29 פברואר 2020 ד' אדר תש"פ
>
חזרה
מעודכן לתאריך  31.03.2010  |  באדיבות ה 

תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) - מידע רפואי

(Angina Pectoris)
מעודכן לתאריך  31.03.2010  |  באדיבות ה 

הטיפול בתעוקת חזה

המטרות העיקריות של טיפול בתעוקת חזה הן:
  • להקל במהירות על הסימפטומים.
  • למנוע התקפים נוספים של תעוקת חזה.
  • למנוע החמרה של מחלת לב כלילית והיווצרות רבדים טרשתיים נוספים.
  • להפחית את הסיכון להתקף לב.
 

הקלה מיידית של הסימפטומים באמצעות ניטרוגליצרין

ניטרוגליצרין היא תרופה השייכת לקבוצת תרופות הנקראות ניטראטים. היא מאד יעילה בהקלת הסימפטומים של תעוקת חזה. היא מרחיבה את העורקים הכליליים ובכך משפרת את אספקת הדם ללב. התרופה פועלת במהירות, אך משך השפעתה קצר.
ניטרוגליצרין משווק כתרסיס, כטבליות לבליעה וכטבליות תת לשוניות. ניתן ליטול מנה בעת התקף או לפני ביצוע פעילות גופנית. מומלץ לאנשים הסובלים מתעוקת חזה לשאת עימם בכול עת תרסיס או טבליות.
נטילת מנה אחת מביאה לרוב להקלה תוך 2-3 דקות. אם לא מושגת הקלה ניתן ליטול מנה נוספת כעבור 5 דקות, ומנה שלישית כעבור 5 דקות נוספות. אם למרות נטילת שלושת המנות הסימפטומים אינם חולפים במשך 15 דקות יש להזעיק בהקדם אמבולנס.

מניעה לטווח ארוך

קיימות מספר תרופות לשם מניעה לטווח ארוך. ייתכן שרק שילוב שלהן ימנע את ההתקפים.

חוסמי בטא

הקבוצה של חוסמי בטא (לדוגמה אטנולול, ביסופרולול, קארבדילול, מטופרולול, סוטלול ) היא הבחירה הראשונה למניעת התקפים לטווח ארוך. חוסמי בטא משפרים את זרימת הדם ללב ומורידים את עוצמת ומהירות ההתכווצות של הלב. בכך הם מפחיתים את העומס על שריר הלב ועקב כך הוא זקוק לפחות דם וחמצן.

ניטרטים הפועלים לטווח ארוך

הניטרטים הפועלים לטווח ארוך (לדוגמה איזוסורביד מונו ניטראט, איזוסורביד דיניטראט) מרחיבים את העורקים הכליליים כמו ניטרוגליצרין. הם דומים מבחינת המבנה הכימי לניטרוגליצרין, אולם תחילת השפעתם איטית יותר ומשך ההשפעה ארוך יותר מזה של ניטרוגליצרין.

חוסמי תעלות סידן

חוסמי תעלות סידן (לדוגמה אמלודיפין, פלודיפין, דילטיאזם, וראפאמיל, ניפדיפין) מרחיבים את העורקים הכליליים, ובכך משפרים את אספקת הדם ללב. חלקם גם מורידים את עוצמת ומהירות ההתכווצות של שריר הלב.

תרופות למניעת החמרה של מחלת לב כלילית

סטטינים

רמה גבוהה של כולסטרול רע (LDL) עלולה לגרום להצטברות של רבדים טרשתיים על הדפנות הפנימיות של העורקים הכליליים.
הסטטינים (atorvastatin, fluvastatin, pravastatin, rosuvastatin simvastatin ) מורידים את רמת ה- LDL בדם על-ידי חסימת היווצרות הכולסטרול בכבד וסילוק הכולסטרול מהדם.

תרופות נוגדות קרישה

טסיות הדם הן חלקיקים קטנים שעוזרים להקריש את הדם. כאשר מספר גדול של טסיות דם נצמדות לרובד הטרשתי, עלול להיווצר קריש דם (פקקת או תרומבוזיס) שיכול לגרום לחסימה מוחלטת של העורק הכלילי ובעקבותיו להתקף לב.
תרופות כמו אספירין וקלופידוגרל מפחיתות את "הדביקות" של טסיות הדם ובכך מורידות את הסיכון להתקף לב.
אספירין עלול לגרום לדימום בקיבה ולכן אינו מומלץ עבור חולים הלוקים בכיב קיבה או כיב תריסריון. הוא גם אינו מומלץ לחולי אסתמה. ניתן להשתמש במקומו בקלופידוגרל.

טיפולים כירורגיים

כאשר מדובר במחלת עורקים בדרגה חמורה, או כאשר התרופות אינן יעילות לטיפול בסימפטומים, יזדקק החולה לטיפול פולשני.

צנתור לב טיפולי

צנתור לב טיפולי מתבצע באמצעות החדרת צנתר (צינורית דקה, ארוכה וגמישה) שבקצהו בלון לתוך הגוף, דרך עורק המפשעה או דרך היד. המצנתר מכוון את הצנתר אל כלי הדם הכליליים. חומר ניגוד שמוזרק לתוך הצנתר מאפשר הדגמה של כלי הדם הכליליים על-ידי צילומי רנטגן.
כשהצנתר מגיע להיצרות או לחסימה בעורק, מנפחים את הבלון, והוא שובר את הרובד הטרשתי ודוחס אותו לדפנות כלי הדם.
אחת הבעיות המרכזיות של הליך רפואי זה היא החשש לחסימה מחודשת של העורק, תוך פרק זמן קצר. על מנת להפחית את הסיכון לחסימה מחודשת, מתבצע שימוש בתומכן (סטנט).
תומכן הוא גליל רשת מתכתי דק ביותר, המורכב על הבלון שבקצה הצנתר. כשמנפחים את הבלון נפתח התומכן, נצמד לדופן העורק, ונשאר במקום לאחר הוצאת הצנתר.
בשנים האחרונות פותחו תומכנים המשחררים באופן מושהה חומר שמאט את קצב היווצרות החסימה.

ניתוח מעקפים

בניתוח מעקפים משתילים כלי דם אשר עוקפים את אזור ההיצרות בעורק הכלילי. בדרך כלל יוצרים את המעקפים מוורידים הניטלים מהרגליים או מבית החזה. המעקפים מאפשרים ליותר דם וחמצן להגיע לשריר הלב.
הניתוח אינו מתאים לכל החולים היות שיעילותו במתן פיתרון תלויה במיקום ההיצרות.

טיפול בתעוקת חזה בלתי יציבה

תעוקת חזה בלתי יציבה היא מצב חירום הדורש אשפוז מיידי בגלל הסיכון להתקף לב.
הטיפול הראשוני כולל מנה אחת של mg 300 אספירין שתעכב את התרחבות קריש הדם. מומלץ ללעוס את הכדור או להמיס אותו במים כדי שהאספירין יכנס לזרם הדם מהר ככול האפשר. המשך הטיפול כולל מתן הפארין (נוגד קרישה), ניטרטים וחוסמי בטא דרך הוריד.