16 נובמבר 2018 ח' כסלו תשע"ט
מעודכן לתאריך  31.03.2010  באדיבות ה 

דלקת שקדים - מידע רפואי

Tonsillitis
מעודכן לתאריך  31.03.2010  באדיבות ה 

מבוא לדלקת שקדים

דלקת שקדים המכונה בלועזית טונסיליטיס, היא זיהום בשקדים שהם בלוטות לימפה קטנות הממוקמות משני צידי הגרון, מאחורי הלשון. תפקידן של הבלוטות אינו ברור באופן מלא אולם מחקרים שונים מצביעים על כך שהן מסייעות להילחם בזיהומים.
דלקת שקדים נגרמת בעיקר על ידי נגיף אך יתכן שתיגרם גם על ידי חיידק. הסימפטום העיקרי שלה הוא כאב גרון שאליו נלווים שיעול, כאב ראש וחום. במקרים רבים המחלה חולפת מעצמה ללא צורך בטיפול רפואי. יחד עם זאת, במקרים קשים, או כשיש דלקות חוזרות, מסירים את השקדים בהליך הנקרא טונסילקטומי.
דלקת שקדים מתפשטת מאדם לאדם באמצעות רוק, טיפות רסס המתפזרות בעקבות התעטשות או שיעול. תקופת הדגירה של המחלה (פרק הזמן בין ההידבקות במחלה ובין הופעת הסימפטומים) היא לרוב 4- 2 ימים.
על אף שניתן לחלות במחלה בכל גיל, עדיין ילדים בגילאים 15 – 5 שנים מהווים קבוצת גיל המועדת יותר לחלות בדלקת שקדים.

סימפטומים

סימפטומים אופייניים לדלקת שקדים

הסימפטום העיקרי של דלקת שקדים הוא כאב גרון חזק. סימפטומים נפוצים אחרים כוללים:
  • שקדים אדומים ונפוחים.
  • כאב בעת הבליעה.
  • חום אשר עלול להיות גבוה מאוד אצל ילדים צעירים.
  • שיעול.
  • כאב ראש.
  • עייפות.
  • כאב באוזניים או בצוואר.
  • תפליט לבן המופיע בצורת נקודות על השקדים.
  • נפיחות בבלוטות הלימפה שבצידי הצוואר.
 
סימפטומים פחות נפוצים:
  • הקאה.
  • עצירות.
  • חליטוזיס - ריח רע מהפה.
  • קושי בפתיחת הפה.
  • כאב בטן הנובע מנפיחות של בבלוטות הלימפה בבטן. סימפטום זה אופייני יותר לילדים צעירים.
 
הסימפטומים של דלקת שקדים תלויים בגורם הזיהום. אם מקור הזיהום הוא נגיפי, דוגמת נגיף השפעת, ייתכן שיופיעו גם סימפטומים כמו נזלת ותחושת כאב כללית. כאשר מקור הזיהום הוא חיידקי, ייתכנו סימפטומים של פריחה וסומק בפנים.

גורמים

גורמים לדלקת שקדים

דלקת שקדים נגרמת בעיקר על ידי זיהום נגיפי, אולם מקורה יכול להיות גם זיהום חיידקי.
הנגיפים אשר גורמים לדלקת שקדים, גורמים לעיתים קרובות גם למחלות נוספות של דרכי הנשימה. ביניהם נגיף השפעת (אינפלואנזה), נגיף פאפראינפלואנזה הגורם לדלקת בית הקול (לרינגיטיס) ולדלקת והיצרות בגרון (קרופ), נגיף הרינו, נגיף האדנו ונגיף האנטרו.
במקרים נדירים נגרמת דלקת שקדים על ידי נגיף אפשטיין-באר אשר גורם לקדחת הבלוטות, שידועה כמחלת הנשיקה. במקרה זה המחלה עלולה להתבטא בבלוטות לימפה נפוחות בכל הגוף ובטחול מוגדל.
דלקת שקדים ממקור חיידקי נגרמת לרוב מחיידק הסטרפטוקוק A, אולם חיידקים נוספים עלולים לגרום למחלה. בעבר, מחלות כמו דיפטריה ושנית ((scarlet fever היו גורמות לדלקת שקדים קשה. כיום, לאור פיתוח חיסונים ואפשרויות הטיפול במחלות אלו, אף דלקת שקדים הנובעת מהן נדירה ביותר.

