השליש השלישי להריון

נוזל הזרע מכיל חומר בשם פרוסטגלנדין, אשר עשוי לסייע בהבשלת צואר הרחם לקראת הלידה.

תחושת נימול (דהיינו, עקצוצים, או הרדמות של האיבר) נגרמת עקב האטה בזרימת הדם לאותו איבר, ושכיחה מאד בשבועות ההריון המתקדמים, אך גם בכלל האוכלוסייה. במהלך ההריון, זרימת הדם בגוף עוברת שינויים, שלעתים גורמים לתחושת נימול או עקצוץ.

כדי למנוע נימול, נסי לשנות תנוחה לעתים תכופות והקפידי על תנוחות ישיבה ושכיבה נוחות, כאלה שמאפשרות תמיכה מרבית לבטן (העזרי בכרית בננה או במספר כריות קטנות). אם את חשה נימול באברייך, עסי את האיבר בעדינות, על מנת לעודד את זרימת הדם.

אם נדמה לך שלא חשת את עוברך, נסי לאכול או לשתות משהו מתוק. שכבי לנוח על צד שמאל, ונסי לספור 2-3 תנועות עובר בחצי שעה, או 5 תנועות בשעה. במידה ואינך מרגישה תנועות, או אם אינך בטוחה, פני בהקדם למוקד לנשים הרות, או לחדר לידה.

• לדף הדרכה בנושא ניטור תנועות העובר>>

בכל מקרה של צריבה בעת מתן שתן כדאי לבצע תרבית שתן, על מנת לקבוע אם מדובר בדלקת המצריכה טיפול אנטיביוטי. במקרים קלים אין חשש לפגיעה בעובר. דלקות קשות במערכת השתן עלולות להתפתח לדלקות בדרכי השתן העליונות, ואלו עלולות לגרום ללידה מוקדמת.

חום שאינו עולה על 38 מעלות צלזיוס אינו מסכן את העובר. בשליש הראשון של ההריון, חום אמהי גבוה מעלה את הסיכון להפלה ולהתפתחות מומים עובריים במערכת העצבים ובמוח, ולכן חשוב להוריד את החום. בהמשך ההריון, חום אמהי גבוה עלול לגרום להאצת קצב לב העובר ולירידה בתנועתיות, ולכן חשוב להורידו. תוכלי לנסות להוריד את החום באמצעות מקלחות פושרות, או על ידי נטילת כדור מסוג פראצטאמול (דקסמול, אקמול, פאראמול, טיילנול) במינון של 500 מיליגרם (מ"ג) כל 6-4 שעות.

במידה ועליית החום נמשכת, פני לבדיקת רופא, על מנת לשלול התפתחות מחלה שעלולה לסכן את העובר.

כאב ראש חריג בעוצמתו ובמשכו עלול להצביע על התפתחות רעלת הריון. סימנים נוספים לרעלת הריון כוללים:

• עליה בלחץ הדם.
• המצאות חלבון בשתן.
• בצקות חריגות ונפיחות בפניים, סביב העיניים, או בידיים.
• עליה פתאומית במשקל עקב אגירת נוזלים.
• טשטוש ראייה.
• כאב חד ברום הבטן (בעיקר מתחת לצלעות מצד ימין).

הופעת אחד מסימנים אלו מחייבת פנייה מיידית לרופא המטפל או לחדר לידה מאחר ומדובר במצב חרום רפואי, שעלול לגרום לפגיעה בתפקוד השליה, לירידה באספקת הדם לעובר, להתפתחות מצוקה עוברית, ואף לסיבוכים אצל האם, שכוללים פגיעה בספירת הדם, ובתפקודי הכליה והכבד, התפתחות שטפי דם במוח, בצקת בריאות, אי ספיקת לב, והופעת עווית הריון, עד כדי סכנת חיים.

נשים הרות שאובחנו עם רעלת הריון יאושפזו להשגחה כדי למנוע במידת האפשר את הסיבוכים האפשריים. קראי עוד על רעלת הריון >

דימום בשליש השלישי להריון עלול להצביע על הפרדות שליה. בכ- 90% מהמקרים. אם אחוז ההיפרדות נמוך, הדימום לא ילווה בכאב, אך במקרים מסוימים, הדימום עלול להיות מלווה בכאב חד בבטן או בגב, בהתקשות של הבטן, או בצירים.

הפרדות שליה עלול להיות מצב חרום הן לאם והן לעובר, ולכן עליך לפנות לבדיקה בחדר המיון או בחדר לידה. דימום חמור שאינו מטופל עלול לסכן את חיי האם, ולכן מחייב השגחה, מתן נוזלים, ולעתים אף עירוי דם. כמו כן, דימום משמעותו פגיעה באספקת הדם לעובר, ירידה במעבר החמצן דרך השליה, מצוקה עוברית, ועד כדי מוות תוך רחמי. אבחנה נכונה ומתן טיפול תומך מתאים מאפשרים בדרך כלל סיום תקין של מהלך ההריון. יחד עם זאת, מקרים חמורים של היפרדות שליה עלולים לחייב זירוז לידה או ניתוח קיסרי דחוף, בהתאם לשבוע ההריון, ורמת הסיכון לעובר ולאם.

