20 פברואר 2019 ט"ו אדר תשע"ט
מעודכן לתאריך  07.12.2014  באדיבות ה 

תסמונת העין היבשה - מידע רפואי

Dry eye syndrome
מעודכן לתאריך  07.12.2014  באדיבות ה 

מבוא לתסמונת העין היבשה

תסמונת העין היבשה היא מצב נפוץ למדי המתרחש כאשר העיניים אינן מפרישות די דמעות או שהדמעות 'בורחות' מהר מדי מהעין ואין מספקות את צרכי הלחלוחית של העין.
מרבית הדמעות שהן נוזל המכיל בעיקר מים ומלח, נובעות מהפרשה של בלוטות הדמעות שמצויות מעל כול עין, בחלק החיצוני של העפעף העליון. הדמעות המופרשות באמצעות צינוריות זעירות נוזלות על פני שטח העין, ומצמוץ העין מורח את הדמעות על פני העין, וכך מלחלח אותה ומגן עליה.
הדמעות מתנקזות לנקבים זעירים בפינה הפנימית של העין המצויים בעפעף העליון והתחתון, ומשם מובלות לאף (זו הסיבה שהאף 'דולף' בשעת דמיעה מרובה).
התמונה של שמירת לחלוחית העין מעט יותר מורכבת - ישנן בלוטות בקצות העפעפיים אשר מפרישות לעין חומרים שומניים. החומרים השומנים הללו צפים על פני הדמעות המציפות את העין, דבר שמונע נידוף או ניקוז מהיר מידי של הדמעות ויובש בעין.
מחסור בהפרשת החומרים השומניים (אפשרי כתוצאה מבעיה בבלוטות המפרישות אותם) יגרום הן לתופעת דמיעה והן ליובש בעין. אף כי במצב זה יש די דמעות, העין מתייבשת בין עפעוף לעפעוף (מצמוץ) והתוצאה היא עין יבשה. (הדמעות 'בורחות' מהעין במקום לשמור עליה).
תסמונת העין היבשה מתאפיינת ביובש בעיניים ובהופעת דלקת מקומית. בדרך כלל יופיעו הסימפטומים הבאים:
  • אדמומיות, נפיחות ותחושת גירוי (במרבית המקרים היובש יציק יותר במהלך שעות היום).
  • הידבקות של העפעפיים כאשר מתעוררים משינה.
  • ראייה מעורפלת אשר משתפרת לאחר מצמוץ.
 
בדרך כלל היובש מופיע בשתי העיניים.

סיבות אפשריות

תסמונת העין היבשה נגרמת בשל הפרעה כלשהיא לתהליך ייצור הדמעות.
כ- 20% מהתינוקות נולדים עם חסימה בצינורות הניקוז של הדמעות אך אין מדובר בהפרעה לתהליך ייצור הדמעות ובמרבית המקרים הדבר נפתר מעצמו בשנת החיים הראשונה.
אצל מבוגרים תופעת העין היבשה עלולה לנבוע מהסיבות הבאות:
  • הימצאות במזג אוויר חם או כזה המלווה ברוחות.
  • הרכבת עדשות מגע.
  • תופעת לוואי של נטילת תרופות מסוימות.
  • שינויים הורמונאליים לרבות הפסקת המחזור אצל נשים.
  • מצבים רפואיים דוגמת דלקת העפעפיים (בלפאריטיס), פגם כלשהו בבלוטות הדמע או בצינורות המוליכים את הדמעות מהבלוטות לעין, פגם כלשהו בבלוטות המפרישות חומרים שומניים, פציעה או גידול.
 
אף כי התסמונת יכולה להופיע בכול גיל, שכיחותה עולה עם הגיל. מעריכים שאחד מכול שלושה אנשים מעל גיל 65 חווה 'עין יבשה'. התופעה נפוצה יותר בקרב נשים.