אבחון

אבחון דלקת שקדים

אדם החושד שלקה בדלקת שקדים צריך לפנות לרופא המטפל. הרופא יכול להבדיל בין דלקת ממקור נגיפי לבין דלקת ממקור חיידקי, על בסיס הסימפטומים שהחולה מתאר, בדיקה של הגרון והשקדים ונפיחות בבלוטות הצוואר.
לעיתים יבצע הרופא נטילת "משטח גרון" שהיא נטילת דגימת ריר מהשקדים בעזרת מקלון המצופה פיסת כותנה. מטרתה של הבדיקה לזהות את מקור הזיהום כדי שיותאם לו טיפול מיטבי. הדגימה נשלחת לבחינה מעבדתית והתוצאות מתקבלות בתוך מספר ימים.
משטח גרון מבוצע בעיקר כאשר אדם נמצא בקבוצת סיכון, דוגמת אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת, או כאשר טיפול קודם נכשל. בדיקת משטח גרון אף משמשת ככלי לקבוע אם דלקת השקדים נגרמה על ידי חיידק הסטרפטוקוק.
בנוסף, יש באפשרותו של הרופא להפנות את המטופל לביצוע בדיקת דם.

בדלקת ממקור חיידקי

  • ספירת הדם תהא גבוהה. כלומר, תיצפה עליה במספר כדוריות הדם הלבנות ובאחוז התאים הנויטרופילים (תאי דם לבנים המגנים מפני זיהומים ומסוגלים להשמיד חיידקים).
  • תוצאות בדיקה של משטח גרון תצביע על צמיחה של חיידקי סטרפטוקוק.
  • בדיקה הדם תראה עלייה בכמות הנוגדנים לחיידקי סטרפטוקוק.
 

בדלקת ממקור נגיפי

  • ספירת הדם תהיה תקינה, או שתראה עלייה קלה במספר כדוריות הדם הלבנות, ועלייה באחוז התאים הלימפוציטים או התאים המונוציטים (סוגים של תאי דם לבנים המעורבים ביצירת נוגדנים).
  • במקרים שמקור הדלקת בנגיף אפשטיין - באר (EBV) או נגיף הציטו-מגלו (CMV) תראה בדיקה הדם עלייה בכמות הנוגדנים נגדם.

טיפול

הטיפול בדלקת שקדים

בין אם דלקת השקדים נגרמת ממקור חיידקי ובין אם ממקור נגיפי, קיימת סבירות גבוהה שמערכת החיסון תצליח להתגבר עליה ללא סיוע רפואי, בתוך מספר ימים. הטיפול בדלקת שקדים הוא בעיקרו טיפול תומך הכולל מנוחה, שתייה (על מנת למנוע התייבשות) ואכילה סדירה (גם אם הדבר כרוך בכאב גרון).

טיפול בדלקת שקדים ממקור נגיפי

רוב המקרים של דלקת שקדים נובעים ממקור נגיפי. הדלקת תחלוף תוך מספר ימים גם ללא טיפול רפואי. הטיפול בסימפטומים כולל:
  • להקלת כאבי ראש והורדת חום ניתן ליטול אקמול, דקסמול (פרצטמול), אדוויל, ארטופן או נורופן (איבופרופן).
  • להקלת כאבי גרון ניתן ליטול לכסניות מציצה או תרסיסים.
  • להפחתת הנפיחות בגרון ניתן לגרגר תכשיר חיטוי דוגמת תמיסת גרגול, או תמיסת מלח (כפית מלח בכוס מים פושרים). מספר מחקרים טוענים שהיעילות של התכשירים לגרגור מוגבלת.
 

אזהרות

  • אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16 מחשש לתסמונת ריי (מחלה הפוגעת בכבד ובמח אשר מופיעה בעיקר בקרב ילדים בגילאי 6 עד 14 שנים) ולנשים במהלך הטרימסטר השלישי של ההריון.
  • אנשים עם היסטוריה של כיב קיבה , אסתמה או מחלת כליות צריכים להימנע מליטול תכשיר המכיל איבופרופן.
  • אין ליטול איבופרופן במהלך הטרימסטר הראשון והשלישי של ההריון, אלא אם כן הטיפול ניתן תחת השגחה רפואית.
  • לא מומלץ לשלב מתן פרצטמול ואיבופרופן אצל ילדים מחשש לתופעות לוואי.
  • לגבי כול תרופה שמתעתדים לתת לילדים, יש לעיין בעלון לצרכן המתלווה אליה, או לוודא עם הרוקח שהתרופה מתאימה לשימוש עבור ילדים.


