אבחון ירידה בשמיעה
אם אתם מבקשים מאנשים לחזור על מה שאמרו, מתחילים לנחש את תוכן השיחה, שומעים חלקי מילים או שקשה לכם לשוחח בטלפון, יכול להיות שאתם סובלים מירידה בשמיעה. כדאי לפנות לרופא שיוכל לברר מה מקור הבעיה ולהמליץ על טיפול מתאים.
ירידה בשמיעה עלולה להתבטא בקושי לשמוע צלילים בתדרים גבוהים, דוגמת קולות של ילדים ונשים או ציוץ של ציפורים, או צלילים של אותיות שורקות כמו ש, צ, ס, ז. ככל שהירידה בשמיעה חמורה יותר, כך גדל הקושי לנהל שיחה בסביבה רועשת הממסכת את קולות הדוברים.
כדי לאמת חשד לירידה בשמיעה כדאי לפנות לרופא אף-אוזן-. הרופא יבדוק את האוזן, ובמקרה הצורך יוכל להפנות אתכם לבדיקות שמיעה ולהמליץ על טיפול מתאים.
בדיקת שמיעה שגרתית מומלצת לאנשים החשופים לרעש במקום עבודתם ולאנשים שנוטלים תרופות שעלולות לגרום לירידה בשמיעה.
בחנו את עצמכם: האם אתם סובלים מירידה בשמיעה?
- האם אתם מתקשים לשמוע את הנאמר בשיחת טלפון?
- האם במהלך שיחה בחדר סגור, כאשר יותר מאדם אחד מדבר, אתם חשים קושי בקליטת הנאמר?
- האם אנשים אחרים מתלוננים על עוצמת הקול בה אתם מאזינים לטלוויזיה או למוסיקה?
- האם אתם מתאמצים כדי לשמוע מה אומר בן שיחכם?
- האם קורה שאתם לא שומעים את פעמון הדלת או את צלצול הטלפון?
- האם אתם חשים מבולבלים בנוגע לכיוון ממנו מגיע הצליל?
- האם אתם מבקשים בקביעות מאנשים לחזור על דבריהם?
- האם אתם מתקשים לקלוט קולות של ילדים ונשים?
- האם אתם עובדים בסביבה רועשת דרך קבע או לעיתים מזומנות?
- האם לפעמים אתם שומעים צלילים הנשמעים כזמזום, שריקה, או צלצול?
- האם מישהו קרוב אמר לכם שהתעוררה אצלכם ירידה בשמיעה?
אם עניתם בחיוב על מרבית השאלות, זה הזמן לפנות לרופא להמשך בירור.
מה בודק הרופא?
הרופא יברר מהם הסימפטומים המופיעים אצל המטופל, לרבות האם קיים סימפטום של , ומתי הייתה הפעם הראשונה שהוא שם לב לכך שיש לו בעיה בשמיעה. כאשר מדובר ברופא המשפחה הוא יכול להפנות את המטופל להמשך בירור אצל רופא אף-אוזן-גרון.
בהמשך יבדוק הרופא את שתי האוזניים באמצעות מכשיר המכונה אוטוסקופ או אוריסקופ. המכשיר מצוייד באמצעי תאורה ובזכוכית מגדלת, או כאשר מדובר במכשור חדש במצלמה. אלו מאפשרים לו לראות ביתר פרוט את המתרחש בתוך האוזן. בעזרת המכשיר הוא יבחן אם יש מהאוזן, קרע בעור התוף, חסימה הנגרמת על ידי נוזלים או גוף זר, ואם עור התוף נפוח או בולט, דבר המצביע על הימצאות נוזלים באוזן הפנימית.
מספר בדיקות עשויות לסייע לאבחון ולקביעת הטיפול. בדיקות השמיעה כוללות בדיקה אודיומטרית, מבחן רין, מבחן וובר ובדיקת ABR. כמו כן יתכן שימוש בבדיקת אקוסטית ובבדיקת (CT).
