סרטן שלפוחית השתן - מידע רפואי

בעקבות ניתוח לכריתת השלפוחית נוצר צורך לסלק את השתן שמופרש על ידי הכליות בדרכים חלופיות. אפשרות אחת היא להעביר את השתן לשקית חיצונית שתימצא על פני העור (אורוסטומיה) בעזרת קטע קצר של המעי. אפשרות נוספת היא לשחזר את כיס השתן באמצעות חלקי מעי ולחברו לשופכה, כך שניתן יהיה להטיל שתן באופן רגיל.

מדובר במעקף, דרכו מועבר השתן לכיס חיצוני על פני העור.

במהלך הניתוח יוצר המנתח נקב בדופן הבטן, המכונה פיום (Stoma). מקטע קצר של המעי הדק נכרת וצידו האחד יחובר לשופכנים היוצאים מהכליה ואילו צידו השני יחובר לפיום. אל הפיום מתחברת שקית שטוחה ואטומה לאיסוף השתן, אשר מוצמדת לגוף באמצעות דבק מיוחד. את השקית יש לרוקן על פי הצורך.

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית, בהמשך לכריתת שלפוחית השתן.

בשנים האחרונות קיימת חלופה לאורוסטומיה הנקראת אצירת שתן באמצעות כיס שתן פנימי, שאינו מתנקז החוצה באופן קבוע (Continent Urinary Diversion). אף בשיטה זו מוצא השתן מהגוף דרך פיום בבטן, אך ללא שימוש בשקית.

במהלך הניתוח יוצרים באמצעות חלק שנכרת מהמעי כיס קטן בבטן, לשם אגירת השתן. קצה אחד של הכיס מחובר לשופכנים והקצה השני לפיום. השתן מנוקז מהכיס על ידי החדרת צנתר (קטטר) דרך הפיום מספר פעמים ביום (4-5). הליך זה נקרא צנתור עצמי, ודורש הכשרה מתאימה.

שיטה אחרת היא שחזור של שלפוחית השתן בעזרת חלק שיכרת מהמעי הדק או הגס.

במהלך הניתוח לשחזור השלפוחית יוצרים כיס דמוי בלון מהמעי, אשר מחובר מצידו האחד לשופכנים היוצאים מהכליה ומצידו השני לצינור השופכה. שיטה זו מאפשרת לכאורה הטלת שתן רגילה. מי שעבר ניתוח זה יצטרך ללמוד כיצד לרוקן את השלפוחית המשוחזרת באמצעות הרפיית שרירי האגן וכיווץ שרירי הבטן. חשוב לזכור לרוקן את השתן, מאחר שלא קיימים עוד איתותים עצביים המורים על הצורך לרוקן את השלפוחית.

הניתוח אינו מתאים לכול מטופל. לא ניתן לבצע אותו כאשר הגידול התפשט לצינור השופכה וזה הוסר בניתוח.

20-30% מהחולים שיעברו שיחזור של השלפוחית עלולים לסבול מבריחת שתן בלילה בעת השינה. מומלץ לסגל הרגלי הטלת שתן בזמנים קבועים ובנוסף לפני השינה.

ניתוח לשחזור השלפוחית מחייב אשפוז של 7-14 יום ותקופת ההחלמה תארך בדרך כלל 3-4 שבועות. הניתוח גורם לכאב ואי נוחות שעלולים להימשך מספר שבועות, בעיקר בזמן הליכה או בעת פעילות גופנית.

כיוון שהניתוח להסרת שלפוחית השתן הנגועה כולל הרחקת רקמות סמוכות לה, הרי הניתוח אצל נשים, כולל הסרה של חלק מהרחם וחלק מקיר הנרתיק - דבר שיכול לגרום לקיצור הנרתיק עד כדי אי אפשרות לקיים יחסי מין מלאים.

אצל גברים תוסר בלוטת הערמונית, לרבות קצות העצבים האחראים על הזקפה (נוגעים בבלוטת הפרוסטטה). במקרים מסוימים ניתן יהיה לשמר חלקית את הגירוי העצבי, כך שבעזרת סיוע תרופתי ניתן יהיה להגיע לזקפה.

סיוע תרופתי כולל תרופות ממשפחת PDE5 המגבירות את זרימת הדם לפין, דוגמת סילדנאפיל (שם מסחרי: ויאגרה), או טאדאלאפיל (שם מסחרי: סיאליס). כמו כן ניתן לעשות שימוש במשאבת ואקום שחיבורה לפין מזרים אליו דם, וכך מתרחשת זקפה. את הזקפה ניתן לשמר בעזרת טבעת פין עשויה גומי (מולבשת על בסיס הפין) במשך כ- 30 דקות.