16 דצמבר 2018 ח' טבת תשע"ט
מעודכן לתאריך  14.09.2017  באדיבות ה 

שפעת עונתית - מידע רפואי

Seasonal flu
מעודכן לתאריך  14.09.2017  באדיבות ה 

מבוא לשפעת עונתית

שפעת עונתית, המכונה בלועזית אינפלואנזה, היא זיהום מדבק בדרכי הנשימה העליונות, הנגרם על ידי נגיף השפעת. מדובר במחלה ששכיחותה עולה באופן משמעותי בחודשי החורף. 
נגיף השפעת מועבר מאדם לאדם באמצעות טיפות רסס. הדבר מתאפשר על ידי מגע ישיר עם טיפות רסס הנובעות מהתעטשות או משיעול של אדם חולה או כתוצאה משאיפת אוויר המכיל טיפות אלו. אף מגע עקיף עם חפצים שאך זוהמו בנגיף, דוגמת טלפון, ידית של דלת, שלט של טלוויזיה או מעקה של מדרגות נעות יביא להדבקה. 
הסימפטומים העיקריים של המחלה כוללים חום גוף גבוה המופיע בפתאומיות, כאבי שרירים ותחושת כאב כללית. הם מופיעים כיומיים לאחר שאדם נדבק בשפעת ונמשכים בדרך כלל כשבוע ימים. על פי רוב יחמירו הסימפטומים ביומיים- שלושה הראשונים ולאחר מכן יוטבו בהדרגה. 
חולים בשפעת מסוגלים להדביק אחרים יום לפני הופעת הסימפטומים ובמשך 5-6 הימים העוקבים. ילדים ואנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת, כמו חולי סרטן, עלולים להיות מדבקים לפרק זמן ארוך יותר. מומלץ להימנע משהייה לא הכרחית במחיצת חולי שפעת בתקופה שהם מדבקים. 
אנשים מבוגרים מאוד, או אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון, עלולים לפתח סיבוכים כמו זיהום בבית החזה (דלקת סימפונות או דלקת ריאות) אשר עלולים להוביל למחלה קשה ואף לסכן חיים. מדי שנה נפטרים בישראל כמה מאות אנשים כתוצאה מסיבוכי מחלת השפעת. 
הדרך היעילה ביותר למנוע את המחלה ואת סיבוכיה היא על ידי חיסון שנתי, לפני עונת השפעת, של אוכלוסיות הנמצאות בקבוצות סיכון. מומלץ להתחסן לפני עונת השפעת, היינו, מחודש אוקטובר ועד סוף חודש נובמבר. הרכב החיסון מתעדכן מידי שנה על פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) .
החיסון בזריקה נגד שפעת עונתית כולל את החיסון נגד נגיף H1N1הגורם לשפעת החזירים. החיסון מוצע החל מגיל 6 חודשים. בישראל ניתן החיסון בזריקה אשר מכיל נגיפים מומתים. חיסון זה ניתן למבוגרים באמצעות הזרקה לתוך השריר בחלק העליון החיצוני של הזרוע, ואילו לתינוקות ולפעוטות עד גיל 3 באמצעות הזרקה לתוך השריר בחלק החיצוני של הירך.
בישראל קיים גם חיסון חי מוחלש נגד שפעת הניתן בהתזה לאף (תרסיס). החיסון בתרסיס מיועד לילדים, מתבגרים ומבוגרים מגיל שנתיים ועד גיל 49 שנים, ללא מחלות רקע. ניתן לרכוש את החיסון במכבי פארם במרשם רופא משפחה או רופא ילדים. החיסון יינתן על ידי רופא או אחות בלבד.

סימפטומים

סימפטומים אופייניים של שפעת עונתית

הסימפטומים של שפעת עונתית כוללים:
  • חום גוף העולה על 38° C אשר מתפתח בפתאומיות.
  • שיעול יבש.
  • כאב ראש.
  • עייפות.
  • צמרמורות.
  • כאב בשרירים.
  • כאב גרון.
  • שלשול או כאב בטן.
  • נזלת או אף סתום.
  • התעטשות.
  • אבדן תיאבון.
  • קשיי שינה.
 
