25 מרץ 2019 י"ח אדר ב תשע"ט
עודכן:  09.05.2010  באדיבות ה 

טינטון (טיניטוס) - מידע רפואי

Tinnitus
עודכן:  09.05.2010  באדיבות ה 

מבוא לטינטון

טינטון הוא כינוי לתופעה של רעש או זמזום המורגשים בראש או באוזניים. מקור הרעש הוא פנימי ואינו נובע מגירוי על ידי צליל מהסביבה. אנשים הסובלים מטינטון חווים סוגים שונים של צלילים המתוארים כצלצול, זמזום, המהום, שריקה או מוסיקה. במרבית המקרים, בקרב אנשים בריאים מהווה הטינטון תופעה זמנית והפיכה.
התופעה עלולה להיגרם עקב הצטננות, חשיפה ממושכת למוסיקה רועשת, או לרעשים חזקים וחריגים דוגמת קטיושות ופצצות. אצל חלק מהאנשים הלוקים בטינטון יתלוו לו מתח, חרדה ודיכאון המקשים על התפקוד היומיומי.
אדם הלוקה בטינטון שומע צלילים הנשמעים לרוב רק על ידי ידו. במקרים נדירים ייתכן שגם אנשים אחרים ישמעו את הצלילים. הסימפטומים בולטים יותר בזמן עייפות. לרוב מחמיר הטינטון במהלך מנוחה ושקט, למשל כאשר אדם מנסה להרדם. הדבר נובע מכך שיש פחות רעשי רקע המסיחים את דעתו מצלילי הטינטון.
לטינטון יש השפעה משמעותית על התפקוד בחיי היום יום, לרבות על היכולת להתרכז, על קשיי הרדמות ועל דיכאון. מרבית הסובלים מהתופעה לומדים לחיות בצילה, אולם עבור חלק היא מהווה סבל מתמשך.

שכיחות הטינטון

טינטון זמני הוא מצב נפוץ. 1 מכל 7 בריטים למשל חווה טינטון זמני במהלך חייו. טינטון ארוך טווח, הגורם לפגיעה באיכות החיים, פחות שכיח באופן משמעותי.
טינטון עלול להתרחש בכל גיל, לרבות בקרב ילדים, אולם הוא שכיח יותר בקרב אוכלוסייה מבוגרת. קיים קשר בין הופעת הטינטון לבין מצבים של ירידה בשמיעה אשר מחמירה עם הגיל, או חשיפה לרעשים חזקים.

הקשר בין טינטון והיפראקוזיס

היפראקוזיס היא תופעה של רגישות יתר לרעשי היומיום. אדם הסובל מהיפראקוזיס עלול לטעון שהעוצמה הבוקעת ממכשיר הטלוויזיה או מהרדיו חזקה במיוחד, בעוד שרוב האנשים יאמרו שעוצמת הקול סבירה. התופעה עלולה לגרום למתח ולעצבנות וברוב המקרים אנשים אלו סובלים גם מטינטון.

תחזית ריפוי

אין תרופה לריפוי הטינטון אך קיימים טיפולים שנועדו לסייע לאנשים להתמודד עם מצבם. הטיפולים כוללים טיפול תרופתי להפחתת תופעות הנלוות לטינטון, טיפול בצלילים, טיפולי הרפייה והרגעה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול באימון חוזר לטינטון (TRT). במקרים רבים משלב המטפל מספר שיטות טיפול ולכל מטופל נקבעת תכנית טיפולים אישית.

סימפטומים

סימפטומים של טינטון

טינטון משפיע באופן שונה על אנשים שונים, וחומרת הרעשים הנשמעים על ידי הסובלים מהתופעה נעה בין דרגה קלה לחמורה.

סוגים של טינטון

עבור חלק מהאנשים, משמעות הטינטון היא רעש בתדר נמוך, דוגמת המהום, לחישה או זמזום. אחרים חווים את הטינטון כהזיות מוסיקליות בהן הם שומעים צלילים או שירים שוב ושוב.
סוג נוסף הוא טינטון פועם המתאפיין ברעשים אשר פועמים במקצב הדופק. מקורו של טינטון זה בלחץ דם גבוה, או בדלקת נוזלית של האוזן התיכונה.
טינטון בתדר נמוך
באופן רגיל, מקורות חיצוניים של תדרים נמוכים יכולים להיות:
  • רעשים של תנועה בכביש או תנועת מטוסים.
  • צנורות גז תת רצפתיים.
  • מאווררים, מקרר.
  • יחידות מיזוג.
  • רחשי ים או הרוח.
 
