אי פריון (בעיות פוריות) - מידע רפואי

אי פריון מוגדר כמצב בו אישה אינה נכנסת להריון, על אף ניסיונות מכוונים וקיום יחסי מין סדירים, ללא אמצעי מניעה.

כיום, אחד מכל שבעה זוגות שמנסים להרות יתקל בקשיים. הסיבה למצב יכולה לנבוע מהאישה, מהגבר או משניהם גם יחד. כ- 85% מהזוגות יהרו בתוך שנה במידה שיקיימו יחסי מין סדירים. מתוך מאה זוגות שמנסים להרות:

• 20 יהרו בתוך חודש.
• 70 יהרו בתוך 6 חודשים.
• 85 יהרו בתוך שנה.
• 90 יהרו בתוך 18 חודשים.
• 95 יהרו בתוך שנתיים.

חשוב להבין שחלק מהנשים נכנסות להריון בקלות ובמהירות, אך לאחרות יידרש יותר זמן. אי פריון יוגדר ככזה רק לאחר שנתיים של ניסיונות כושלים להיכנס להריון. כיום מקובל לפנות לרופא הנשים לברור כבר לאחר שנה של ניסיונות חסרי הצלחה להרות. סיכוייהם של זוגות שמנסים להרות ללא הצלחה במשך שלוש שנים או יותר, קטנים מ- 25% בשנה שלאחר מכן.

אם לא הרתה האישה, תוגדר הבעיה כאי פוריות ראשונית. אי פוריות משנית היא מצב בו לזוג יש ילד אחד או יותר מהריונות קודמים, אולם הם נתקלים בבעיה להרות שוב.

במידה שהאישה מעל גיל 35, או אם אתם ערים לבעיות פוריות אפשריות, מומלץ לפנות בהקדם לרופא הנשים לצורך ברור והתאמת טיפול. במידה שאכן תאובחן בעיית אי פריון, מוצע מגוון של טיפולים ופתרונות שעשויים לסייע בהשגת ההריון הרצוי.

כ-10% מהזוגות שמנסים להרות נתקלים בבעיות אי פריון. כ-35% מהמקרים מיוחסים לבעיות אצל הגבר, בעיקר בעיות בתפקוד המיני או בעיות של איכות הזרע הנובעות במקרים רבים מתנועתיות לקויה. כ-45% מיוחסים לבעיות אצל האישה. כ-20% מכלל מקרי אי הפריון יוגדרו כ'עקרות בלתי מוסברת', ולעתים 'עקרות פסיכולוגית'.

בכ-10% מהמקרים יתכנו מספר גורמים לאי הפריון. במהלך תהליך הברור יכול להתברר שקיימת יותר מסיבה אחת לאי הפריון, למשל שילוב של ליקוי באיכות הזרע עם בעיה מבנית בחצוצרה אצל האישה. במקרים אלו חשוב לשלב טיפול בשני בני הזוג, כדי להגדיל את הסיכוי להשגת להריון.

גורמים שיכולים להשפיע על כושר הפוריות הן אצל גברים והן אצל נשים כוללים:

• משקל – משקל עודף הוכח כפוגע בפוריות. אצל נשים, עלול עודף משקל לפגוע בתהליך הביוץ התקין, אך גם תת משקל עלול לשבש את הביוץ עד כדי הפסקתו לחלוטין.
• מחלות שמועברות במגע מיני – למשל קלמידיה שהיא מחלה המועברת במגע מיני. אצל נשים, קלמידיה גורמת לפגיעה בחצוצרות, ואילו אצל גברים נגרמת פגיעה בכיס האשכים.
• עישון – העישון פוגע לא רק במצב הבריאות הכללית, אלא עלול לפגוע גם בפוריות.
• לחץ – מצבי לחץ פוגעים במערכת היחסים הזוגית ועלולים לגרום לירידה בחשק המיני (ליבידו), ולהוריד את תדירות קיום יחסי המין בין בני זוג שמעוניינים להרות. מצבי לחץ קיצוניים עלולים לגרום מחד להפסקת הביוץ ומאידך לפגוע בייצור הזרע. עקרות פסיכולוגית, או עקרות בלתי מוסברת עלולה להיגרם על רקע של לחץ נפשי או חרדה. על מנת להקל על ההתמודדות עם המתח הנפשי שנילווה לתהליך הברור של הסיבות לאי הפריון, ובהמשך לטיפולי פוריות, מומלץ להיעזר בתמיכה נפשית אישית וזוגית של פסיכולוג.
• גורמים סביבתיים ותעסוקתיים – חשיפה לחומרי הדברה מסוימים, מתכות וממסים עלולים לפגוע בכושר הפוריות אצל שני המינים.

כ-85% מהזוגות יצליחו להרות באופן טבעי לאחר כשנה של ניסיונות. אם טרם הריתם לאחר שנה של ניסיונות, מומלץ לפנות לברור אצל רופא הנשים.