אצל תינוקות ופעוטות הסובלים משפעת ייתכנו גם סימפטומים של סחרחורת, רפיון הגוף וחוסר עניין בסביבה.
על פי רוב יחמירו הסימפטומים ביומיים- שלושה הראשונים ולאחר מכן יוטבו בהדרגה, בעיקר בין היום החמישי לשמיני. שיעול ועייפות כללית עלולים להימשך כשבועיים עד שלושה.

האם זו שפעת או הצטננות?

רבים מהסימפטומים של שתי המחלות זהים ואנשים נוטים לייחס שפעת לכל הצטננות קשה.
בעוד שהסימפטומים של הצטננות מתפתחים באופן הדרגתי, אינם קשים ומשפיעים בעיקר על האף והגרון, הרי הסימפטומים של השפעת חמורים יותר, וגורמים לחום ולכאב בשרירים. לרוב הם מנטרלים את החולה מפעילותו היומיומית.

גורמים

גורמים לשפעת עונתית

שפעת היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף ופוגעת ביונקים ובעופות. נגיף השפעת נמצא במיליוני טיפות הרסס אשר מותזות מהאף ומהפה של חולה, כאשר הוא מתעטש או משתעל. הטיפות הללו מתפזרות למרחק של עד מטר אחד והן מידבקות עד 24 שעות לאחר פליטתן, גם כאשר הן נמצאות על פני משטח קשה.
אדם הנושם טיפות אשר מזוהמות בנגיף, או נוגע בהן בידיו ולאחר מכן באות הידיים במגע עם פיו או אפו, חשוף להידבקות.
אדם הנוגע במשטח שזוהם על ידי טיפות נגועות בנגיף, עלול להעביר אותו באמצעות לחיצת יד. חפצים לשימוש יומיומי הנמצאים בבית או במקומות ציבוריים, דוגמת כלי אוכל, ידיות של דלתות, שלט של טלוויזיה, מכשירי טלפון או מעקה של מדרגות נעות, עלולים להיות מזוהמים בנגיף.

עמידות ומוטציה

כאשר אדם נדבק בנגיף, מתחילה מערכת החיסון לייצר נגדו נוגדנים. נוגדנים הם חלבונים אשר מסוגלים לזהות ולהדוף חיידקים או נגיפים שפלשו לגוף. הנוגדנים הם ייחודיים לנגיף או לחיידק המסוים שהגוף זיהה כפולש מזיק.
לגוף יש "זיכרון חיסוני" מסוים לפולש המזיק, ולכן לא תתרחש הדבקה נוספת במחלה בעקבות חשיפה לאותו מזיק. כאשר הנגיף משתנה, כלומר עובר מוטציה, "הזיכרון החיסוני" לא קיים לגביו ועל כן האדם יחלה שוב בשפעת.
השינוי המתמיד שעוברים נגיפי השפעת גורם לכך שבכל שנה יש צורך לפתח חיסון עונתי חדש.

סוגים של נגיפי השפעת העונתית

קיימים 3 סוגים עיקריים של נגיף השפעת העונתית:
  • נגיף מסוג A המופיע אחת לשנתיים-שלוש, שהשפעתו קשה יותר מסוג B. בכול פעם שהוא מופיע עובר הנגיף שינויים לזן חדש ולכן אין אנו מחוסנים מפניו, גם אם חלינו (חיסון טבעי) או התחסנו בעבר.
  • נגיף מסוג B הגורם לתחלואה נמוכה יותר מאשר A . הנגיף תוקף בעיקר ילדים צעירים. לרוב, בעקבות החשיפה לנגיף זה, מפתחת מערכת החיסון עמידות נגדו התקפה לשנים רבות.
  • נגיף מסוג C אשר גורם למחלה קלה בדומה להצטננות.
 

