תסמונת מינכהאוזן - מידע רפואי

האבחון של תסמונת מינהאוזן מאתגר מאוד עבור אנשי המקצוע. אנשים הלוקים בתסמונת זו הם שקרנים מיומנים, שמתמרנים ומנצלים בצורה כמעט מקצועית את הדאגה של הרופא למטופליו ואת הסקרנות הטבעית שקיימת אצל כל רופא, כשהוא חוקר בעיה רפואית סבוכה ויוצאת דופן.

אנשים בעלי ההפרעה מומחים בזיוף סימפטומים של מחלות והפרעות בריאותיות רבות. לעיתים קרובות באמת יש להם בעיה בריאותית אמיתית ואפילו מסכנת חיים, שהם אלו שגרמו לה בכוונה.

כאשר מתעורר חשד שלאדם יש תסמונת מינכהאוזן הצוות המטפל יבחן בצורה מדוקדקת את התיק הרפואי שלו ויחפש חוסר התאמה בין הטענות לבין ההיסטוריה הרפואית האמיתית. הם גם יכולים לנסות לדבר עם בני המשפחה והחברים על מנת לבחון את אמיתות הטענות של החולים לגבי עברם הרפואי.

הרופא יכול לערוך מספר בדיקות כדי לחפש עדויות לפגיעה עצמית שגרמה למחלה או להטיית בדיקות קודמות. לדוגמה, ניתן לבדוק באמצעות בדיקת דם אם האדם שקיים לגביו חשד שלוקה בתסמונת, נטל תרופות שהוא לא היה אמור ליטול, והן מסבירות את הסימפטומים שיש לו.

הצוות הרפואי ירצה לשלול מניעים אחרים להתנהגות, כמו קבלת רווח כלכלי, או רצון להשיג משככי כאבים חזקים המבוססים על חומרים שדומים לסמים ממכרים.

ניתן לקבוע בסבירות גבוהה שמדובר בתסמונת מינכהאוזן כאשר מתקיימים התנאים הבאים:

 

כאשר חושד הרופא בתסמונת מינכהאוזן, הוא ינסה ליצור "פתח מילוט" שיחסוך מהאדם שלוקה בתסמונת את ההשפלה שבהודאה בשקרים ובזיוף של הסימפטומים. זאת מאחר שהאשמה ישירה תגרום לאדם שלוקה בהפרעה זו להגיב בכעס ובמגננה, והוא יפסיק את הקשר עם הרופא או בית החולים ויחפש טיפול במקום אחר.

הרופא יסביר למשל שעצם העובדה שאין הסבר פשוט לסימפטומים הרפואיים, גורמת לסטרס משמעותי שאחראי לחלק מהתלונות הגופניות. לחילופין, הרופא יכול לבקש מהמטופל להסכים לכך שאם הטיפול הבא שהוא ינסה לא יועיל, תיבחן במשותף האפשרות שקיים גורם פסיכולוגי לסימפטומים ולמחלה. בכל מקרה, הרופא ינסה לכוון את המטופל לטיפול אצל מומחה בבריאות הנפש.