06 אפריל 2020 י"ב ניסן תש"פ
מעודכן לתאריך  16.01.2020  באדיבות ה 

סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת (רקטום) - מידע רפואי

((Colo-Rectal Cancer (Bowel Cancer)
מעודכן לתאריך  16.01.2020  באדיבות ה 

אבחון של סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת

במידה שמתגלים סימנים האופייניים לסרטן המעי הגס או לסרטן החלחולת חשוב לדווח על כך בהקדם לרופא המשפחה.

בדיקת רופא

ניתן לזהות גידולים ברקטום (חלחולת) באמצעות בדיקה רקטלית, בה יחדיר הרופא את אצבעותיו אל פי הטבעת וימשש את האזור. הרופא גם יבדוק אם קיימת נפיחות חריגה באזור הרקטום, שעלולה להיות קשורה לנוכחות גידול סרטני. הבדיקה עלולה להיות כרוכה באי נוחות, אך היא חיונית. ייתכן שבעקבות הבדיקה יישלח הרופא את הנבדק לביצוע בדיקות נוספות.

בדיקת דם סמוי בצואה

זוהי בדיקת צואה לזיהוי נוכחות של דם סמוי (שלא ניתן לראותו בעין). בדיקה זו משמשת לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ושל נגעים קדם-סרטניים (פוליפים).
בדיקה דם סמוי בצואה היא אחת מהאפשרויות המומלצות כבדיקת סקר (סריקת אוכלוסייה בריאה) לסרטן המעי הגס כאשר היא מבוצעת אחת לשנה בגילאי 50-74. 
פוליפים וגידולי סרטן מעי גס יכולים לדמם. לעתים קרובות דימום סמוי ממערכת העיכול הוא הסימן הראשון ולעתים גם היחיד לסרטן המעי הגס בשלביו הראשונים.
זיהוי נגעים קדם-סרטניים (פוליפים) במעי מאפשר לכרות את הנגע בשלמותו ולמנוע את התפתחותו לכדי סרטן. גילוי סרטן המעי הגס בשלביו הראשונים מעלה באופן ניכר את סיכויי הריפוי של המחלה ומכאן החשיבות הרבה של הגילוי המוקדם.
יתרונה של הבדיקה בכך שאינה דורשת הכנה לריקון המעי הגס והיא שיטה פשוטה לביצוע שאינה כרוכה בפעולה פולשנית.

חסרונה של השיטה בכך שהיא פחות רגישה, משמע שהיא יכולה לפספס פוליפים וגידולים שיזוהו בבדיקה אחרת כדוגמת קולונוסקופיה. מצד שני, הימצאות של דם במערכת העיכול יכולה להיגרם גם מסיבות אחרות ולא בהכרח מפוליפים או גידולים, ועל כן חשוב שלאחר כל בדיקת דם סמוי חיובית תבוצע בדיקת קולונוסקופיה בהקדם האפשרי.

פרוקטוסקופיה או סיגמואידוסקופיה

זוהי בדיקה הבוחנת רק את החלק התחתון של המעי הגס והיא תבוצע במידה שהרופא חושד בנוכחות גידול באזור החלחולת (רקטום). הבדיקה מאפשרת לרופא לבחון את פנים החלחולת ואת החלק התחתון של המעי הגס.
יתרונה של הבדיקה בזיהוי וטיפול בפוליפים באזור החלחולת ובחלקו הסופי של המעי הגס, אך חסרונה בכך שאינה יכולה למצוא פוליפים או גידולים בשאר חלקיו של המעי הגס, ועל כן בדיקה זו אינה מומלצת כבדיקת סקר.
טרם ביצוע הבדיקה יתבקש הנבדק לבצע חוקן ניקוי כדי שניתן יהיה לראות היטב את דופן המעי. בהמשך, יתבקש הנבדק לשכב מכורבל על צידו והרופא יחדיר בעדינות צינורית לתוך הרקטום. לצינורית מחוברת משאבה המאפשרת להחדיר אוויר לתוך המעי כדי לשפר את איכות האבחנה.
רקטוסקופ הוא צינורית קטנה המוחדרת לרקטום בלבד ואילו סיגמואידוסקופ הוא צינורית ארוכה יותר אותה ניתן להחדיר עמוק יותר לתוך המעי הגס. בעזרת אור העובר דרך הצינורית יכול הרופא לזהות בעיות שונות בדופן הפנימית של המעי. במידת הצורך ניתן לקחת בעת הבדיקה דגימת רקמה (ביופסיה) לשם בדיקה מיקרוסקופית וכן לכרות פוליפ, אם התגלה כזה.
הבדיקות עלולות להיות כרוכות באי נוחות, אך לרוב אינן כרוכות בכאב. הן מתבצעות במרפאות החוץ של בית חולים או במרפאת מומחים של קופת החולים. בדרך כלל יוכל הנבדק ללכת הביתה מיד עם תום הבדיקה.

