מצטרפים למכבי
צרו קשר
אודות
קריירה במכבי
מכרזים, רכש
הצהרת נגישות
שירותים דיגיטליים
EN
21 יוני 2021 י"א תמוז תשפ"א
גולשים יקרים,
גרסת הדפדפן שבה אתם משתמשים מיושנת ואינה נתמכת עוד.
אתר מכבי תומך בדפדפנים הבאים:
Chrome מגרסה 9 ומעלה
Firefox מגרסה 2 ומעלה
Internet Explorer מגרסה 9 ומעלה
לחווית גלישה מיטבית, מומלץ להשתמש בדפדפן Chrome.
היכן הייתי?
חיפוש:
אנציקלופדית הבריאות
מגזין להיות בריאים
מחלות ומצבים
הליכים רפואיים
תרופות וחיסונים
בדיקות
מילון מונחים
מין ופריון
הריון ולידה
תינוקות ופעוטות
מצבי חירום
סגור
מגזין גוף ונפש
טעים ובריא
כושר ופעילות גופנית
מגזין בריאות האישה
מגזין פעוטות וילדים
גיל שלישי
מכביתון
סגור
כניסה ל online
זכויות חברים
איתור שירותים
עדכונים
תכניות הביטוח
מכבי פארם
מכבי טבעי
מכבי Care
בית בלב
זכויות חברי מכבי
מכבידנט
מכבי ממבט ראשון
אסותא - מרכזים רפואיים
עמותת קרן מכבי
סגור
זימון תור לרופאים
מוקדי רפואה דחופה
מעבדות, מכונים ומטפלים
בתי מרקחת
מרכזים רפואיים (סניפים)
שירותי משרד
מרפאות שיניים
רפואה משלימה - מכבי טבעי
אופטומטריה - מבט ראשון
סדנאות מכבי
סגור
>
אנציקלופדית הבריאות
>
מחלות ומצבים
>
לימפומה ע"ש הודג'קין
חזרה
מעודכן לתאריך
13.05.2021
|
באדיבות ה
לימפומה ע"ש הודג'קין - מידע רפואי
Hodgkin's lymphoma
מעודכן לתאריך
13.05.2021
|
באדיבות ה
סקירה רפואית
זכויות חברי מכבי
מבוא
סימפטומים
אבחון
טיפול
אבחון של לימפומה ע"ש הודג'קין
בהתאם לתלונות הראשוניות, יפנה רופא המשפחה את המטופל להמשך ברור באמצעות בדיקות נוספות או צילומי רנטגן. עם קבלת התוצאות של בדיקות אלו, ובמידה שאכן יעלו ממצאים מחשידים ללימפומה, יופנה המטופל להתייעצות בבית חולים.
אבחנה חד משמעית של לימפומה תתקבל באמצעות בדיקה מיקרוסקופית של
ביופסיה
ביופסיה
מבלוטת לימפה
מבלוטת לימפה
מוגדלת.
כאשר תוצאות של ביופסיה מצביעות על לימפומה, יש צורך לקבוע את שלב ההתפתחות המדויק של המחלה, על מנת להעריך את היקפה ומידת התפשטותה. סוג הטיפול תלוי בשלב התפתחות המחלה.
מקובל לחלק לארבעה את שלבי הלימפומה ע"ש הודג'קין:
שלב 1 -
קבוצה אחת של בלוטות לימפה נגועה, למשל בצד אחד של הצוואר או באחת המפשעות.
שלב 2 -
שתי קבוצות או יותר של בלוטות לימפה נגועות. המחלה קיימת רק מעל או מתחת לסרעפת.
שלב 3 -
המחלה נוכחת בבלוטות לימפה מעל ומתחת לסרעפת.
שלב 4 -
המחלה התפשטה מעבר לבלוטות הלימפה, למשל לכבד, לראות, או לעצמות.
בנוסף, תסווג המחלה כסוג A או B, בהתאם לסימנים מהם סובל החולה:
סוג B – איבוד משקל רב,
חום
, או הזעת לילה.
סוג A – החולה אינו סובל מסימנים אלו.
בהתאם לשלב וסיווג המחלה, יופנה החולה לבדיקות נוספות, שיסייעו לצוות הרפואי להחליט מהו הטיפול המתאים ביותר.
בדיקת דם
באמצעות בדיקת דם ניתן להעריך את המצב הבריאותי הכללי של המטופל, את רמת תאי הדם האדומים והלבנים, רמת הטסיות בדם ואת תפקודי
הכבד
הכבד
והכליות.