כיוון שכושר הפוריות של האישה דועך עם הגיל, אזי אם היא חוששת מבעיות אי פריון קיימות, או אם היא מעל גיל 35, מומלץ לפנות לרופא לתהליך ברור. רצוי ששני בני הזוג יגיעו לפגישה עם הרופא, כי מקורן של בעיות פריון עלול להיות אצל הגבר או אצל האישה, ובמקרים מסוימים אצל שני בני הזוג. שותפות מלאה בתהליך הברור והטיפול מסייעים בהקטנת הלחץ שלכשעצמו פוגע בפריון.

היסטוריה רפואית, מינית, וחברתית

רופא הנשים יערוך עם הזוג ברור מקיף של ההיסטוריה הרפואית, המינית והחברתית שלהם, על מנת לנסות לאתר גורמים שיש בהם להשפיע על כושר הפוריות, כגון:

• ילדים – חשוב לברר האם האישה ילדה, הרתה או הפילה בעבר. במידה שהרתה האם היו סיבוכים בהריון או בלידה. אצל הגבר חשוב לברר אם יש לו ילדים ממערכות יחסים קודמות (עם בנות זוג אחרות).
• משך הזמן בו מנסים להרות – במידה שמדובר בזוג צעיר ובריא, קיים סיכוי סביר שיוכל להרות באופן טבעי. 95% מהזוגות מצליחים להרות באופן טבעי לאחר שנתיים. לפיכך הרופא עשוי להמליץ פשוט להמשיך ולנסות.
• מין – חשוב לברר אם קיימים קשיים בקיום יחסי המין שפוגעים בסיכוי להיכנס להריון.
• משך הזמן שעבר מאז הפסקת השימוש באמצעי מניעה – חשוב לברר באילו אמצעי מניעה נעשה שימוש, מאחר שהשפעתם של אמצעי מניעה מסוימים פגה רק לאחר הפסקה ממושכת יחסית, ולא באופן מיידי.
• תרופות – תרופות מסוימות גורמות לתופעות לוואי שמתבטאות בפגיעה בכושר הפריון. במידה שאחד מבני הזוג מטופל בתרופה כזאת, יתכן שניתן לשקול חלופות שאינן פוגעות בפוריות. חשוב ליידע את הרופא על כול תרופה שנוטל כול אחד מבני הזוג, ובכלל זה תרופות ללא מרשם או תרופות טבעיות.
• אורח חיים – עישון, עודף או תת משקל וצריכת אלכוהול מופרזת עלולים להשפיע על כושר הפוריות. חשוב לדווח על כך לרופא.

לאחר בחינת הנתונים יערוך הרופא בדיקה גופנית, ויפנה את הזוג לבדיקות נוספות.

על פי "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" משנת 1994, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה טיפולי פוריות כלולים בסל השירותים שקופות החולים מחויבות לספק למבוטחיהן. הטיפול אינו כרוך בתשלום של המטופלים ואין הגבלה על מספר הטיפולים עד ללידת שני ילדים. זוהי הצהרה חברתית שמדגישה את ההכרה של החברה הישראלית בחשיבות הבאת ילדים לעולם.

קיימות שלוש אפשרויות עיקריות לטיפול באי פריון:

תרופות מעודדות ביוץ

כאשר הביוץ לא מתרחש באופן טבעי בגוף האישה, לעתים יומלץ להסתייע בתרופות שמטרתן להשרות ביוץ.

ניתוחים לטיפול בבעיות פריון

בנשים מדובר בניתוח של החצוצרות במטרה להקל על מעבר הביציות בדרכן לרחם ובגברים מדובר בניתוחים לפרוסקופים לפתיחת חסימות בתעלות הזרע וטיפול בווריקוצלה (דליות בורידי האשכים).

טיפולי פוריות לנשים ולגברים

קיימים מספר טיפולים שיכולים לסייע להתעברות - החל מהשבחת זרע, עבור להזרעה תוך רחמית ועד להפריה חוץ גופית. במידת הצורך ניתן להסתייע בתרומת זרע או ביצית.

הזרעה תוך רחמית והשבחת זרע

שיטת טיפול פשוטה המיועדת לזוגות שמסוגלים לייצר זרעים וביציות תקינים, אך מסיבות שונות אינם מצליחים להרות באמצעות קיום יחסי מין. לרוב תבוצע כאשר לגבר ספירת זרע נמוכה או תנודתיות ירודה, במקרה של אין אונות או במקרה שהסיבה לאי הפריון לא ברורה. סיכויי ההצלחה הם 15% בכל מחזור טיפול, כל עוד איכות הזרע תקינה והשחלות תקינות גם כן.

ההזרעה מבוצעת על ידי רופא קרוב ככל האפשר למועד הביוץ, לעתים במקביל לטיפול תרופתי שניתן לאישה להגברת הסיכוי להפריה. הזרע נאסף מהגבר ונברר. לעתים לפני החדרת הזרע לרחם, הזרע עובר טיפול מעבדתי המכונה ״השבחת זרע״. הזרעונים האיכותיים ביותר שנאספו מוחדרים אל הרחם דרך הנרתיק באמצעות צינורית פלסטיק עדינה.

הקפאת ביציות ושימור פוריות

הקפאת ביציות היא תהליך המאפשר לשמר ביציות לאורך חודשים ושנים ובכך מאפשר לאישה לדחות את מועד הקמת המשפחה ולתכנן הורות מאוחרת. עם הגיל חלה ירידה בכמות הביציות ובאיכותן. ככל שהביציות מוקפאות בגיל מוקדם יותר, כך עולים סיכויי ההצלחה להרות בעתיד מהביציות המוקפאות וללדת ילד בריא. השיטה היעילה ביותר היא הקפאת ביציות שעברו הפריה (הקפאת עוברים), אך ניתן להקפיא גם ביציות שלא עברו הפריה.

על פי החוק הישראלי להקפאת ביציות, מינואר 2011 כל אישה מגיל 30 עד 41 יכוליה להקפיא ביציות. אצל נשים מבוגרות יותר, ובפרט לאחר גיל 40, הסיכוי להצלחת הטיפול וללידת ילד בריא הוא קטן. סיכויי ההצלחה של הקפאת ביציות תלויים בהישרדות הביציות, בשיעור הפריית הביציות לאחר הפרשתן וביכולת השתרשות העוברים ברחמה של האישה.

בתהליך זה הביציות מוצאות מגוף האישה ומופרות בצלוחית בתנאי מעבדה, על ידי זרעונים שנאספו מהגבר. לפני איסוף הביציות האישה נוטלת תרופות המעודדות ייצור מוגבר של ביציות. לאחר ההפריה, העוברים שהתקבלו כתוצאה מהתהליך מוחזרים לרחם האישה. במטרה להגדיל את הסיכוי להריון, לרוב יותר מעובר אחד יוחזר לרחם. מסיבה זו, בהפריה חוץ גופית קיים סיכוי גבוה יותר להריונות מרובי עוברים (תאומים, שלישיות).

כיום קיימות שיטות חדשניות להפריה חוץ גופית שנותנות מענה למקרים שבהם נכשלו השיטות המקובלות להפריה חוץ גופית. שיטות אלה כוללות מיקרו מניפולציה, החזרת עוברים דרך דופן הרחם והחזרת עוברים לחצוצרה.

תרומת ביצית

לעתים בתהליך של הפריה חוץ גופית נחוצה תרומת ביצית. כיום קיים קושי להשיג תרומת ביצית מישראל ולכן פעמים רבות הטיפול מבוצע בעזרת תורמות ממדינות זרות. תורמת הביציות צריכה לעמוד בתנאים שנקבעו על ידי משרד הבריאות הישראלי, כגון בדיקות רפואיות, גנטיות ופסיכולוגיות ותשאול רפואי מקיף לשלילת היסטוריית מחלות או מצבים גנטיים תורשתיים. משרד הבריאות אינו מחייב ביצוע בדיקות גנטיות אך ניתן לבצען בהתאם לרצון ההורים המיועדים ובהתאם למוצא התורמת.

הביצית שנשאבה מהתורמת מופרית במעבדה עם זרעו של האב, והעוברים שהתפתחו כתוצאה ממהפריה יוחזרו לחלל הרחם של המטופלת. על מנת להגביר את סיכויי הקליטה של העובר, תקבל המטופלת טיפול הורמונאלי לפני החזרת העוברים לרחם וגם לאחריו ובמהלך ההריון, על פי הנחיות הרופא המטפל.

תרומת זרע

כיום, רק במקרים נדירים יחסית יהיה צורך בתרומת זרע, כיוון שברוב המקרים ניתן להשיג זרע מבן הזוג. במקרים בהם נדרשת תרומת זרע מתורם תבוצע הפריה חוץ גופית.

42% מתורמי הזרע בישראל הם סטודנטים, 37% חיילים ו-20% אנשים מבוגרים יותר. התורמים מקבלים עבור כל מנת זרע 200-250 ₪. הדרישות שעל התורם לעמוד בהן מחמירות מאוד ולכן רק 3 מתוך 10 המבקשים לתרום (ואף פחות מכך) מקבלים אישור.

התורם צריך להצהיר:

• שמצב בריאותו תקין וכי אינו סובל ממחלה מידבקת או מנכות פיזית או נפשית, מולדת או עקב תאונה, או עקב מחלה.
• שאינו צורך סמים ולא צרך סמים בעבר וכי אינו סובל ממחלות מין.
• שבני משפחתו לא סבלו ואינם סובלים מכל ליקוי פיזי או נפשי תורשתי.

התורם המיועד עובר בדיקה רפואית כללית ובכללה בדיקה גופנית ובדיקות דם להפטיטיס B ו-C ולטיי-זקס. הזרע של התורם המיועד נבדק כדי לאשר את תקינותו. ביום מתן התרומה עובר הזרע בדיקה לגילוי נוגדני HIV (איידס) וכך גם חצי שנה מאוחר יותר.