הפרעה רגשית עונתית ('דיכאון חורף') - מידע רפואי

הגורמים המדויקים להתפתחות הפרעה רגשית עונתית (SAD) עדיין אינם מובנים במלואם, אך הם קשורים כנראה לירידה בכמות החשיפה לאור השמש בימים הקצרים של חודשי החורף.

מחקרים מראים שאור בהיר משפיע על הפעילות הכימית במוח. אחת הסברות גורסת שהאור מעורר את החלק במוח שנקרא היפותלמוס, אשר אחראי על וויסות מצב הרוח, התיאבון והשינה.

מחסור באור שמש ובעיה בייצור חומרים מסוימים במוח אצל אותם האנשים הלוקים ב-SAD מונעים מההיפותלמוס שלהם לעבוד בצורה תקינה.

חומרים והורמונים שיכולים להשפיע על SAD כוללים בעיקר מלטונין וסרוטונין.

מלטונין הוא הורמון שמשפיע על הדרך בה אנחנו ישנים. כשיש חושך, בלוטה קטנה במוח שנקראת בלוטת האצטרובל (pineal gland), מתחילה לייצר מלטונין כדי לסייע לנו לישון. לעומת זאת, כשיש אור הבלוטה מייצרת פחות מלטונין ועוזרת להתעורר.

אנשים הלוקים ב-SAD מייצרים בחורף כמויות מלטונין העולות בהרבה על הרמה התקינה. מחקרים מוכיחים שבתקופת חודשי הקיץ רמת המלטונין אצל אנשים הלוקים ב-SAD נוטה לחזור להיות תקינה.

טיפול באמצעות חשיפה לאור ותרופות, במטרה להשפיע על ייצור המלטונין, אינם מרפאים לחלוטין את ה-SAD. דבר זה מרמז שההפרעה נגרמת כנראה משילוב של מספר גורמים.

סרוטונין הוא מתווך עצבי הנמצא באופן טבעי במוח ותפקידו לסייע בהעברת מסרים מתאי עצב למוח. הוא יכול להשפיע על מצב הרוח, התיאבון והשינה. הסרוטונין מושפע מחשיפה לאור השמש. לכן, ירידה בכמות האור ביום גורמת גם לירידה בייצור הסרוטונין.

אצל אנשים שנוטים ללקות בדיכאון חורף רמות הסרוטונין תהייה בדרך כלל נמוכות בחודשי החורף, עד כדי כך שלא תתאפשר העברה יעילה של המסרים השונים.

מתברר של"וויטמין השמש", ויטמין D , יש קשר חשוב גם למצב הנפשי, במיוחד אצל נשים. חוקרים אמריקאיים שבחנו מספר עבודות מדעיות בנושא, גילו שבקרב נשים עם רמות נמוכות של ויטמין D2 הייתה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות במצב הרוח, לרבות תסמונת קדם ווסתית, הפרעה רגשית עונתית (SAD), הפרעה בלתי ספציפית במצב הרוח ודיכאון קליני.

החוקרים ציינו כי הנתונים שנאספו מצביעים על אפשרות של קיום מנגנון ביוכימי שבאמצעותו משפיע ויטמין D על מצב הרוח אצל הנשים.

מחקר אחר שנעשה באוסטרליה, בדק האם העונתיות של הסימפטומים של SAD קשורה לשינויים ברמות של ויטמין D המובילים לשינויים בכמויות הסרוטונין במוח. תוצאות ההערכה העצמית של המשתתפים במחקר הראו שנטילת ויטמין D הגבירה את התחושות החיוביות בצורה משמעותית ואף הפחיתה במעט את הרגשות השליליים.

קצב התהליכים הביולוגיים שמתרחשים במהלך היממה בגוף עוזר לווסת את השעון הביולוגי הפנימי של הגוף. הוא זה שמכוון אותנו מתי ללכת לישון ומתי לקום. הירידה בחשיפה לאור עלולה לשבש לפעמים את הקצב הפנימי של התהליכים הביולוגיים. הפרת דפוסי השינה והערות נקשרו לא פעם להתפתחות תחושות דיכאון.

מחקרים מעידים על כך ש-SAD עלול להיות מועבר גם בתורשה. נמצא שהסיכון להתפתחות ההפרעה אצל אנשים שמישהו מבני משפחתם הקרובה (הורים או אחים) לוקים ב-SAD עומד על 1 מתוך 7.

הגורמים שעלולים להגביר את הסיכון ללקות בהפרעה רגשית עונתית כוללים מין, אזור מחייה והיסטוריה משפחתית.

מחקרים מסוימים מצביעים על כך שמספר הנשים אשר מאובחנות כלוקות בדיכאון החורף גדול בהרבה ממספר הגברים. הגברים שלוקים ב-SAD חווים בדרך כלל סימפטומים קשים יותר.

דיכאון חורף נפוץ יותר בקרב אנשים החיים בארצות המרוחקות מקו המשווה, משני צידי כדור הארץ. ככל הנראה נובע הדבר מהירידה בכמות שעות אור השמש בימי החורף.

מחקרים מסוימים מראים שלאנשים הלוקים בהפרעה רגשית עונתית יש יותר קרובי משפחה ביולוגיים שסובלים אף הם מההפרעה, בהשוואה לאלו שלא. התופעה אופיינית גם לסוגים אחרים של דיכאון.