דלקת שקדים ממקור חיידקי

לטיפול בדלקת בשקדים ממקור חיידקי, למשל זיהום הנגרם על ידי חיידק הסטרפטוקוק, דרוש טיפול אנטיביוטי. הטיפול המקובל הוא מתן אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילינים, דוגמת מוקסיפן או ראפאפן, למשך 10 ימים.
מחקרים מצביעים על כך שיעילות השימוש באנטיביוטיקה לשם טיפול בסימפטומים של כאב גרון הינה מוגבלת. האנטיביוטיקה מקצרת את משך המחלה ביום אחד בלבד והשפעתה ניכרת ביום השלישי לטיפול. הסיבה העיקרית לשימוש באנטיביוטיקה היא מניעת סיבוכים העלולים לנבוע מדלקת שקדים.


ניתוח להסרת השקדים (tonsillectomy)

במקרים של סימפטומים קשים מאוד ומופעים חוזרים של דלקות שקדים, יש לשקול ניתוח להסרת השקדים המכונה טונסילקטומי. אדם שסובל מדלקות שקדים חוזרות, לפחות 5 דלקות בשנה אחת, או שהדלקות קשות עד כדי הפרעה לחיי היום יום, יוצע לו לעבור ניתוח להסרת השקדים. ניתוח לכריתת השקדים מומלץ גם במידה שהשקדים המוגדלים גורמים לחסימה של דרכי האוויר ולאירועים של דום נשימתי (OSA) בזמן השינה ופוגמים באיכות השינה.
מדובר בניתוח קל, שעל פי רוב הוא נטול סיכונים. הסיכון העיקרי הוא של דימום מוגבר. יש לזכור שהניתוח אינו ערובה לכך שלא יהיו בעתיד זיהומים נוספים בגרון.

סוגי הניתוח

בשיטה הנפוצה ביותר עושים שימוש בסכין מנתחים להסרת השקדים. הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה כאשר במהלכו הפה של המנותח נשאר פתוח. לרוב מופיע במהלך הניתוח דימום קל אשר מסתיים לפני ההתעוררות מהניתוח. משך ההחלמה מניתוח המבוצע בשיטה זו עומד על 5-7 ימים בממוצע. כיום עושים גם שימוש באולטרסאונד, לייזר והקפאה לשם הסרת השקדים.
לפני הניתוח אין לאכול או לשתות. יש לדווח לרופא המטפל על אלרגיות כלשהן ועל תרופות או תוספי תזונה אותם נוטל המועמד לניתוח. יש להביא תיעוד רפואי הקשור לאשפוזים ולניתוחים קודמים.

בתום הניתוח

לאחר הניתוח עלול המנותח לחוש מנומנם ומבולבל עקב השפעתו של חומר ההרדמה. הוא יצטרך להישאר במקרה זה להשגחה בבית החולים למשך לילה. כאשר המנותח מתחיל לאכול ולשתות באופן מספק ואין עלייה חריגה בחום גופו הוא ישוחרר לביתו.
לאחר הסרת השקדים הגרון נראה לבן ורקמה חדשה נוצרת מתחת לשכבה הלבנה. התהליך אורך כשבועיים ובמהלכו נעלמת בהדרגה השכבה הלבנה.
ניתן להניח שיחלפו מספר ימים עד שהמנותח יתחיל לאכול ולשתות באופן רגיל, היות שהגרון רגיש וכואב. משך כשבועיים עלולה להיות תחושה של אי נוחות בגרון. אין זה נדיר לראות החמרה במצבו של המנותח במהלך השבוע הראשון שלאחר הניתוח אולם מצבו ישתפר במהלך השבוע השני. פעמים רבות יתלונן המנותח לאחר הניתוח על כאב אוזניים. הכאב אינו נגרם כתוצאה מזיהום באוזן ואין צורך להיות מוטרדים בשל כך.

המלצות להחלמה מהירה

  • יש להתעקש על אכילת מזון מוצק למרות חוסר הנוחות הכרוכה בכך. הדבר מזרז את ריפוי הגרון.
  • יש להקפיד על שתייה מרובה של נוזלים. אין לשתות משקאות חומציים דוגמת מיץ תפוזים או לימונדה אשר גורמים לצריבה בגרון.
  • חשוב להקפיד על צחצוח שיניים. הצחצוח מסייע להילחם בזיהומים בפה.
  • ניתן להשתמש במשככי כאבים. אין כול תועלת בסבל מכאב.
 
כאשר המנותח הוא ילד, מומלץ להשאירו בבית ולא להחזירו לבית הספר או לגן הילדים במשך שבועיים. הסיבה לכך היא מניעה אפשרית של הדבקת הילד בזיהום במהלך ההחלמה.
כשבועיים לאחר הניתוח יש לחזור לביקורת בבית החולים.

מהם הסיכונים של הניתוח?