הטיפול בתסמונת העין היבשה

בדרך כלל אין מדובר במצב רפואי חמור אולם אי טיפול בתופעה עלול להוביל להצטלקות פני גלגל העין ולפגיעה בראייה. הטיפול נועד להקל על הסימפטומים והוא כולל במרבית המקרים טיפות עיניים מלחלחות, טיפול להפחתת הדלקת ובמקרים פחות שכיחים ניתוח למניעת ריקון מהיר מידי של הדמעות.
כאשר היובש נובע ממצב רפואי כלשהו הרי הטיפול בו עשוי להפחית את הסימפטומים ואף להעלימם לחלוטין.
כאשר היובש נובע ממצבים שגרתיים, במרבית במקרים ניתן למנוע את היובש בעין או להפחיתו, באמצעות שמירה על בריאות העין:
  • שמירה על ניקיון העיניים והעפעפיים (רחיצה, הסרת איפור).
  • שימוש בעדשות מגע המותאמות לעין שלכם, והסרה מידית כאשר חשים אי נוחות או גירוי.
  • הגנת העיניים מאבק ועשן, רוחות או סביבה מאד יבשה (משקפיים מתאימים).
  • שימוש מושכל במחשב כדי למנוע מאמץ של העין.
  • שימוש (בסביבה יבשה) במכשירי אדים המלחלחים את האוויר.
  • הכללת חומצות שומן מסוג אומגה 3 בתזונה.
  • הקפדה על שתיית מים בכמות נאותה.

סימפטומים

סימפטומים של תסמונת העין היבשה

במרבית המקרים הסימפטומים המתלווים לסינדרום העין היבשה אינם חמורים, אולם מקרה שיאנו מטופל כיאות עלול להוביל לסבל ולסיבוכים רפואיים.
 בדרך כלל היובש מופיע בשתי העיניים ויכול לגרום:
  • תחושת יובש, גירוי, צריבה שיחמירו במהלך היום (שעות הערות).
  • אדמומיות בעין.
  • הידבקות של העפעפיים כאשר מתעוררים משינה.
  • ראייה מעורפלת אשר משתפרת לאחר מצמוץ.
 
במקרים מסוימים יחוו הלוקים בתופעת דמיעה מרובה אשר נובעת ממאמץ של העין להפחית את הגירוי. דמיעה מרובה אופיינית למצב של פגיעה בלוטות המפרישות שומנים לעין ואשר שומרות על כך שהדמעות לא 'תברחנה' מהר מדי מהעין.
במצבים חמורים של יובש בעין תתכן רגישות מוגברת לאור, אדמומיות יתר וכאב מתמשך ואף ירידה באיכות הראייה. סימפטומים אלו יכולים להיות סימן לסיבוך של יובש בעין, לרבות הצטלקות הקרנית שעלולה לגרום לפגיעה קבועה בראייה.
מומלץ לפנות לרופא עיניים כאשר היובש בעין מתמשך, גם אם הוא קל.
תרשים אנטומי: בלוטת הדמע, נקבי ניקוז, צינורות הניקוז של הדמעות

גורמים

הגורמים לתסמונת העין היבשה

תסמונת העין מתרחשת כאשר העיניים אינן מפרישות די דמעות או שהדמעות 'בורחות' מהר מדי מהעין ואין מספקות את צרכי הלחלוחית של העין. ישנן סיבות רבות למצב ועל חלקן נפרט. 
כול פגיעה בתהליך ייצור והפרשת הדמעות או בתהליך ייצור והפרשת החומרים השומניים ששומרים על הדמעות בעין, עלולה לגרום לתופעת העין היבשה. 

שינויים הורמונאליים

להורמונים מסוימים תפקיד חשוב בתהליך ייצור והפרשת הדמעות, כמו גם למערכת העצבים. שינויים הורמונאליים, בפרט אצל נשים בגיל המעבר, או בעת הריון, או כתוצאה משימוש בגלולות למניעת הריון, עלולים לגרום לתופעת עין יבשה. 

הגיל השלישי

תופעת עין יבשה נפוצה יותר בקרב מבוגרים, הן בשל הפחתה בהפרשת הדמעות והן בשל בעיה בפעילות העפעפיים. 

