26 ינואר 2022 כ"ד שבט תשפ"ב
מעודכן לתאריך  16.07.2017  באדיבות ה 

סרטן השד אצל נשים - מידע רפואי

(Breast Cancer in Women)
מעודכן לתאריך  16.07.2017  באדיבות ה 

גילוי מוקדם ואבחון של סרטן השד

גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר לריפוי סרטן השד. כאשר המחלה מאובחנת בשלב מוקדם, עולים סיכויי הריפוי לכ- 90%.
חשוב לבצע את שלושת סוגי הבדיקות שלהלן על מנת להגדיל את הסכוי לאבחון מוקדם.

בדיקה עצמית של השד

בדיקה עצמית לא הוכחה כשיטה יעילה לגילוי מוקדם של סרטן השד. כדי שתוכלי להבחין בשינויים, במידה שיופיעו, חשוב לכל אשה להכיר את שדיה החל מגיל 20. נהוג לבצע בדיקה עצמית פעם בחודש, כשבוע לאחר סיום מחזור הווסת.
הבדיקה כוללת מספר שלבים: התבוננות מול המראה בידיים מורמות ומורדות, בדיקה ידנית של השדיים ולחץ על הפטמות, כדי לבדוק אפשרות של הפרשה. חשוב לשים לב במיוחד להתעבות ברקמת השד או בבית-השחי, לשינוי בגודל השד או בצורתו, למשיכה בעור השד, להפרשה מהפטמה, לשינוי בצבע או בתחושה של עור השד.

בדיקת רופא

מומלץ להיבדק על-ידי רופא כירורג, לפחות פעם בשנה. הבדיקה הידנית משלימה את בדיקת הממוגרפיה של השדיים.
בדיקת הרופא כוללת התבוננות בשדיים בזמן שהאישה יושבת, הידיים מורמות מעל הראש ואחר כך מושמות על המותניים. הרופא מחפש חוסר סימטריה בין השדיים, שינוי בצורה ובגודל, עיוות במבנה השד, שינויים במרקם העור, משיכה של העור פנימה, כיב או פריחה על הפטמה או שקיעה שלה. לאחר מכן הרופא בודק את בתי השחי והשקעים מעל עצמות הבריח, בחיפוש אחר קשרי לימפה מוגדלים, ואת השדיים בחיפוש אחר גושים חשודים.
בשלב הבא האישה שוכבת על גבה, תוך שהיד בצד הנבדק מורמת ומונחת מתחת לראש. הרופא ממשש את כל השד על ידי העברת כמה אצבעות בצורה מתוחה על פני השד כלפי דופן החזה בתנועות מעגליות. הבדיקה מסתיימת בלחיצה על הפטמות בניסיון לבדוק אם יש הפרשה דמית או הפרשה אחרת מהפטמה.
בדיקה ידנית של השד יש לבצע לאחר המחזור החודשי, מאחר שאז השד אינו גדוש, וניתן לזהות גושים חשודים בקלות יחסית.

בדיקת ממוגרפיה

זהו צילום רנטגן של השדיים באמצעות מכשיר רנטגן מיוחד, הנקרא ממוגרף. הבדיקה מבוצעת בעמידה. כל שד בנפרד מושם בין שתי פלטות תוך לחץ, ומצולם משני כיוונים: צילום מלמעלה כלפי מטה וצילום אלכסוני.
ממוגרפיה יכולה לזהות סרטן שד מוגבל (in situ) בגודל 1 מ"מ (בצילום רואים הסתיידויות זעירות). סרטן פולשני ניתן לאבחן כאשר הוא בגודל 4 מ"מ ויותר. האבחנה היא על פי זיהוי גוש בשד או על פי עיוות במבנה השד. 10% ממקרי סרטן השד הגידול לא ניתן לזהות בממוגרפיה.
ממוגרפיה מבצעים בשני מצבים: כאשר הורגש גוש בשד ורוצים לעמוד על טיבו (יש לבצע ממוגרפיה של שני השדיים תמיד) או כבדיקת ניטור לאבחון מוקדם אצל נשים בגיל העולה על חמישים, ואצל נשים הנמצאות באוכלוסיות בסיכון (סרטן קודם בשד, או כאשר קיימת היסטוריה משפחתית).
המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל ממליצה על בדיקות ממוגרפיה לנשים בהתאם לקריטריונים הבאים:
  • מגיל 50 ומעלה אחת לשנתיים, או בהתאם להמלצת הרופא המטפל.
    הצורך בבדיקה מודגש בעיקר לנשים בגילאים אלה, לגביהם יש כיום הסכמה מקצועית בינלאומית, שבדיקת הממוגרפיה מסייעת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים.
  • נשים הנמצאות בקבוצת סיכון, כגון היסטוריה משפחתית (אם או אחות שחלו בסרטן השד). מומלץ לעבור בדיקה פעם בשנה, בין הגילאים 40-49.
    לנשים בקבוצות אלה, הבדיקה ניתנת חינם במסגרת סל הבריאות, על ידי כל קופות החולים.
    בישראל קיימת תוכנית לאומית לסריקה בממוגרפיה, במסגרתה מוזמנות כל הנשים הנמצאות בגיל המתאים לבצע בדיקת ממוגרפיה.

