הפרעה טורדנית-כפייתית - מידע רפואי

הפרעה טורדנית-כפייתית היא מחלה נפשית כרונית, השייכת לקבוצת הפרעות חרדה. המחלה קשורה בדרך כלל הן למחשבות טורדניות (אובססיות) והן להתנהגות כפייתית (קומפולסיבית). הגורמים להפרעה טורדנית-כפייתית אינם ידועים.

אובססיות מוגדרות כמחשבות, דימויים או דחפים בלתי רצויים שפולשים למוחו של האדם בצורה חוזרת ובלתי נשלטת. כפייתיות מוגדרת כפעולות או התנהגויות החוזרות על עצמן, שאדם מרגיש שהוא חייב לבצען.

בניגוד לסוגים אחרים של התנהגות כפייתית, כמו התמכרות לסמים או להימורים, אדם הלוקה בהפרעה אובססיבית-כפייתית אינו מוצא שום הנאה בהתנהגותו. הוא מרגיש שהוא חייב לבצע את המעשים הכפייתיים כדי למנוע מהמחשבות האובססיביות שלו להפוך למציאות. לדוגמה, אדם המפחד להידבק במחלה חמורה חש שהוא מוכרח להתקלח לאחר כול שימוש שלו בשירותים ציבוריים.

טווח הסימפטומים הקשורים בהפרעה זו יכול לנוע מקלים ועד לחמורים. ישנם אנשים המבלים למשל כשעה ביום במחשבות ובהתנהגות טורדנית-כפייתית, בעוד שאצל אחרים הסימפטומים יכולים להשתלט לחלוטין על המהלך התקין של חייהם.

טיפול הכרתי (קוגניטיבי) התנהגותי (Cognitive Behavioral Treatment CBT), שהוא סוג של פסיכותרפיה, נחשב ליעיל מאד בהקלה על הסימפטומים של ההפרעה הטורדנית-כפייתית. אם לא מטפלים בסימפטומים, הפרעה טורדנית-כפייתית עלולה להחמיר עם הזמן. קבלת טיפול עשויה לשפר את המצב ולהביא לשליטה מלאה בסימפטומים, כולם או חלקם. בכל מקרה, הטיפול מפחית בצורה משמעותית את הסימפטומים ומסייע לשמור על איכות החיים.

הפרעה טורדנית-כפייתית נחשבת לאחת המחלות השכיחות מבין אלו הקשורות לבריאות הנפש. מעריכים כי 1-3% מהמבוגרים וכ-2% מהילדים ובני נוער לוקים בהפרעה זו.

בקרב גברים מתחילים הסימפטומים להופיע בשנות הנעורים, בעוד שבקרב נשים המחלה מופיעה מאוחר יותר, לרוב בסביבות שנות ה-20 המוקדמות. עם זאת, הסימפטומים של הפרעה טורדנית-כפייתית יכולים להופיע בכל גיל, כולל בגיל הילדות.