בדיקת שמיעה
בדיקות שמיעה עוזרות להעריך את מידת הירידה בשמיעה ולקבוע אם מקורו בפגיעה הולכתית או עצבית. פגיעה הולכתית היא פגיעה בהולכת הקול מהאוזן החיצונית אל הפנימית, ופגיעה תחושתית-עצבית נובעת מבעיה בשבלול שבאוזן הפנימית, בעצב השמיעה או במרכז השמיעה שבמוח. לעתים פגיעה תחושתית-עצבית היא מולדת או נובעת ממחלה ולפעמים היא נגרמת מחשיפה ממושכת לרעש. היא שכיחה יותר בקרב קשישים.
כאשר הירידה בשמיעה נובעת מפגיעה הולכתית שמקורה בהצטברות של או אוזניים, לרוב אפשר לרפא את מקור הבעיה ולהשיב את השמיעה לתקנה.
בדיקה אודיומטרית
בדיקה אודיומטרית נועדה לבדוק אם יש ירידה בשמיעה, מהי דרגת החומרה שלה והאם היא מתרחשת באוזן אחת או בשתיים. הבדיקה מתבצעת במכון שמיעה על ידי קלינאי תקשורת. במהלך הבדיקה משמיעים לאדם המרכיב אוזניות צלילים שונים בעוצמות שונות. הוא מזהה אותם באמצעות לחיצה על כפתור, הרמת יד או תגובה קולית.
חלק אחר של הבדיקה כולל השמעת מילים הנאמרות בעוצמות קול שונות והנבדק מתבקש לחזור עליהן.
מבחן רין
מדובר בבדיקת שמיעה המתבצעת על ידי שימוש בקולן, שהוא מכשיר מתכתי דמוי מזלג בעל שתי שיניים המייצרות תנודות צליליות. תחילה מוחזק הקולן באוויר בקרבת האוזן והבודק מקיש עליו לקבלת צליל. בהמשך מניחים את הבסיס של הקולן על עצם המסטואיד הממוקמת מאחורי האוזן ושוב מקישים עליו לקבלת צליל.
באופן רגיל, האוזן קולטת צלילים דרך תעלת השמע החיצונית ודרך האוזן התיכונה טוב יותר מאשר דרך . אם הצליל הנשמע מהקולן חזק יותר כאשר הוא מוחזק בצמוד לעצם המסטואיד, הפגיעה בשמיעה נובעת מפגם בהולכת הקול מהאוזן החיצונית אל האוזן הפנימית, ועלולה להצביע על בעיה בתעלת האוזן החיצונית או באוזן התיכונה.
מבחן וובר
בבדיקת שמיעה זו מניחים את הקולן במרכז המצח. אדם ללא בעיות שמיעה ישמע את הצליל במידה שווה בשתי האוזניים. אם קיימת באוזן מסוימת פגיעה בהולכת הקול מהאוזן החיצונית לאוזן הפנימית, הקול יישמע חזק יותר באוזן זו. כמו מבחן רין, גם מבחן זה מאפשר לקבוע אם הירידה בשמיעה היא הולכתית, תחושתית-עצבית, או שילוב של שניהם.
במצבים מסוימים הקולן עלול להטעות. למשל כאשר שילוב של מספר סיבות גורם לירידה בשמיעה או במצב שאדם חירש לחלוטין באוזן אחת ובעל שמיעה טובה באוזן השנייה.
בדיקת ABR
בדיקת ABR (או בשמה המלא: Auditory Response) בוחנת את יכולת ההולכה של צלילים מעצב השמיעה שבאוזן הפנימית לגזע המוח. היא עוזרת להעריך את תפקוד עצב השמיעה.
הבדיקה לא מצריכה שיתוף פעולה מצד הנבדק ולכן היא מאפשרת להעריך אם יש ירידה בשמיעה אצל תינוקות. תינוקות עוברים את בדיקת ה-ABR בחודשים הראשונים לחייהם, במקרים שבהם יש חשד לירידה בשמיעה של התינוק עקב . במהלך הבדיקה מצמידים אלקטרודות לראש התינוק ובודקים את התגובה שלו לגירוי השמיעתי.
