ראייה כפולה

ראייה כפולה, המכונה בעגה הרפואית דיפלופיה, היא מצב בו האדם רואה לעיתים או כול הזמן תמונה כפולה של אותו עצם עליו הוא מביט. התמונה הכפולה יכולה להופיע אחת מעל השנייה, אחת בצד השנייה או במעורב.

ראייה כפולה יכולה להיות תופעה חולפת וחוזרת או מתמשכת. הסיבות לראייה כפולה וכך אף הטיפול בתופעה תלויים בשאלה אם היא נובעת מעין אחת או משתיהן. הטיפול יכול לכלול שימוש במשקפיים מיוחדים, תרגילי עיניים או ניתוח להסרת קטרקט (כאשר זו הסיבה לראייה כפולה).

כדאי לפנות לרופא עיניים מיד כשחווים ראייה כפולה, לפחות כדי לשלול מצבים רפואיים חמורים שעלולים לגרום לראייה כפולה.

כאשר חווים ראייה כפולה יש להימנע מנהיגה או מהפעלת מכשור הדורש ראייה תקינה.

סיבות אפשריות

כול עין יוצרת תמונה משלה, מעט שונה מזו שיוצרת העין השנייה, בשל מיקומן השונה במרחב. יחד עם זאת בסופו של דבר אנו רואים רק תמונה אחת, מאחר שהמוח מעבד ומאחד את התמונות המתקבלות משתי העיניים לתמונה אחת.

כאשר נפגעת הפעילות של שרירי העין או שהם נחלשים, הם אינם שולטים כראוי על העיניים והדבר עלול להוביל לראייה כפולה. ראייה כפולה יכולה לנבוע מסיבות נוספות, לרבות פזילה או נזק עצבי. לעיתים נדירות הראיה הכפולה עלולה לנבוע כתוצאה מציסטה בבלוטת האצטרובל שבמוח או מגידול (במקרים אלו האדם יחווה פעמים רבות גם כאבי ראש), והטיפול באלו יפתור גם את בעיית הראייה הכפולה.

ראייה כפולה בעין אחת בלבד

התופעה מכונה ראייה כפולה מונוקולארית. במקרה זה כאשר העין הפגועה מכוסה תתקבל תמונה תקינה בעזרת העין השנייה. במרבית המקרים של ראייה כפולה בעין אחת בלבד התמונה תהייה משובשת אך במעט.

ראייה כפולה בשתי העיניים

התופעה מכונה ראייה כפולה בינוקולארית. במקרה זה העיניים מתקשות לפעול מתוך תיאום. כאשר עין אחת תהיה מכוסה, בדרך כלל התמונה המתקבלת תהייה תקינה.

ראייה כפולה פיזיולוגית

ראייה כפולה פיזיולוגית מוגדרת כאשר עצמים מסוימים שנמצאים מאחורי העצם עליו אתם מתמקדים, מופיעים כפולים. במקרים רבים המוח מעבד את התמונה כך שלא תחושו כלל בכפילות. לעיתים תלונות של ילדים על ראייה כפולה נובעים מראייה כפולה פיזיולוגית.

ראייה כפולה אומר שרואים בו זמנית שתי תמונות של אותו העצם עליו מביטים. לעיתים מבלבלים תופעה זו עם ראייה מעורפלת (מטושטשת). כאשר חווים ראיה מעורפלת, תופיע רק תמונה אחת אולם היא תהיה לא ברורה.

ראייה כפולה יכולה להיות קבועה ומתמשכת או להופיע לסירוגין, או להופיע רק כאשר מתבוננים לכיוון מסוים.

חולשה של השרירים בכול צד של גלגל העין יכול לגרום לראייה כפולה אופקית (הוריזונטאלית), היינו רואים שתי תמונות אחת לצד השנייה, בפרט כאשר מסתכלים לכיוון מוגדר, שמאלה או ימינה. התופעה של חולשת השרירים יכולה גם לגרום לעיניים 'משוטטות' או שתיראנה מוצלבות (מעין פזילה).

