08 דצמבר 2021 ד' טבת תשפ"ב
תאריך:  04.02.2021 
תאריך:  04.02.2021 
בדיקות הסקר מהוות כלי יעיל לאבחון מוקדם של סיכון להתרחשות מחלה. איתור מוקדם של מחלה מאפשר במקרים רבים לשנות את מהלכה.
רבים מאיתנו נמנעים מבדיקות סקר, המכונות גם בדיקות שגרה, עקב חוסר זמן, חוסר ידע ולעתים בשל חרדה מהתוצאות. מדובר בטעות שעלולה להיות קריטית: במקרה של מחלה, אבחון מוקדם מעלה באופן משמעותי את הסיכוי לריפוי.

רפואה מונעת ובדיקות הסקר

רפואה מונעת כוללת כמה כלים, לרבות בדיקות סקר, שבעזרתם ניתן להפחית את הסיכון לתחלואה ולשפר את איכות החיים. השימוש בכלי הרפואה המונעת מאפשר להגביר את השליטה על הבריאות ולשפרה. הכלי הראשון של הרפואה המונעת הוא שורת המלצות שמטרתן להפחית את החשיפה לגורמי סיכון למחלות. 
מדובר על המלצות הנוגעות לשעות השינה, עישון, צריכת אלכוהול, תזונה, יציבה במצבי עבודה ופנאי ופעילות גופנית. אימוץ ההמלצות ונקיטת אמצעי מנע מפחיתה את גורמי הסיכון למחלות לב, כלי דם וסרטן ב- 50 עד 80 אחוז. פעמים רבות מדי אנו מוכנים לנקוט בצעדי מנע רק לאחר אבחון מקרי או יזום של מצב רפואי המהווה גורם סיכון.
מבחנות לאחסון דם הנבדק
 
הכלי השני של הרפואה המונעת הן בדיקות הסקר. בדיקות סקר נבדלות מבדיקות אבחנתיות שאנו מתבקשים לעבור כאשר אנו חולים, או כאשר הרופא חושד במצב כלשהו ומחפש כלים שיסייעו לו בתהליך האבחון. בדיקות הסקר הן בדיקות תקופתיות שנועדו לאתר ולזהות מידת סיכון להיווצרות בעיה רפואית, כאשר בחלק מהמקרים תוצאותיהן מעידות על בעיה ועל צורך באבחון. לחילופין, בדיקת סקר יכולה לשלול סיכון.
בדיקות הסקר כוללות למשל בדיקות גנטיות, לחץ דם, פרופיל שומנים בדם, בדיקת HPV לאבחון מוקדם של סרטו צוואר הרחם לנשים, ממוגרפיה של השד, דם סמוי בצואה ואחרות. ההמלצות לביצוע בדיקות סקר ותדירותן, משתנות על פי מספר משתנים אישיים, לרבות גיל, מין, והשתייכות לקבוצת סיכון זו או אחרת, לעיתים מסיבות גנטיות.
ראוי לזכור שבדיקות הסקר מסוגלות לאתר סמנים למחלות לפני הופעת סימפטומים מחשידים. מאחר שאיתור מוקדם של מחלה, או של סיכון לחלות, הוא לפעמים מפתח להצלת חיים, חשוב להקפיד על ביצוע בדיקות סקר במועדים המומלצים.

עד כמה אמינה התוצאה של בדיקות הסקר?

תוצאותיהן של בדיקות הסקר הן בעלות אמינות מאד גבוהה. פרשנות התוצאות נשענת בדרך כלל על נוסחאות הלוקחות בחשבון יחד עם תוצאת הבדיקה, שורה של משתנים אישיים המאפיינים את הנבדק. לדוגמה, הפרשנות של אותה תוצאה לגבי נבדק בן 65, מעשן, תהיה שונה מזו של נבדקת בת 20 בהריון שאינה מעשנת.
גם ערכי תוצאה שונים המתקבלים לגבי שני נבדקים בעלי אותם מאפיינים יניבו מסקנות ופרשנות שונה. למשל, ההמלצות לשני נבדקים בעלי נתונים אישיים דומים, שרק תוצאת בדיקת ה- BMI (יחס משקל גובה) של הם שונה - של האחד היא 22 (תקינה) ואילו לשני 29 (השמנת יתר) - יהיו כמובן שונות.