קולונוסקופיה

זוהי בדיקה המאפשרת בחינה של המעי הגס לכל אורכו.
קולונוסקופיה כבדיקת סקר מומלצת אחת ל-10 שנים בגילאי 50-74. במקרים של רקע של פוליפים, מחלות מעי דלקתיות או קרובי משפחה בדרגה ראשונה שסבלו מגידולים במעי הגס תומלץ הבדיקה בתדירות תכופה יותר עם התחלת מעקב מגיל צעיר יותר.
יתרונה של הבדיקה בכך שהיא השיטה הרגישה והמדויקת ביותר לאיתור פוליפים וגידולים לאורך המעי הגס. היא יכולה לשמש כבדיקת המשך למטופלים אשר בבדיקות אחרות התגלה חשד לקיום פוליפים או גידולים במעי הגס, או כבדיקת סקר לאבחון ראשוני של פוליפים או גידולים.

חסרונה בכך שדורשת הכנה מוקדמת של ריקון המעי וכן בכך שהיא מבוצעת תחת טשטוש או הרדמה שדורשים מנוחה והימנעות מנהיגה ביום ביצוע הבדיקה. כמו כן, בדיקה זו הינה פולשנית ויכולה להיות כרוכה בסיכון לדימומים או פגיעה במעי, אם כי מדובר בתופעה נדירה המתרחשת בכ-1 מאלף מקרים.
 
טרם ביצוע קולונוסקופיה יקבל הנבדק הוראות מפורטות בנושא תזונה וריקון של המעי לפני הבדיקה, מאחר שהמעי צריך להיות ריק לחלוטין בעת הבדיקה.
לפני הבדיקה יקבל הנבדק (דרך הווריד) חומר הרגעה שיעזור להרגיש רגוע ולישון בעת ביצוע הבדיקה. הנבדק יתבקש לשכב על צידו והרופא יחדיר בעדינות צינורית גמישה (הנקראת קולונוסקופ) לתוך הרקטום. כיוון שהצינורית עשויה מסיבים גמישים, ניתן להעביר אותה בקלות דרך פיתולי המעי וכך מתאפשרת בדיקה של המעי הגס לכל אורכו. דרך הצינורית מועבר אור המסייע לרופא להבחין בממצאים חריגים.
במהלך הבדיקה ניתן לבצע צילומים, לקחת דגימות מתאי המעי הגס (ביופסיה) ולכרות פוליפ, אם התגלה כזה. קולונוסקופיה עלולה להיות כרוכה באי נוחות, אך חומר ההרגעה מסייע לעבור אותה.
הבדיקה מתבצעת במרפאות החוץ של בית חולים או במרפאת מומחים של קופת החולים.

רוב הנבדקים מסוגלים ללכת הביתה כשעה לאחר הבדיקה. יחד עם זאת, מאחר שחומר ההרגעה אינו מאפשר לנהוג במשך מספר שעות לאחריה, כדאי לארגן מראש איסוף או הסעה ממקום הבדיקה.

קולונוסקופיה וירטואלית

קולונוסקופיה וירטואלית היא בדיקה לא פולשנית של המעי הנעשית תוך שימוש במכשיר C.T. בדיקה זו אינה מחייבת טשטוש אך עדיין מחייבת הכנת המעי (ריקון) בדומה להליך הנדרש עבור בדיקת קולונוסקופיה. בבדיקה זו מוחדר אוויר דרך צינורית לפי הטבעת לשם קבלת אבחון טוב יותר.
ייתרונה בכך שאינה בדיקה פולשנית כמו קולונוסקופיה ואינה דורשת טשטוש או הרדמה.