סיבות סביבתיות

שהיה בשמש יוקדת, רוח, מזג אוויר יבש, רוח חמה ושהיה בגבהים עלולים לגרום ליובש בעין. 
אף אימוץ העין הנובע מקריאה, כתיבה או הקלדה עלולים לגרום ליובש בעין, כי אנו נוטים למצמץ פחות בעת פעילויות אלו. 

תרופות

תרופות מסוימות עלולות לגרום ליובש בעין, לרבות אנטי-היסטמינים (נוגדי אלרגיה), נוגדי דכאון, תרופות מקבוצת חוסמי בטא (מיועדות בעיקר לטיפול ביתר לחץ דם ובבעיות של תפקוד הלב) ותרופות משתנות (גורמות להפרשה מרובה של שתן). 

ניתוח לייזר בעיניים

לעיתים בשבועות הראשונים שלאחר ניתוח לייזר תתהווה בעיית עין יבשה. במרבית המקרים התופעה תחלוף לכול היותר לאחר מספר חודשים אולם היא עלולה להימשך. 

עדשות מגע

לעיתים עדשות מגע מגרות את העין וגורמות לעין יבשה. במקרה כזה מומלץ להחליף את סוג העדשה או לצמצם את שעות השימוש בהן. בכול מקרה של גירוי יש להסיר מידית את העדשות. 

מצבים רפואיים המגבירים סיכון ללקות בעין יבשה

  • דלקת העפעפיים (בלפאריטיס) - מגבירה את הסיכון ללקות ביובש בעין, בשל חסימת הבלוטה אשר מפרישה חומרים שומנים לעין שמונעים את 'בריחת' הדמעות.
  • אלרגיה הגורמת לדלקת של לחמית העין (השכבה השקופה שמכסה את החלק הלבן של גלגל העין ואת החלק הפנימי של העפעף).
  • דלקת עורית (דרמטיטיס) הנוצרת כתוצאה מתגובה אלרגית למגע עם חומרים מסוימים.
  • תסמונת שגרן שהיא מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון תוקפת בשוגג תאים בגוף וגורמת ליובש בפה (פגיעה בבלוטות הרוק), בעין (פגיעה בבלוטות הדמעות) ובפות.
  • דלקת מפרקים שגרונית -  מחלה אוטואימונית הפוגעת בפרקים ועלולה גם לפגוע בבלוטות שמסביב לעין.
  • לופוס (זאבת) - מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון תוקפת בשוגג בעיקר את כלי דם.
  • סקלרודרמה - מחלה אוטואימונית בה נגרם נזק לפני העור בשל ייצור יתר של קולגן, ולעיתים פגיעה בפרקים ובתפקוד מערכות אחרות בגוף.
  • פציעה של העין, לרבות כתוצאה מכוויה או חשיפה לקרינה רדיואקטיבית.
  • שיתוק חלקי של שרירי צד אחד של הפנים
  • תסמונת הכשל הנרכש - גיף התוקף את מערכת החיסון.
  • פגם כלשהו בבלוטות הדמע או בצינורות המוליכים את הדמעות מהבלוטות לעין, או פגם כלשהו בבלוטות המפרישות חומרים שומניים לעין.
 

אבחון

אבחון של תסמונת העין היבשה

רופא העיניים יכול לאבחן בקלות יחסית יובש בעין על בסיס תלונות המטופל, מספר בדיקות והתיק הרפואי. 
סביר להניח שהרופא יתהה לגבי נטילת תרופות מסוימות, לגבי פעילויות לרבות עבודה מרובה מול מחשב או במזג אוויר חם ויבש וכן לגבי סימפטומים אחרים העלולים לגרום ליובש בעין. 
במקרים רבים תיערכנה גם שתי בדיקות:
  • צביעת העין בצבע פלורסנטי כתום ובחינתה באור באורך גל מתאים - זאת כדי לראות אם יש גוף זר בעין, או נזק לקרנית וכן לבחון את מידת התייבשות העין.

