18 דצמבר 2018 י' טבת תשע"ט
מעודכן לתאריך  10.03.2010  באדיבות ה 

דלקת אף אלרגית (נזלת) - מידע רפואי

Allergic Rhinitis
מעודכן לתאריך  10.03.2010  באדיבות ה 

מבוא לדלקת אף אלרגית

דלקת אף אלרגית (ריניטיס אלרגי) היא מצב שכיח למדי, שבו אלרגן (חומר המעורר את מערכת החיסון לפעולה המכונה תגובה אלרגית) גורם לדלקת של הריריות באף. מצב זה גורם לסימפטומים דמויי הצטננות הכוללים התעטשות, גירוי באף ובחך, 'אף סתום' ונזלת.
קדחת השחת היא סוג של דלקת אף אלרגית הנגרמת על ידי אבקנים של צמחים. הדלקת עלולה להגרם גם מאלרגנים אחרים, כמו קרדית אבק הבית, קשקשת והפרשות של בעלי חיים.
חלק מהאנשים חווים את הדלקת רק מספר חודשים בשנה, עקב הרגישות שלהם לאבקני הפרחים של דשא, או אלו של עצי ברוש או זית. אחרים סובלים חלק ניכר מימות השנה, כיוון שהם רגישים לאלרגנים שאינם עונתיים, למשל קרדית אבק הבית.
לעיתים מתווספת לדלקת אף אלרגית תופעה אלרגית אחרת, דוגמת דלקת בלחמית העין, הגורמת לגירוי בעין.
מחקרים מעריכים שכ- 20%-30% מהאנשים חווים דלקת אף אלרגית בשלב כלשהו בחייהם. למרות שאין מדובר במחלה קשה או מסוכנת היא גורמת לחוסר נוחות ולפגיעה בתפקוד היומיומי אצל רבים, כולל ילדים.

הטיפול בדלקת אף אלרגית

הצעד הראשון והחשוב בהתמודדות עם דלקת אף אלרגית הוא זיהוי האלרגן, כדי שניתן יהיה להימנע ממגע עימו ככול האפשר.
מקרים מתונים של דלקת אף אלרגית מטופלים באמצעות תרופות ללא מרשם. מקרים קשים יותר דורשים טיפול תרופתי של קורטיקוסטרואידים הניתנים בתרסיס לאף. הם מסייעים להפחתת הנפיחות והכאב המאפיינים את הדלקת. לעיתים ניתן שילוב של תרסיס לאף המכיל קורטיקוסטרואיד עם תרופה אנטיהיסטמינית. התרופות האנטיהיסטמיניות מפריעות לפעולת ההיסטמין שהוא חומר שהגוף מפריש בעת התרחשות תגובה אלרגית.

סימפטומים

סימפטומים של דלקת אף אלרגית

הסימפטומים הנפוצים של דלקת אף אלרגית כוללים:
  • התעטשות.
  • נזלת או 'אף סתום'.
  • גירוי באף ובחך.
 
הסימפטומים מתחילים זמן קצר לאחר החשיפה לאלרגן.
מרבית הלוקים בדלקת חווים סימפטומים קלים בהם ניתן לטפל ביעילות.
עבור אחרים, הסימפטומים עלולים להיות חמורים יותר, לגרום לבעיות שינה ולפגום בתפקוד היומיומי.

גורמים

גורמים לדלקת אף אלרגית

דלקת אף אלרגית נגרמת על ידי הפעלה של מערכת החיסון, כתוצאה מרגישות יתר של הגוף לחומרים אלרגנים הנמצאים בסביבה.
כאשר האלרגן בא במגע עם ריריות האף והגרון מופעלת בשוגג מערכת החיסון. היא מייצרת ומשחררת לזרם הדם נוגדנים מסוג אימונוגלובולין IgE) E). הנוגדנים הם חלבונים אשר באופן תקין מיועדים להדוף חיידקים ונגיפים העלולים לפגוע בגופנו.
הנוגדן גורם לשחרור חומרים נוספים, לרבות היסטמין, אשר יחד גורמים לסימפטומים של דלקת אף אלרגית. ההיסטמין אחראי להיווצרות נפיחות של הרירית המצפה את חללי האף, ומביאה לחסימת המעבר של אוויר ולתחושת גודש. כמו כן ייצור מוגבר של ריר גורם לסימפטומים של התעטשות ונזלת.
עדיין לא הוברר מדוע אנשים מסוימים מפתחים רגישות לאלרגנים. כפי הנראה יש השפעה לגורם תורשתי כלשהו וגורם סיכון נוסף הוא חשיפה לעישון בגיל הילדות.