חסרונה בכך שמדובר בבדיקה אבחנתית בלבד ולא ניתן במהלכה לקחת דגימת רקמה (ביופסיה) או לכרות פוליפ שהתגלה. כמו כן, זוהי בדיקה הכרוכה בחשיפה לקרינה. בדיקה זו, נכון ל-2020, אינה מכוסה בסל הבריאות כבדיקת סקר לסרטן המעי הגס, אך ניתן לבצעה באופן פרטי.

בדיקות נוספות

לאחר האבחנה, אם התגלה גידול, ייתכן שתידרשנה בדיקות נוספות על מנת לאמוד את גודל הגידול, מיקומו המדויק ומידת התפשטותו. הליך זה נקרא דירוג והוא יכול להימשך זמן מה. התוצאות תסייענה לרופא המטפל להחליט מהו הטיפול המתאים הטוב ביותר עבור החולה.

בדיקות דם

בנוסף לבדיקות הדם הכלליות (להערכת המצב הבריאותי) תבוצע בדיקת דם ייחודית לרמת CEA. CEA (carcino embryonic antigen) שייך לקבוצת הסמנים המטבוליים. זוהי קבוצה רב גונית של חומרים ביוכימיים המיוצרים על ידי תאי סרטן או על ידי תאים בריאים בתגובה לתהליך סרטני.
בשלבים מוקדמים של הגידול לא ניתן על פי רוב לצפות עליה ברמת הסמן בדם. רמה גבוהה של הסמן נצפית בדרך כלל במצב בו הגידול מתקדם מקומית או במצב של מחלה מפושטת.
הבדיקה משמשת למעקב אחר מטופלים עם סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת.
בדיקת CEA כמו מרבית הסמנים הקיימים אינה בעלת רגישות וסגוליות גבוהה לגילוי מוקדם של תהליך סרטני. מסיבה זו הבדיקה אינה משמשת כבדיקת סקר באוכלוסייה הכללית.

צילום רנטגן ו- CT של החזה

צילומי רנטגן מתבצעים כדי לעקוב אחר מצב הלב והריאות. בנוסף תידרש סריקת CT .
computerized tomography) CT) הוא סוג של צילום רנטגן מתקדם. הסריקה נמשכת זמן רב יותר מצילום רנטגן רגיל (בין 10 ל- 30 דקות), אך עושה שימוש בכמות קטנה מאד של קרינה. לפני ביצוע הבדיקה אין לאכול או לשתות במשך לפחות ארבע שעות.

סריקת אולטראסאונד של הבטן

סריקת אולטראסאונד עושה שימוש בגלי קול על מנת לבחון את האיברים הפנימיים דוגמת הכבד ופנים הבטן. בדרך כלל אין לאכול או לשתות לפחות שש שעות לפני הבדיקה.
הבדיקה מתבצעת אגב שכיבה על הגב. הבודק ימרח ג'ל על אזור הבטן ויעביר מכשיר קטן דמוי מיקרופון, המפיק גלי קול, על פני דופן הבטן. גלי הקול יומרו לתמונות באמצעות תוכנת מחשב. הבדיקה נמשכת מספר דקות בלבד. בנוסף לסריקה זו תידרש סריקת CT בטן ואגן.

סריקת אולטראסאונד של החלחולת (רקטום)

כאשר קיימות עדויות לקיומו של גידול סרטני בחלחולת (רקטום), תהא חשיבות רבה לביצוע בדיקה זו לשם הערכת התפשטותו של הגידול וגודלו. הבדיקה מבוצעת בעזרת צינורית אשר מוחדרת פנימה לתוך הרקטום. לראש הצינורית מחובר מכשיר קטן דמוי מיקרופון, המפיק גלי קול. גלי הקול מעובדים לתמונה באמצעות תוכנת מחשב.

סריקת CT

computerized tomography) CT) הוא סוג של צילום רנטגן מתקדם. הסריקה נמשכת זמן רב יותר מצילום רנטגן רגיל (בין 10 ל- 30 דקות), אך עושה שימוש בכמות קטנה מאד של קרינה. לפני ביצוע הבדיקה אין לאכול או לשתות במשך לפחות ארבע שעות.
סריקת ה- CT אינה מכאיבה, אך כרוכה בשכיבה ללא תזוזה במשך 10-30 דקות. במקרים מסוימים יינתן משקה או זריקה של חומר בעל צבע (חומר ניגוד) שיאפשר להדגים אזורים מסוימים באופן ברור יותר. הדבר יכול לגרום לתחושה של גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות.
אם ידועה אלרגיה ליוד, או שלנבדק יש אסתמה, תיתכן תגובה חמורה יותר מהרגיל לזריקת חומר הניגוד. על כן חשוב ליידע על כך את הרופא טרם הבדיקה.
ממש לפני ביצוע הסריקה, מוחדר נוזל לרקטום באמצעות צינורית קטנה. הדבר חיוני לשם קבלת תמונה טובה ככול האפשר. הפעולה כרוכה באי נעימות עבור הנבדק. עם תום הבדיקה, ניתן ללכת הביתה.

הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI )

במקרים מסוימים חיונית בדיקה זו לשם הערכת גידולים בחלחולת (רקטום). הבדיקה דומה לסריקת CT , אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן, כדי לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. חלק מהאנשים מקבלים זריקת צבע מיוחד לתוך הוריד בזרוע על מנת לשפר את איכות ההדמיה.
במהלך הבדיקה יתבקש הנבדק לשכב ללא תזוזה, על מיטה בתוך גליל גדול, למשך כ- 30 דקות. אם הנבדק חושש מחללים סגורים, כדאי ליידע על כך את הטכנאי. תהליך סריקת ה- MRI מרעיש ביותר, ולכן יקבל הנבדק אטמי אוזניים או אוזניות.
כיוון שהגליל הוא מגנט חזק ביותר, יש להסיר לפני הכניסה לחדר את כל חפצי המתכת שעל הנבדק (תכשיטים, שעונים). אנשים שבגופם מושתל קוצב לב או תותבים כירורגיים לא יכולים לעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים.
תוצאות הבדיקה תהיינה מוכנות בתוך מספר ימים ממועד ביצוע הבדיקה.

בדיקת PET CT (פליטת פוזיטרונים טומוגרפית)

זוהי בדיקה חדישה המשלבת מיפוי ובדיקת CT. הבדיקה נדרשת רק במידה שבדיקת CT רגילה העלתה חשד להימצאות גרורות של הגידול הסרטני.
לנבדק ניתנת מנה קטנה של סוכר רדיואקטיבי שלאחר קליטתה בגוף תאפשר מדידת פעילות של התאים בחלקים שונים שלו. אזורים נגועים בסרטן יהיו פעילים יותר משאר הרקמות הסובבות אותם ולכן ייראו בבירור על גבי הסורק.

קביעת השלב של סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת

המונח 'שלב הסרטן' מתאר את מידת התפשטותו של הגידול הסרטני מעבר למיקומו הראשוני בגוף. קביעה זו משפיעה על דרכי הטיפול. ברוב המקרים, השלב המדויק של סרטן המעי הגס או סרטן החלחולת יקבע רק לאחר הסרת הגידול בניתוח.

שיטת TNM לדירוג שלבי המחלה

השיטה לקביעת השלב של הגידול הסרטני מבוססת על שיטת T.N.M אשר מושתתת על מאפייני הגידול, מידת התפשטותו לבלוטות הלימפה ועל מידת הימצאותן של גרורות.
T - מתאר את גודל הגידול ואת מידת התפשטותו לתוך המעי הגס והרקטום.
N - מתאר את התפשטות הגידול לבלוטות הלימפה.
M - מתאר את מידת התפשטותו של הגידול לחלקים אחרים בגוף, למשל הכבד או הריאות. (גידול במצב זה נקרא גידול גרורתי או משני).