ההיסטוריה של השפעת

אבי הרפואה היפוקראטס, תיאר כבר לפני כ-2400 שנה סימפטומים של מחלת השפעת אצל בני אדם וזה היה התיעוד הראשון של מגיפת שפעת. קיים גם תיעוד של התפרצות מגיפת שפעת שאירעה בשנת 1781. מגיפה זו שהחלה באסיה גרמה לתמותה של קשישים רבים ברוסיה. מגפות שפעת עולמיות פורצות מדי 10-15 שנים.
מגפת השפעת הקטלנית ביותר בעת החדשה התרחשה בין השנים 1918 ל- 1919 וכונתה "השפעת הספרדית". במהלכה מתו מהמחלה למעלה מ-40 מיליון איש ברחבי העולם, יותר ממספר החללים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה.
מגיפות שפעת ידועות אחרות היו "השפעת האסייתית" (1957), "שפעת הונג קונג" (1968), "השפעת הרוסית" (1977) ו"שפעת העופות" (1997). מגפות אלה גרמו למותם של כ- 3.5 מילוני בני אדם.
"שפעת החזירים" (H1N1/A) התפרצה בחורף 2009 ברוב מדינות העולם וגרמה לתמותה בקרב אלפי בני-אדם. תרכיב החיסון נגד שפעת עונתית מכיל השנה גם את הנגיף שעלול לגרום לשפעת החזירים (H1N1/A). את הרכב החיסון קובע מידי שנה ארגון הבריאות העולמי (ה- WHO).
 

אבחון

אבחון של שפעת עונתית

אנשים שהם בריאים בדרך כלל ולקו בשפעת עונתית אינם צריכים לפנות לרופא. הם יבריאו באמצעות מנוחה, שתיית מרובה של נוזלים ושימוש בתרופות ללא מרשם.

מתי יש לפנות לרופא המטפל?

  • במידה שהסימפטומים מחמירים, או שמתפתחים סימפטומים שאינם אופייניים לשפעת, דוגמת פריחה.
  • הסימפטומים נמשכים למעלה משבוע ימים.
  • לאדם יש מצב רפואי ייחודי אשר גורם לשפעת להחמיר.
  • אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון ויש להם סימפטומים דמויי שפעת, היות שהם בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים.
 
בקבוצות הסיכון נמצאים:
  • אנשים החולים במחלות ריאה ארוכות טווח (כרוניות).
  • אנשים הלוקים במחלות לב, כליות, כבד או מחלות נוירולוגיות כרוניות (דוגמת פרקינסון).
  • אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת עקב מחלה או טיפול רפואי.
  • חולי סוכרת.
  • מבוגרים מעל גיל 65 ובמיוחד אנשים המתגוררים בבתי אבות או מוסדות סיעודיים.
  • תינוקות וילדים בריאים בגילאי 6-59 חודשים וילדים בני 6-18 חודשים המטופלים באספירין לטווח ארוך.
  • נשים הרות בכל שלבי ההריון, נשים המתכננות להרות ונשים בתקופת משכב הלידה.
 
הרופא מאבחן את מחלת השפעת על פי הסימפטומים שהמטופל מתאר ועל פי ההיסטוריה הרפואית שלו.

טיפול

הטיפול בשפעת עונתית

אנשים שהם בריאים בדרך כלל וחווים סימפטומים של שפעת, אינם צריכים לפנות לרופא. הם יבריאו באמצעות מנוחה, שתייה מרובה של נוזלים ושימוש בתרופות ללא מרשם להורדת חום ולהפחתת כאב.
אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון ויש להם סימפטומים דמויי שפעת, או אנשים שהסימפטומים שלהם מחמירים, צריכים לפנות לרופא המטפל, היות שהם בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים. חולה הנמצא בקבוצת סיכון יקבל במקרה זה תרופות נוגדות נגיף (אנטיויראליות).
תרופות אנטיביוטיות אינן תרופה לשפעת היות שאין להן השפעה על נגיפים. לעיתים תינתן אנטיביוטיקה לשם טיפול בסיבוכי השפעת, למשל לטיפול בדלקת ריאות.

טיפול עצמי

הטיפול המקובל כולל:
  • מנוחה מרובה עד לשלב שבו ניתן לחזור לעבודה או לבית הספר.
  • נטילת תרופות (ללא מרשם) המכילות משכך כאבים ומוריד חום, דוגמת פרצטמול או איבופרופן.
  • שתייה מרובה של נוזלים כדי להחזיר לגוף נוזלים שאבדו עקב החום שגרם להזעה ובגלל הנזלת.
 