    בדיקת הממוגרפיה יעילה ב- 80-90% מהמקרים. זוהי הבדיקה הטובה ביותר לגילוי מוקדם ועולה על הבדיקות האחרות הקיימות (אולטרא סאונד, MRI ). זוהי הבדיקה היחידה שהוכחה כמפחיתה את התמותה בכ- 30%.
  • נשים צעירות יותר. צריכות לקבל הפנייה רפואית מיוחדת לביצוע בדיקה זו. מתחת לגיל 50, מבנה השד בדרך כלל עדיין צפוף וסמיך וישנה פעילות הורמונלית המקשה על איתור שינויים בשד בצילום ממוגרפיה.
 
נטילת הורמונים חלופיים לאחר הפסקת המחזור החודשי יכולה לגרום לשינויים בצפיפות רקמת השד. שינויים אלה באים לידי ביטוי בצילום הממוגרפיה, ולכן לפני הבדיקה חשוב לציין אם לוקחים הורמונים חלופיים ובמשך כמה זמן.

מסע מטופלת

מסע המטופלת מתחיל כשמתגלה גידול סרטני בשד בעקבות ביופסיה של ממצא חשוד.  הגילוי יכול להיות בעקבות בדיקת סקר למשל בדיקת ממוגרפיה המראה שינוי חדש בשד, או בעקבות ממצא נמוש ממנו נלקחת דגימה.  לרב המטופלות מבצעות את הביופסיה בניקור מחט ובהכוונה של אולטרה-סאונד, ואם הממצא נראה רק בממוגרפיה ולא באולטרה-סאונד אז הביופסיה מתבצעת בהכוונה של צילום ממוגרפיה ונקראת ביופסיית ממוטום.  כאשר בדגימה נראים תאים סרטניים, תתבצענה במעבדה הפתולוגית בדיקות נוספות לאפיון הגידול כמו צביעה של קולטנים לאסטרוגן ופרוגנסטרון, או בדיקה לביטוי חלבון הנקרא Her2. המטופלת מופנית לכירורג ואונקולוג, ולרב מתקיימת חשיבה משותפת של צוותים אלו על המקרים החדשים.  בחלק מהמקרים הטיפול הראשון הוא הסגרת קטע שד בתוכו נמצא הגידול (קרוי למפקטומיה), ודגימת קשרי לימפה, אך לפעמים נדרשת הסרת שד מלאה (קרוי מסטקטומיה) או מתן טיפולים סיסטמיים (כימותרפיה ו/או טיפולים ביולוגים ו/או טיפולים אנטי הורמונים) טרם הניתוח.  לאחר הניתוח מתבצעת הערכה נוספת לגבי הצורך בטיפולים סיסטמיים ו/או קרינה. 
לרשות מטופלות חדשות עם גידולי שד עומדים רופאים מומחים באונקולוגיה במכבי ובמכוני אסותא.  כמו כן, עומדים לרשותם צוותים נוספים: אחיות אונקולוגיות, פיזיותרפיסטיות, עובדות סוציאליות, ומנהלות שירות שיכולות למסור להן מידע על כלל השירותים במכבי ולדאוג למתן קוד "חולה קשה" הניתן לרב ל-3 שנים ראשונות לאחר אבחנה של כל גידול סרטני פולשני, ומזכה בהטבות מסוימות שהוגדרו במערכת.