בדיקת היענות אקוסטית - טימפנומטריה
זו אינה בדיקת שמיעה אלא בדיקה הבוחנת את תקינות האוזן התיכונה. היא מבוצעת באמצעות מכשיר המכונה טימפנומטר. במהלכה מודדים את תנודתיות עור התוף בתגובה ללחצי אוויר שונים המופעלים על תעלת האוזן. במצב תקין, בתגובה לשינוי לחץ האוויר, נע עור התוף בקלות. בהיעדר תנודתיות ראויה של עור התוף, מצביע הדבר על בעיה, למשל נוכחות נוזלים באוזן.
במהלך הבדיקה מוחדרת לתעלת השמע שבאוזן החיצונית צינורית דקה עם חיישן, אשר אוטמת את הקצה החיצוני של התעלה. באמצעות הצינורית גורם הטימפנומטר לשינוי בלחץ האוויר המופעל על עור התוף. תנודת עור התוף הנובעת מכך נמדדת ונרשמת על גבי גרף המכונה טימפנוגרם.
אם עוצמת התנודה שונה מהמצופה, יכול הדבר להצביע על בעייתיות באוזן התיכונה, שגורמת לכך שלעור התוף יש קושי לנוד, למשל עקב נוכחות נוזלים בחלל האוזן התיכונה.
בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)
בדיקת CT היא שיטת הדמיה של ואיברים המבוססת על העברת קרני רנטגן דרך הגוף, באמצעות סורק ממוחשב. הנתונים המתקבלים מועברים למחשב שמייצר על בסיסם את ההדמיה. במידה שעולה חשש לירידה בתפקוד עצב השמיעה מבצעים בדיקה זו במטרה לבחון את תקינות המבנה הפנימי של האוזן.
מתי מכשיר שמיעה הוא פיתרון?
לירידה בשמיעה מהסוג העצבי אין טיפול רפואי דוגמת מתן תרופות. הפתרון המקובל הוא שימוש במכשיר שמיעה. יש לזכור שמכשיר השמיעה אינו מחזיר את השמיעה לקדמותה אולם הוא משפר באופן ניכר את יכולת השמיעה ואת איכות חייו של המשתמש.
בשנים האחרונות חלה התפתחות טכנולוגית משמעותית בתחום מכשירי השמיעה ומגוון המכשירים המוצע התרחב מאוד. כיום ניתן להתאים לכל מטופל מכשיר בהתאם למצב השמיעה שלו, למבנה הפיסי של האוזן ולדרישות הקוסמטיות.
את ההתאמה של מכשיר השמיעה למטופל מבצע איש מקצוע המכונה אודיולוג, קלינאי תקשורת בהשכלתו.
למידע נוסף על סוגי מכשירי שמיעה
שתל שבלול
עבור אנשים בעלי ירידת שמיעה חמורה-עמוקה, שמכשירי השמיעה אינם עוזרים להם, קיים פתרון של שתל השבלול. מדובר בניתוח שבמהלכו מחדירים שתל לשבלול שבאוזן הפנימית. שתל שבלול כלול בסל הבריאות.
השתל מורכב מחלק חיצוני המהווה מעבד דיבור, ומחלק פנימי (גוף השתל) הממוקם בשבלול והוא מכיל אלקטרודות. מעבד הדיבור ממיר צלילים סביבתיים לאותות חשמליים שמועברים אל גוף שתל בשבלול. עצב השמיעה קולט את האותות החשמליים ומעביר אותם למוח לשם פענוחם לצלילים.
לפני ניתוח השתל על המועמד לעבור בדיקת התאמה בבית החולים בו הוא מתעתד לעבור את . בבדיקה זו מעריכים את התאמתו ואת סיכויי ההצלחה של הניתוח. מספר שבועות לאחר ביצוע ניתוח ההשתלה מופעל השתל.
זכויות חברי מכבי