אלרגנים

דלקת אף אלרגית נגרמת על ידי שאיפה של חלקיקים המכילים אלרגנים. האלרגנים הנפוצים ביותר הם אלו הנישאים באוויר.
  • קרדית אבק הבית – יצורים זעירים אשר מצויים במקומות חמימים ולחים כמו מצעי מיטה, מזרונים, שטיחים, וילונות וכריות. הם ניזונים מקשקשת העור של בני האדם. ההפרשות של קרדית אבק הבית הן אלו שגורמות להתפתחות האלרגיה. האלרגיה לקרדית אבק הבית מתבטאת כל ימות השנה אולם מחמירה בעונות המעבר.
  • אבקנים של עצים ועשבוניים - פריחת העצים, העשבים והשיחים, שבמהלכה מתפזרים גרגרי האבקנים, מעוררים את הדלקת אצל אנשים אלרגיים. פריחת העצים בישראל מתרחשת בעיקר בין החודשים פברואר לאפריל ואילו פריחת העשבוניים מתרחשת מאוחר יותר, בין אפריל ליוני.
  • קשקשת של בעלי חיים – האלרגיה אינה לפרוות החיה אלא לתאי עור שהחיה מפרישה, או לרוק ושתן של בעלי חיים. החתול והכלב הם בעלי החיים הגורמים לחלק ניכר מהמקרים אולם חלק מהאנשים אלרגיים גם לחיות כמו סוסים, בקר, ארנבות ואוגרים.
  • אלרגנים הקשורים לעיסוקו של העובד - למשל אופים שעובדים עם קמח, אחיות המשתמשות בכפפות לטקס ואנשים שעובדים עם חומרים כימיים וצבעים.
 

אבחון

אבחון של דלקת אף אלרגית

האבחון של דלקת אף אלרגית מתבצע בדרך כלל על סמך ההיסטוריה הרפואית של המטופל ועל בסיס בדיקה גופנית. הרופא מברר מה גורם להתפרצות הסימפטומים (מתי והיכן הם מתרחשים), האם הם מופיעים אצל אנשים נוספים במשפחה והאם קיימת היסטוריה משפחתית של אלרגיה

הבדיקה הגופנית כוללת בדיקת פנים האף כדי לשלול הימצאות פוליפים. פוליפ הוא גידול הצומח מתוך רירית האף או הסינוסים, אשר נגרם בין היתר מהנפיחות הנלווית לדלקת האף האלרגית (במקרים רבים לא ידועה הסיבה להופעת הפוליפים). הפוליפים מפריעים למעבר האוויר וגורמים לתחושה מתמדת של חסימה וגודש באף.
האבחנה של דלקת אף על רקע אלרגי מאומתת כאשר המטופל מגיב היטב לטיפול הכולל תרופות אנטיהיסטמיניות.
במידה שהמטופל אינו מגיב היטב לטיפול, או אם הסיבה לדלקת אף אלרגית לא הובררה בוודאות, יופנה המטופל לאלרגולוג (רופא מומחה לאלרגיה).
האלרגולוג ימליץ על בדיקות אלרגיה הכוללות:
  • מבחן אלרגיה (skin prick test). זוהי הבדיקה הראשונה שמבצעים לאיתור מחולל האלרגיה. הבדיקה מתבצעת על ידי החדרה לעור של כמויות זעירות של חומרים החשודים כאלרגנים. מקורם של החומרים הנבחנים בצמחים, בבעלי חיים או בחומרים הידועים כאלרגנים. תגובה חיובית מתבטאת בעור מגורה, אדום ונפוח. היא מצביעה על כך שאדם רגיש לאלרגן. הבדיקה אמינה עבור מרבית האנשים.
  • בדיקת דם. נועדה למדוד את כמות הנוגדן IgE בדם, אשר נוצרה על ידי מערכת החיסון בתגובה לחומר אלרגני.

