12 דצמבר 2017 כ"ד כסלו תשע"ח
מעודכן לתאריך  30.11.2009  באדיבות ה 

אפילפסיה (כפיון) - מידע רפואי

Epilepsy

סימפטומים של אפילפסיה

הסימפטום העיקרי של אפילפסיה הינו ההתקפים החוזרים.
רופאים המטפלים בלוקים באפילפסיה נוהגים לסווג את ההתקפים על פי המידה שבה נפגע המוח:
  • התקפים חלקיים – בהם נפגע רק חלק קטן מהמוח.
  • התקפים כלליים – בהם נפגע רוב המוח או כולו.
 

התקפים חלקיים

קיימים שני סוגים של התקפים חלקיים:
  • התקפים חלקיים פשוטים - התקף בו האדם נשאר בהכרה.
  • התקפים חלקיים מורכבים – אלו הם התקפים שבהם נפגעת ההכרה ותחושת המודעות ואין זיכרון של האירוע.
    יתכן שאותו אדם ילקה בסוגים שונים של התקפים בזמנים שונים.
 
הסימפטומים של התקף חלקי פשוט כוללים:
  • שינויים בתפיסת הדברים שאנשים רואים, שומעים ומרגישים. כמו כן, יש גם שינויים בתחושות הריח והטעם.
  • תחושה חזקה של דז'ה-וו (תחושה שאירועים מסוימים קרו כבר בעבר).
  • התפרצות רגשית חזקה, כמו פחד או שמחה.
  • נוקשות בשרירי הגפיים.
  • עוויתות המופיעות רק בצד אחד של הגוף.
 
סימפטומים של התקף חלקי מורכב מאופיינים לרוב על ידי התנהגות מוזרה ואקראית, כגון:
  • מצמוצי שפתיים.
  • שפשוף ידיים.
  • השמעת רעשים אקראיים.
  • הזזת ידיים מסביב לגוף.
  • לעיסה או בליעה.
 
יתכן שבמהלך התקף חלקי מורכב האדם שלוקה בו לא יוכל לשמוע אף אחד ולא יזכור מה קרה לו במהלך האירוע.
התקפים חלקיים מורכבים נפוצים למדי ומהווים כ-20% מכלל ההתקפים שחווים אנשים החיים עם אפילפסיה.

התקפים כלליים

ישנם 6 סוגים עיקריים של התקפים כללים.

התקף אבסנס (Absense)

סוג זה של התקפים מופיע בעיקר בקרב ילדים. התקפי אבסנס גורמים לילד לאבד קשר עם סביבתו למשך מספר שניות עד דקה. הילד נראה כאילו הוא סתם בוהה בחלל, אם כי אצל חלק מהילדים יכולים להופיע מצמוצי עיניים או תנועות שפתיים במהלך ההתקף. התקפים כאלו עלולים להופיע מספר פעמים ביום. אמנם התקפי אבסנס אינם מסוכנים, אך הם עלולים לפגוע בביצועים ובהישגים של הילד בבית הספר.

התקף מיוקלוני

סוג זה של התקפים עלול לגרום לפרכוסים של ידיים, רגליים או של פלג הגוף העליון, בדומה למה שקורה כשמקבלים הלם חשמלי. לרוב נמשכים התקפים אלה חלקיקי שנייה ואינם גורמים לאיבוד ההכרה.

התקף קלוני

סוג זה של התקפים גורם לאותם פרכוסים ועוויתות אשר מתרחשים בעת התקפים מיוקלוניים, אלא שבמקרה זה ההתקף נמשך זמן רב יותר ויתכן גם איבוד ההכרה.

התקף אטוני

התקפים אלו גורמים לרפיון שרירים פתאומי, כך שמי שלוקה בהם עלול ליפול ארצה.

התקף טוני

בניגוד להתקפים אטוניים, התקפים אלו גורמים לכל השרירים להתקשות, מבלי שהאדם מסוגל לזוז. במצב כזה עלול החולה לאבד את שיווי המשקל וליפול.

התקף טוני-קלוני

בסוג זה של התקפים יש שני שלבים: תחילה הופך הגוף נוקשה ואז הגפיים מתחילות לפרכס. במצב כזה החולים מאבדים הכרה וחלקם אף מאבדים שליטה על הסוגרים (אין שליטה על יציאות ועל הפרשת שתן).
בדרך כלל נמשכים התקפים כאלו 1-3 דקות. הם הנפוצים ביותר מבין סוגי ההתקפים השונים ומהווים כ- 60% מכלל ההתקפים שחווים אנשים הלוקים באפילפסיה.
אנשים יכולים לחוות את כל סוגי ההתקפים, אך בדרך כלל דפוס הסימפטומים נשאר קבוע אצל אותו החולה. דפוס זה מכונה הסינדרום האפילפטי.

הילות

לעיתים אנשים שלוקים באפילפסיה חווים תחושה מסוימת או מקבלים סימני אזהרה שההתקף עומד להתרחש. סימנים אלו מוכרים כהילות. סוגי ההילות משתנים מאדם לאדם.
כמה מההילות הנפוצות כוללות:
  • תחושת ריח או טעם מוזרים.
  • תחושת דז'ה וו.
  • תחושה שהעולם החיצוני הופך פתאום ללא מציאותי, דמוי חלום.
  • חוויה של פחד או חרדה.
  • הגוף מרגיש בפתאומיות מוזר.
 
למרות שבדרך כלל לא ניתן למנוע התקף אפילפטי, עדיין ניתן להיערך להתרחשותו כאשר מרגישים את סימני האזהרה. החולה יכול להודיע לאנשים בסביבתו שהוא עומד לקבל התקף. במצב זה רצוי להגיע למקום בטוח או לאמץ תנוחה בטוחה כדי לא להיפגע בעת ההתקף.

לא כול התקף מעיד על אפילפסיה

המשמעות של "התקף" היא אירוע קצר ופתאומי שגורם לשינוי בהכרה, בהתנהגות או ברגשות אצל האדם שחווה אותו. לא כל ההתקפים מעידים על אפילפסיה. ישנם מצבים שבהם אנשים חווים התקפים הנקראים התקפים לא-אפילפטיים, בעקבות סוכרת, בעיות לב ומצבים פסיכולוגיים.