מצטרפים למכבי
צרו קשר
אודות
קריירה במכבי
מכרזים, רכש
הצהרת נגישות
שירותים דיגיטליים
EN
03 מרץ 2021 י"ט אדר תשפ"א
גולשים יקרים,
גרסת הדפדפן שבה אתם משתמשים מיושנת ואינה נתמכת עוד.
אתר מכבי תומך בדפדפנים הבאים:
Chrome מגרסה 9 ומעלה
Firefox מגרסה 2 ומעלה
Internet Explorer מגרסה 9 ומעלה
לחווית גלישה מיטבית, מומלץ להשתמש בדפדפן Chrome.
היכן הייתי?
חיפוש:
אנציקלופדית הבריאות
מגזין להיות בריאים
מחלות ומצבים
הליכים רפואיים
תרופות וחיסונים
בדיקות
מילון מונחים
מין ופריון
הריון ולידה
תינוקות ופעוטות
מצבי חירום
סגור
מגזין גוף ונפש
טעים ובריא
כושר ופעילות גופנית
מגזין בריאות האישה
מגזין פעוטות וילדים
גיל שלישי
מכביתון
סגור
כניסה ל online
זכויות חברים
איתור שירותים
עדכונים
תכניות הביטוח
מכבי פארם
מכבי טבעי
מכבי Care
בית בלב
זכויות חברי מכבי
מכבידנט
מכבי ממבט ראשון
אסותא - מרכזים רפואיים
עמותת קרן מכבי
סגור
זימון תור לרופאים
מוקדי רפואה דחופה
מעבדות, מכונים ומטפלים
בתי מרקחת
מרכזים רפואיים (סניפים)
שירותי משרד
מרפאות שיניים
רפואה משלימה - מכבי טבעי
אופטומטריה - מבט ראשון
סדנאות מכבי
סגור
>
אנציקלופדית הבריאות
>
מחלות ומצבים
>
הפרעה טורדנית-כפייתית
חזרה
מעודכן לתאריך
22.09.2011
|
באדיבות ה
הפרעה טורדנית-כפייתית - מידע רפואי
OCD, obsessive-compulsive disorder
מעודכן לתאריך
22.09.2011
|
באדיבות ה
סקירה רפואית
זכויות חברי מכבי
מבוא
סימפטומים
גורמים
אבחון
טיפול
סיבוכים
גורמים של הפרעה טורדנית-כפייתית
הסיבה להתפתחות הפרעה טורדנית-כפייתית אינה ידועה, אך קיימות מספר השערות שהוצעו על ידי המדענים. הפרעה טורדנית-כפייתית מתחילה לעיתים בשנות הילדות, סביב גיל 10. כשהפרעה זו מתגלה במבוגרים, זה קורה לרוב בסביבות גיל 21.
גורמים תורשתיים
קיימות עדויות המצביעות על כך שהפרעה טורדנית-כפייתית קשורה לתורשה של גנים מסוימים, המשפיעים על התפתחות המוח. אמנם לא ידוע באילו גנים מדובר, אך התברר כי הסיכון ללקות בהפרעה גדול פי 4 אם כבר יש במשפחה מישהו שלוקה בה.
שינויים מבניים בגנגליונים הבזליים במוח
מחקרים שסרקו את מוחם של אנשים הלוקים בהפרעה טורדנית-כפייתית, הראו שיש אצלם שינויים בקבוצות העצבים המכונות גנגליונים בזליים (basal ganglia) שנמצאות במעמקי המוח. אלו נחשבות לאחראיות על הרגשות והתגובות הבסיסיות דוגמת תגובת "הילחם או ברח" (זיהוי של איום וקבלת החלטה אם לתקוף או לברוח).
קיימת השערה הגורסת כי הפרעה טורדנית-כפייתית מתפתחת על רקע תפקוד לקוי של אזור הגנגליונים הבזליים. התפקוד הלקוי גורם לאדם שלקה בהפרעה להאמין שהוא נמצא תחת איום. החלק המודע של המוח יודע שהאיום איננו ממשי, אך הדחף הרגשי, התת-מודע של האזור הפגוע במוח, מונע מהחלק המודע להתנער מהחרדה. כתוצאה מכך מאמץ המוח דפוסי התנהגות כפייתיים כמנגנון התמודדות.
סרוטונין
מסתבר שתרופות שמעלות את רמות הסרוטונין במוח (מעביר מסרים בין תאי העצב במוח והחוצה), כמו נוגדי
דיכאון
דיכאון
מסוימים, יעילות להפחתת הסימפטומים האופייניים להפרעה טורדנית-כפייתית. כלומר, למרות שלא ידוע כיצד תורם הסרוטונין להטבה, ברור שלמתווך העצבי הזה יש תפקיד במניעת הפרעה טורדנית-כפייתית.
אירועים מלחיצים
קיימות עדויות שאירועים היוצרים לחץ ומתח, כמו אבל או פרידה, עלולים לגרום להתפתחות ההפרעה בקרב אנשים הנוטים לתגובות קיצוניות ובקרב בעלי נטייה לפתח אותה.
הריון
מחקרים מסוימים מעידים על כך שנשים
בהריון
בהריון
ואמהות טריות נמצאות בסיכון מוגבר לפתח הפרעה טורדנית-כפייתית, אך עדיין לא ברור מדוע. במקרים כאלו הסימפטומים מתמקדים במחשבות על גרימת נזק לתינוק או חשש מכאלו.
בעבר חשבו שהפרעה זו היא נדירה, אך כיום מסתבר שהיא נפוצה הרבה יותר ממחלות נפש אחרות.