי מערכת הרבייה. הוא פחות נפוץ מכימותרפיה ואינו ניתן בכול מקרה של סרטן שחלות.

ניתן לתת את הטיפול הקרינתי באמצעות מקור קרינה חיצוני או על ידי קרינה ממקור פנימי - היינו באמצעות גרגרים רדיואקטיביים זעירים המוחדרים לתוך הגוף באזור הגידול (ברכיתרפיה). הטיפול באמצעות קרינה ממקור פנימי יינתן בעיקר בשלבים מתקדמים של המחלה.

תופעות לוואי של טיפול קרינתי

מאחר שטיפול קרינתי פוגע גם בתאים בריאים המתחלקים מהר (בדומה לטיפול כימותרפי), עלולים להיות לו מספר תופעות לוואי:

• בחילה.
• שלשול או עצירות.
• זיהומים בשלפוחית השתן.
• צורך תכוף במתן שתן.
• כאב בטן.
• גירוי והתכהות של העור באזור שמוקרן.

חלק מתופעות הלוואי במערכת השתן עלולות להתפתח מספר חודשים לאחר סיום הטיפול בקרינה. הקרינה גורמת לנזק קבוע בתאי מערכת השתן שעלול להתבטא באובדן שליטה על הסוגרים. במקרה כזה יש לפנות לאורולוג כדי שיתאים את הטיפול הנדרש למצב.

טיפול פסיכולוגי וקבוצות תמיכה

התמודדות עם מחלת הסרטן מהווה אתגר עצום ודורשת משאבים נפשיים רבים, הן מהמטופלת והן ממשפחתה. הסתייעות בפסיכולוג אינה מותרות במצבים כאלו. פסיכולוג עשוי לסייע למטופלת לצלוח טוב יותר את הטיפולים ולהקנות לה טכניקות הרפיה ודמיון מודרך החשובות מאד להתמודדות עם המחלה.

הסתייעות בקבוצות תמיכה בהן פוגשים נשים שחוו או חוות את הטראומה של מחלת הסרטן יכלה אף היא לתרום רבות.

מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים לאיתור דרכים חדשות, יותר יעילות לטיפול בסרטן השחלות נערכים כל העת. לעיתים מוצע טיפול חדשני הנמצא בתהליכי ניסוי ובדיקה. במקרה כזה חשוב לקבל מידע מפורט לגבי תהליך הטיפול (מכונה 'ניסוי קליני'), השלכותיו ומשמעויותיו - היתרונות מול הסיכונים והחסרונות. השתתפות בניסוי קליני מסייעת לקידום הרפואה ומשפרת את סיכוייהם של החולים לקבל טיפול טוב יותר בעתיד.

כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, מבצעים הרופאים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר שבנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר והוא מהווה את הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. ניסויים כאלו מתבצעים הן בישראל והן בחו"ל.

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. כדי שתתאפשר השוואה אמינה בין הטיפולים, נקבע סוג הטיפול שיינתן לחולה באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל.

מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול, או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עלול להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל, או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי רצויות.

ניתן ללמוד על מחקרים קליניים המתנהלים בעולם באמצעות אתר המחקר הלאומי הבריטי או באמצעות אתר קרן המחקר האמריקאית.

קיימות המלצות שונות בעזרתן ניתן להפחית את הסיכון להתפתחות סרטן השחלות.

מניעת ביוץ

כול אימת שמבשילה ביצית ומשתחררת מהשחלה לחצוצרה (אירוע המכונה ביוץ), פתח פני השחלה זקוק ל'תיקון' הכרוך בגדילת תאים חדשים. כול אירוע שכזה מגדיל את הסיכון לגדילת תאים לא תקינים ולעומת זאת צמצום מספר האירועים של חריגת ביצית מפחית את הסיכון.

ניתן למנוע את התרחשות הביוץ באמצעים הבאים:

• הריון והנקה.
• נטילת גלולות למניעת הריון.
• ניתוח לכריתת הרחם, השחלות והחצוצרות.
• קשירת חצוצרות.

הדעה הרפואית הרווחת כיום גורסת שגלולות למניעת הריון הן האמצעי הטוב והנוח ביותר למניעת ביוץ, מבלי להשפיע על יכולת הפוריות בטווח הארוך. מחקרים רפואיים מצביעים על כך שנטילת גלולות למניעת הריון מגינה מפני התפתחות סרטן השחלות במשך כעשרים שנה לאחר תום השימוש בגלולות.

אורח חיים ותזונה

עודף משקל גוף משמעותי נקשר לסיכון מוגבר ללקות בסרטן השחלות. שמירה על משקל גוף תקין באמצעות פעילות גופנית ותזונה מאוזנת מסייעת להפחתת הסיכון ללקות בסרטן השחלות. גם תזונה עתירת שומן מן החי נקשרה להגברת הסיכון ללקות בסרטן בכלל, ובסרטן השחלות בפרט. תזונה דלת שומן מהחי ועשירה בפירות ובירקות מסייעת להפחתת הסיכון.

בדיקות סקר

כיום אין עדיין בדיקות סקר המומלצות לכול הנשים. לעומת זאת כדאי שנשים בקבוצות סיכון (ראה פרק 'גורמים') תבצענה בהמלצת הרופא בדיקות תקופתיות הכוללות:

• בדיקת דם לרמת החלבון CA125
• בדיקת אולטראסאונד וגינאלית

בחינה עצמית מקוונת

ניתן להשתמש באפליקציה האינטראקטיבית (אנגלית) של אגודת מקמילן לשם בחינת הסיכון ללקות בסרטן השחלות ובסרטן השד.