הסטטיסטיקה בשירות הרפואה

פרשנות של תוצאות בדיקות רפואיות, הן אבחנתיות והן בדיקות סקר, מתבססת פעמים רבות, במידה זו או אחרת, על סטטיסטיקה ועל תורת ההסתברות. לשם המחשה ניקח בדיקת דם פשוטה הסופרת את הכדוריות האדומות (בדיקה אבחנתית). התוצאה היא מספר כדוריות דם אדומות בנפח מוגדר של נוזל דם. אנו מפרשים מספר מסוים של כדוריות אדומות כעדות למצב תקין ואילו מספר אחר למצב מחלתי. השאלה היא מה מידת התוקף של פרשנות זו.
קביעת הטווח התקין והטווח הלא תקין התבססה על תצפיות רבות בדגימות דם שונות. מאלו עלה שמרבית הנבדקים שערכי הבדיקה שלהם נפלו בטווח מסוים, אכן היו חולים במחלות אלו או אחרות, בשעה שנבדקים שערכי הבדיקה שלהם נפלו בטווח שיוגדר כתקין לא היו חולים. כלומר, בוצע כאן קישור סטטיסטי בין תוצאת בדיקה ובין מצבו של הנבדק, שעל פיו נקבע סולם פרשנות.
מידת התוקף של הסולם נקבעת על פי שיעור החריגים, כלומר אלו שלגביהם הפרשנות של תוצאות הבדיקה לא הייתה נכונה. למשל, היו בריאים לחלוטין למרות שעל פי סולם הפרשנות נטען שהיו חולים.
בבדיקות סקר, כמו במקרה של בדיקת הדם, על בסיס תצפיות רבות, נקבע הקשר הסטטיסטי בין המשתנה הנבדק, נניח לחץ דם, ושורת משתנים כמו גיל, מין, מעשן או לא ואחרים, לבין היות הנבדק חולה במחלה מסוימת, או בעל סיכון לחלות בה. כלומר, בדיקת סקר מסוגלת לחזות בהסתברות טובה את הסיכון של הנבדק לחלות במחלה, אם לא ישפר או ישנה את אורח חיו.
מדידת לחץ דם למטופל
ראוי לזכור שבדיקות הסקר מסוגלות לאתר סמנים למחלות לפני הופעת סימפטומים מחשידים.

פעילות מכבי לעידוד הביצוע של בדיקות סקר

מכבי פועלת לעידוד חבריה לבחיצוע בדיקות סקר באמצעות הסברה והדרכה. על פי נתוני גיל, מין, מצב רפואי ונתונים נוספים של החבר, נשלחות לחברים תזכורות בהתאמה אישית במגוון ערוצים: שיחת טלפון, מסרונים, הודעות דואר אלקטרוני ועוד.

מה מומלץ למי?

גיל 20-39

בדיקהתדירות מומלצתהערות
הערכת יחס משקל-גובה (BMI) פעם אחת. כאשר הערכים למעלה מ- 26 או פחותים מ- 19 מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.
בדיקת לחץ דם גילאי 20-29 - אחת לחמש שנים. אחר כך אחת ל- 3 שנים. בעלי גורמי סיכון למחלות לב – אחת לשנה.
פרופיל שומנים בדם גברים מגיל 35 - אחת ל- 5 שנים. בעלי גורמי סיכון למחלות לב, או בעלי רקע משפחתי של היפרליפידמיה – אחת לשנה.
בדיקת דם להמוגלובין לאיתור אנמיה נשים, לאחר כול הריון.  
בדיקת HPV לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם מומלץ לבצע מגיל 25 ואילך אחת ל-3 שנים.  

