התופעה השכיחה ביותר היא גלי חום. כ- 75% מהנשים חוות זאת. גלי החום יכולים להופיע עוד טרם הפסקת המחזור החודשיהמחזור החודשי. אצל מרבית הנשים תחלוף התופעה תוך כשנתיים, בשעה שאצל כמחציתן יימשכו גלי החום למעלה מחמש שנים. גל החום אורך כ- 30 שניות, אולם יתכנו גלי חום ארוכים יותר שימשכו גם כחמש דקות.
תופעות אופייניות נוספות הן יובש בנרתיק, פגיעה בחשק המיני, שינויים במצב הרוח, קשיי שינה ודופק מואץ.
נשים מעשנות, נשים שצורכות כמויות גדולות של אלכוהול, נשים שאינן צורכות סידן ונשים שאינן מתעמלות בקביעות נמצאות בסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס. המחלה מתבטאת בדלדול מסת העצם עד כדי סדקים ושברים.
בישראל, מרבית הנשים חוות את גיל המעבר בעשור החמישי לחייהן. תופעות של גיל המעבר בקרב נשים צעירות מגיל 45 נחשבת כניסה מוקדמת למצב זה. כ- 1% מכלל הנשים מתחת לגיל 40 וכ- 0.1% מכלל הנשים מתחת לגיל 30 חוות כניסה מוקדמת לגיל המעבר.
עד כה לא נמצא קשר ברור בין הירידה ברמת האסטרוגןהאסטרוגן והשמנה. קיימת סברה שהירידה ברמת האסטרוגן פוגעת בתפקודו התקין של האינסולין ולכן במאזן הסוכר בגוף. מחקרים מצביעים על כך שנשים בגיל המעבר נוטות לאכול יותר פחמימות ומזון מתוק ואולי זו הסיבה לעלייה במשקל. אכילת מזון מתוק ופחמימות מהווה אמצעי להתמודדות עם השינויים במצב הרוח ומצבי הדיכאון והחרדה שמופיעים לעתים כחלק מתופעות גיל המעבר.
על אף שתופעות גיל המעבר הן טבעיות ומהוות חלק ממחזור החיים התקין של האישה, ניתן להקל עליהן באמצעים תרופתיים, לרבות טיפול הורמונאלי חליפיטיפול הורמונאלי חליפי. אלו יישקלו לגופו של עניין, בהתאם למידת וחומרת התופעות. יתכן שיומלץ על טיפול מקומי בלבד, היינו שימוש בחומרי סיכה לנרתיק לשם הקלה על תופעת היובש.
יובש בנרתיק הוא תופעה שכיחה בגיל המעבר. קיימות משחות ופתילות שמכילות חומרי סיכוך לנרתיק. תכשירים אלו מרככים את הנרתיק, מוסיפים לחות ומונעים את תחושת היובש והגרד. חלק מהתכשירים נמכרים ללא מרשם רופא. תכשירים אחרים שמכילים אסטרוגן מצריכים מרשם רופא.
ב- 20.10.10 התפרסמו בכתב העת הרפואי היוקרתי JAMA תוצאותיו של מחקר ה- Women Health Initiative) WHI) בנושא הסיכון ללקות בסרטן השד, בעקבות נטילת טיפול הורמונאלי משולב של אסטרוגן ופרוגסטין. ניתוח סטטיסטי של ממצאי המחקר מצביע על עליה במקרי התמותה מסרטן השד לאחר 5 שנות טיפול, בהשוואה לנשים שאינן מטופלות, או נשים שעברו כריתת רחם ומטופלות באסטרוגן בלבד.
התרופה שנבחנה במסגרת המחקר אינה משווקת בישראל. יש להדגיש כי הגיל הממוצע של מרבית המשתתפות במחקר היה 63 (בישראל לשם השוואה, מרבית הנשים חוות את גיל המעבר בגילאי 50-54). חלק מהנשים שהשתתפו במחקר סבלו מגורמי סיכון נוספים לסרטן השד, לרבות השמנת יתר, לחץ דם גבוה, מחלת לב וסוכרת.
בעקבות פרסום ממצאי המחקר פרסם איגוד רופאי המשפחה בישראל המלצה גורפת להימנע ממתן טיפול הורמונאלי חליפי לנשים בגיל המעבר, ללא התייחסות לגיל האישה, סוג הטיפול, מינון הטיפול, ושילוב ההורמונים, אלא אם מדובר בנשים שסובלות מסימפטומים חמורים במיוחד.
פרופ' ברי קפלן, מומחה לגינקולוגיה מהמרכז הרפואי רבין ונשיא האגודה הישראלית לגיל המעבר, חולק על המלצות איגוד רופאי המשפחה ומדגיש כי המלצות האגודה הישראלית לגיל המעבר תואמות את המלצותיהן של אגודות דומות בעולם, וכי הן נותרו על כנן.
על פי עמדת האגודה הישראלית לגיל המעבר, טיפול הורמונאלי חליפי מומלץ לנשים בגיל המעבר הסובלות מסימפטומים אופייניים, בדרך כלל לתקופה שלא תעלה על חמש שנים. יש ליטול את המינון הנמוך ביותר שמאפשר שיפור בסימפטומים.
לדברי פרופ' קפלן, הפרוגסטרוןהפרוגסטרון שנמצא בשימוש בישראל נבדק בעולם בקרב אלפי נשים ונמצא בטוח. טיפול הורמונאלי חליפי בפרוגסטרון זה מונע בריחת סידן, מקטין ב- 40% את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס, ומשפר באופן משמעותי את איכות חייהן של נשים בגיל המעבר שסובלות מגלי חום, הזעה וקשיי שינה.