אפילפסיה (כפיון) - מידע רפואי

קשה לאבחן אפילפסיה מאחר שקיימות מחלות נוספות שאף הן מסוגלות לגרום להתקפים, כמו מיגרנה והתקפי חרדה. לרוב יופנו אנשים החווים התקפים לנוירולוג, רופא שהוא מומחה בטיפול בבעיות הפוגעות במערכת העצבים והמוח.

רצוי שאדם החווה התקף, יאסוף מידע רב ככול האפשר לגבי הסימפטומים מהאנשים שהיו עדים להתקף שעבר, מאחר שהוא עלול שלא לזכור את האירוע. חלק מהאנשים מביאים לאבחון חבר או בן משפחה שנכחו בעת ההתקף, כדי שיוכלו לתאר לרופא המאבחן את מה שראו.

הרופא ישאל גם על סימפטומים אחרים שיכולים להיות קשורים לבעיה, כגון תחושות מוזרות לפני ההתקף או סימני אזהרה. בנוסף לכך הוא יתהה על שימוש בתרופות, משקאות אלכוהוליים או סמים. חשוב לספק לרופא מידע רב ככול האפשר כדי שיוכל לבנות תוכנית טיפולית מתאימה ויעילה.

יתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות. אמנם הבדיקות הנוספות אינן יכולות לקבוע בוודאות אם אכן מדובר באפילפסיה, אך הן יכולות להצביע על מחלות שעלולות לגרום להתקפים או לשלול בעיות אחרות. שתי הבדיקות הנפוצות ביותר הן EEG וסריקת MRI.

בבדיקה זו מודדים את הפעילות האלקטרומגנטית של המוח באמצעות חיבור של אלקטרודות אל הראש. במהלך הבדיקה יכול המאבחן לבקש מהנבדק לנשום נשימות עמוקות או לעצום עיניים משום שפעולות אלו יכולות לגלות שינויים בפעילות המוח אשר קשורים לאפילפסיה.

המאבחן יכול גם לבדוק את השפעת האור המהבהב על הפעילות החשמלית של המוח. כמובן שהוא יפסיק את הבדיקה אם האורות המהבהבים יגרמו להתפתחות התקף.

סריקה זו של המוח יכולה לגלות סיבות אפשריות להתקפים, כמו פגמים במבנה המוח או התפתחות של גידול מוחי. הבדיקה עושה שימוש בשדה מגנטי כדי לבנות תמונות חתך רוחביות של המוח. חלק מהאנשים מקבלים זריקת צבע מיוחד לתוך הוריד בזרוע על מנת לשפר את איכות ההדמיה.

במהלך הבדיקה יתבקש הנבדק לשכב ללא תזוזה, על מיטה בתוך גליל גדול, למשך כ- 30 דקות. אם הנבדק חושש מחללים סגורים, כדאי ליידע על כך את הטכנאי. תהליך סריקת ה- MRI מרעיש ביותר, ולכן יקבל הנבדק אטמי אוזניים או אוזניות.

כיוון שהגליל הוא מגנט חזק ביותר, יש להסיר לפני הכניסה לחדר את כל חפצי המתכת שעל הנבדק (תכשיטים, שעונים). אנשים שבגופם מושתל קוצב לב או תותבים כירורגיים לא יכולים לעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים. תוצאות הבדיקה תהיינה מוכנות בתוך מספר ימים ממועד ביצוע הבדיקה.