דליפת שתן - מידע רפואי

הטיפולים המקובלים והיעילים בדליפת שתן בדחיפות כוללים טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי בפיזיותרפיה או שילוב של שניהם. שני סוגי הטיפולים כלולים בסל הבריאות. בדרך כלל טיפול ניתוחי אינו מהווה אמצעי לפיתרון הבעיה, אלא אם קיימת בעייה נוירולוגית או סימפטומים קיצוניים בחומרתם.

עקב מספר מצומצם בלבד של מחקרים רפואיים, ההמלצות הטיפוליות אינן אחידות. התרופות האנטיכולינרגיות להרגעת השלפוחית מקובלות כקו הטיפול הראשוני. הסוגים השונים שלהן נבדלים אך במעט מבחינת תופעות הלוואי. תופעות הלוואי השכיחות הן קלות ולרוב מדובר ביובש בפה ובעצירות.

קיימות גם המלצות להתחיל דווקא בטיפול התנהגותי ולא תרופתי, מייד לאחר הערכה ראשונית של הרופא, זאת בטרם תבוצענה בדיקות פולשניות כגון אורודינמיקה. בחלק מהמקרים, במידה שהמטופלת אינה מרוצה מהתוצאות, ישולב טיפול תרופתי.

מטרתו של הטיפול ההתנהגותי בפיזיותרפיה לרצפת האגן הוא לבסס מחדש את השליטה בשלפוחית. הטיפול כולל הדרכה לשינוי הרגלים הקשורים לכניסה לשירותים ולהרגלי חיים. במהלך הטיפול רוכשת המטופלת כלים וביטחון על ידי מילוי יומני השתנה ולימוד יכולת התאפקות.

מחקר רפואי בנושא נערך על ידי הפיזיותרפיסטית רחל כפרי אשר התמחתה בשיקום רצפת האגן ומרכזת את התחום במחוז ירושלים והשפלה מטעם מכבי שירותי בריאות.

המחקר הציג יעילות דומה לטיפול, התרופתי או ההתנהגותי, עם יתרון קל בשיפור תדירות הטלת השתן בעקבות טיפול פיזיותרפי של רצפת האגן. תוצאות המחקר עשויות לתת מענה לנשים הסובלות מדליפת שתן בדחיפות, במטרה לשפר את איכות חייהן, ולמנוע מהן להגיע לגיל מבוגר עם דליפת שתן קבועה ושימוש בטיטולים.