הפלה טבעית (ספונטנית) - מידע רפואי

הפלה טבעית משמעותה אובדן ההריון, במהלך 23 השבועות הראשונים להריון. רוב ההפלות הטבעיות מתרחשות ב- 12 השבועות הראשונים להריון (השליש הראשון) וסימנן האופייני הוא דימום וגינלי (נרתיקי).

בעברית הן הפסקת הריון יזומה והן הפסקת הריון טבעית מכונות 'הפלה'. באנגלית מבחינים בין termination of pregnancy (TOP) שהיא הפסקה יזומה לבין miscarriage, היינו הפלה טבעית.

כמה זה שכיח?

למרבה הצער, הפלות טבעיות הן תופעה שכיחה יחסית.

כ- 20% מההריונות יסתיימו בהפלה טבעית. יתכן שהאחוז מעט גבוה יותר, מאחר שבחלק מהמקרים תתרחש ההפלה בשלב מוקדם מאד של ההריון, עוד בטרם הספיקה האישה לוודא שהיא בהריון.

חלק ניכר מההפלות נגרמות עקב פגם כרומוזומלי בעובר, שמשמעותו התפתחות בלתי תקינה של החומר הגנטי.

האם הפלה פוגעת בסיכוי להרות שוב?

עבור מרבית הנשים הפלה טבעית תהיה ארוע חד פעמי, שלאחריו לא יהיה כל קושי להכנס להריון נוסף שיהיה תקין. סיכוייה של אישה שעברה הפלה טבעית אחת, ללדת תינוק בתום ההריון הבא, זהים לסיכוייה של כל אישה אחרת. לאחר שלוש הפלות רצופות, הסיכוי ללדת תינוק בתום ההריון הוא כ- 75%.

הסימן השכיח ביותר הוא דימום וגינלי (נרתיקי). יחד עם זאת, חשוב להבין שדימום קל היא תופעה שכיחה במהלך השליש הראשון להריון, ולכן לא כל דימום משמעותו הפלה מתקרבת. בכל מקרה של דימום וגינלי או הפרשה, יש לפנות להמשך ברור לרופא המטפל.

סימפטומים נוספים:

• התכווצויות וכאב בבטן התחתונה (דמוי כאב מחזור).
• הפרשה של נוזל או גושי רקמה מהנרתיק.
• ירידה בתחושות המאפיינות את תחילת ההריון, כגון בחילה או רגישות בחזה.

לעתים, תיתכן הפלה מאחר שההריון אינו מתפתח בתוך הרחם, אלא מחוצה לו (מכונה הריון חוץ רחמי). הריון חוץ רחמי עלול להיות מסוכן, מאחר שהוא עלול לגרום לדימום פנימי.

סימנים להריון חוץ רחמי כוללים:

• דימום וגינלי (נרתיקי) כבד (כזה המחייב החלפה של יותר מפד סניטרי בשעה).
• כאב חד ומתמשך בבטן.
• כאב בכתף.
• תחושת סחרור וחולשה.

הפלה טבעית אשר מתרחשת במהלך השליש הראשון להריון נובעת לרוב עקב פגם בהתפתחות העובר.

הפלה טבעית במהלך השליש השני להריון (בשבועות 14-26), תגרם לרוב עקב בעיה בריאותית אצל האם.

הפלות במהלך השליש הראשון

ברוב המקרים, מדובר בהפלה עקב בעיה כרומוזומלית אצל העובר. הכרומוזומים הם נושאי הצופן הגנטי בתא. הצופן הגנטי מכיל אוסף ענקי של "הוראות ותוכניות ביצוע" הנוגעות למגוון רחב של פעולות תאיות. מימושן של הוראות ותוכניות אלו גורמות לתפקודו התקין של הגוף ומשפיעות גם על מראהו החיצוני.

לצורך יצירת עובר תקין דרושים 46 כרומוזומים. 23 יגיעו מהאם (באמצעות הביצית), ו- 23 מהאב (באמצעות הזרע שהפרה את הביצית). בחלק מהמקרים תהליך החיבור של כרומוזומי האב והאם משתבש, והעובר שנוצר מכיל כרומוזומים רבים מדי, או מועטים מדי, או כרומוזומים פגומים. עובר שכזה לא יתפתח בצורה תקינה ועל כן מתרחשת הפלה.