טיפול

הטיפול בדלקת אף אלרגית

הטיפול התרופתי בדלקת אף אלרגית מטפל בסימפטומים ולא בגורם המחלה. הוא יקל במקרים של נזלת, גרד והתעטשויות. כאשר הסימפטומים מתונים ניתן לטפל בדלקת בעזרת תרופות אנטי היסטמיניות הנמכרות ללא מרשם רופא, כמו לורסטין, לורטדין, לורטרים, זילרג'י והיסטזין.
בנוסף יש להימנע ממגע או משהייה בקרבת חומרים החשודים או הידועים כאלרגנים.

מתי לפנות לרופא?

  • אם המצב גורם להפרעות שינה.
  • במידה שיש הפרעה לתפקוד היומיומי (תפקוד בעבודה או בבית הספר).
  • כאשר השימוש בתרופות ללא מרשם אינו מועיל.
 
הטיפול שייבחר מבוסס על חומרת הסימפטומים, תדירותם ונוכחות של מצבים נלווים דוגמת דלקת הלחמית (בעין) או פוליפים באף.
  • אם הסימפטומים הם עונתיים, או מופיעים לסירוגין, הטיפול המקובל הוא תרסיס לאף אשר מכיל אנטיהיסטמינים. במידה שמופיעה גם דלקת הלחמית ניתן להמיר את התרסיס בתכשירים אנטיהיסטמינים הניטלים בבליעה
  • במידה שהסימפטומים מופיעים בתדירות גבוהה, הם מתמשכים והמטופל סובל גם מתופעות של אף סתום או פוליפים באף, ינתן תרסיס לאף המכיל קורטיקוסטרואידים.
  • אם הסימפטומים מתרחשים בתדירות גבוהה, הם מתמשכים, אולם אין פוליפים באף או 'אף סתום', ניתן לטפל בתרסיס לאף המכיל קורטיקוסטרואידים או בעזרת טבליות המכילות אנטיהיסטמינים.
 
קורטיקוסטרואידים הם הורמונים המיוצרים באופן טבעי על ידי הגוף או באופן מלאכותי במעבדה. תפקידם לצמצם את הנפיחות והמצב הדלקתי. בהשוואה לתרופות אנטי היסטמיניות השפעתם מתחילה מאוחר יותר אולם היא ממושכת יותר. תופעות הלוואי שלהם נדירות וכוללות יובש, גירוי בריריות האף ודימומים מהאף.
להקלה מהירה של הסימפטומים ינתן טיפול לטווח קצר הכולל שילוב של טבליות המכילות אנטיהיסטמינים יחד עם תרסיס לאף המכיל קורטיקוסטרואידים.
אדם אשר חווה סימפטומים קשים ונמצא לפני אירוע חשוב, דוגמת בחינה לקבלת רשיון נהיגה או בחינה אחרת, יכול לקבל טיפול בן שבוע ימים של טבליות לבליעה המכילות סטרואידים, על מנת להפחית את הסימפטומים.
אם הגורם לדלקת אף אלרגית הוא אלרגן עונתי דוגמת אבקני פרחים, הסימפטומים יחלפו כאשר תופסק החשיפה אליהם וניתן יהיה להפסיק את הטיפול התרופתי. כאשר מקור הדלקת באלרגנים שאינם עונתיים, דוגמת קרדית האבק, הטיפול התרופתי יהיה ממושך.
יש לחזור לרופא המטפל לאחר 14 ימים במידה שלא חלה הטבה בסימפטומים.

תרופות אנטי היסטמיניות

אנטי היסטמינים פועלים על ידי חסימת הפעולה של ההיסטמין שמשחרר הגוף בתגובה לחשיפה לאלרגן. הם ניטלים כטבליות לבליעה, או כתרסיס, או טיפות אף. חלק מהתכשירים לבליעה נמכרים ללא מרשם רופא.
התרופות האנטי היסטמיניות יעילות לטיפול בסימפטומים של נזלת, התעטשויות וגרד. על תרופות אלו נמנות לורסטין,לורטדין ולורטרים (לורטדין), אלרג'י – קר, זילרג'י, היסטזין (צטריזין), טלפסט ופקסופנאדין (פקסופנאדין), פניסטיל טיפות דרך הפה (דימתינדנום), אריוס (דסלורטדין) ומיזולן (מיזולסטין).
מרבית התרופות הללו ניטלות פעם אחת ביום ואינן אמורות לגרום לטשטוש או נמנום, שאפיינו את הדור הקודם של התרופות האנטי היסטמיניות. ניתן להשתמש בהן לכל אורך התקופה בה מתרחשת האלרגיה.

