דלקת מכסה הגרון - מידע רפואי

דלקת מכסה הגרון היא מצב של זיהום ונפיחות של מכסה הגרון. מדובר ברקמה הממוקמת בחלק האחורי של הגרון, מאחורי הלשון. התפקיד העיקרי של מכסה הגרון הוא לסגור את המעבר לקנה הנשימה בעת בליעה, על מנת למנוע שאיפה של מזון לקנה הנשימה ולריאות.

קרבתו של מכסה הגרון לקנה הנשימה, גורמת לכך שבמצב של נפיחות ודלקת בו, חלה חסימה של זרימת האוויר לריאות אשר עלולה להוביל לקשיי נשימה. זהו מצב חירום רפואי שבמידה שאינו מטופל, עלול להחמיר במהירות (תוך מספר שעות) עד כדי חנק ומוות.

בעבר הייתה דלקת מכסה הגרון נפוצה בקרב ילדים בגילאי 2-7 שנים, עקב חשיפתם לזיהומים הנגרמים על ידי חיידק האמופילוס אינפלואנזה מסוג B (Hib), שהוא החיידק העיקרי הגורם לדלקת מכסה הגרון.

הודות לחיסון שקיים החל משנות ה-90 ונמצא בשגרת החיסונים הניתנים כיום לתינוקות ופעוטות, התחלואה בדלקת נדירה מאוד. מקרי התחלואה נובעים או מזיהום שנגרם על ידי חיידק אחר, או בשל העובדה שהחיסון יעיל ב-99.4% ולא ב-100%.

דלקת מכסה הגרון של מבוגרים נפוצה יותר בקרב גברים בין הגילאים 50-60. הסיבה לכך אינה ידועה.

במידה שניתן מענה מהיר לקשיי הנשימה, תחזית הריפוי גבוהה וכמעט כל החולים מחלימים בתוך שבוע ימים. מקרי מוות כתוצאה מדלקת מכסה הגרון נדירים ביותר.

הסימפטומים של דלקת מכסה הגרון מתפתחים ומחמירים במהירות. הם כוללים:

• חום גבוה של 38C או יותר.
• כאב גרון עז.
• קושי בבליעה עד כדי סירוב לאכול.
• קשיי נשימה.
• צפצופים בנשימה.
• גוון כחול-אפור של העור.
• ריור.
• הקול נשמע עמום.

כל מצב שבו מתפתחים קשיי נשימה מצריך טיפול רפואי דחוף ויש לגשת לחדר מיון.

הסיבה הנפוצה ביותר להתפתחות דלקת מכסה הגרון היא זיהום הנגרם על ידי החיידק Hib (האמופילוס אינפלואנזה מסוג B). ילדים חשופים במיוחד לזיהום הנגרם על ידי חיידק זה היות שמערכת החיסון שלהם עדיין אינה מפותחת דיה.

החיידק עלול לגרום לזיהומים חמורים נוספים הכוללים:

• דלקת ריאות – זיהום של נאדיות הריאה, שהן שקי האוויר של הריאות שהופכות להיות מודלקות ומתמלאות בנוזל.
• דלקת קרום המח (מנינגיטיס).

כיום, הודות לקיומו של החיסון נגד החיידק, אשר נכלל בתכנית החיסונים השגרתית הניתנת לתינוקות ולפעוטות, מקרי דלקת מכסה הגרון נדירים ונובעים בעיקר מכישלון של החיסון.

הזיהום הנגרם מחיידק ה- Hib מועבר באמצעות טיפות רסס של אדם חולה, היינו התעטשות או שיעול, וכן בדרך עקיפה, על ידי מגע עם חפצים, דוגמת מעקה של מדרגות, שלט של טלוויזיה או טלפון, שבאו במגע עם פיו או אפו של חולה.

גורמים נוספים

גורמים פחות נפוצים כוללים:

• זיהום הנגרם על ידי החיידק סטרפטוקוק פנאומוניה.
• זיהום פטרייתי הפוגע בעיקר באנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת.
• נגיף וריצלה זוסטר - סוג של נגיף ההרפס אשר גורם להתפתחות אבעבועות רוח.
• פגיעה בגרון הנגרמת למשל על ידי כווייה, כתוצאה משתיית משקה חם מאוד.
• עישון סמים דוגמת קוקאין וחשיש.

במקרה זה יש להבחין בין ילד ובין מבוגר.

דלקת מכסה הגרון היא מצב חרום בילדים. כאשר עולה חשד לדלקת מכסה הגרון (ילד בן 3-4 מרייר, יושב, עם חום גבוה וקוצר נשימה), יש לרוץ מיד לחדר ניתוח ולבצע צנרור קנה (אינטובציה). כיום, דלקת מכסה הגרון בילד היא אבחנה נדירה.

גם במבוגר, כאשר מתעורר חשד לדלקת מכסה הגרון, יש לוודא תחילה שהחולה נושם כראוי ושריאותיו מקבלות מספיק חמצן. כל בדיקה אחרת תתבצע רק לאחר שהושגה נשימה יציבה. חשד לדלקת של מכסה הגרון במבוגר תעלה כאשר המטופל סובל מחום גבוה, כאבי גרון קשים ובלוע לא רואים פתולוגיה מיוחדת. במקרה זה יש לבדוק את הלרינקס (בית הקול) באמצעות לרינגוסקופ.