אזהרות לשימוש בתרופות ללא מרשם

  • אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16 מחשש לתסמונת ריי (מחלה הפוגעת בכבד ובמוח. היא מופיעה בעיקר בקרב ילדים בגילאי 6 עד 14 שנים) ולנשים במהלך הטרימסטר השלישי של ההריון.
  • אנשים בעלי היסטוריה של כיב קיבה, אסתמה או מחלת כליות, צריכים להימנע מליטול תכשיר המכיל איבופרופן.
  • אין ליטול איבופרופן במהלך הטרימסטר הראשון והשלישי של ההריון, אלא אם כן הטיפול ניתן תחת השגחה רפואית.
  • לא מומלץ לשלב טיפול של פרצטמול עם איבופרופן אצל ילדים, מחשש לתופעות לוואי.
  • כאשר תרופה שרוכשים מיועדת לילד, יש לוודא על ידי עיון בעלון לצרכן, או בעזרת רוקח, שהיא מתאימה לשימוש עבור ילדים.
 

תרופות מרשם נוגדות נגיף (אנטיוויראליות)

התרופות טמיפלו ורלנזה הנוגדות נגיף, ניתנות לאנשים מעל גיל 65 או לאנשים הנמצאים בקבוצת סיכון וסובלים מסימפטומים של מחלת השפעת. יש להתחיל בטיפול בתרופה מוקדם ככל האפשר.
בקבוצות הסיכון נמצאים:
  • אנשים החולים במחלות ריאה ארוכות טווח (כרוניות).
  • אנשים הלוקים במחלות לב, כליות, כבד או מחלות נוירולוגיות כרוניות (דוגמת פרקינסון).
  • אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת עקב מחלה או טיפול רפואי.
  • חולי סוכרת.
 
התרופות אינן מרפאות את מחלת השפעת אולם מקצרות את משך המחלה ביום אחד, מקלות על חלק מהסימפטומים ומפחיתות את הסיכון לפתח סיבוכים. הן פועלות על ידי מניעת יכולת ההתרבות וההתפשטות של הנגיף בגוף החולה.
 

טמיפלו (אוסטלמיויר)

כמוסות טמיפלו ניטלות דרך הפה פעמיים ביום, במשך 5 ימים. יש להתחיל בנטילתן תוך 24-48 שעות מרגע הופעת הסימפטומים. ככל שמקדימים ליטול את התרופה כך גוברת יעילותה. יש להתאים מינון לאנשים החולים באי ספיקת כליות.
טמיפלו נחשבת לתרופה בעלת מיעוט תופעות לוואי. תופעות הלוואי שלה כוללות הקאה (15%), שלשול (10%), דלקת של האוזן התיכונה (9%) וכאבי בטן (5%).
תופעות נדירות יותר כוללות התקף אסתמה או החמרה של מחלה קיימת (3%), בחילה (3%), דימום מהאף (3%), דלקת ריאות, סינוסיטיס, ברונכיטיס והפרעות באוזניים.

רלנזה (זאנאמיויר)

משאף רלנזה הינו תרופת הבחירה עבור נשים בהריון אשר עקב בחילות והקאות אינן יכולות ליטול טמיפלו, שניתנת בכמוסות לבליעה. התרופה מועדפת גם עבור ילדים בין הגילאים 5 עד 12 שנים אשר נמצאים בקבוצת סיכון. בדרך כלל ניתן המשאף לחולים מגיל 7 ומעלה.
יש ליטול בכל פעם 2 שאיפות מהמשאף, פעמיים ביום, במשך 5 ימים. במקרה של מבוגר יש להתחיל להשתמש במשאף תוך 48 שעות מהופעת הסימפטומים ובמקרה של ילד 36 שעות.
השימוש ברלנזה אינו מומלץ לחולי אסתמה ומחלת ריאות כרונית עקב החשש מסיבוכים נשימתיים (ברונכוספאזם - התכווצות לא סדירה של השרירים בדרכי הנשימה הגורמת להיצרותם). במידה שנותנים את המשאף לחולים המשתמשים במרחיבי סימפונות, יש ליטול את מרחיבי הסימפונות לפני השימוש במשאף הרלנזה.
תופעות הלוואי של רלנזה כוללות סחרחורת, חום, צמרמורות, סינוסיטיס, כאבי מפרקים וברונכוספאזם חמור עד קטלני.

אמנטידין

מדובר בתרופה נוגדת נגיף אשר יעילה נגד נגיף השפעת מזן A בלבד. התרופה אינה מומלצת לטיפול בשפעת, או כאמצעי מניעה, פרט למקרים מיוחדים בהם התרופות האחרות אינן מתאימות. הדבר נובע מכך שאין מספיק מידע לגבי הסיכון המתלווה לנטילתה על ידי אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון.

מניעה

מניעה של שפעת עונתית

שמירה על היגיינה

שמירה על היגיינה היא הדרך היעילה ביותר למניעת הדבקה.
  • יש לרחוץ ידיים במים וסבון לעיתים תדירות.
  • יש לנקות משטחים בתדירות גבוהה.
 
כדי למנוע את התפשטות המחלה על החולה:
  • לכסות את הפה והאף בעזרת ממחטה חד פעמית בעת שיעול או התעטשות.
  • להשליך ממחטות חד פעמיות לפח מיד עם תום השימוש.
 

חיסון נגד שפעת עונתית

כל אדם מגיל 6 חודשים ומעלה יכול להתחסן נגד שפעת עונתית. חיסון אוכלוסיות הנמצאות בקבוצות סיכון הוא האמצעי היעיל ביותר למניעת מחלת השפעת.
בגלל ירידה הדרגתית בהשפעת החיסון ושינויים המבניים שעוברים נגיפי השפעת עם הזמן, מדי שנה יוצא חיסון חדש נגד המחלה. לכן יש להתחסן מחדש כל שנה. אפשר לקבל חיסון בכל מועד, אך העיתוי הטוב ביותר הוא בין אוקטובר עד סוף נובמבר. הרכב החיסון מתעדכן מידי שנה על פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO). החיסון בזריקה נגד שפעת עונתית כולל את החיסון נגד נגיף H1N1 הגורם לשפעת החזירים.
החיסון נגד שפעת מונע סיבוכים חמורים שעלולים להתלוות למחלה ובכך להציל חיים. מדי שנה נפטרים בישראל מאות אנשים כתוצאה מסיבוכים של מחלת השפעת. בהחלט ייתכן שמקרים מצערים אלו לא היו מתרחשים לו האנשים היו מתחסנים במועד.
בישראל ניתן החיסון בזריקה אשר מכילה נגיפים מומתים. קיים גם חיסון בתרסיס הניתן בהתזה לאף ומכיל נגיפים מוחלשים חיים.
יעילות החיסון נגד שפעת הוכחה במחקרים רבים. החיסון מפחית את שכיחות התחלואה בשפעת ובדלקות ריאה בכ- 80% ואף את מספר האשפוזים ומקרי התמותה בשל סיבוכי השפעת. החיסון משפיע על מערכת החיסונית לאחר כ-3 שבועות ממועד קבלתו והוא יעיל במשך כ- 6-8 חודשים.

תרופות נוגדות נגיף (אנטיוויראליות) כאמצעי מניעה

המכון הלאומי לבריאות בבריטניה (NICE) ממליץ על מתן התרופות טמיפלו (אוסלטמיוויר) ורלנזה (זאנאמיוויר) לשם מניעה של שפעת במקרים הבאים:
  • רבים באותה הסביבה (למשל בית אבות או מוסד סיעודי) חולים בשפעת.
  • אדם נמצא בקבוצת סיכון.
  • אדם היה במגע הדוק עם חולה שפעת ויכול להתחיל בקבלת טיפול תוך 36 שעות (רלנזה) או 48 שעות (טמיפלו) מהמגע.
  • אדם שלא יכול לקבל את החיסון. למשל אדם אשר אלרגי למרכיבי החיסון.
  • אדם שלא חוסן מאז החורף שעבר.
 

טמיפלו (אוסטלמיויר)

כמוסות טמיפלו ניטלות דרך הפה פעמיים ביום, במשך 5 ימים. יש להתחיל בנטילתן תוך 24-48 שעות מרגע הופעת הסימפטומים. ככל שמקדימים ליטול את התרופה כך גוברת יעילותה. יש להתאים מינון לאנשים החולים באי ספיקת כליות.
טמיפלו נחשבת לתרופה בעלת מיעוט תופעות לוואי. תופעות הלוואי שלה כוללות הקאה (15%), שלשול (10%), דלקת של האוזן התיכונה (9%) וכאבי בטן (5%).
תופעות נדירות יותר כוללות התקף אסתמה או החמרה של מחלה קיימת (3%), בחילה (3%), דימום מהאף (3%), דלקת ריאות, סינוסיטיס, ברונכיטיס והפרעות באוזניים.

