19 ספטמבר 2018 י' תשרי תשע"ט
מעודכן לתאריך  14.09.2017  באדיבות ה 

שפעת עונתית - מידע רפואי

Seasonal flu
מעודכן לתאריך  14.09.2017  באדיבות ה 

מניעה של שפעת עונתית

שמירה על היגיינה

שמירה על היגיינה היא הדרך היעילה ביותר למניעת הדבקה.
  • יש לרחוץ ידיים במים וסבון לעיתים תדירות.
  • יש לנקות משטחים בתדירות גבוהה.
 
כדי למנוע את התפשטות המחלה על החולה:
  • לכסות את הפה והאף בעזרת ממחטה חד פעמית בעת שיעול או התעטשות.
  • להשליך ממחטות חד פעמיות לפח מיד עם תום השימוש.
 

חיסון נגד שפעת עונתית

כל אדם מגיל 6 חודשים ומעלה יכול להתחסן נגד שפעת עונתית. חיסון אוכלוסיות הנמצאות בקבוצות סיכון הוא האמצעי היעיל ביותר למניעת מחלת השפעת. יש להתחסן מידי שנה, כיוון שבכל שנה מתפתחת מוטציה (שינוי) של נגיף השפעת, ולמעשה מדובר מבחינת הגוף בנגיף חדש. הרכב החיסון מתעדכן מידי שנה על פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO). החיסון בזריקה נגד שפעת עונתית כולל את החיסון נגד נגיף H1N1 הגורם לשפעת החזירים.
החיסון נגד שפעת מונע סיבוכים חמורים שעלולים להתלוות למחלה ובכך להציל חיים. מדי שנה נפטרים בישראל מאות אנשים כתוצאה מסיבוכים של מחלת השפעת. בהחלט ייתכן שמקרים מצערים אלו לא היו מתרחשים לו האנשים היו מתחסנים במועד.
בישראל ניתן החיסון בזריקה אשר מכילה נגיפים מומתים. קיים גם חיסון בתרסיס הניתן בהתזה לאף ומכיל נגיפים מוחלשים חיים.
יעילות החיסון נגד שפעת הוכחה במחקרים רבים. החיסון מפחית את שכיחות התחלואה בשפעת ובדלקות ריאה בכ- 80% ואף את מספר האשפוזים ומקרי התמותה בשל סיבוכי השפעת. החיסון משפיע על מערכת החיסונית לאחר כ-3 שבועות ממועד קבלתו והוא יעיל במשך כ- 6-8 חודשים.
למי מומלץ בחום להתחסן?

אנשים בסיכון גבוה

  1. בני 6 חודשים ומעלה הסובלים ממחלות ממושכות או כרוניות:
    • חולים במחלות לב וכלי דם: CVD, PVD, CHF, IHD.
    • יתר לחץ דם.
    • חולים במחלות כרוניות של מערכת הנשימה: קצרת הסימפונות (אסטמה), ברונכיטיס כרוני, סיסטיק פיברוזיס, ברונכיאקטזיס, אמפיזמה, שחפת.
    • מצבים כרוניים הנובעים מהפרעות נשימתיות שאירעו אצל אדם בעת היותו יילוד.
    • חולי סוכרת.
    • מחלות מטבוליות כרוניות עם נטייה מוגברת לפתח זיהומים.
    • מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן.
    • חולים במחלות כבד.
    • חולים במחלות נוירולוגיות.
    • חולים במחלות המטולוגיות.
    • מחלות המלוות בדיכוי המערכת החיסונית, לרבות AIDS ומחלות ממאירות.
    • מטופלים בטיפול המדכא את מערכת החיסון.
    • חוסר דם ממושך (אנמיה).
    • חולים הסובלים מהשמנה חולנית, בעלי ערך BMI של 40 ומעלה.
  2. בני 50 ומעלה ובמיוחד אנשים מעל גיל 65.
  3. אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף (כמו בתי אבות, מוסדות סיעודיים ובתי חולים פסיכיאטריים).
  4. נשים המתכננות להרות, נשים הרות בכל שלבי ההיריון או בתקופת ההחלמה לאחר הלידה.
  5. תינוקות וילדים בריאים בני 6 – 59 חודשים.
  6. ילדים בני 6 חדשים עד 18 שנים המקבלים טיפול באספירין לטווח ארוך.

 

אלו העלולים להעביר את נגיף השפעת לאנשים בסיכון גבוה

  1. כל עובדי מערכת הבריאות.
  2. מטפלים וצוותים רפואיים המטפלים באנשים בסיכון גבוה בבתי חולים, במוסדות לקשישים ובקהילה.
  3. מטפלים ומתנדבים העובדים עם מטופלים בסיכון במסגרת יחידות לטיפולי בית.
  4. בני משפחה המטפלים באנשים הנמצאים בסיכון גבוה, לרבות אלו המטפלים בתינוקות בני פחות מ- 6 חודשים.
  5. עובדי לולים.
  6. אנשים בעלי תפקידי מפתח חיוניים בשירות הקהילתי.
  7. אנשים המעוניינים להקטין הסיכון שלהם לחלות בשפעת.
האם אפשר להידבק בשפעת כתוצאה מהחיסון?