בטינטון בתדר נמוך אנשים שומעים באופן קבוע רעשים בתדר נמוך, שעה שמקור הרעש אינו חיצוני והוא מגיע מראשם בלבד. על מנת לקבוע אם מקור הרעש חיצוני או רק בראשו של החווה, עליו לשאול את הסובבים אותו אם גם הם שומעים רעשים אלו.
כאשר אדם שומע רעש רק בשעה שנמצא במקום מסוים, ייתכן שמקור הרעש אכן חיצוני. לעומת זאת אם הרעש נשמע כל הזמן, עולה הסבירות לטינטון. קל יותר להבחין בטינטון כאשר הסביבה השקטה, מאחר שאז אין המולה סביבתית ורעשי רקע הממסכים את רעשי הטינטון.
חלק מהמקרים של טינטון קשורים לתנוחת הגוף. אדם עלול לשמוע צלילים במצב של שכיבה, ישיבה או בעת הזזת הראש. בעקבות התנוחות הללו משתנה הלחץ בשרירים, בעצבים או בכלי הדם, דבר שיכול להשפיע על רעשי הטינטון. מתח נפשי או מחלה עלולים להיות קשורים אף הם לסימפטומים של טינטון.
הזיות מוסיקליות
הזיות מוסיקליות נפוצות יותר בקרב אנשים הלוקים בטינטון ארוך טווח ובאבדן שמיעה. הן יכולות להופיע גם אצל אנשים בעלי שמיעה תקינה או אנשים עם היפראקוזיס (רגישות יתר לרעשי היומיום). מתח נפשי עלול להיות גורם מפעיל לסימפטום זה, אם כי לעיתים אין סיבה נראית לעין להזיות מוזיקליות.
תרופות מסוימות מחוללות לעיתים הזיות מוסיקליות אשר תיפסקנה עם הפסקת נטילתן. אם אדם חושד שתרופה מסוימת אחראית לתופעה זו עליו לדווח לרופא המטפל.
טינטון פועם
טינטון פועם הוא מצב שבו אדם שומע רעשים הפועמים במקצב הדופק. בדרך כלל נגרמת תופעה זו עקב שינויים בזרימת הדם בכלי הדם הממוקמים ליד האוזן, או בשל מודעות גבוהה יותר לזרימת הדם בקרבת האוזן.
בגלל הצטברות שכבה שומנית בקירות כלי הדם נגרמת היצרות של העורק (אתרוסקלרוסיס) וזרימת הדם בו עלולה להיות מופרעת תוך שהיא נשמעת רועשת.
במקרים אחרים, כאשר אדם סובל מירידה בשמיעה, או מבעיה בשמיעה הנובעת למשל מקרע בעור התוף, גוברת המודעות שלו לצלילים המופקים מהגוף, כמו אלו של זרימת הדם. השמיעה במצב זה הופכת להיות רגישה יותר והרעשים הפנימיים אינם ממוסכים עוד על ידי רעשים חיצוניים.

גורמים

הגורמים לטינטון

רוב הגורמים לטינטון קשורים לזקנה. יחד עם זאת, התגברות רמות הרעש בסביבת החיים מתחילה להשפיע על כך שמספר גדל של צעירים חווים טינטון.

פגיעה עצבית

הגורם הנפוץ ביותר לטינטון הוא פגיעה בעצב השמיעה אשר ממוקם בתוך האוזן הפנימית. הולכת הקול מתבצעת מהאוזן החיצונית, דרך האוזן התיכונה, לאוזן הפנימית. עצב השמיעה מתרגם את תנודות הקול לאותות עצביים ומשדר אותם למוח. הרס או פגיעה בתאי העצב הזעירים שבתוך האוזן, יגרמו לייצור זרם לא תקין של אותות עצביים, שהמח מתרגמם לצלילים המשויכים לטינטון.