רלנזה (זאנאמיויר)

משאף רלנזה הינו תרופת הבחירה עבור נשים בהריון אשר עקב בחילות והקאות אינן יכולות ליטול טמיפלו, שניתנת בכמוסות לבליעה. התרופה מועדפת גם עבור ילדים בין הגילאים 5 עד 12 שנים אשר נמצאים בקבוצת סיכון. בדרך כלל ניתן המשאף לחולים מגיל 7 ומעלה.
יש ליטול בכל פעם 2 שאיפות מהמשאף, פעמיים ביום, במשך 5 ימים. במקרה של מבוגר יש להתחיל להשתמש במשאף תוך 48 שעות מהופעת הסימפטומים ובמקרה של ילד 36 שעות.
השימוש ברלנזה אינו מומלץ לחולי אסתמה ומחלת ריאות כרונית עקב החשש מסיבוכים נשימתיים (ברונכוספאזם - התכווצות לא סדירה של השרירים בדרכי הנשימה הגורמת להיצרותם). במידה שנותנים את המשאף לחולים המשתמשים במרחיבי סימפונות, יש ליטול את מרחיבי הסימפונות לפני השימוש במשאף הרלנזה.
תופעות הלוואי של רלנזה כוללות סחרחורת, חום, צמרמורות, סינוסיטיס, כאבי מפרקים וברונכוספאזם חמור עד קטלני.

אמנטידין

מדובר בתרופה נוגדת נגיף אשר יעילה נגד נגיף השפעת מזן A בלבד. התרופה אינה מומלצת לטיפול בשפעת, או כאמצעי מניעה, פרט למקרים מיוחדים בהם התרופות האחרות אינן מתאימות. הדבר נובע מכך שאין מספיק מידע לגבי הסיכון המתלווה לנטילתה על ידי אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון.

סיבוכים

סיבוכים של שפעת עונתית

הסיבוך הנפוץ ביותר של שפעת עונתית הוא זיהום חיידקי בבית החזה. לעיתים מתפתח הזיהום לדלקת ריאות. זה עלול להיות מצב מסכן חיים במיוחד עבור קשישים ואנשים שגופם חלש ושברירי. מתן אנטיביוטיקה מרפא על פי רוב את הזיהום.
אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון עלולים לפתח סיבוכים כתוצאה מהתחלואה בשפעת.

מי נמצא בקבוצת סיכון?

  • אנשים מעל גיל 65.
  • אנשים החולים במחלות ארוכות טווח (כרוניות) של הכבד, הריאות, הלב, הכליות ומערכת העצבים.
  • חולי סוכרת.
  • אנשים המתגוררים בבתי אבות או מוסדות סיעודיים, בהם הנגיף עלול להתפשט ביתר קלות.
 

סיבוכים נדירים

סיבוכים נדירים כוללים:
  • דלקת שקדים המכונה בלועזית טונסיליטיס. דלקת של השקדים הנגרמת על ידי חיידק או נגיף.
  • דלקת באוזן התיכונה. הצטברות של נוזלים בחלל האוזן התיכונה.
  • שוק ספסטי. זיהום בדם הגורם לירידה חדה ומסוכנת של לחץ הדם.
  • דלקת קרום המוח המכונה בלועזית מנינגיטיס. דלקת של קרומי המוח אשר נגרמת ממקור חיידקי או נגיפי.
  • דלקת מוח המכונה בלועזית אנצפליטיס. דלקת של המוח שנגרמת עקב זיהום חיידקי או נגיפי, או שמהווה חלק מתגובה אלרגית למחלה נגיפית, או למתן חיסון.

זכויות חברי מכבי

טרם נערכה זכאות לערך זה. לבירור בנוגע לזכאויות הנוגעות לערך זה, יש לפנות למוקד מכבי ללא הפסקה.
מספר הטלפון: 3555* או 1700-50-53-53.

שאלות ותשובות

למי מומלץ בחום להתחסן?

חיסון נגד שפעת מומלץ לכלל האוכלוסייה ונועד למנוע הדבקה בנגיף השפעת, שעלול לגרום לתחלואה, סיבוכים בריאותיים ואובדן של ימי עבודה ולימודים. מי שמתחסן מגן לא רק על עצמו, אלא גם על משפחתו והאנשים שבסביבתו.