ירידת מים מוקדמת מתרחשת לפני השבוע ה- 37 להריון, ומשמעותה פקיעה של שק מי השפיר.

ירידת מים מוקדמת עלולה לגרום לזיהום תוך רחמי ולירידה בקצב תנועות העובר, ולכן מחייבת אשפוז והשגחה לצורך ניטור חום גוף האם, קצב לב העובר, קצב לב האם, ונטילת דגימות דם. אם מתעורר חשד להתפתחות זיהום, יבוצע זירוז להקדמת הלידה.

כיוון הרחם במהלך ההריון חסר משמעות. לקראת סוף ההריון הרחם גדול מאוד וממלא את חלל הבטן. רחם קדמי או אחורי מתייחס לנטיית הרחם קדימה לכיוון כיס השתן או אחורה לכיוון החלחולת (רקטום). נשים עם רחם אחורי עלולות לסבול מכאב בשעת קיום יחסי מין.

תופעה זו אינה שכיחה, אך מוכרת. התופעה יכולה להיות קשורה ללחץ עצבי במהלך הלידה, או לאלחוש אפידורלי, אם ניתן כזה. מעבר התינוק בתעלת הלידה עלול ליצור לחץ ובצקת של העצבים ברצפת האגן וכיס השתן. בעקבות מתן אלחוש אפידורלי, תיתכן ירידה בתחושה בכיס השתן. ברוב המקרים המצב יחלוף תוך מספר ימים. חשוב למנוע מצב של הצטברות שתן מרובה בכיס השתן על מנת למנוע נזק. הפיתרון מתבצע באמצעות החדרות קטטר.

מיגרנה היא התקף של כאב ראש 'פועם', המערב לרוב את מחצית הגולגולת, ומלווה בבחילה ובהקאה. למיגרנה הקלאסית קודמת 'אאורה' (נצנוצים בעיניים, או חזיונות שווא), המקדימה את ההתקף. במהלך התקף של מיגרנה תיתכן רגישות לאור.

כ- %70 מהנשים אשר סובלות ממיגרנה חוות שיפור משמעותי במהלך ההריון. נשים הסובלות ממיגרנה בתקופת הווסת החודשי, בעקבות ירידה ברמות האסטרוגן לפני הווסת, חוות שיפור במהלך ההריון והישנות המיגרנות לאחר הלידה.

חלק מהנשים אשר סובלות ממיגרנה חשות החמרה במהלך ההריון, ואילו אחרות עשויות לחוש שינוי בחומרת ההתקפים.

אישה הרה הסובלת ממיגרנה במהלך הריונה, צריכה להיוועץ ברופא המטפל לגבי טיפול תרופתי בעת ההריון ובתקופת ההנקה.

מחקר שפורסם בשנת 2003 דיווח כי להנקה אפקט מגן מפני הישנות של התקפי מיגרנה לאחר הלידה.

•  לעזרה עם דיכאון לאחר הלידה ניתן לפנות למרכז לבריאות הנפש של הדסה בירושלים, בטלפון 02-6776348.

למידע על זכויות חברי מכבי בתחום בריאות הנפש >

ככל הידוע אין בעיה בביצוע בדיקה זו במהלך ההריון.

מצג רוחב בשבוע 32 הוא תקין. עדיין קיים סיכוי גבוה שהעובר יתהפך ויעבור למצג ראש. במידה שהעובר נמצא במצג עכוז או רוחב, הרי במידת הצורך ניתן לבצע אחרי שבוע 36 היפוך חיצוני. ההיפוך מתבצע באמצעות פעולה על גבי דופן הבטן של האם.

ההחלטה לגבי אופן הלידה נמצאת לחלוטין בידי היולדת. חשוב להבין את המשמעות של ניתוח קיסרי. ההחלמה מניתוח קשה יותר בהשוואה ללידה נרתיקית. ייתכנו יותר סיבוכים לאחר התערבות כירורגית.

סקר רפואי רחב היקף (שבוצע על ידי קבוצת Cochrane) העלה כי אין כל יתרון משמעותי לגילוח אזור החיץ לפני או במהלך הלידה.

קרישיות יתר עלולה לגרום לפגיעה בעובר. במחצית הראשונה של ההריון, קרישיות יתר עלולה לגרום להפלה. במחצית השניה של ההריון, קרישות יתר קשורה בסיכון גבוה למות העובר, פיגור בגדילה, התפתחות רעלת הריון, וכן בהיפרדות שליה.

קיימות דרגות חומרה שונות של קרישיות יתר. לא כל מצב של קרישיות יתר יוביל לסיבוכים בהריון. היוועצי ברופא מומחה על מנת להעריך את חומרת מצבך.