גיל 40-65

בדיקהתדירות מומלצתהערות
הערכת יחס משקל-גובה (BMI) אחת ל-5 שנים כאשר הערכים למעלה מ- 26 או פחותים מ- 19 מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.
בדיקת לחץ דם
אחת לשנתיים, אם לחץ הדם עד 120/80; ואחת לשנה - אם לחץ הדם מעל 120/80
בעלי גורמי סיכון למחלות לב, בני 40 ומעלה – אחת לשנה.
פרופיל שומנים בדם גברים מגיל 35 ונשים מגיל 45 - אחת ל- 5 שנים בעלי גורמי סיכון למחלות לב, או בעלי רקע משפחתי של היפרליפידמיה – אחת לשנה.
אק"ג פעם אחת (אם טרם נעשה, כבסיס להשוואה)  
בדיקת דם להמוגלובין לאיתור אנמיה נשים, לאחר כל הריון  
בדיקת HPV לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם נשים, אחת ל-3 שנים  
ממוגרפיה של השד נשים מגיל 50 - אחת לשנתיים בעלות גורמי סיכון (רקע משפחתי של סרטן שד, מחלת שד בעבר, או מטופלות בטיפול הורמונאלי) מגיל 40 ומעלה - אחת לשנה.
צפיפות עצם
נשים וגברים מעל גיל 60 - פעם ב-5 שנים;
אנשים שיש להם או לקרוב משפחה מדרגה ראשונה שבר אוסטיאופורוטי, אנשים עם משקל נמוך ואנשים המטופלים בתרופות המעכבות פירוק עצם - מגיל 50 פעם בשנתיים
פעם ב-5 שנים - נשים וגברים מעל גיל 60;
פעם בשנתיים - אנשים עם שבר אוסטיאופתורוטי או שלקרוב משפחתם מדרגה ראשונה יש שבר אוסטיאופתורוטי, אנשים בעלי משקל נמוך, אנשי המטופלים בתרופות המעכבות פירוק עצם.
חשיבות יתירה לביצוע הבדיקה עבור נשים בעלות גורמי סיכון לדלדול עצם.
דם סמוי בצואה מגיל 50, אחת לשנה  
קולונוסקופיה מגיל 50 - את ל-10 שנים, או לפחות פעם אחת סביב גיל 55-56 (כחלופה לבדיקת דם סמוי בצואה);
אנשים בקבוצת סיכון (רקע משפחתי של סרטן המעי או מחלת מעי דלקתית - מגיל 40 (או מגיל הפחות ב-10 שנים מהגיל שבו לקה בן משפחה בסרטן המעי) - אחת ל-5 שנים
 

מעל גיל 65

בדיקהתדירות מומלצתהערות
הערכת יחס משקל-גובה (BMI) אחת לשנה. כאשר הערכים למעלה מ- 26 או פחותים מ- 19 מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.
בדיקת לחץ דם
אחת לשנתים, אם לחץ הדם עד 120/80;
אחת לשנה  אם לחץ הדם מעל 120/80.
 
פרופיל שומנים בדם בדיקה חד פעמית למי שטרם נבדק  
חדות ראייה וחדות שמיעה פעם אחת  
בדיקת HPV לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם נשים שלא היו במעקב קודם לכן - 3 בדיקות רצופות פעם ב6-12 חודשים. אם אין ממצאים אפשר להפסיק.  
ממוגרפיה של השד נשים, אחת לשנתיים עד גיל 75. בעלות גורמי סיכון (רקע משפחתי של סרטן שד, מחלת שד בעבר, או מטופלות בטיפול הורמונאלי) - אחת לשנה.
צפיפות עצם
לנשים ולגברים - פעם ב-5 שנים;
אנשים שהם או קרוב משפחה מדרגה ראשונה סובלים משבר אוסטיאוטופי, אנשים עם משקל נמוך ואנשים שמטופלים בתרפות המעכבות פירוק עצם - פעם בשנתיים.
פעם ב-5 שנים - נשים וגברים מעל גיל 60;
פעם בשנתיים - אנשים עם שבר אוסטיאופתורוטי או שלקרוב משפחתם מדרגה ראשונה יש שבר אוסטיאופתורוטי, אנשים בעלי משקל נמוך, אנשי המטופלים בתרופות המעכבות פירוק עצם מגיל 50.
חשיבות יתירה לביצוע הבדיקה עבור נשים בעלות גורמי סיכון לדלדול עצם.
דם סמוי בצואה אחת לשנה, עד גיל 75.  
קולונוסקופיה אחת ל-10 שנים - כחלופה לבדיקת דם סמוי בצואה; אנשים בקבוצת סיכון (רקע משפחתי של סרטן המעי או מחלת מעי דלקתית) - פעם ב-5 שנים.  
סקירה על-קולית של אבי העורקים הבטני גברים בגיל 65-74 המעשנים או שעישנו בעבר יותר מ- 100 סיגריות ביום - פעם אחת בלבד.