מחלת קרוהן - מידע רפואי

• חישת גוש מוקשה בעת מישוש אזור הבטן (נובע מהדבקויות של המעי).
• צואה שומנית.
• ירידה במשקל.

בדיקות

• בדיקת צואה- מטרתה לשלול אפשרות שהשלשול נובע מזיהום שמקורו בנגיף, חיידק, או טפיל. כמו כן נבדקת נוכחות דם סמוי בצואה.
  
• בדיקות דם לזיהוי אנמיה ומצבי חסר אחרים של הדם. עלייה במספר תאי הדם הלבנים מצביעה על קיומו של מצב דלקתי. ירידה בספירת תאי הדם האדומים מעידה על איבוד דם רב.
  
• סיגמואידוסקופיה- בדיקת חלקו התחתון של המעי לאיתור כיבים, דלקות ודימום. דרך פי הטבעת מוחדר צינור גמיש שבקצהו מותקנת מצלמה זעירה. בבדיקה זו נבדק רק חלקו הסופי של המעי הגס (הסיגמואיד).
  
• קולונוסקופיה- בדומה לסיגמואידוסקופיה, מוחדרת דרך פי הטבעת מצלמה זעירה. אך בבדיקה זו ניתן לבדוק את המעי לכל אורכו, ולשלב (במידת הצורך) הוצאת חלק קטן מדופן המעי לביצוע ביופסיה (דגימת רקמה).
  
• ביופסיה- דגימת רקמה שמשמעותה במקרה זה הוצאת מקטע קטן מדופן המעי ובחינתו תחת המיקרוסקופ.
  
• אנדוסקופיה עליונה- בדיקה המיועדת למצב שהסימפטומים מורגשים בחלק העליון של המעי. הצינורית שבראשה מצלמה מוחדרת דרך הפה כדי לבדוק את הוושט, הקיבה וחלקו העליון של המעי הדק. בדיקה זו מבוצעת כאשר הסימפטומים כוללים בחילות והקאות. ב-5%-10% מהמקרים של מחלת קרוהן יש נוכחות של כיב קיבה.
  
• צילום רנטגן עם באריום של המעי הגס. מדובר בצילום רנטגן המתבצע לאחר שתייה, או החדרה דרך פי הטבעת של חומר הניגוד באריום. באריום הוא יסוד מתכתי המכסה את השכבה הפנימית של רקמת המעיים. חומר הניגוד באריום מאפשר לראות את דופן המעי בצילום רנטגן. כך מתאפשרת בדיקה וזיהוי של חריגות, דוגמת חלקים מוצרים או מודלקים.