ככלל, מומלץ להסיר עגילי ואביזרי פירסינג לקראת הלידה. פירסינג בטבור עלול לגרום להיווצרות striae (אלו הם סימני 'המתיחה'). כמו כן, אזור הטבור נוטה להימתח ולבלוט עם התקדמות ההריון וצמיחת הרחם ולכן החור של עגיל הפירסינג עלול להתרחב. אם קיים חשש לסגירה של החור, ניתן להשאיר עגיל קטן מאד.

במקרה של פירסינג בלשון ובאף קיים חשש לסיבוכי הרדמה עקב שאיפה של העגיל אם יידרש ניתוח חירום ולכן רצוי להסירם לקראת הלידה המתקרבת.

פירסינג בפטמה עלול להוות בעיה במהלך ההנקה.

במהלך ההריון תיתכן דלקת בורידים העמוקים ברגליים ובאגן. סימנים אופייניים כוללים נפיחות, אודם מקומי בירך, כאב לא מוסבר בבטן התחתונה וכן כאב באזור השוק או הירך. במידה שקיים חשד לדלקת במערכת הורידים יש לפנות בהקדם לרופא המטפל.

סטרפטוקוקוס מסוג B הוא חיידק ממשפחת החיידקים שגורמים גם לדלקת גרון (סטרפ A). כל עוד לא מדובר בהריון, חיידק זה אינו נחשב אלים או מסוכן. הסכנה בהריון היא בשל מעבר של העובר בתעלת לידה של אם הנושאת את החיידק. בילודים, חיידק זה עלול לגרום למחלה קשה ואף קטלנית.

נוכחות החיידק בבדיקת השתן מעלה חשש כי את נשאית של סטרפטוקוקוס מסוג B, ולכן עלייך לבצע תרבית מאזור הנרתיק ופי הטבעת החל בשבוע ה- 35 להריון. רופא הנשים שלך יקח את המשטח לתרבית.

גם אם יתברר כי את נשאית, הרי שאין כל צורך בטיפול אנטיביוטי במהלך ההריון, מאחר והחיידק נוטה לחזור לאחר הטיפול. יחד עם זאת, תצטרכי ליידע על כך את צוות חדר הלידה, על מנת שתקבלי אנטיביוטיקה במהלך הלידה, כדי למנוע הדבקה של הילוד.

במקרים בהם הלידה מתפתחת במהירות והאם לא הספיקה לקבל את האנטיביוטיקה, יש לתת לילוד טיפול אנטיביוטי במהלך 48 שעות החיים הראשונות.

בתחילת ההריון, הקושי לישון נגרם בעיקר עקב חרדות, חששות, ופחדים לתקינות ההריון, המשכו, ומהלכו, ואילו בחלוף השבועות, הקושי לישון נגרם לרוב עקב הבטן שהולכת וגדלה.

החל מהשבוע ה- 32 להריון, ממדי הבטן מגיעים בדרך כלל לשיאם, ומקשים מאד בשכיבה על הגב. בשבועות מתקדמים, מומלץ לשכב לישון על הצד (על אף הדעה הרווחת, אין משמעות לשכיבה דווקא על צד שמאל). בשכיבה על הצד לא מופעל לחץ על עמוד השדרה, ומשקל הבטן נתמך על ידי המזרון.

כמו כן, ניתן להעזר בכרית בצורת בננה (או בכרית הנקה). תוך כדי השכיבה על הצד, חבקי את הכרית כך שבטנך תמוקם במרכז הבננה, קצה אחד יהיה מתחת לראשך, ואילו את הקצה השני, השעיני בין ברכייך. באופן חליפי, תוכלי להעזר בשלוש כריות קטנות: אחת מתחת לצוואר, שניה מתחת לבטן, ושלישית בין ברכייך.

כאב גב הוא תופעה שכיחה בהריון. הורמוני ההריון מגבירים את גמישות המפרקים, משקל הבטן גורם להגברת הקשת המותנית, והלחץ על המותן והאגן מגבירים את תחושת האי נוחות בגב התחתון, עד כדי כאב שמגביל את הפעילות היומיומית, הרגילה.

חשוב שתקפידי על עמידה בתנוחה נכונה במשך היום. הימנעי מפעילויות הכרוכות בכפיפה יתרה של הגב והימנעי מעמידה ממושכת. במהלך הלילה מומלץ לישון על הצד עם כרית מתחת לבטן (באזור המותן) ועם כרית או שתיים בין הרגליים, כדי להקל מעט מהעומס על הגב. קיימות כריות מיוחדות לתמיכה בהריון, בצורת בננה גדולה, אשר יכולות לסייע לך לישון בתקופה זו. ככל שניתן, השתדלי לנוח.

ניתן לטפל במצבי כאב בגב ובאגן באמצעות חגורות תומכות, שמייצבות את מפרק האגן, אך מומלץ להתייעץ בנושא עם אורתופד מומחה.