כדאי לפנות לרופא עיניים מיד כשחווים ראייה כפולה, לפחות כדי לשלול מצבים רפואיים חמורים שעלולים לגרום לראייה כפולה.

ראייה כפולה אצל ילדים

בשעה שמבוגרים מסוגלים לתאר את אשר הם חווים הרי ילדים עלולים שלא להיות מסוגלים לתאר באופן ברור את הסימפטומים. כאשר ילדים חווים ראייה כפולה הם יצרו את עיניהם במטרה לראות טוב יותר, או יכסו מידי פעם עין אחת בעזרת היד, או אף יפתחו פזילה. לעיתים הילדים יסובבו את הראש בדרך מוזרה או יביטו לצדדים במקום קדימה.

לעיתים הילד בעל הראייה הכפולה מסתגל להתעלמות מתמונה אחת (דיכוי התמונה המתקבלת מאחת העיניים). מדובר בהתפתחות תופעת עין עצלה המכונה גם אמבליופיה. אי טיפול בבעיה עלול להוביל לפגיעה קבועה ביכולת הראייה של העין העצלה.

כאשר הורה חושד שלילד יש ראייה כפולה או פזילה, חשוב שיפנה בהקדם להתייעצות רפואית.

ראייה כפולה שיכולה להתרחש בעין אחת או בשתיהן עלולה לנבוע ממספר סיבות.

ראייה כפולה בעין אחת

התופעה מכונה ראייה כפולה מונוקולארית. במקרה זה כאשר העין הפגועה מכוסה תתקבל תמונה תקינה בעזרת העין השנייה, אך כאשר העין התקינה מכוסה תתקבל תמונה כפולה.

גורמים אפשריים:

• אסטיגמטיזם - לקרנית העין קימור בלתי תקין הגורם לשבירת אור לא תקינה.
• פגם כלשהו בקרנית
• יובש בעין - העין אינה מייצרת די דמעות.
• פגם בעדשת העין דוגמת קטרקט, הגורם לכתמי עננות על העדשה.
• פגם ברשתית (רטינה, רקמת החיישנים לאור ולצבע) שבאחורי העין, דוגמת ניוון מקולרי.

ראייה כפולה מונוקולארית הנה נדירה. הסיבות הנפוצות לה הן אסטיגמטיזם וקטרקט.

ראייה כפולה בשתי העיניים

תופעה מכונה ראייה כפולה בינוקולארית. במקרה זה העיניים מתקשות לפעול מתוך תיאום. כאשר עין אחת תהיה מכוסה, בדרך כלל התמונה המתקבלת תהייה תקינה.

במקרה של ראייה כפולה בינוקולארית כול עין תביט בכיוון מעט שונה מאשר השנייה, דבר שגורם לשליחת שתי תמונות שונות למוח, שהוא לא יכול לאחדן לתמונה אחת.

פזילה

פזילה (סטרביסמוס) אומר שכול עין מכוונת לכיוון אחר, בדרך כלל בשל פגם בפעילות השרירים המפעילים את העיניים. הפגם יכול להיות שריר חלש או משותק, שריר חזק מידי או שריר שמידת תנועתו מצומצמת מהתקין. לא כול פזילה גורמת לראייה כפולה.

הפזילה נפוצה בקרב ילדים צעירים והיא עלולה לשוב אצל מבוגר שהייתה לו פזילה בילדות. שיבה של פזילת ילדות אצל מבוגר מהווה סיבה נפוצה לראייה כפולה. במקרים מסוימים דווקא הטיפול בפזילה עלול להוביל לראייה כפולה, מאחר שהמוח של הפוזל למד להתעלם ממסרים הבאים מאחת העיניים.

מצבים אחרים העלולים לגרום לראייה כפולה

אצל מבוגרים שלא חוו פזילה בילדות ושאצלם מופיעה ראייה כפולה, הדבר עלול לנבוע ממשהו המשפיע על תנועת העין, או על תנועת שרירי העין, או על עצב הראייה או על המוח.