אזהרות

  • למרות שאנטי היסטמינים אינם אמורים לגרום לטשטוש ונמנום, לעיתים נדירות השימוש בהם עלול לגרום לתחושת נמנום. זו עלולה להשפיע על יכולת הנהיגה והשימוש בציוד כבד.
  • שילוב של שתיית אלכוהול ונטילה של אנטי היסטמינים מגביר את הטשטוש.
  • אנטי היסטמינים לבליעה אינם מתאימים לנטילה על ידי ילדים מתחת לגיל שנתיים.
  • תרסיסים וטיפות אף המכילים אנטי היסטמין אינם מיועדים לילדים מתחת לגיל 5.
  • לנשים בהריון עדיף השימוש בתרסיס המכיל אנטי היסטמין על פני תכשיר הניטל בבליעה. תכשירים מהדור הישן, כולל לורדטדין (לורסטין, לורטדין) וצטריזין (אלרג'י קר, זילרג'י והיסטזין), עדיפים על פני תכשירים מהדור החדש, כיוון שהצטבר יותר מידע לגביהם.
 

תרופות מפחיתות גודש

מפחיתי גודש מקלים באופן מיידי על סימפטומים של 'אף סתום'. למשל, טיפות או תרסיס אוטריוין, אלרין, או ויברוסיל. ניתן ליטול אותם במשך 5-7 ימים בלבד כיוון שטיפול ארוך יותר יגרום להחמרת הגודש.

אזהרה

אנשים אשר נוטלים תרופות נגד דיכאון מקבוצת חוסמי MAO צריכים להימנע מנטילה של מפחיתי גודש.

במידה שאין תגובה ראויה לטיפולים

הרופא יכול להחליט:
  • להעלות את המינון של התרסיס לאף אשר מכיל קורטיקוסטרואידים.
  • להורות על שימוש לפרק זמן קצר במפחית גודש הניתן בתרסיס לאף.
  • לשלב נטילה של אנטיהיסטמינים לבליעה יחד עם תרסיס לאף המכיל קורטיקוסטרואידים בתרסיס, וגם (במידת הצורך) שימוש במפחית גודש.
  • להוסיף שימוש במשאף המפחית את הפרשת הריר, דוגמת אארובנט או אפווונט (איפראטרופיום). תרופה זו שייכת לקבוצת התרופות המקלות על אסתמה. היא פועלת להרפיית השרירים של דרכי הנשימה ולהקטנת הפרשת הריר.


אימונותרפיה (היפוסנסיטיזציה)

היפוסנסיטיזציה היא דרך לטיפול בגורם האלרגיה ולא בסימפטומים של המחלה. מטרתה הפחתת חומרת המחלה.
השיטה מומלצת עבור אנשים הלוקים בסוגים מסוימים של אלרגיה, למשל כאשר אדם אלרגי רק לאבקני פרחים. גם עבור אנשים הלוקים באסתמה על רקע אלרגי עשויה שיטת ההיפוסנסיטיזציה להתאים.
השיטה מבוססת על מתן כמויות הולכות וגדלות של האלרגן, על מנת לגרום למערכת החיסון להיות פחות רגישה אליו. כתוצאה מכך תופחת ההסתברות להופעת תגובה אלרגית. הטיפול צריך להתבצע בפיקוח צמוד של רופא מומחה בתחום האימונותרפיה, עקב הסיכון (הקלוש) שהטיפול יגרום לתגובה אלרגית מיידית חמורה (שוק אנאפילקטי).

ניתוח

ניתוחים כדרך טיפול בדלקת אף אלרגית אינם מבוצעים בשגרה. ניתוח יבוצע רק במידה שהוא מקנה יתרון משמעותי על החלופות הטיפוליות. ניתוח מתבצע במקרים בהם קיים מצב אחר הגורם להחמרה בדלקת אף אלרגית, כמו פוליפים באף.

