מונונוקליאוזיס (קדחת הבלוטות) - מידע רפואי

קדחת הבלוטות או בשמה הלועזי מונונוקלאוזיס זיהומי, מכונה גם "מחלת הנשיקה". מדובר בזיהום הנגרם במרבית המקרים כתוצאה מחשיפה לנגיף אפשטיין-באר (EBV). הזיהום גורם תסמיני חום, כאבי גרון, התנפחות של בלוטות הלימפה ועייפות.

נגיף זה נמנה עם הנגיפים הנפוצים אשר עלולים לפגוע בבני אדם. ההערכה היא ש-90% מהבוגרים נגועים בו.
רוב ההדבקות הנגרמות מנגיף אפשטיין-באר מתרחשות בתקופת הילדות המוקדמת וגורמות רק לעתים נדירות להופעת תסמינים. בעקבות הזיהום, נשאר הווירוס רדום בגוף (בעיקר בתאי הגרון והדם) במשך כל החיים.
מעריכים שכמחצית מבני הנוער והמבוגרים הצעירים (גילאי 25 – 15) אשר נחשפים לנגיף יפתחו סימפטומים של מחלת קדחת הבלוטות, אף שהמחלה עלולה להופיע בכל גיל.

ניתן להידבק במחלה באמצעות מגע עם רוק של אדם החולה במחלה באותה עת. קדחת הבלוטות עלולה להיות מועברת כתוצאה מ:

 

משך הזמן שבו אדם נחשב מדבק הוא לפחות חודשיים מתחילת הזיהום ולעיתים עד 18 חודשים, במהלכם שוהה הנגיף בבלוטות הרוק. כאשר לאדם החולה במחלה יש חום גבוה הוא נחשב למדבק במיוחד.

נדיר שאדם אשר חלה בעבר בקדחת הבלוטות יפתח שוב זיהום זה, שכן מערכת החיסון של החולה מפתחת נוגדנים נגד הנגיף והם יהיו יעילים במשך שארית חייו.

למחלת קדחת הבלוטות אין עדיין ריפוי תרופתי. במרבית המקרים יחלפו תסמיניה תוך 4 עד 6 שבועות ללא טיפול.

עייפות היא התסמין היחיד אותו יחווה החולה במשך זמן רב יותר. בממוצע, יסבלו ממנה החולים במשך כ-3 חודשים, אך בקרב עד 22% מהחולים יכול תסמין זה להיחוות במשך כחצי שנה.
סיבוכים של המחלה אינם שכיחים אך כאשר מתרחשים הם עלולים להיות חמורים. קרע בטחול, זיהום משני של הריאות הגורם לדלקת ריאות ודלקת קרום המח – כל אלה סיבוכים המחייבים טיפול דחוף.