מצבים אפשריים העלולים לגרום לראייה כפולה:

• פגם כלשהו בפעילות בלוטת התריס (תירואיד, בלוטה מייצרת הורמונים) המשפיע על פעילות השרירים החיצוניים של העין.
• מצב המשפיע על זרימת הדם התקינה למוח, או לעצבים המפעילים את שרירי העין (למשל שבץ או אירוע של מחסור זמני באספקת חמצן למוח).
• סוכרת - מחלת הסוכרת עלולה לגרום לפגיעה בכלי הדם המובילים דם לעין.
• היחלשות שרירים נדירה הנובעת ממחלת מיאסטניה גרביס. מדובר במחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת בשוגג קולטנים של מסרים עצביים בתאי שריר.
• טרשת נפוצה - מחלה אוטואימונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה).
• מפרצת - התנפחות מקומית של כלי דם הנובעת מחולשת הדופן שלו.
• ציסטה או גידול במוח, או גידול סרטני בחלק האחורי של העין. אלו עלולים למנוע תנועה חופשית של העין, או לפגוע בתפקוד העצבים המעצבבים את שרירי העין.
• פגיעת ראש - כזו המסבה נזק למוח או לעצבים הגורמים לתנועת העיניים, או שפוגעת בארובת העין כך שתנועת שרירי העין מוגבלת.

כאשר חווים ראייה כפולה מומלץ לפנות ללא דיחוי לרופא עיניים.

הבדיקה שיערוך הרופא תכלול בחינה של איכות הראייה בעזרת קריאה של ספרות ואותיות, התבוננות של הרופא בכיוון המבט של כול עין, בתנועת העיניים ובמידת התיאום ביניהן.

סביר להניח שהרופא יבחן את גלגל העין בעזרת מקור אור, באופן ממוחשב או ידני.

בעזרת הבדיקה ייקבע סוג הראייה הכפולה, היינו ראייה כפולה בינוקולארית (ראייה כפולה בשתי העיניים) או ראייה כפולה מונוקולארית (ראייה כפולה רק בעין אחת).

האבחנה של הסיבות שגרמו לראייה כפולה תתבסס על תוצאות הבדיקה תוך התחשבות בהיסטוריה הרפואית של המטופל ובתלונותיו.

לעיתים הרופא יפנה את המטופל לביצוע בדיקות דם או אף לביצוע בדיקת דימות של המוח או של שרירי העין - היינו סריקת CT או סריקת MRI.

הטיפול בראייה כפולה תלוי בסוג המצב, היינו אם מדובר בראייה כפולה בינוקולארית (ראייה כפולה בשתי העיניים) או בראייה כפולה מונוקולארית (ראייה כפולה רק בעין אחת), וכן בסיבות שגרמו לכך.

ראייה כפולה בעין אחת (מונוקולארית)

אסטיגמטיזם

כאשר ראייה כפולה נגרמת בשל תופעת אסטיגמטיזם (קרנית בעלת קימור לא תקין) ייתכן שיומלץ על שימוש במשקפיים או בעדשות מגע ייעודיות. מרבית הילדים מעל גיל 12 יכולים להשתמש בעדשות מגע.

העדשות המתקנות (משקפיים או עדשות מגע) מפצות על הקימור הלא תקין של הקרנית, ואז קרני האור העוברות דרכן מתמקדות כיאות על הרשתית שבאחורי העין.

במקרים מסוימים יומלץ על ניתוח בעזרת קרני לייזר.

קטרקט

כאשר הראייה כפולה נובעת מקטרקט (עננות של עדשת העין) ייתכן שיידרש ניתוח להסרת העננות. כאשר הקטרקט מופיע בשתי העיניים סביר שהניתוח יתבצע תחילה בעין אחת, ורק לאחר החלמתה יתבצע ניתוח בעין השנייה.