    טיפות בצבע כתום פלורסנטי מוזלפות לעין, הנבדק מתבקש לעפעף על מנת למרחן בעין, ואז מתבקש שלא למצמץ. בשלב הזה הרופא בוחן בעזרת הפנס המיוחד כמה זמן לוקח לעין 'להתייבש' מדמעות. אם כתמים יבשים מתחילים להופיע לאחר פחות מ- 10 שניות, פירושו של דבר שמדובר בתסמונת העין היבשה.
  • מבחן שירמר - במהלך בדיקה זו מוצמדים פסים דקים של נייר סופג לחלק הפנימי של העפעף התחתון בשתי העיניים. לעיתים, טרם הבדיקה יוזלפו לעיני הנבדק טיפות מאלחשות, במטרה למנוע דמיעה כתוצאה מהגירוי שתגרום הצמדת הנייר לעפעף. אם לנבדק עדשות מגע הוא יתבקש להסירן טרם הבדיקה.
 
לאחר חמש דקות מוסרים פסי הנייר ומידת הרטיבות שלהם נבחנת. כאשר מידת הרטיבות פחותה מרמה מסוימת הרי שככול הנראה מדובר בתופעת עין יבשה.

טיפול

הטיפול בתסמונת העין היבשה

הטיפולים השונים בתופעת העין היבשה יכולים להפחית את הסימפטומים. חלק מהלוקים בתסמונת יחוו תופעות חוזרות ונשנות של עין יבשה במהלך חייהם. סוג הטיפול תלוי כמובן בסיבה להופעת עין יבשה, היינו האם מדובר בכמות מועטה מידי של דמעות מופרשות, או אם מדובר בדמעות ה'בורחות' מהעין מהר מידי, בסיבה רפואית כלשהיא או בסיבה סביבתית. 
הטיפול הראשון צריך להתייחס לגורמים שניתן לשנות, למשל שינוי תרופה הגורמת לתופעה, או שינוי סביבתי לרבות על ידי שיפור ההיגיינה של העין, שיפור תזונתי ואף הימנעות משהייה באזורי אקלים שמאיצים או גורמים לעין יבשה. 

טיפולי לחלוחית (חומרי סיכה)

מקרים קלים עד בינוניים בחומרתם מטופלים באמצעות שימוש בחומרי סיכה - טיפות, ג'לים או אף משחות. חלקם מכונה 'דמעות מלאכותיות' מאחר שהן מחליפות את הדמעות החסרות, אולם אלו לא מכילים נוגדנים, ויטמינים או חומרי הזנה אחרים המצויים בדמעות ואשר חיוניים לבריאות העין. 
חלק מחומרי הסיכה נמכרים ללא מרשם וחלקם מהווים תרופות מרשם. בכול מקרה מומלץ להיוועץ הרופא עניים טרם תחילת שימוש בחומר סיכה כלשהו. 
טיפות ללא חומרים משמרים - חלק מחומרי הסיכה מכילים חומרים משמרים שתפקידם למנוע התפתחות חיידקים בתכשיר. כאשר המטופל נדרש לשימוש בחומר סיכה למעלה משש פעמים ביום, כדאי שיעדיף חומרי סיכה נטולי חומרים משמרים. הדבר תקף במיוחד כאשר מדובר בתופעת עין יבשה חמורה, או כאשר המטופל מרכיב עדשות מגע רכות. 
שימוש ארוך טווח או תכוף בטיפות המכילות חומרים משמרים עלול לגרום לפגיעה בתאים המצפים את גלגל העין או לגרום לדלקת, ובמקרה של עדשות מגע רכות חומרי השימור עלולים להיספח לעדשות ולפגוע בעין. 
טיפות סיכוך שומניות - חלק מהטיפות נועדו למנוע או להפחית 'בריחת' דמעות מהעין. התופעה של 'בריחת' דמעות נובעת מבעיה בבלוטות המפרישות את החומרים השומניים לעין (לא הדמעות) אשר מונעים 'בריחה' מהירה מידי של דמעות וכך תורמים לשמירה של לחלוחיות העין. חומרי טיפול אלו מכילים גואר-גם (רב סוכר) מלאכותי וחלקם ניתן בתרסיס המכיל בועיות זעירות של חומר שומני (במרבית המקרים התרסיס אינו מצריך מרשם רופא). 
התרסיס מרוסס לפינות העיניים (העפעפיים) כשהעיניים סגורות, ועם פקיחתן ועפעוף (מצמוץ), הוא יצפה את שטח העין. 
שימוש בטיפות סיכוך יעיל במיוחד כאשר המטופל לוקה בדלקת העפעפיים (בלפאריטיס)., או כאשר מדובר בעין יבשה הנובעת מבריחת דמעות מהירה מידי. 
משחות עיניים - משחות עיניים מוצאות שימוש בעיקר בשעות הלילה. כי עלולה להתרחש גם בעת שינה 'בריחת' דמעות שעה שהעין אינה עצומה לחלוטין. משחות אלו שמטבען יותר שומניות מטיפות או מתרסיס נועדו לשימוש לילי הן בשל תקופת הפעולה הארוכה הנדרשת והן בשל כך שהן גורמות לראייה מעורפלת. אין להשתמש במשחות שעה שמרכיבים עדשות מגע כי המשחה תיספח לעדשה. 

טיפולים נוגדי דלקת

תופעת עין יבשה מתמשכת עלולה לגרום לדלקת בעין או מסביבה ולפיכך יש לשקול טיפול מונע דלקת. 
טיפות עיניים ומשחות המכילות קורטיקוסטרואידים - קורטיקוסטרואידים הנם חומרים נוגדי דלקת בעלי יעילות רבה שיינתנו במקרים חמורים של יובש בעין, כמשחה או בטיפות. שימוש מתמשך בהם עלול לגרום לקטרקט ואצל אחד מכול שלושה משתמשים יגרום לעלייה בלחץ התוך עיניי. מדובר בתרופות מרשם ויש להיות במעקב רפואי בעת נטילתן. 
תרופות טטרא-ציקליניות במתן דרך הפה - מינון נמוך של תרופות ממשפחה זו (למשל דוקסיציקלין, אוקסי-טטרא-ציקלין, ליימציקלין) עשוי להוות פתרון נוגד דלקת יעיל. הטיפול שמצריך מרשם רופא צריך להימשך 3-4 חודשים ולעיתים אף יותר. 
טיפות עיניים ציקלוספורין - מדובר בתרופה שמדכאת את פעולתה של מערכת החיסון ומוצאת שימוש במקרים מסוימים (תלוי בסיבה לעין היבשה) של עין יבשה. 

טיפות עיניים מסוג סרום אוטולוגי (סרום המופק מהמטופל)

כאשר שאר הטיפולים התרופתיים לא הועילו ייתכן שיומלץ על שימוש בטיפות עיניים מיוחדות המופקות מהסרום (רכיבי הדם ללא תאי הדם שבהם) של המטופל עצמו. במרבית המקרים תילקח מנת דם אחת וממנה יסולקו תאי הדם ויישאר רק הנוזל. הליך ההכנה אורך מספר חודשים. 

ניתוח

כאשר היובש בעין חמור, והטיפולים לא הועילו אזי במקרים מסוימים ניתוח עשוי לסייע. מדובר בשני סוגי ניתוחים. 
ניתוח לחסימת או הצרת דרכי הניקוז של הדמעות - מטרת הניתוח למנוע את בריחתן המהירה של הדמעות מהעין. ההליך אינו מכאיב ובמהלכו חוסמים את פתחי הניקוז של הדמעות שמצויים בצד הפנימי (קרוב לאף) של זוויות העין. הפקק הזעיר המוחדר לפתחי הניקוז עשוי סיליקון או קולגן. 
בטרם מבצעים חסימה או הצרה קבועה, מבצעים חסימה או הצרה זמנית על ידי החדרת 'פקק' זמני שיימס בתוך 7 ימים. לאחר ההחדרה המטופל אמור לחוש הקלה כמעט מידית בתופעת היובש אולם לאחר שבוע הסימפטומים יחזרו. המטופל יתבקש לשוב לביקורת לאחר 10-14 יום לשם בחינת יעילות הטיפול. במידה שנמצא יעיל תבוצע חסימה או הצרה קבועה. 
השתלה של בלוטת רוק - מדובר בהליך שאינו שגור ומתבצע רק כאשר שאר החלופות לא הועילו, המצב חמור ומדובר בבעיה הנובעת מפגם בבלוטות המפרישות דמעות. במהלך הניתוח נוטלים כמה בלוטות רוק מאזור השפה התחתונה של הפה ומשתילים אותן מתחת לעור שמעל העין. הרוק שייוצר על ידי בלוטות הקור המושתלות פועל כתחליף דמעות.

מניעה וטיפול עצמי

מניעה וטיפול עצמי בתסמונת העין היבשה

ישנם מספר צעדים שניתן לנקוט כדי למנוע הופעת עין יבשה או כדי להפחית סימפטומים קיימים. 

גורמים סביבתיים

  • כאשר היובש נובע מגורמים סביבתיים דוגמת רוח, אוויר חם, עשן או אבק, ניתן להרכיב משקפי מגן ולהימנע ככול שניתן מסביבה בה יש עשן.
  • איפור (מסקרה, עפרון עיניים) - האיפור עלול לגרום לעין יבשה ולדלקות עקב חסימה של הבלוטות שבעפעף - אם אתם נוטים לעין יבשה כדאי להימנע.
  • משקפי מגן מיוחדים - לעיתים הרכבת משקפי מגן מיוחדים הדומים למשקפי שחייה תשמור על סביבת עין לחה יותר ותמנע מגע עם גורמי גירוי.
  • עדשות מגע - אם עדשות המגע גורמות לכם לעין יבשה או לגירוי כדאי להיוועץ באופטומטריסט שהתמחה בתחום, כדי שיתאים לכם סוג אחר.
  • התאמת מסך המחשב - עבודה מרובה מול מסך מצריכה התאמה של המסך (גובה, ניגודיות) כדי למנוע מאמץ יתר של העין. המסך צריך להיות בגובה העין או מעט מתחת (ראו הרחבה במגזין 'פעילות מול מחשב'). כדאי להקפיד על נטילת הפסקות יזומות מהעבודה מול מסך אחת לשעה, ולהקפיד על מצמוץ תקין של העין במהלך העבודה.
  • מלחלח אוויר או מסנן אוויר - מכשירי אדים שונים המעלים את הלחות באוויר עשויים להפחית סימפטומים של עין יבשה, בפרט אם אתם נמצאים בסביבה בה פועל מזגן שמטבע פעולתו מייבש את האוויר. בימים קרירים כדאי לפתוח חלונות מדי פעם. אם אתם עובדים או חיים בסביבה מאובקת ראוי לשקול שימוש במסנני אוויר.
 

שמירה על היגיינת העין

היגיינה נאותה עשויה להפחית סימפטומים של עין יבשה או למנוע אותם, בפרט במצב של דלקת העפעפיים (בלפאריטיס).
רטייה לחה חמימה - מדובר בהנחת רטייה לחה חמימה (קומפרס) על העין, כדי לגרום לשומנים המופרשים על ידי הבלוטות שמסביב לעין להיות יותר נגישים לעין.
  • מרתיחים מים ומניחים להם להתקרר עד שהם חמימים (בודקים על ידי טבילת המרפק או גב כף היד).
  • טובלים בהם מטלית עדינה או פד ושמים אותו על העין למשך 10 דקות.
  • יש לחמם שוב את הרטייה (מטלית או פד) על ידי טבילה במים החמימים כול אימת שחשים שהיא מתקררת.
 