צילום חזה
צילום רנטגן (קרני X) שמטרתו לזהות סימנים להתפשטות המחלה אל
בלוטות
הלימפה בחזה.
סריקת אולטרא סאונד
בדיקה זו עושה שימוש בגלי קול לצורך הדגמה של חלל הבטן. מטרתה לגלות ממצאים חריגים. הבדיקה נמשכת מספר דקות בלבד.
כיום מקובל לבצע סריקת CT של כלל הגוף, במקום סריקת אולטרא סאונד.
סריקת CT
computerized tomography) CT) הוא סוג של צילום רנטגן מתקדם. הסריקה נמשכת זמן רב יותר מצילום רנטגן רגיל (בין 10 ל- 30 דקות), אך עושה שימוש בכמות קטנה מאד של קרינה. לפני ביצוע הבדיקה אין לאכול או לשתות במשך לפחות ארבע שעות.
סריקת ה- CT אינה מכאיבה, אך כרוכה בשכיבה ללא תזוזה במשך 10-30 דקות. במקרים מסוימים יינתן משקה או זריקה של חומר בעל צבע (חומר ניגוד) שיאפשר להדגים אזורים מסוימים באופן ברור יותר. הדבר יכול לגרום לתחושה של גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות.
אם ידועה אלרגיה ליוד, או שלנבדק יש
אסתמה
אסתמה
, תיתכן תגובה חמורה יותר מהרגיל לזריקת חומר הניגוד. על כן חשוב ליידע על כך את הרופא טרם הבדיקה.
דגימת מח עצם
בדגימה של מח העצם נלקחת דגימה קטנה מהחלק האחורי של עצם
האגן
האגן
או של עצם החזה. הדגימה נבדקת תחת מיקרוסקופ כדי לבדוק נוכחות תאי לימפומה.
דגימת מח העצם נעשית תחת
הרדמה
הרדמה
מקומית. לאחר הרדמת האזור תוחדר מחט דרך העור אל תוך העצם, ובעזרת מזרק תישאב דגימה ממח העצם. הבדיקה נמשכת כ- 15 דקות וניתן לבצעה במסגרת אשפוז יום.
תיתכן תחושת אי נוחות או
כאב
במהלך הבדיקה. כאשר תפוג השפעת חומר ההרדמה, עלול הנבדק לחוש כאב, שיכול להימשך מספר ימים. במידת הצורך, ניתן ליטול משכך כאבים.
סריקת PET
בדיקה זו מתבצעת כהמשך ברור של ממצאים חריגים אם נמצאו בצילום רנטגן או בסריקת CT, או יחד עם בדיקת ה-CT הכלל-גופית (PET/CT). הבדיה מתבצעת ביחידה לרפואה גרעינית, והיא כרוכה בהזרקת חומר רדיואקטיבי המחובר לגלוקוז. במהלך הסריקה סורקים את הגוף בעזרת מצלמה מיוחדת, ומזהים אזורים פעילים מבחינה מטבולית. אזורים אלו עלולים להיות חשודים לתהליך ממאיר.
הדמיית תהודה מגנטית (המכונה גם MRI או NMR)
בדיקה זו תיערך בדרך כלל על מנת לאמת או לברר ממצאי בדיקות הדמיה אחרות.
בדיקה זו דומה לסריקת CT , אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן, כדי לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. חלק מהאנשים מקבלים זריקת צבע מיוחד לתוך הוריד בזרוע על מנת לשפר את איכות ההדמיה.
במהלך הבדיקה יתבקש הנבדק לשכב ללא תזוזה, על מיטה בתוך גליל גדול, למשך כ- 30 דקות. אם הנבדק חושש מחללים סגורים, כדאי ליידע על כך את הטכנאי. תהליך סריקת ה- MRI מרעיש ביותר, ולכן יקבל הנבדק אטמי אוזניים או אוזניות.
כיוון שהגליל הוא מגנט חזק ביותר, יש להסיר לפני הכניסה לחדר את כל חפצי המתכת שעל הנבדק (תכשיטים, שעונים). אנשים שבגופם מושתל קוצב לב או תותבים כירורגיים לא יכולים לעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים.
תוצאות הבדיקה תהיינה מוכנות בתוך מספר ימים ממועד ביצוע הבדיקה.
מקורות מידע נוספים
לימפומה ע"ש בירקיט
לימפומת עור של תאי T
מקורות מידע באתרים אחרים
(ייפתחו בדפדפן נפרד)
קהילת סרטן באתר כמוני
האגודה למלחמה בסרטן בישראל