ניתוח קטרקט הנו ניתוח פשוט המתבצע במרפאה ולאחר ביצועו המטופל משתחרר לביתו. חלק ניכר מניתוחי הקטרקט מתבצעים כיום בעזרת קרני לייזר.

ראייה כפולה בשתי העיניים (בינוקולארית)

הטיפול שתלוי בסיבה לתופעה יכול להיות אחד מהבאים:

• הרכבת משקפיים
• תרגילי עיניים
• התקנת שובר אור (פריזמה) על המשקפיים (עדשת פרנל)
• חבישת רטייה על עין אחת
• הרכבת עדשת מגע אחת אטומה
• הזרקת בוטולינום לשריר העין
• ניתוח של שרירי העין
• ניתוח להשתלת עדשה אטומה

לעיתים ילדים מסוגלים להתעלם מראייה כפולה כי מוחם מתחיל להתעלם מהתמונה המתקבלת מאחת העיניים. עדיין יש לטפל בהקדם במצב. מרבית מקרי הפזילה של ילדים (שמביאים לתופעת ראייה כפולה) מטופלים בהצלחה כאשר המקרה מאובחן בשלב מוקדם ומטופל כיאות.

התקנת שובר אור (פריזמה) על המשקפיים

מדובר בעדשה דקה מיוחדת המכונה עדשת פרנל, אשר מוצמדת לעדשות המשקפיים. כיום ניתן גם להשיג עדשות משקפיים בהן שולבו כבר בתהליך הייצור עדשות פרנל. ייתכן שתידרש הרכבת עדשות פרנל במשך מספר חודשים כדי שיושג השיפור הרצוי.

זריקות בוטולינום

במקרים מסוימים נעשה שימוש בהזרקת רעלן הבוטולינום לתוך אחד מהשרירים שאחראים על תנועת העין, כדי לטפל בבעיה הנובעת מתנועה לא תקינה של העיניים, דוגמת פזילה. הרעלן חוסם את האיתות העצבי שעובר לשריר ועל ידי כך נגרמת הרפיית השריר אליו הוזרק החומר. במקרה זה, במהלך תקופת ההשפעה של הרעלן, השריר לא יתרום לתנועת העין ושאר שרירי העין יאלצו לפעול כדי לגרום לראייה תקינה.

השפעת הזריקה מתפרשת על פני כ- 3 חודשים. לאחר תקופה זו תתבצע הערכת מצב מחודשת.

להזרקת בוטולינום תיתכנה מספר תופעות לוואי חולפות, דוגמת:

• עיניים נפולות (צנחת, או בלועזית פטוזיס)
• העין נסחפת מעט, כך שנראה שעין אחת מביטה כלפי מעלה
• הרעת הראייה הכפולה
• דימום קל בלובן העין

ניתוח של שרירי העין

כאשר הראייה הכפולה נגרמת בשל פזילה וטיפולים אחרים לא שפרו את המצב, ייתכן שיישקל ניתוח. הניתוח עשוי לשפר את תנוחת העיניים ולסייע לשתי העיניים לעבוד יחד כיאות. הניתוח מתבצע בהרדמה מליאה ואורך כשעה.

ישנם שישה שרירים המניעים כול עין. במהלך הניתוח כול אחד מהשרירים הללו יכול לעבור החלשה, חיזוק או שינוי מיקום בהתאם למקרה. לעיתים, אף כי הפזילה היא בעין אחת בלבד, יידרש לנתח את שתי העיניים כדי להביא לאיזון הולם.

לאחר ההרדמה, העין המנותחת תושאר פקוחה בעזרת מכשיר מיוחד המכונה מפשק (ספקולום). המנתח ינתק את קצה אחד השרירים ויחברו מחדש, כך שלפי המקרה תושג או החלשה של עצמת הכיווץ שלו, או לחילופין (על ידי קיצור השריר) חיזוק אפשרות הכיווץ שלו. לאחר מכן ייתפרו פני שטח הניתוח תוך שימוש בחוטים מיוחדים שיימסו בהמשך.

סיכונים של הניתוח

כמו כול ניתוח פולשני אחר אף ניתוח זה אינו חף מסיכונים. אלו כוללים:

• החמרת הראיה הכפולה.
• הצורך בניתוח נוסף, שנדרש לעיתים כאשר מדובר בפזילה חמורה.
• הפזילה תשוב ויידרש ניתוח נוסף.
• העין עלולה להישאר 'אדומה' זמן רב לאחר הניתוח (תופעה נדירה).
• אחד משרירי העין שנותחו יישמט (מאד נדיר) והעין תביט פנימה או החוצה. יידרש לאור זאת ניתוח נוסף.
• תתרחש פגיעה בעין במהלך הניתוח (סיבוך נדיר).
• תתפתח דלקת לאחר הניתוח. תופעה זו אפשרית לאחר כול סוג של ניתוח פולשני. במרבית המקרים טיפול מונע בעזרת טיפות או משחה אנטיביוטית יפחית את הסיכון.

בכול מקרה מומלץ להיוועץ עם הרופא המנתח טרם החלטה על ביצוע הניתוח לגבי הסיכונים והסיכויים.

ההחלמה מהניתוח

ההחלמה המליאה עלולה לארוך מספר שבועות. לאחר הניתוח ייתכנו כאבים במשך מספר ימים. הטיפול בכאב יכול להיות בעזרת משככי כאבים דוגמת פראצטמול. אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16. אם הכאב אינו פוחת עם הזמן יש לפנות להתייעצות עם הרופא.

במרבית המקרים העין המנותחת תיחבש לאחר הניתוח אולם התחבושת תוסר עם השחרור מבית החולים. אין צורך לחבוש את העין שוב בבית וניתן לשוב לפעילות שגרתית דוגמת קריאה, ככול שהדבר נוח למטופל. המטרה היא להשיב את העיניים לפעילות מהר ככול האפשר.

מותר ואסור בתקופת ההחלמה

• עם השיבה הביתה יש להקפיד על שתייה של מים בכמות נאותה.
• התפרים ימסו וייספגו בתוך עד כ- 6 שבועות. במהלך תקופה זו עלולים לחוש כאילו יש גוף זר בעין, או בתחושת גרד, אך יש להימנע משפשוף העין.
• הימנעו מחפיפת שיער במשך מספר ימים לאחר הניתוח והקפידו ששמפו או סבון לא ייכנסו לעין.
• כאשר מדובר בילד, אין להרשות לו לשחק בארגז חול לפחות שבועיים לאחר הניתוח, או למרוח צבעי פנים.
• אם השתמשתם במשקפי ראייה לפני הניתוח, סביר שתזדקקו להם גם לאחריו.
• כאשר מדובר על ילדים בגיל בית הספר או הגן, הם יכולים לשוב לספסל הלימודים כשבוע לאחר הניתוח. מבוגרים יכולים לשוב לעבוד כשבוע לאחר הניתוח.
• לאחר הניתוח יש להימנע במשך כשבועיים מפעילות ספורטיבית. כאשר מדובר בשחייה או בספורט קבוצתי (כדורגל, כדורסל) יש להימנע מהם כחודש לאחר הניתוח.
• לגבי נהיגה יש להיוועץ ברופא העיניים. אין לנהוג בכול מקרה של ראייה כפולה.
• הקפידו לבוא לבדיקת מעקב במועד שנקבע לכך.

ניתוח להשתלת עדשה אטומה בתוך העין

במקרים מסוימים של ראייה כפולה יישקל ניתוח להשתלת עדשה אטומה בתוך אחת העיניים. ניתוח זה יישקל רק כאשר שאר הדרכים לשיפור המצב כשלו. הניתוח עלול להוביל לצמצום שדה הראייה ולאי יכולת לבדוק את הרשתית בבדיקת ראייה רגילה.

הניתוח אינו חף מסיכונים ואלו כוללים שבר של העדשה המושתלת. הסרת העדשה המושתלת כרוכה בסיכון מוגבר לפגיעה בעין.