גורמי סיכון לפגמים כרומוזומליים

חלק מהפגמים מתרחשים באקראי, אולם קיימים מספר גורמים שמעלים את הסיכון להופעתם.

הגורם המשמעותי ביותר הוא גילה של האם:

• אצל נשים מתחת לגיל 25 קיים סיכון של 9% להפלה.
• אצל נשים בגילאים 25-29, קיים סיכון של 11% להפלה.
• אצל נשים בגילאים 30-34 קיים סיכון של 15% להפלה.
• אצל נשים בגילאים 35-39 קיים סיכון של 25% להפלה.
• אצל נשים בגילאים 40-44 קיים סיכון של 51% להפלה.
• אצל נשים מעל גיל 45 קיים סיכון של 75% להפלה.

גורמי סיכון נוספים

• משקל עודף.
• עישון במהלך ההריון.
• צריכת סמים, ובפרט קוקאין.
• צריכה של למעלה מ- 200 מיליגרם קפאין ביום (שווה ערך לשני ספלי תה או קפה נמס, או 5 פחיות קולה).
• צריכה מופרזת של אלכוהול.

הפלות במהלך השליש השני

מצבים בריאותיים מסוימים אצל האישה ההרה, לעתים כרונים, עלולים להגביר את הסיכון להפלה במהלך השליש השני להריון. למשל:

• סוכרת שאינה מאוזנת.
• יתר לחץ דם.
• לופוס (זאבת, מחלה אוטואימונית).
• מחלות כליה.
• היפר או היפו-תירואידיזם (הפרעות בתפקוד בלוטת התריס).

זיהומים

זיהומים מסוימים מגבירים את הסיכון להפלה בשליש השני:

• אדמת.
• ציטומגלו-וירוס (CMV).
• טוקסופלזמוזיס.

נוגדנים (תסמונת היוס)

נוגדנים הם חלבונים המיוצרים על ידי מערכת החיסון. תפקידם לזהות גופים זרים, דוגמת נגיפים או חיידקים, ולסמנם באופן כזה שמערכת החיסון תוכל להלחם בהם.

בדמן של כ- 15% מהנשים בעלות היסטוריה של הפלות חוזרות (למעלה מ- 3 הפלות רצופות) ניתן למצוא רמות גבוהות מהרמה התקינה של הנוגדן aPL (Anti Phospho Lipid). נוגדן זה קשור ליצירת קרישי דם שעלולים לחסום את אספקת הדם התקינה לרחם ולעובר, ולכן לגרום להפלה. תופעה זו מכונה תסמונת היוס (Hughes Syndrome).

מבנה הרחם

בעיות ופגמים במבנה הרחם, דוגמת צלקות על פני שטח רירית הרחם, או גידולים שפירים ברחם, עלולים אף הם לגרום להפלה במהלך השליש השני להריון.

חולשה בצוואר הרחם

אצל חלק מהנשים שרירי צוואר הרחם חלשים. תופעה זו עלולה לגרום לפתיחה מוקדמת מהרצוי של צוואר הרחם במהלך ההריון, ולהפלה.

היפרפרולקטינמיה (Hyperprolactinaemia)

פרולקטין הוא הורמון שמיוצר במהלך ההריון. פרולקטין מסייע בייצור חלב האם, בבלוטות החלב שבשד, לאחר הלידה. רמות גבוהות מהרמה התקינה של פרולקטין מכונות היפרפרולקטינמיה. ישנן עדויות רפואיות המצביעות על כך שרמות גבוהות של פרולקטין תורמות לסיכון מוגבר להפלה במהלך השליש השני להריון.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות

תסמונת זו היא גורם שכיח לבעיות פוריות. הסימפטומים של התסמונת כוללים שחלות גדולות מהרגיל וחוסר איזון הורמונלי ברחם. עדויות רפואיות מצביעות על כך שנשים הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות נמצאות בסיכון מוגבר להפלה במהלך השליש השני להריון. יחד עם זאת, הקשר בין התסמונת להפלה טרם הוברר.

