15 אוגוסט 2020 כ"ה אב תש"פ
מעודכן לתאריך  25.05.2020  באדיבות ה 

סוכרת - מידע רפואי

קידום בריאות במכבי

Diabetes
מעודכן לתאריך  25.05.2020  באדיבות ה 

סיבוכי סוכרת

סיבוכי סוכרת מאוחרים ומניעתם

מחלת הסוכרת עלולה לגרום לסיבוכים בריאותיים, לפגיעה באיכות החיים ולנכות. סיבוכי הסוכרת המאוחרים עלולים להופיע בעיקר כאשר מחלת הסוכרת אינה מאוזנת לאורך זמן. הסיכון עולה עם הגיל, כאשר חולים לאורך שנים וכן כאשר גורמי סיכון נוספים, כגון: יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, השמנת יתר, עישון ומתח נפשי מוגבר אינם מטופלים. הסיבוכים נגרמים עקב פגיעה בכלי הדם הגדולים והקטנים ובמערכת העצבים.
האברים שעלולים להיפגע והסיכון הבריאותי שעלול להתפתח כתוצאה מכך:
  • כליות - מחלקת כליות סוכרתית (נפרופתיה סוכרתית)
    פגיעה בכלי הדם הקטני םשל הכליה, הגורמת להפחתה בכושר הסינון הכלייתי, ובהמשך לאי-ספיקת כליות בדרגות שונות, ועד לצורך בדיאליזה.
  • עיניים - מחלת עיניים סוכרתית (רטינופטיה סוכרתית)
    פגיעה בכלי הדם הקטנים ברשתית העין, שעלולה לגרום לירידה בכושר הראייה ולעיוורון.
  • מערכת העצבים - פגיעה במערכת העצבים (נוירופטיה סוכרתית)
    פגיעה בכלי הדם הקטנים במערכת העצבים ההיקפית והאוטונומית. עלולה להתבטא בשינויים בתחושה, בעיקר בגפיים התחתונות, וכן תחושת "שריפה" או היעדר תחושה, פגיעה בתפקוד המיני, הפרעות במערכת העיכול ובשלפוחית השתן.
  • רגל - כף רגל סוכרתית
    כמה גורמי סוכיון הקשורים לפגיעה בכלי הדם ולפגיעה עצבית ברגליים עלולים לגרום להפחתה בזרימת הדם, איבוד תחושה, פצע קשה לריפוי וכיבים, ואף להביא לסיכון לקטיעת הגפה.
  • לב - מחלות לב וכלי דם
    בעיקר אוטם שריר הלב (התקף לב) ואי-ספיקת לב.
  • מוח - אירוע מוחי
  • בעיות בתפקוד המיני
השינויים הגורמים להתפתחות הסיבוכים בכלי הדם ובמערכת העצבים הם הדרגתיים. בשלבים הראשונים של התפתחות הסיבוכים אין להם ביטוי חיצוני כמו כאב, בעיות תחושה, שינויים בראיה וכדומה. לכן, לחולה סוכרת מומלץ להקפיד על מעקב רפואי קבוע. הדבר חיוני על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות סיבוכי הסוכרת, או לזהותם בשלבים מוקדמים ככל האפשר.
ניתן להפחית את הסיכון להתפתחות סיבוכי המחלה על ידי ניהול עצמי של הסוכרת:
  1. שמירה על אורח חיים בריא: תזונה נכונה, פעילות גופנית, גמילה מעישון והורדת מתחים.
  2. ביצוע בדיקה עצמית (ניטור עצמי) של רמות הגלוקוז (סוכר) בדם באופן שגרתי.
  3.  ביצוע בדיקות שגרה: פרופיל שומנים בדם, בדיקת המוגלובין A1C, תפקודי כליה, בדיקת עיניים, בדיקת כף רגל ומעקב אחר לחץ הדם.
  4. ביקור שגרתי אצל הרופא, האחות, הדיאטנית, העובדת הסוציאלית והיועצת לפעילות גופנית.
  5. נטילת תרופות נכונה על פי המלצות הרופא המטפל.
  6. טיפול מונע בכף הרגל.

חולה סוכרת שפעולות אלו הן חלק משגרת חייו שומר על בריאותו ומקטין באופן משמעותי את הסיכוי להופעת סיבוכים.

הנחיות לטיפול בכפות הרגליים לחולי סוכרת


חלק מחולי הסוכרת צפויים לפתח במהלך חייהם סיבוך שנקרא "כף רגל סוכרתית". הפקדה על בדיקה תקופתית ומילוי ההמלצות ימנעו סיבוכי כף רגל כגון זיהומים, פציעות ואשפוזים.
להלן המלצות למעקב ולטיפול בכפות הרגליים:
  • בדיקת כפות רגליים לפחות פעם בשנה במרפאה ע"י אחות.
  • בדיקה עצמית יומיומית של כפות הרגליים, כולל האזורים בין האצבעות. אם אינך מסוגל לבדוק את רגליך (למשל אם יש בעיות בראייה או מוגבלות פיזית), מומלץ להיעזר במטפלים, בבני משפחה או במראה.
  • הקפדה על רחצת כפות הרגליים וייבושן, במיוחד בין האצבעות. טמפרטורת המים צריכה להיות מתחת ל-37 מעלות.
  • הנעלה מתאימה למבנה כף הרגל, בעיקר למטופלים שסובלים מפגיעה בתחשה או מבעיות בכלי דם ועיוותים במבנה כף הרגל.
  • בדיקה או מישוש פנים הנעליים מדי יום.
  • הימנעות מהליכה יחפים – בבית ומחוץ לבית.
  • הקפדה על גריבת גרביים מכותנה או מצמר.
  • הקפדה על גרביים בלי תפר או גריבת הגרביים עם התפר כלפי חוץ.
  • הקפדה על נעילת נעליים עם גרביים.
  • החלפת גרביים מדי יום.
  • שמירת מרחק מגוף חימום כגון תנור או  מכשיר חשמלי בשל סכנת כוויות.
  • הימנעות משימוש בחומרים כימיים או בפלסטרים ובכלים חדים להסרת יבלות ועור יבש. יש להתייעץ עם גורם רפואי.
  • ריכוך העור בכפות הרגליים (לא בין האצבעות) בהתאם להמלצת הצוות המטפל.
  • גזירת הציפורניים בצורה ישרה.
  • אם יש לכם בעיות ראייה אין לגזור את הציפורניים בעצמכם.
  • אם אתם מזהים פגיעה בשלמות העור בכף הרגל או זיהום מקומי, פנו לטיפול אצל גורם מוסמך.
  • מומלץ לבצע תרגילים ופעילות גופנית לשיפור זרימת הדם בכפות הרגליים.
  • מומלץ להפסיק לעשן.