13 דצמבר 2017 כ"ה כסלו תשע"ח
מעודכן לתאריך  21.04.2010  באדיבות ה 

מיגרנה

(Migraines)

סיבוכים של מגרנה

מספר סיבוכים רפואיים עלולים להיות קשורים למיגרנה.

שבץ איסכמי

שבץ איסכמי מתרחש כשאספקת הדם למוח נחסמת על ידי קרישי דם או חומרים שומניים שעלולים להימצא בתוך כלי הדם. הסיכון של הלוקים במיגרנה ללקות בשבץ איסכמי גבוה במעט מזה של כלל האוכלוסייה. למרות שמיגרנה מוגדרת כגורם סיכון, עדיין לא ברור מדוע היא קשורה לשבץ מסוג זה. המקרים בהם התקף מיגרנה גורם לשבץ מוחי נדירים מאד.
גורם סיכון נוסף לשבץ איסכמי הוא השימוש בגלולות למניעת הריון מהסוג המשולב, כזה שמשלב אסטרוגן ופרוגסטרון. לפיכך נשים הסובלות ממיגרנה קלאסית עם אאורה צריכות להימנע משימוש בגלולות משולבות למניעת הריון. נשים שאצלן המיגרנה אינה כוללת סימפטומים של אאורה יכולות ליטול גלולות משולבות למניעת הריון.
אישה שנוטלת גלולות למניעת הריון מהסוג המשולב וחווה סימפטומים של אאורה או שהתקפי המיגרנה שלה הופכים לתכופים יותר, צריכה לפנות לרופא המטפל בהקדם האפשרי.

מחלות לב וכלי דם

מחקר שהתפרסם בתחילת 2010 גילה שאנשים הסובלים ממיגרנה נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב וכלי דם (התקף לב, שבץ, מחלות לב איסכמית, צלעת כתוצאה ממחלת עורקים היקפיים ואף תמותה ממחלות לב), זאת ללא קשר לסוג המיגרנה – עם או ללא אאורה.
ממצאים אלו סותרים מחקרים קודמים שהצביעו על קשר בין מיגרנה קלאסית (עם אאורה) לבין מחלות לב וכלי הדם, אך לא מצאו קשר מובהק עם המיגרנה הנפוצה (ללא אאורה).
על פי המחקר שיעור הלוקים בסוכרת, ביתר לחץ דם ובעלייה ברמות הכולסטרול הייתה גבוהה יותר בקרב אנשים הסובלים ממיגרנה בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא סבלה מכאבי ראש.
יחד עם זאת נמצא שבקרב אנשים הלוקים במיגרנה ללא אאורה, העלייה בסיכון להתקף לב ולהתפתחות צלעת הייתה נמוכה יותר, והסיכון לשבץ לא עלה כלל, בהשוואה לאנשים שהמיגרנה שלהם מלווה באאורה.
כשרופאים יוצרים תוכנית לטיפול במיגרנה הם צריכים להיות מודעים לסיבוכים ולנקוט באמצעים להפחתת גורמי סיכון כמו עודף כולסטרול, סוכרת, עישון, לחץ הדם והשמנה.

בעיות בתחום הבריאות הנפשית

מיגרנה קשורה לעלייה בסיכון להתפתחות בעיות בתחום הבריאות הנפשית. אלו כוללות:
  • דיכאון.
  • מניה-דפרסיה (הפרעה דו-קוטבית).
  • הפרעת חרדה והתקפי חרדה.
 
מחקר שפורסם בתחילת 2010 מצביע על כך שהתלוות מיגרנה (במיוחד מיגרנה עם אאורה) לדיכאון נובעת מגורמים תורשתיים. החוקרים מצאו גם שאנשים שלקו במיגרנה קלאסית, כזו המאופיינת על ידי אאורה, נטו להיות יותר בדיכאון בהשוואה לאחרים.

בעיות במערכת העיכול

לפעמים המאמצים להקל על הכאב עלולים להוביל להתפתחות בעיות בריאותיות.
השימוש בתרופות ממשפחת נוגדי דלקת לא-סטרואידליים (NSAID's) כמו איבופרופן (אדוויל®, נורופן®, אדקס® ואחרים) ואספירין עלול לגרום לכאב בטן, לדימום ולכיבים במערכת העיכול. הדבר נכון במיוחד אם לוקחים את התרופות הללו במינונים גבוהים או לאורך זמן.

כאב ראש חוזר (Rebound headaches)

כאשר מטופל נוטל תרופות מרשם, או תרופות ללא מרשם, לטיפול בכאב ראש במשך יותר מ-9 ימים בחודש, או במינונים גבוהים, הוא עלול לגרום לעצמו כאב ראש חוזר. נטילת עודף תרופות נוגדות כאב תורמת לקיבוע המצב.

סינדרום הסרוטונין

מצב מסכן חיים זה עלול לקרות בגלל פעילות גומלין בין תרופות לטיפול במיגרנות ממשפחת הטריפטאנים כמו סומאטריפטאן (אימיטרקס®), לבין נוגדי דיכאון ממשפחת מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI), או לבין מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונור-אפינפרין (SNRI). למרבה המזל סינדרום הסרוטונין הוא מצב נדיר.
דוגמה לתרופות נפוצות ממשפחת SSRI: פרוזאק®, סרוקסאט®.
דוגמה לתרופות נפוצות ממשפחת SNRI: אפקסור®, סימבלטה®.