מיתוסים ואמיתות

אין כל עדות מדעית לכך שהגורמים שלהלן מגבירים את הסיכון להפלה:

• לחץ נפשי.
• דכאון.
• בהלה או פחד עמוק.
• פעילות גופנית מאומצת (אם כי מומלץ להתייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל).
• הרמה של משאות כבדים.
• עבודה במשך שעות ארוכות.
• קיום יחסי מין.

על מנת לקבוע אם אכן התרחשה הפלה טבעית (ספונטנית), יש צורך בביצוע:

• סריקת אולטרא סאונד.
• בדיקה גניקולוגית.
• בדיקות דם ושתן לניטור רמות ההורמון bHCG, שעולה בצורה משמעותית בהריון.
  
  

מטרת הבדיקות לקבוע אם תוכן הרחם התרוקן לגמרי, ובמידת הצורך להורות על ביצוע גרידה על מנת לרוקן את כל תכולת הרחם.

הפלות חוזרות

במידה שאישה עברה 3 הפלות רצופות או יותר, יש צורך בבדיקות נוספות, על מנת לאתר את הגורם להפלות החוזרות. חלק מהבדיקות ניתן לבצע רק בעת ההריון.

קריוטיפ

בדיקת קריוטיפ היא בדיקה לאיתור פגמים בכרומוזומים של האב ושל האם. במידה שמאובחנת בעיה כרומוזומלית, יופנה הזוג לייעוץ גנטי שמטרתו לדון בסיכויים ללדת תינוק בריא. בחלק מהמקרים יוצעו לזוג טיפולי הפריה חוץ גופית ובדיקת העוברים טרם החזרתם לרחם, באופן שיבטיח שרק עוברים ללא מומים כרומוזומליים יוחזרו לרחם אימם להמשך ההריון.

אולטרא סאונד של האגן

באמצעות סריקה זו ניתן לבחון את מבנה הרחם, ולראות אם קיימים פגמים מבניים שמונעים קיום תקין של הריון.

אולטרא סאונד וגינלי (נרתיקי)

המטרה של בדיקה זו לברר אם שרירי צוואר הרחם של האישה חלשים. יש משמעות לביצוע הבדיקה אך ורק כאשר האישה בהריון.

בדיקות דם

באמצעות בדיקות דם ניתן לאתר רמות גבוהות של הנוגדן aPL או של ההורמון פרולקטין. את רמות הפרולקטין ניתן לקבוע אך ורק כאשר האישה בהריון.

הטיפול יקבע בהתאם למצבה של האישה. אם ההפלה התבצעה בשלמות, אין צורך בטיפול נוסף. רק במידה שתוכן הרחם לא נפלט בשלמותו, ושאריות של שק ההריון נותרו ברחם, יהיה צורך בביצוע גרידה טיפולית, על מנת למנוע זיהום.

גרידה טיפולית

גרידה טיפולית תבוצע ברוב המקרים מספר ימים לאחר ההפלה הטבעית, למעט במצב חרום שיחייב פעולה מיידית. מצבי חרום כוללים:

• דימום כבד ומתמשך.
• אם התפתח זיהום ברחם.
  
  

גרידה טיפולית מתבצעת בחדר ניתוח, תחת הרדמה כללית, במסגרת אשפוז יום. אל חלל הרחם של האישה מוחדר צינור המחובר למשאבה. באמצעות צינור זה נשאב תוכן ההריון ומבוצע ריקון של חלל הרחם. בסיום הפעולה מבוצעת סריקת אולטרא סאונד על מנת לוודא שתוכן הרחם רוקן לגמרי.

בחלק מהמקרים, לפני ביצוע הפעולה עצמה, יוחדר אל צוואר הרחם חומר סופח נוזלים, שמטרתו לסייע בהרחבה הדרגתית של צואר הרחם.

לאחר הפעולה יש להשאר להשגחה במשך מספר שעות.

גרידה היא פעולה פולשנית, שעלולה לגרום לסיכונים הכוללים:

• ניקוב דופן הרחם.
• דימום.
• אי ספיקה של צוואר הרחם (בעתיד), שעלולה לגרום ללידה מוקדמת בהריון עתידי.
• זיהום העלול לגרום לבעיות פוריות.
  
