16 דצמבר 2017 כ"ח כסלו תשע"ח
מעודכן לתאריך  02.03.2010  באדיבות ה 

סכיזופרניה - מידע רפואי

(Schizophrenia)

מבוא לסכיזופרניה

סכיזופרניה היא מחלת נפש כרונית (מתמשכת) השייכת לקבוצת הפרעות נפשיות קשות, בהן החולה מבין ותופס את המציאות בצורה משובשת.
בניגוד לאמונה הרווחת, הסכיזופרניה שונה מפיצול אישיות או ריבוי אישיויות. אמנם משמעות המילה "סכיזופרניה" היא "נפש שסועה" (מכאן גם שמה העברי של המחלה, שסעת), אך הכוונה היא להפרעה באיזון התקין של הרגשות והמחשבות. הסיבה המדויקת להתפתחות המחלה אינה ידועה עדיין, אך רוב אנשי מקצוע סבורים שסכיזופרניה נגרמת בעקבות שילוב גורמים גנטיים וסביבתיים.
מדובר במחלה כרונית, במובן שדורשת טיפול במשך כל החיים. במקרים רבים, הודות לטיפולים התרופתיים החדשים, ניתן לשלוט היטב בסימפטומים שהמחלה גורמת. הטיפולים מאפשרים לחולים לנהל אורח חיים תקין ופורה לרבות הנאה מהחיים.
סכיזופרניה גורמת למגוון רחב של סימפטומים פסיכולוגיים הכוללים:
  • הזיות (שמיעה וראיה של דברים שאינם קיימים).
  • מחשבות שווא (אמונה בדברים שאינם נכונים ואינם אמיתיים).
 
תופעות אלו נחשבות לסימפטומים פסיכוטיים, כי מה שמאפיין פסיכוזה הוא שאדם הלוקה בה אינו מסוגל להבדיל בין המציאות לבין הדמיון. אנשים החולים בסכיזופרניה נוטים לנתק קשרים עם הסובבים אותם ונמנעים מפעילויות. הם נסוגים לתוך העולם הפנימי שלהם, שמאופיין בפסיכוזה.

עד כמה נפוצה סכיזופרניה?

סכיזופרניה נחשבת לאחת המחלות הנפשיות הקשות הנפוצות ביותר. אחד מכל 100 אנשים יחווה לפחות התקף אחד של סכיזופרניה חריפה במהלך חייו. שני המינים נפגעים בשיעור דומה על ידי המחלה. אצל גברים שלוקים בסכיזופרניה מתחילים הסימפטומים להופיע בין הגילאים 15 עד 30. בקרב נשים מופיעה המחלה מאוחר יותר, בסביבות הגילאים 25-30.

גורמי סיכון

המדענים הצליחו לזהות מספר גורמי סיכון להתפתחות סכיזופרניה. אלו כוללים שימוש בסמים (במיוחד חשיש), חיים בסביבה עירונית, הגירה ואירועים טראומטיים קודמים.

תפיסות מוטעות של סכיזופרניה

בקרב הציבור הרחב קיימות מספר תפיסות מוטעות של המחלה. לפי אחת התפיסות המוטעות, מי שלוקה בסכיזופרניה סובל מפיצול אישיות. כלומר, רגע אחד הוא מתנהג בסדר ושנייה לאחר מכן הופכת התנהגותו למוזרה ובלתי הגיונית. הדבר אינו נכון, ותפיסה זו נובעת משמה היווני של המחלה, שנכנס לשימוש הרבה לפני שההפרעה הובנה כהלכה.
נכון יותר לומר שלאנשים הלוקים בסכיזופרניה יש תקופות של חוסר תפקוד וחוסר סדר בפעילות המוחית.
תפיסה מוטעית נוספת היא שחולי סכיזופרניה אלימים. ההוכחות שתומכות בתפיסה זו הן מועטות בלבד. למעשה ההיפך הוא הנכון. יש סיכוי הרבה יותר גדול שאדם הלוקה בסכיזופרניה יהיה קורבן למעשה אלימות מאשר היוזם שלו. התפרצויות אלימות של חולי סכיזופרניה, שהן נדירות, זוכות לכיסוי נרחב בתקשורת, דבר שיצר את הרושם שאלימות קשורה למחלה.
מחקר שוודי שנערך לאחרונה, בחן את נושא האלימות, או ביצוע פשעים אלימים, לרבות רצח, על ידי אנשים הסובלים מסכיזופרניה או מפסיכוזות אחרות. החוקרים גילו כי ברוב המקרים המעשים האלימים אינם נובעים ממחלת הנפש עצמה, אלא משימוש בסמים או באלכוהול בתקופת המחלה.
ד"ר מרטין גראן, שעמד בראש קבוצת המחקר, מציין שכמעט לא היה הבדל בסיכון לאלימות בין חולי סכיזופרניה שלא הייתה להם בעיית סמים או אלכוהול, לבין כלל האוכלוסייה. לעומת זאת הסיכון עלה בצורה משמעותית כשבחנו את הנתונים של חולים שהיו מכורים לסמים או לטיפה המרה. הסכנה האמיתית טמונה בשימוש בסמים או באלכוהול, אשר גורר אלימות גם ללא קשר למחלת הסכיזופרניה.

סכיזופרניה והפרעות נפשיות אחרות

מחלות נפשיות כמו דיכאון, חרדה והתמכרות לסמים או לאלכוהול, עלולות להתפתח לצד סכיזופרניה ולהקשות על האבחון והטיפול במחלה. דיכאון עלול לגרום לאדישות וחוסר עניין בחיים, התקפי חרדה עלולים להוביל לפרנויה ושימוש בחשיש עלול להחמיר סימפטומים של בלבול וחוסר ארגון של החולה.