סיבוכים הנובעים מניתוח זה הינם נדירים. הסיבוכים האפשריים כוללים זיהום (למניעתו ניתן טיפול אנטיביוטי), דימומים כבדים וסיכונים הנובעים מההרדמה של המטופל.
ב- 3% - 2% מהמקרים יופיע דימום קל לאחר הניתוח, שעה שהמנותח כבר נמצא בביתו. במידה שהדימום משמעותי יש לפנות לרופא. דימום כבד המתרחש אחרי הניתוח הוא נדיר ובמקרה זה יש לפנות מיידית לקבלת טיפול רפואי.
הסיכונים הנובעים מהליך ההרדמה הכללית כוללים ירידה פתאומית בלחץ הדם ובמקרים נדירים תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

מניעה

מניעת דלקת שקדים

הדרך הטובה ביותר למניעת דלקת שקדים היא להימנע ממגע הדוק עם אנשים החולים בזיהום, בין אם נגיפי ובין אם חיידקי.
מומלץ שלא לחלוק כלי אוכל או מברשת שיניים עם אדם חולה. אף שמירה על היגיינה נאותה של הידיים על ידי רחצה תדירה עשויה להועיל.

סיבוכים

סיבוכים אפשריים כתוצאה מדלקת שקדים

סיבוכים הנובעים מדלקת שקדים הנם נדירים.
הסיבוכים האפשריים הם:
  • אבצס (מורסה) שהיא דלקת מוגלתית של השקדים המופיעה ברקמות שמסביב לשקדים ומתאפיינת בקושי בפתיחת הפה. הטיפול המקובל כולל מתן אנטיביוטיקה אולם לעיתים יש צורך לנקז את המוגלה באמצעות ניתוח.
  • דלקת מכסה הגרון (איבר המכסה את מיתרי הקול בעת הבליעה ועל ידי כך מונע כניסה של מזון ונוזלים לדרכי הנשימה). זו גורמת לנפיחות ולחסימה של דרכי הנשימה ולקשיי נשימה. קושי מחריף בנשימה מחייב טיפול רפואי מיידי.
  • זיהום באוזן התיכונה שבעקבותיו מצטברים נוזלים בחלל האוזן התיכונה, באזור שבין עור התוף לאוזן הפנימית. לרוב הזיהום חולף מעצמו אולם לעיתים הנוזלים מזדהמים על ידי חיידקים.
  • אלח דם (ספסיס) המתרחש כאשר חיידק מגיע לזרם הדם ומצליח להתרבות בו ולשחרר רעלנים. הטיפול יכלול שימוש באנטיביוטיקה הניתנת דרך הפה או במתן תוך ורידי.
  • דלקת בפקעיות הכליה (גלומרולונפריטיס). זו נגרמת על ידי נוגדנים הנוצרים בתגובה לנוכחות חיידק הסטרפטוקוק. הם הפוגעים בפקעיות הכליה ועלולים לגרום לאי ספיקת כליות ובמקרים חמורים לצורך בדיאליזה. הטיפול המקובל כולל מתן אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילינים.
  • היווצרות מצב מתמשך (כרוני) של דלקת שקדים שבו השקדים גדולים עד שהם נושקים זה לזה. הדבר עלול לגרום לאירועי דום נשימה (obstructive sleep apnoea). מדובר במצב שבו לא מגיע מספיק חמצן למח והוא מוביל להפרעות שינה.
 
סיבוכים נדירים יותר כוללים:
  • קדחת השיגרון (Rheumatoic Fever). מצב שבו נוגדנים הנוצרים על ידי מערכת החיסון בתגובה לזיהום על ידי חיידק הסטרפטוקוק תוקפים בשוגג את מסתמי הלב, קרומי הלב והמפרקים של החולה. הפגיעה עלולה להתפשט לשריר הלב ולסכן חיים. טיפול באנטיביוטיקה הוא המקובל לשם מניעת הופעה חוזרת של קדחת השיגרון.
  • סינדרום למייר. מצב נדיר מאוד שבו החיידק מתפשט מהגרון לוורידים מרכזיים בצוואר. החיידקים נודדים בצברים דרך זרם הדם ומגיעים לריאות, למפרקים ולעצמות. הטיפול המקובל הוא על ידי מתן אנטיביוטיקה. אם מצב זה לא מאובחן בזמן הוא עלול להיות קטלני.

זכויות חברי מכבי

טרם נערכה זכאות לערך זה. לבירור בנוגע לזכאויות הנוגעות לערך זה, יש לפנות למוקד מכבי ללא הפסקה.
מספר הטלפון: 3555* או 1700-50-53-53.