לרינגוסקופיה גמישה

מדובר בבדיקה של הגרון באמצעות לרינגוסקופ, שהוא צינור אופטי דק המאפשר לרופא לאבחן את פנים הגרון. ההליך מתבצע בהרדמה מקומית, על מנת למנוע הקאה.

השימוש בלרינגוסקופ נעשה רק בקרב ילדים בוגרים ובקרב מבוגרים. הסיבה לכך נעוצה בחשש שילדים צעירים עלולים לפתח חרדה מהמכשיר ומאופן השימוש בו, דבר אשר עלול להחמיר את קשיי הנשימה שלהם. במידה ואכן מדובר בדלקת של מכסה הגרון (אפיגלוטיס), האפיגלוטיס יראה בצקתי (תפוח) ואדום.

בדיקות נוספות

בדיקות דם - מבוצעת ספירה של כדוריות הדם הלבנות. רמה גבוהה של כדוריות דם לבנות מצביעה בדרך כלל על זיהום ממקור חיידקי ואילו רמה נמוכה עשויה להצביע על זיהום שמקורו וירלי. במידה והתפתחה מורסה (אבצס) במקום, יש לפתוח אותה ואז ניתן לקחת תרבית או ביופסיה במידת הצורך.

במידה שלאחר בדיקות אלו עדיין לא מושג אבחון וודאי, תבוצענה בדיקות נוספות, דוגמת צילום רנטגן או בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT - שיטת הדמיה של רקמות ואיברים בגוף).

דלקת מכסה הגרון היא מצב רפואי המחייב טיפול מיידי בבית חולים.

ראשית מוודאים שהחולה נושם באופן סדיר. במידה שמזוהות בעיות נשימה נוקטים באמצעים לפתיחת דרכי הנשימה. תחילה על ידי שימוש במסכת חמצן המספקת ריכוזים גבוהים של חמצן לריאות, ובמידה שטיפול זה אינו יעיל דיו מוחדרת לקנה הנשימה (דרך הפה) צינורית המספקת חמצן ישירות לריאות.

במצבים חמורים יפתחו הרופאים פתח מלאכותי לקנה הנשימה. פתח זה יאפשר מעבר של חמצן לקנה הנשימה ולריאות תוך עקיפת מכסה הגרון.

לאחר שמושגת נשימה סדירה ניתן לאפשר דרך נוחה ונעימה יותר לתהליך הנשימה, באמצעות החדרת צינורית דרך האף לקנה הנשימה.

הטיפול בזיהום

לאחר הסדרת הנשימה, מטפלים בגורם הזיהום על ידי מתן אנטיביוטיקה רחבת טווח, באמצעות עירוי תוך ורידי. אנטיביוטיקה רחבת טווח מיועדת לטיפול במספר רב של סוגי חיידקים הגורמים לזיהום. לאחר אבחון וודאי של גורם הזיהום ניתנת אנטיביוטיקה ייחודית לחיסול אותו חיידק.

הטיפול האנטיביוטי ניתן לרוב במשך 10-7 ימים. עם השתפרות הסימפטומים, יקבל המטופל אנטיביוטיקה דרך הפה במקום בעירוי תוך ורידי.

הדרך הטובה ביותר למנוע את דלקת מכסה הגרון בקרב ילדים היא חיסונם נגד חיידק ההמופילוס אינפלואנזה. החיסון כלול בשגרת החיסונים הניתנים בישראל החל משנת 1994. מומלץ לוודא שילדכם מקבל את החיסונים הנדרשים במועד שנקבע, ובכל מקרה של ספק יש לפנות לרופא הילדים או לטיפת החלב.

החיסון ניתן כחלק מהחיסון ה"מחומש" הכולל תרכיב מומת נגד המופילוס אינפלואנזה מסוג Hib B, תרכיב נגד דיפתריה, נגד טטנוס, נגד שעלת (DTaP) ותרכיב מומת נגד פוליו (IPV). החיסון ניתנים בשלבים: בגיל חודשיים, 4 חודשים, 6 חודשים ומנת דחף בגיל 12 חודשים, או 6 חודשים לאחר מועד החיסון השלישי.

תופעות לוואי

החיסון נחשב לבטוח מאוד ואינו גורם לתופעות לוואי משמעותיות. תופעות הלוואי המקומיות כוללות אודם ונפיחות במקום ההזרקה. תיתכן עליית חום הגוף לחום הגבוה מ-38 מעלות צלזיוס. תופעות הלוואי מתחילות במהלך 24 השעות הראשונות שלאחר הזרקת החיסון ונמשכות עד 3 ימים.

דלקת מכסה הגרון עלולה להוות מצב מסכן חיים. זאת כאשר דרכי הנשימה נחסמות ולא פונים לקבלת טיפול רפואי באופן מיידי. מספר מקרי המוות כתוצאה מדלקת מכסה הגרון נדירים ביותר, פחות ממקרה מוות אחד לכל 100 מקרים של דלקת מכסה הגרון, שהיא לכשעצמה מחלה נדירה.

בחלק מהמקרים עלול הזיהום להתפשט ממכסה הגרון לאיברים אחרים בגוף ולגרום למצבי תחלואה נוספים:

• דלקת קרום המח.
• זיהום באוזן התיכונה.
• דלקת קרום הלב (פריקרדיטיס).
• דלקת ריאות.