אם מצאתם לנכון להשתמש בשקיקים מיוחדים שניתן לחמם במיקרוגל ראוי לוודא את ניקיונם לפני ואחרי השימוש. 
עיסוי עדין של העפעף - פעולה זו תמרח טוב יותר את השומנים המופרשים על ידי הבלוטות על גלגל העין.
  • עוצמים את העיניים ומעסים את העפעפיים העליונים והתחתונים בתנועות סיבוביות עדינות בעזרת הזרת (האצבע הקטנה של היד).
  • לאחר מכן נוטלים פד כותנה או צמר-גפן, ושעה שהעיניים עצומות מנגבים את העפעף העליון מלמעלה למטה לכיוון הריסים וקצות העין.
  • חוזרים על התהליך.
 
העיסוי עלול לגרום תחילה לגירוי קל אולם זו תחושה תקינה שתחלוף עם הזמן. 
ניקוי של העפעפיים - חשוב להקפיד על ניקוי שגרתי של העפעפיים כדי להסיר עודפי שומן, לכלוך ואבק המצטברים עליהם (ניתן להשתמש במסיר איפור עדין או בפדים לחים). ניתן להכין בבית תמיסת ניקוי:
  • ממלאים כלי במים רתוחים שצוננו עד כדי חמימות.
  • מוסיפים למים מספר טיפות של שמפו תינוקות או שמפו המבוסס על שמן עץ התה, או כפית של אבקת סודה לשתייה (סודה ביקרבונט). מערבבים.
  • לאחר הכנת התמיסה טובלים בה מטלית נקייה עשויה מבד טבעי (כותנה למשל) או פד צמר גפן, ובעזרתו מנגבים בעדינות לכלוך שהצטבר על העפעפיים ומסביבם, בפרט על הריסים. מחליפים פד וחוזרים פעם נוספת על התהליך.
  • טובלים פד נקי בתמיסה ומנגבים בעדינות את זוויות העפעפיים תוך משיכת התנועה לרוחב העפעף ובסיס הריסים.
 

תזונה

נצברו הוכחות מדעיות לכך שתזונה עשירה בחומצות שומן מסוג אומגה 3 (מהחי ובנוסף מהצומח, אלו חומצות שומן שונות) עשויה להיטיב או למנוע עין יבשה.
מדובר בצריכה של לפחות שתי מנות דג בשבוע. חומצות השומן הללו נמצאות בשפע בדגים דוגמת מרקל, סלמון, סרדינים, הרינג, טונה טרייה או שימורי טונה בשמן זית.
חומצות שומן אומגה 3 מהצומח נמצאות בגרעינים ובאגוזים, שמנים המופקים מהם, סויה ומוצריה וירקות ירוקי עלים. ניתן להסתייע גם בתוספי תזונה.

סיבוכים

סיבוכים של תסמונת העין היבשה

דלקת הלחמית

מדובר בדלקת בשכבה השקופה שמכסה את החלק הלבן של גלגל העין ואת החלק הפנימי של העפעף. הסימפטומים שלה דומים לאלו של תסמונת העין היבשה לרבות אדמומיות בעין, תחושת גורם זר בעין, תחושת צריבה והידבקות עפעפיים בעת היקיצה.
מרבית דלקות הלחמית אשר נגרמות בשל עין יבשה אינן חמורות ואינן מצריכות טיפול מיוחד, אולם אם מדובר בדלקת מציקה במיוחד או מתמשכת, כדאי לפנות לרופא עיניים.

דלקת הקרנית

במקרה של עין יבשה שלא טופל כיאות, או שהעין היבשה אינה מגיבה לטיפול שניתן, עלולה להתפתח דלקת אשר פוגעת בפני הקרנית ( זו השכבה השקופה שבקדמת העין). הדלקת מכונה בעגה הרפואית קרטיטיס. הפגיעה בקרנית עלולה לגרום למצב מסכן ראייה.
סימפטומים של דלקת בקרנית יכולים לכלול כאב בעין, רגישות לאור וירידה באיכות הראייה. כאשר עולה חשד לדלקת בקרנית יש לפנות בהקדם לרופא עיניים.

זכויות חברי מכבי

טרם נערכה זכאות לערך זה. לבירור בנוגע לזכאויות הנוגעות לערך זה, יש לפנות למוקד מכבי ללא הפסקה.
מספר הטלפון: 3555* או 1700-50-53-53.