סיבות נוספות

לא תמיד ניתן לאבחן את הסיבה המדויקת להופעת הטינטון. בנוסף להידרדרות הטבעית בשמיעה ופגיעה בשמיעה, עלולים גורמים נוספים להביא לטינטון:
  • הצטברות של שעוות אוזן בתעלת האוזן אשר גורמת לחסימה באוזן.
  • דלקת באוזן התיכונה.
  • דלקת נוזלית של האוזן התיכונה (glue ear). זו מחלת ילדות נפוצה שבה מצטברים נוזלים באוזן התיכונה.
  • אוטוסקלרוזיס – מצב תורשתי שבו יש גדילה לא תקינה של עצם באוזן התיכונה, דבר הגורם לאבדן שמיעה.
  • מחלת מנייר – מחלה המשפיעה על המבוך באוזן הפנימית וגורמת לבעיות בשיווי המשקל ולחרשות חלקית.
  • אנמיה- ירידה בכמות תאי הדם האדומים גורמת לדם להיות דליל יותר ולזרום בקצב מהיר יותר בכלי הדם, דבר שגורם לרעשים.
  • קרע בעור התוף.
 

גורמים נדירים

במקרים פחות שכיחים, טינטון עלול להתפתח כתוצאה מהסיבות הבאות :
  • פגיעת ראש.
  • חשיפה לרעש חזק מאוד או לרעש פתאומי, דוגמת התפוצצות או ירי של רובה.
  • נוירומה אקוסטית. גידול שפיר נדיר המשפיע על עצב השמיעה שנמצא באוזן הפנימית.
  • שן בינה כלואה שעדיין לא עברה אל מיקומה הקבוע.
  • תופעת לוואי של תרופות משתנות, אנטיביוטיקות מסוימות, אמינוגליקוזידים, כינין ואספירין. בדרך כלל תופעת הלוואי מתרחשת כאשר התרופה ניתנת במינון יתר.
  • התמכרות לאלכוהול או לסמים.
  • יתר לחץ דם, טרשת עורקים, או פעילות יתר של בלוטת התריס.
 
מתח נפשי אינו מהווה סיבה ישירה להופעת טינטון אולם לעיתים הוא מחמיר את הסימפטומים. למשל במצבי שכול.

אבחון

אבחון של טינטון

טינטון הוא סימפטום העלול להיגרם על ידי מגוון רחב של מצבים רפואיים, שחלקם הגדול ניתנים לטיפול מיידי, דוגמת זיהום באוזן, הצטברות שעוות אוזן ואפילו יתר לחץ דם.
כאשר אדם חווה בעיות שמיעה חשוב שיפנה לרופא המשפחה או לרופא אף-אוזן-גרון.

שלילת מחלות מסוימות

לאחר שהרופא יקבל מהמטופל מידע הנוגע להיסטוריה הרפואית שלו, לסימפטומים של הטינטון ולדרגת החומרה שלהם, ועדיין אין ביכולתו לאבחן את הסיבה לטינטון, הוא ימליץ על עריכת מספר בדיקות. מטרת הבדיקות לשלול מספר מצבים רפואיים העלולים להוביל לסימפטום ולקבוע אבחנה מדויקת.
הרופא עשוי להמליץ על הבדיקות הבאות:
  • בדיקות שמיעה.
  • בדיקות שיווי משקל.
  • צילום רנטגן של האוזן.
  • בדיקת דם.
 
לעיתים, נדרשת בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת CT , או סריקת MRI.

טיפול

הטיפול בטינטון

טינטון נגרם על ידי מגוון רחב של מצבים בריאותיים ולכן הטיפול תלוי בגורם למצב, במידה שמאותר. אם הטינטון נגרם על ידי זיהום ארוך טווח של האוזן, יינתן טיפול אנטיביוטי. במידה שהטינטון נגרם עקב הצטברות של שעוות אוזן, יומלץ על הזלפת טיפות אוזניים לריכוך השעווה הכלואה ושטיפת אוזניים להסרתה.
במצב של אבדן שמיעה או ליקוי שמיעה, טיפול בליקוי עשוי להועיל לאנשים הסובלים מטינטון עיקש וטורדני.
אין תרופה ייחודית לריפוי הטינטון והטיפול הוא סימפטומטי, כזה המסייע להתמודד ביעילות עם הטינטון. הטיפולים המומלצים כוללים טיפול באמצעות צלילים, ייעוץ פסיכולוגי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי ותרפיה משולבת (Tinnitus Retraining Therapy).