אנשים רבים נמנעים מהחיסון כיוון שחשו לכאורה חולים בשפעת לאחר קבלת החיסון הקודם. החיסון מכיל נגיפים מומתים ועל כן אינו מסוגל לגרום למחלה. הסיבה לתחושת החולי יכולה לנבוע מכך שבסמוך למועד החיסון נדבק המתחסן בנגיפים אחרים, אשר גורמים להצטננות, והוא שייך בשוגג את הסימפטומים לחיסון שקיבל.

למי אסור להתחסן?
  • ילדים ומבוגרים להם יש הוריה האוסרת קבלת חיסון מומת בהזרקה.
  • אנשים אשר סובלים ממחלת חום בשלב החריף שלה.
  • אנשים שחוו בעבר תגובה חמורה לתרכיב, או בעלי רגישות-יתר מסוג אנאפילקטי לחלבון ביצה. בקבוצה זו כלולים אלו אשר מפתחים בעקבות אכילת ביצה נפיחות בשפתיים או בלשון, בצקת כללית, קשיים נשימתיים או איבוד הכרה.
  • אין לתת את החיסון למי שחלה בעבר בתסמונת Gullian Barre תוך 6 שבועות ממועד קבלת חיסון נגד שפעת.
  • מתי והיכן אפשר להתחסן?

    מומלץ להתחסן החל מתחילת חודש אוקטובר ועד סוף חודש נובמבר.

    למידע על עלות החיסון והיכן ניתן לקבלו, ראו זכאות חיסון נגד שפעת בזריקה >

    תרופות נוגדות נגיף (אנטיוויראליות) כאמצעי מניעה

    המכון הלאומי לבריאות בבריטניה (NICE) ממליץ על מתן התרופות טמיפלו (אוסלטמיוויר) ורלנזה (זאנאמיוויר) לשם מניעה של שפעת במקרים הבאים:
    • רבים באותה הסביבה (למשל בית אבות או מוסד סיעודי) חולים בשפעת.
    • אדם נמצא בקבוצת סיכון.
    • אדם היה במגע הדוק עם חולה שפעת ויכול להתחיל בקבלת טיפול תוך 36 שעות (רלנזה) או 48 שעות (טמיפלו) מהמגע.
    • אדם שלא יכול לקבל את החיסון. למשל אדם אשר אלרגי למרכיבי החיסון.
    • אדם שלא חוסן מאז החורף שעבר.
     

    טמיפלו (אוסטלמיויר)

    טמיפלו (אוסטלמיויר)

    כמוסות טמיפלו ניטלות דרך הפה פעמיים ביום, במשך 5 ימים. יש להתחיל בנטילתן תוך 24-48 שעות מרגע הופעת הסימפטומים. ככל שמקדימים ליטול את התרופה כך גוברת יעילותה. יש להתאים מינון לאנשים החולים באי ספיקת כליות.
    טמיפלו נחשבת לתרופה בעלת מיעוט תופעות לוואי. תופעות הלוואי שלה כוללות הקאה (15%), שלשול (10%), דלקת של האוזן התיכונה (9%) וכאבי בטן (5%).
    תופעות נדירות יותר כוללות התקף אסתמה או החמרה של מחלה קיימת (3%), בחילה (3%), דימום מהאף (3%), דלקת ריאות, סינוסיטיס, ברונכיטיס והפרעות באוזניים.

    רלנזה (זאנאמיויר)

    רלנזה (זאנאמיויר)

    משאף רלנזה הינו תרופת הבחירה עבור נשים בהריון אשר עקב בחילות והקאות אינן יכולות ליטול טמיפלו, שניתנת בכמוסות לבליעה. התרופה מועדפת גם עבור ילדים בין הגילאים 5 עד 12 שנים אשר נמצאים בקבוצת סיכון. בדרך כלל ניתן המשאף לחולים מגיל 7 ומעלה.
    יש ליטול בכל פעם 2 שאיפות מהמשאף, פעמיים ביום, במשך 5 ימים. במקרה של מבוגר יש להתחיל להשתמש במשאף תוך 48 שעות מהופעת הסימפטומים ובמקרה של ילד 36 שעות.
    השימוש ברלנזה אינו מומלץ לחולי אסתמה ומחלת ריאות כרונית עקב החשש מסיבוכים נשימתיים (ברונכוספאזם - התכווצות לא סדירה של השרירים בדרכי הנשימה הגורמת להיצרותם). במידה שנותנים את המשאף לחולים המשתמשים במרחיבי סימפונות, יש ליטול את מרחיבי הסימפונות לפני השימוש במשאף הרלנזה.
    תופעות הלוואי של רלנזה כוללות סחרחורת, חום, צמרמורות, סינוסיטיס, כאבי מפרקים וברונכוספאזם חמור עד קטלני.

    אמנטידין

    אמנטידין

    מדובר בתרופה נוגדת נגיף אשר יעילה נגד נגיף השפעת מזן A בלבד. התרופה אינה מומלצת לטיפול בשפעת, או כאמצעי מניעה, פרט למקרים מיוחדים בהם התרופות האחרות אינן מתאימות. הדבר נובע מכך שאין מספיק מידע לגבי הסיכון המתלווה לנטילתה על ידי אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון.