25 ספטמבר 2021 י"ט תשרי תשפ"ב
>
חזרה
מעודכן לתאריך  14.02.2010  |  באדיבות ה 

טרשת נפוצה - מידע רפואי

Multiple sclerosis
מעודכן לתאריך  14.02.2010  |  באדיבות ה 

אבחון של טרשת נפוצה

כאשר ישנם סימפטומים בלתי מוסברים הדומים לאלו של טרשת נפוצה יש לפנות לברור רפואי. הרופא יסקור בצורה מדוקדקת את ההיסטוריה הרפואית, כולל סימפטומים שקרו בעבר והמצב הבריאותי הנוכחי. אם עולה חשד לטרשת נפוצה הוא יפנה את המטופל לנוירולוג (מומחה למחלות של מערכת העצבים המרכזית).
האבחון של טרשת נפוצה הוא עניין מורכב משום שאין בדיקת מעבדה מיוחדת שיכולה להצביע על אבחנה חיובית של המחלה. ישנן מחלות נוספות שיש להן סימפטומים הדומים לאלו של טרשת נפוצה, כך שהנוירולוג יצטרך לשלול אותן תחילה.
כדי לאשר את האבחנה של טרשת נפוצה, הנוירולוג עשוי להורות על ביצוע מספר בדיקות.

בדיקה נוירולוגית

הנוירולוג יחפש שינויים או חולשה בתנועות העיניים, בקואורדינציה של הרגליים או הידיים, בשיווי המשקל, בדיבור וברפלקסים. הדבר יוכל להצביע על קיום או העדר נזק למסלולים העצביים.

בדיקת דם

בדיקת דם יכולה לסייע לשלול מספר מחלות זיהומיות או דלקתיות שיש להן סימפטומים דומים לאלו של טרשת נפוצה.

סריקה באמצעות הדמיית תהודה מגנטית (MRI)

למעלה מ- 90% מהחולים בטרשת נפוצה מאובחנים באמצעות סריקת MRI.
סריקת MRI יכולה להראות אם יש איזשהו נזק או הצטלקות של המיילין במערכת העצבים המרכזית (במוח ובחוט השדרה). יחד עם זאת ראוי לציין שסוג זה של פגיעה עלול להיגרם גם על ידי מחלות אחרות כמו זאבת או מחלת ליים (Lyme), כך שגם אם קיימות צלקות זה עדיין אינו מהווה הוכחה חד משמעית שלאדם יש טרשת נפוצה.
הבדיקה של הדמיית תהודה מגנטית מתבצעת בשכיבה בתוך סורק MRI. השדות המגנטים החזקים שהמכשיר מפעיל במהלך הבדיקה יוצרים הדמיה מפורטת של המוח ושל חוט השדרה. תהליך זה לוקח לרוב 10-30 דקות והוא אינו כואב.
אנשים מסוימים עלולים לחוש קלאוסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) כשהם נמצאים בתוך מכשיר ההדמיה. במקרה כזה כדאי לבקש תרופת הרגעה לפני הבדיקה.
במקרים מסוימים, במהלך הבדיקה יוזרק לנבדק חומר צבע מיוחד (חומר ניגוד) שיעזור להדגיש את האזורים הניזוקים. הדבר מאפשר לדעת אם המחלה נמצאת בשלבים הפעילים שלה, גם אם אין סימפטומים גלויים. שיטות חדישות של סריקת MRI מסוגלות לספק פירוט רב לגבי דרגת הנזק לסיבי העצב.

תגובה חשמלית לגירוי ( Evoked potential test)

בבדיקה זו מצמידים אלקטרודות קטנות אל ראשו של הנבדק ועוקבים אחרי גלי המוח בתגובה לגירויים חזותיים ושמיעתיים. מטרתה לבחון אם קצב קליטת המסרים השונים במוח תקין או איטי. הבדיקה נטולת כאב.

דיקור מותני

דיקור מותני נחוץ רק כאשר תוצאות של בדיקות אחרות שנועדו לאבחון טרשת נפוצה אינן חד משמעיות, או לאבחון טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הליך רפואי זה נועד לסייע בשלילת אפשרות של זיהום נגיפי ומחלות אחרות שעלולות לגרום לסימפטומים עצביים אשר דומים לאלו של טרשת נפוצה.
בבדיקה זו דוגמים את הנוזל שמקיף את חוט השדרה באמצעות החדרת מחט לאזור. הבדיקה מתבצעת תחת הרדמה מקומית, שמשמעותה שבאזור הדקירה לא תהיה תחושה אך הנבדק יישאר ער.
דגימת הנוזל שניטלה נבדקת לגילוי נוגדנים. הימצאות נוגדנים מסוימים בדגימה מצביעה על כך שמערכת החיסון נלחמת במערכת העצבים המרכזית.

אבחון הסוג של המחלה

לאחר שהתקבלה אבחנה של טרשת נפוצה, הנוירולוג יוכל לזהות באיזה סוג של טרשת נפוצה מדובר. בגלל שהסימפטומים של טרשת נפוצה יכולים להיות שונים ובלתי צפויים, קביעת סוג המחלה עלולה לארוך זמן רב. הדבר נכון במיוחד לגבי טרשת נפוצה שפירה, אותה ניתן לאבחן רק אחרי שאדם היה ללא סימפטומים במשך 10-15 שנים.
אבחנה של טרשת נפוצה התקפית הפוגתית יכולה להיקבע אם:
  • לאדם יש 2 התקפי סימפטומים בהפרש של יותר מ- 30 ימים.
  • לאדם יש התקף אחד וסריקת MRI מראה שנוצרו נזקים או הצטלקויות חדשות במיילין 3 חודשים מאוחר יותר.
 
אבחנה של טרשת נפוצה מתקדמת משנית יכולה להיקבע אם:
  • לאדם היו בעבר מספר חזרות של הסימפטומים.
  • לאדם יש החמרה קבועה במוגבלויות במשך 6 חודשים לפחות, יחד עם התקפים או בלעדיהם.
 
אבחנה של טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית יכולה להיקבע אם לאדם לא היו חזרות קודמות של סימפטומים ובנוסף לכך:
  • חלה הידרדרות קבועה ביכולות שנפגעו במשך שנה אחת לפחות.
  • סריקת MRI מראה שיש נזק או הצטלקויות של מיילין.
  • הדיקור המותני מגלה נוכחות של נוגדנים מסוימים בנוזל המקיף את המוח ואת חוט השדרה.
 

אבחנה לא וודאית

במקרים מסוימים, עקב תוצאות של הבדיקות, לא יוכל הנוירולוג לקבוע בוודאות אם לאדם יש טרשת נפוצה או לא. למשל, כאשר הסימפטומים ותוצאות הדיקור המותני מצביעים לכאורה על טרשת נפוצה, אך בסריקת MRI לא ניתן היה להבחין בנזק כלשהו למיילין. במקרה של אבחנה לא וודאית יצטרך החולה לחכות לחזרה של הסימפטומים בטרם ניתן יהיה לקבוע בצורה חד משמעית שאכן מדובר בטרשת נפוצה.

לאחר האבחון

קשה מאוד להתמודד עם אבחנה של מחלה כמו טרשת נפוצה. לפיכך, הרופא המטפל או הנוירולוג יכולים להפנות את החולה לייעוץ פסיכולוגי או ייעוץ אצל עובד סוציאלי, כדי להתמודד טוב יותר עם הבשורה.