  

גרידה טיפולית יעילה בכ- 95% מהמקרים לצורך ריקון תוכן הרחם בשלמותו.

המתנה לריקון טבעי

חלופה לגרידה היא המתנה לריקון טבעי של תוכן הרחם. תקופת ההמתנה עלולה להיות ממושכת. ברגע שתתחיל, יופיע דימום וגינלי כבד בהשוואה לדימום של מחזור הווסת. הדימום ילווה בהתכווצויות, ויכול להמשך עד שלושה שבועות.

במידה שהדימום כבד מאד, או אם האישה סובלת מכאב חריף, יש לפנות בהקדם לחדר המיון הקרוב.

בכ- 50% מהמקרים, תצלח פעולת הריקון הטבעי ותוכן הרחם יפלט בשלמותו. במידה שנותרו שאריות של ההריון ברחם תבוצע גרידה טיפולית משלימה.

הטיפול בהפלות חוזרות

תסמונת היוס (Hughes Syndrome)

כיום, תסמונת היוס היא הסיבה היחידה להפלות חוזרות אשר ניתנת לטיפול יעיל.

נשים אשר סובלות מתסמונת זו (רמות גבוהות מהרמה התקינה של הנוגדן aPL) מטופלות באספירין והפארין. הפארין הוא נוגד קרישה המיוצר באופן טבעי בכבד ובתאי הדם הלבנים.

כ- 74% מהנשים המטופלות באספירין ובהפארין מצליחות להיכנס להריון וללדת תינוק בריא.

בהפלות חוזרות הנגרמות מסיבות אחרות, אין עדיין טיפול יעיל ומוכח. בחלק מהמקרים יוצע טיפול הורמונלי, או טיפול תומך של תוספי מזון וויטמינים במהלך ההריון.

הפלה היא ארוע מעציב שההתמודדות עימו עלולה להיות קשה הן לאישה ההרה, הן לבן זוגה והן לבני המשפחה הקרובים. חלק מהנשים יחושו את הקושי הרגשי מיד לאחר ההפלה, ואילו אצל אחרות יופיע הקושי מאוחר יותר, לאחר עיבוד של האבל ועיכול המשמעויות.

התחושות השכיחות ביותר לאחר הפלה הן עצב ואבל. אלו יכולות להתבטא גם בסימנים פיזיים כגון עייפות מוגברת, חוסר תאבון, קושי להתרכז ובעיות שינה.

אצל חלק מהנשים הקושי הרגשי עלול להתבטא בתחושות אשם, הלם, כעס ועצב עמוק.

במידת הצורך, על מנת להתמודד עם הקשיים הרגשיים לאחר ההפלה, מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג או עם עובד סוציאלי.

למרבה הצער, במרבית המקרים לא ניתן למנוע את התרחשות ההפלה. יחד עם זאת, ניתן להקפיד על מספר גורמים שעשויים להקטין את הסיכון להפלה, כגון:

• המנעות מעישון.
• המנעות מצריכת אלכוהול.
• המנעות מצריכת סמים.
• שתייה מרובה של נוזלים (מים ומיצי פירות).
• אכילה מסודרת ומאוזנת של כל אבות המזון.

גרימת הפלה על ידי דיקור סיני

בסין של שנות השישים של המאה שעברה, אסר מנהיגה מאו טסה-טונג ללדת יותר מילד אחד. עקב רצונם של הסינים בבן זכר, כאשר היה ידוע שהעובר הוא ממין נקבה פנה חלק ניכר מהאוכלוסייה לביצוע הפלה יזומה.

הפלות רבות באותן שנים בוצעו באמצעות דיקור סיני. ידוע שדיקור של הנקודות (San Yin Chiao (SP6 ו- (He Gu (LI4 יכול לגרום להפלה תוך 24 שעות, אך גם דיקור בנקודות נוספות יכול לגרום להתכווצויות של הרחם ולפגיעה בהריון.

מאחר שחלק מהנשים ההרות פונות לדיקור סיני על מנת לטפל בתופעות שונות של ההריון (למשל בחילה והקאה), חשוב שכל אישה הרה הפונה לקבלת טיפול מסוג זה, תוודא שהמטפל מיומן וער לנקודות הבעייתיות שאסורות לדיקור בעת הריון.