מניעה

מניעה של דלקת אף אלרגית

הדרך הטובה ביותר למנוע דלקת אף אלרגית היא להימנע מחשיפה לאלרגנים הגורמים לה. לעיתים מצב זה אינו פשוט להשגה. קשה לאתר אלרגנים דוגמת קרדית אבק הבית אשר עלולה לשגשג גם בבית הנקי ביותר. קשה גם להימנע ממגע עם בעלי חיים, במיוחד כאשר הם חלק מהבית. ניתן ומומלץ לצמצם את המגע עם האלרגנים הנפוצים.

קרדית אבק הבית

פעולות שתגרומנה להפחתת כמות קרדית אבק הבית, בבית ובמקום העבודה:
  • שימוש בכיסוי למזרונים.
  • שימוש בכריות ובשמיכות העשויות חומר מלאכותי, במקום בשמיכות צמר או בכריות ממולאות בנוצות אווז.
  • המרת שטיחים (במיוחד שטיחים מקיר לקיר) ווילונות בפיתרונות חלופיים אשר ניתנים לניקוי בקלות (למשל פרקט עץ).
  • המרת חיפויי מושבים העשויים בד צובר אבק בחיפויים אחרים. כדאי לשקול שימוש במושבים שאינם מחופים כלל בבד.
  • שימוש בשואב אבק בעל מסנן אלרגיה (HEPA) המסייע בסילוק יותר אבק מאשר שואב אבק רגיל.
  • ניקוי משטחים באמצעות מגבת לחה ולא יבשה, על מנת למנוע פיזור של האלרגנים בחלל החדר.
 

בעלי חיים

הפרווה של חיית המחמד אינה הגורם לתגובה האלרגית, אלא החשיפה לקשקשת של תאי עור מתים, רוק והפרשות של החיה. במידה שאין אפשרות להוציא את החיה מהבית ניתן לנקוט בצעדים הבאים:
  • יש להעדיף שחיית המחמד תשהה ככול שניתן מחוץ לבית, או לפחות להגביל את השהות שלה לחדר אחד שאין בו שטיח.
  • אין לאפשר לחיית המחמד להיכנס לחדר השינה, היות שקשקשת תאי העור המתים שלהם נשארים באוויר במשך פרק זמן ממושך.
  • יש לרחוץ את החיה אחת לשבועיים.
  • סירוס חתולים וכלבים יוביל להפחתת ייצור האלרגנים על ידם.
  • טרם ביקור אצל חבר או בן משפחה שיש לו חיית מחמד, כדאי לבקש ממנו לא לשאוב את האבק ולא לנקוט בפעולת ניקוי, היות שאבקנים למשל נשארים באוויר במשך זמן ממושך. נטילת תרופה אנטיהיסטמינית כשעה לפני הביקור עשויה להפחית מהסימפטומים.
 

אבקני פרחים (פולן)

פריחת העצים, העשבים והשיחים מעוררת אצל אנשים אלרגיים מצב של דלקת אף אלרגית. גרגרי האבקנים (פולן) מתפזרים באוויר, ושעה שהם מוסעים על ידי הרוח או מועברים על ידי חרקים עלול אדם אלרגי לשאוף מהם. העיתוי של הופעת דלקת האף תלוי במועד בו מתרחשת הפריחה. אנשים עלולים לסבול מאלרגיה לאבקנים ברוב חודשי השנה אולם בעיקר בעונות האביב והסתיו.
על מנת להימנע מחשיפה לאבקנים מומלץ :
  • להקפיד על צמצום המגע עם הפולן (אבקני פרחים) אשר אליו אלרגי האדם. מומלץ לרחוץ את הידיים לאחר מגע עם חומרים אלו.
  • כאשר ספירת האבקנים גבוהה, בעיקר בשעות הערב המוקדמות, מומלץ להישאר במקומות סגורים. בימים חמים בהם הרוח חזקה, עולה רמת האבקנים באוויר. תחזית לרמת האבקנים מופיעה בחלק מאמצעי התקשורת.
  • כדאי לשמור על חלונות מוגפים. שימוש במזגן המצויד במסננים עשוי למנוע את חדירת האבקנים לבית.
  • יש להשאיר את כיסוח הדשא למישהו אחר ורצוי לא להסתובב באזורי מדשאות.
  • מומלץ להחליף בגדים ואפילו להתקלח לאחר שהייה מחוץ לבית. הדבר יסייע להיפטר מאבקנים שהצטברו על הבגדים והגוף. רחצה של הפנים והידיים לעיתים קרובות עשויה להקל.
  • יש לסגור את החלונות ברכב.
  • כדאי להרכיב משקפי שמש אטומים בצדדים.
  • את הפרחים להשאיר בחנות או בשדה.
  • לנקות אבק תוך שימוש במטלית לחה (כדי לא לפזר את האבקנים).
 

