לוקמיה מיאלואידית כרונית - מידע רפואי

תאי אב, או Stem Cells הם תאי הדם הקדמונים, מהם נוצרים כל תאי הדם במח העצם. לוקמיה מיאלואידית כרונית היא סרטן של תאי האב במח העצם. בלוקמיה מיאלואידית כרונית, תאי האב מתחלקים ללא בקרה, מאחר שתהליך הבשלת תאי הדם יוצא משליטה.

מחלה זו נדירה אצל ילדים ושכיחה יותר בקרב מבוגרים.

מרבית החולים בלוקמיה מיאלואידית כרונית נושאים כרומוזום בלתי תקין, הנקרא כרומוזום פילדלפיה. על אף שמדובר בכרומוזום, המחלה אינה על רקע גנטי ואינה תורשתית.

לוקמיה מיאלואידית כרונית היא מחלה המתקדמת בקצב איטי. למחלה שלושה שלבים, אשר נקבעים בהתאם למספר תאי הדם הלא בשלים הנמצאים במח העצם ובזרם הדם (תאים אלו נקראים בלאסטים), ולפי סימני המחלה.

זהו השלב שבו מאובחנת המחלה אצל מרבית החולים. קצב המחלה איטי, ומצב המחלה נותר יציב במשך כ- 4-5 שנים בממוצע. בשלב הכרוני קיימים בדם ובמח העצם לא יותר מ- 5% בלאסטים.
לשלב זה יש אך מעט סימנים אופייניים ומתאפשר קיום אורח חיים רגיל. מרבית החולים אינם נזקקים לאשפוז, ומטופלים בביתם.

השלב הבא הוא השלב המואץ, שבמהלכו המחלה מתפתחת במהירות רבה יותר. הוא מאופיין בכ- 6-30% בלאסטים בדם ובמח העצם.
בשלב הזה יתכנו סימנים הכוללים אנמיה ועייפות ניכרת, דימום, או זיהום. הטיפול בשלב המואץ מחייב שהות בבית חולים, מאחר שמדובר בטיפול מרוכז יותר במחלה.

לאחר תקופה של מספר חודשים של השלב המואץ, עוברת בדרך כלל המחלה לשלב הבלאסטי, אשר דומה ללוקמיה מיאלובלסטית חריפה. שלב זה מאופיין על ידי נוכחות של יותר מ- 30% בלאסטים במח העצם ובדם. אצל חלק מהחולים יתכן מעבר ישיר מהשלב הכרוני לשלב הבלאסטי.
בשלב זה עלול להיגרם 'משבר בלאסטי' המאופיין בעייפות, הגדלה של הטחול, וחום גבוה.

הפוגה במחלה מושגת כאשר בעקבות הטיפול, מספר הבלאסטים בזרם הדם ובמח העצם חוזר לרמות תקינות. "הפוגה מולקולארית" היא מצב המוגדר כהפוגה בה אף בבדיקות רגישות כמו PCR, מתברר שכרומוזום פילדלפיה אינו נוכח עוד בתאים.
אם לאחר תקופה של הפוגה חלה עליה במספר הבלאסטים, מדובר בהישנות של המחלה.