ישנן קבוצות מסוימות שלהן סיכון גבוה יותר לסבול מסיבוכים קשים, אשפוזים ואף תמותה. מסיבה זו, חשוב שאנשים המשתייכים לקבוצות סיכון הבאות יתחסנו נגד השפעת:

 

אנשים בסיכון גבוה לחלות בשפעת

1. בני 6 חודשים ומעלה הסובלים ממחלות ממושכות או כרוניות: 

  • חולים במחלות לב וכלי דם: CVD, PVD, CHF, IHD.
  • יתר לחץ דם.
  • חולים במחלות כרוניות של מערכת הנשימה: קצרת הסימפונות (אסטמה), ברונכיטיס כרוני, סיסטיק פיברוזיס, ברונכיאקטזיס, אמפיזמה, שחפת.
  • מצבים כרוניים הנובעים מהפרעות נשימתיות שאירעו אצל אדם בעת היותו יילוד.
  • חולי סוכרת.
  • מחלות מטבוליות כרוניות עם נטייה מוגברת לפתח זיהומים.
  • מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן.
  • חולים במחלות כבד.
  • חולים במחלות נוירולוגיות.
  • חולים במחלות המטולוגיות.
  • מחלות המלוות בדיכוי המערכת החיסונית, לרבות AIDS ומחלות ממאירות.
  • מטופלים בטיפול המדכא את מערכת החיסון.
  • חוסר דם ממושך (אנמיה).
  • חולים הסובלים מהשמנה חולנית, בעלי ערך BMI של 40 ומעלה.

2. בני 50 ומעלה ובמיוחד אנשים מעל גיל 65.

3. אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף (כמו בתי אבות, מוסדות סיעודיים ובתי חולים פסיכיאטריים).

4. נשים המתכננות להרות, נשים הרות בכל שלבי ההיריון או בתקופת ההחלמה לאחר הלידה.

5. תינוקות וילדים בריאים בני 6 – 59 חודשים.

6. ילדים בני 6 חדשים עד 18 שנים המקבלים טיפול באספירין לטווח ארוך.

 

אנשים שעלולים להעביר את נגיף השפעת לאנשים בסיכון גבוה

  1. כל עובדי מערכת הבריאות.
  2. מטפלים וצוותים רפואיים המטפלים באנשים בסיכון גבוה בבתי חולים, במוסדות לקשישים ובקהילה.
  3. מטפלים ומתנדבים העובדים עם מטופלים בסיכון במסגרת יחידות לטיפולי בית.
  4. בני משפחה המטפלים באנשים הנמצאים בסיכון גבוה, לרבות אלו המטפלים בתינוקות בני פחות מ- 6 חודשים.
  5. עובדי לולים.
  6. אנשים בעלי תפקידי מפתח חיוניים בשירות הקהילתי.
  7. אנשים המעוניינים להקטין הסיכון שלהם לחלות בשפעת.
האם אפשר להידבק בשפעת כתוצאה מהחיסון?

אנשים רבים נמנעים מהחיסון כיוון שחשו לכאורה חולים בשפעת לאחר קבלת החיסון הקודם. החיסון מכיל נגיפים מומתים ועל כן אינו מסוגל לגרום למחלה. הסיבה לתחושת החולי יכולה לנבוע מכך שבסמוך למועד החיסון נדבק המתחסן בנגיפים אחרים, אשר גורמים להצטננות, והוא שייך בשוגג את הסימפטומים לחיסון שקיבל.

למי אסור להתחסן?
  • ילדים ומבוגרים להם יש הוריה האוסרת קבלת חיסון מומת בהזרקה.
  • אנשים אשר סובלים ממחלת חום בשלב החריף שלה.
  • אנשים שחוו בעבר תגובה חמורה לתרכיב, או בעלי רגישות-יתר מסוג אנאפילקטי לחלבון ביצה. בקבוצה זו כלולים אלו אשר מפתחים בעקבות אכילת ביצה נפיחות בשפתיים או בלשון, בצקת כללית, קשיים נשימתיים או איבוד הכרה.
  • אין לתת את החיסון למי שחלה בעבר בתסמונת Gullian Barre תוך 6 שבועות ממועד קבלת חיסון נגד שפעת.
  • מתי והיכן אפשר להתחסן?

    מומלץ להתחסן החל מתחילת חודש אוקטובר ועד סוף חודש נובמבר.

    למידע על עלות החיסון והיכן ניתן לקבלו, ראו זכאות חיסון נגד שפעת בזריקה >