עישון ועשן

מומלץ להימנע מעישון או משהייה בסביבת מעשנים. לאחר שלקיתם בדלקת העשן יחריף את הסימפטומים .

סיבוכים

סיבוכים של דלקת אף אלרגית

סינוסיטיס

סיבוך נפוץ של דלקת אף אלרגית הוא התפתחות של דלקת הגיתות (סינוסיטיס). סינוסיטיס היא דלקת או זיהום של הסינוסים, שהם חללי האוויר הנמצאים בגולגולת, מאחורי הלחיים והמצח. באופן רגיל מפרישים הסינוסים ריר, אשר מתנקז דרך פתחים קטנים לחלל האף. סינוסיטיס מתרחשת כאשר יש חסימה בניקוז של אחד הסינוסים שגורמת להתפתחות זיהום.
סינוסיטיס היא בעייה נפוצה בקרב אנשים הסובלים מדלקת אף, כיוון שהאלרגנים הגורמים לגירוי ריריות האף עלולים לגרות באותו אופן את הסינוסים. קיים גם סיכון לזיהום משני כיוון שעודף הליחה והפוליפים באף עלולים לפגוע ביכולת הניקוז התקינה של הסינוסים.
הסימפטומים הנפוצים ביותר של סינוסיטיס כוללים:
  • 'אף סתום' או נזלת. נזלת בעלת גוון ירוק או צהוב מעידה על זיהום חיידקי.
  • כאב ורגישות בפנים באיזור הסינוס הפגוע, בעיקר בעת הזזת הראש.
  • כאב שיניים או כאב בלסת בעת האכילה.
  • חום גבוה.
 
הטיפול בסינוסיטיס הינו טיפול בסימפטומים של המחלה. הוא כולל:
  • שימוש במשככי כאבים ללא מרשם רופא דוגמת אקמול או דקסמול (פרצטמול), נורופן, ארטופן או אדוויל (איבופרופן), לשם הקלה על כאב ראש, חום גבוה ורגישות או כאב בפנים.
  • שימוש בטיפות או בתרסיסים המכילים מפחיתי גודש, דוגמת אוטריוין (קסילומטאזולין) וואלרין (אוקסימטאזולין). אלו מקלים על 'אף סתום' ומאפשרים לנשום ביתר קלות. אין להשתמש בהם מעל 3 ימים. הם אינם מזרזים את ההחלמה מסינוסיטיס.
 

אזהרות

  • אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16 (מחשש לתסמונת ריי) ולנשים בשליש האחרון של ההריון.
  • אין לתת איבופרופן לאנשים אשר סובלים מאסתמה.
  • אנשים בעלי היסטוריה של כיב קיבה, אסתמה, או מחלת כליות, צריכים להימנע מליטול תכשיר המכיל איבופרופן.
  • אין ליטול איבופרופן במהלך השליש הראשון והשלישי של ההריון, אלא אם הטיפול ניתן תחת השגחה רפואית.
  • אצל ילדים לא מומלץ לשלב טיפול בפרצטמול ובאיבופרופן מחשש לתופעות לוואי.
 
אנטיביוטיקה תינתן במקרים של זיהום משני בסינוסים. במידה שהסינוסיטיס הופכת להיות מצב ארוך טווח (כרוני) ייתכן שיומלץ על ניתוח המיועד לשיפור הניקוז בסינוסים.

איכות חיים

דלקת אף אלרגית משפיעה על איכות החיים. 30% מהאנשים הסובלים מדלקת אף אלרגית טענו שמצב זה משפיע לרעה על איכות חייהם, בבית, בעבודה ובחברה. ילדים עלולים לחוות קשיים בבית הספר גם מהסיבה ששנתם מופרעת עקב הדלקת.
במידה שאדם חש שאיכות חיו נפגמת כתוצאה מהדלקת מומלץ שיפנה לטיפול רפואי.