טיפול באמצעות צלילים

הרעיון העומד בבסיס הטיפול באמצעות צלילים הוא הסחת דעתו של הסובל מטינטון, בעיקר במצבי שקט בהם הטינטון מורגש במיוחד. השמעת צלילים הנעימים לאותו אדם, בעוצמה שמעל לסף הטינטון, גורמת למיסוך הטינטון.
עבור חלק מהאנשים, הדלקת טלוויזיה או מכשיר רדיו, מהווה רעש רקע מספיק על מנת למסך את רעשי הטינטון. אחרים מעדיפים להקשיב לצלילים רגועים יותר דוגמת רחש גלים.
במידה שלא נלווית לטינטון ירידה בשמיעה, ניתן להשתמש במחולל צלילים עדינים (פעמים רבות מתוארים כ'רעש לבן') המסייע למוח להתעלם מהטינטון.

ייעוץ פסיכולוגי

הבנת המצב היא חלק חשוב בלמידה כיצד להתמודד עימו. מדובר בשיחות עם יועץ המסייע ללמוד יותר על הטינטון ועל דרכי ההתמודדות.
היועץ מקשיב למטופל, משוחח עימו על הבעיות המטרידות ומסייע בידו לפתח פיתרונות. השיחה אודות השפעת הטינטון על הפעילות היומיומית עשויה לתרום להבנה טובה יותר של המצב ולהפחית את ההשפעות של הטינטון.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT)

מדובר במספר סוגי טיפול המיועדים לסייע במצבי חרדה, דיכאון ותסמונת פוסט טראומטית.
הטיפול מבוצע על ידי פסיכולוג ויכול להיות פרטני ואו קבוצתי.
השיטה מבוססת על הרעיון שמחשבותיו של אדם משפיעות על דרכי ההתנהגות שלו. לפיכך הטיפול מתמקד בשינוי דרכי החשיבה כך שיובילו לשינוי התנהגותי. במקרה של טינטון הטיפול יסייע בידי המטופל לשנות את תגובותיו למצב.
אם לאדם הלוקה בטינטון יש ידע מוגבל או שגוי לגבי מצבו, הוא עלול להיכנס לחרדה וללחץ. בעזרת הרחבת בסיס הידע אודות מצבו ואודות ההשלכות של הטינטון הוא יוכל לחשוב אחרת ויהיה מסוגל להפחית מהלחץ ומהחרדה.

תרפיה משולבת, Tinnitus Retraining Therapy

טכניקה זו משלבת טיפול בצלילים עם ייעוץ פסיכולוגי. היא מיועדת לאפשר התמודדות טובה יותר עם המצב.
במהלך הטיפול מתרגל המטופל שינוי של תגובת המוח לטינטון, במטרה להביא לפחות מודעות לרעשים. הטיפול ניתן על ידי מומחה בתחום ומספר הטיפולים הנדרשים משתנה מאדם לאדם.

עזרה עצמית

  • חלק מהאנשים מסוגלים להתמודד עם הטינטון בעזרת מספר שיטות לעזרה עצמית.
  • רגיעה או הרפיה. לחץ עלול להחמיר מצב של טינטון. תרגול קבוע של מדיטציה או יוגה עשוי להביא להקלה.
  • האזנה למוסיקה. האזנה לצלילים רגועים עשויה לסייע להירגע ולהירדם בלילה.
  • מחוללי צלילים. הם מכונים גם מחוללי 'רעשים לבנים' או ממסכי טינטון. הם עשויים להיות יעילים במיסוך הרעשים הנגרמים מהטינטון.
  • מכשירי שמיעה. אם אדם הסובל מטינטון חווה גם אבדן שמיעה, הרי שימוש במכשיר שמיעה עשוי להועיל גם להפחתת הטינטון. הצלילים והקולות שישמע בעקבות שימוש במכשיר שמיעה יסייעו במיסוך רעשי הטינטון.
  • קבוצות תמיכה. שיתוף חוויות עם אנשים אחרים החווים אף הם טינטון תורם להתמודדות טובה יותר עם הקושי.
 

תרופות ותוספי תזונה

כיוון שטינטון עלול להביא למצבי חרדה ודיכאון, הרי נטילת נוגדי דיכאון ומרפי שרירים, בשילוב עם ייעוץ, עשויה להקל.
נטילת תכשיר טבעי של גינקו בילובה נחשבת בקרב חוגים מסוימים כמסייעת להפחתת לחץ וחרדה. לא הוכח בשום ניסוי מדעי שקיימת יעילות כלשהי בנטילת גינקו בילובה לשם טיפול בטינטון.

זכויות חברי מכבי

טרם נערכה זכאות לערך זה. לבירור בנוגע לזכאויות הנוגעות לערך זה, יש לפנות למוקד מכבי ללא הפסקה.
מספר הטלפון: 3555* או 1700-50-53-53.