הפרעה טורדנית-כפייתית - מידע רפואי

OCD, obsessive-compulsive disorder

מעודכן לתאריך 22.09.2011 | באדיבות ה

אבחון של הפרעה טורדנית-כפייתית

חולים רבים מצליחים להסתיר לאורך זמן את העובדה שהם לוקים בהפרעה, אפילו מבני המשפחה ומחבריהם. חלק נכבד מהלוקים בהפרעה טורדנית-כפייתית אינם ששים לספר על הסימפטומים שהם חווים לרופא המטפל, עקב בושה ומבוכה.

חשוב לזכור שאין במה להתבייש. הפרעה טורדנית-כפייתית היא מחלה בדיוק כמו כל מחלה כרונית אחרת, והחולה בה אינו אשם בכך שהיא התפתחה אצלו.

לפעמים חברים ובני המשפחה של אנשים הלוקים בהפרעה טורדנית-כפייתית מוצאים את עצמם מעמידים פנים ש"הכול בסדר", כדי לא לפגוע בחולה. התעלמות מהבעיה מחזקת ומעצימה את ההתנהגות הטורדנית-כפייתית ולכן עדיף לעמת את החולה עם המציאות ולהציע לו לפנות לעזרה רפואית.

הבדיקה הראשונית

בעת הבדיקה יצטרך הנבדק לענות על מספר שאלות שעוזרות להעריך אם הוא לוקה בהפרעה טורדנית כפייתית. שאלות אלה כוללות בין היתר את הנקודות הבאות:

האם הנבדק מרבה להתרחץ או לנקות?
האם הוא מרבה לבדוק דברים?
האם יש לו מחשבות שמטרידות אותו והוא אינו מצליח להיפטר מהן?
האם לוקח לו זמן רב לסיים את הפעילויות היומיומיות?
האם הוא מרגיש שהוא חייב לסדר את הדברים בסדר מסוים?
האם חוסר הסדר גורם לו להתעצבן?
האם בעיות כאלה מטרידות אותו כל הזמן?

הערכה

אם תוצאות התשאול הראשוני מצביעות על הפרעה טורדנית כפייתית, השלב הבא באבחון יהיה הערכת חומרת הסימפטומים. הרופא המטפל יכול לבצע את הערכה בעצמו או להפנות את המטופל למומחה בתחום בריאות הנפש.

קיימות מספר שיטות הערכה, אך כולן מסתכמות בסדרת שאלות מפורטות שמטרתן לקבוע עד כמה נפגע התפקוד היומיומי בעקבות המחשבות וההתנהגות הטורדנית-כפייתית.

חשוב לענות בכנות ולתת תשובות מדויקות, כי כך ניתן להבטיח קבלת טיפול מתאים.

דרגות החומרה של הפרעה טורדנית כפייתית

חומרת ההפרעה נקבעת על סמך המידה שבה הסימפטומים משפיעים על התפקוד התקין בחיי היומיום. אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש נוהגים לחלק את חומרת ההפרעה באופן הבא:

פגיעה תפקודית קלה – מחשבות אובססיביות והתנהגות כפייתית התופסות כשעה אחת ביום.
פגיעה תפקודית מתונה - מחשבות אובססיביות והתנהגות כפייתית התופסות שעתיים ביום.
פגיעה תפקודית חמורה - מחשבות אובססיביות והתנהגות כפייתית התופסות יותר משלוש שעות ביום.