מבט כללי
מטרת הבדיקה
אבחון וניטור של אנמיה (חוסר דם) או פוליציטמיה (עודף דם).
סקירה
המטוקריט מוגדר כאחוז נפח תאי הדם האדומים מכלל נפח הדם. לדוגמה, 40% המטוקריט משמעותו שיש 40 מיליליטר כדוריות דם אדומות ב-100 מיליליטר דם.
בדיקה זו מהווה מדד נוסף למספר תאי הדם האדומים ולרמת ההמוגלובין. הבדיקה משמשת לאבחון ומעקב אחר אנמיה (חוסר דם) או פוליציטמיה (עודף דם).
ההמטוקריט משקף הן את מספר כדוריות הדם האדומות והן את הנפח שלהן. עלייה במספר כדוריות הדם האדומות או עלייה בנפח הכדורית יתבטאו בעליית ערך ההמטוקריט, ולהפך.
גורם נוסף המשפיע על רמת ההמטוקריט הוא נפח הדם הכללי.
אודות הבדיקה
בדיקה זו מתבצעת על ידי לקיחת דם מהווריד.
הכנות לבדיקה
לא נדרשת הכנה מיוחדת.
תוצאות
המידע מתייחס להסבר כללי על אפשרויות התוצאות המתקבלות בבדיקה זו ואין לראות במידע זה כתוצאות הבדיקה של המטופל. יש לפנות אל הרופא המטפל ולדון עמו בתוצאות שהתקבלו.
ערכים תקינים
נמצאים בטווח התקני.
ערכים שאינם תקינים
ערכים גבוהים או נמוכים מהרמה התקנית.
הסבר לתוצאות
ערך גבוה (שאינו תקין) ייתכן במצבים הבאים:
- ירידה בנפח הדם. סיבות אפשריות לירידה זו הם התייבשות, כוויות חמורות, הלם, הקאות ושלשולים, טיפול במשתנים. זוהי הסיבה השכיחה ביותר לערך המטוקריט גבוה.
- עישון.
- מחלות מוח העצם (פוליציטמיה ורה).
- מחלות ריאה כרוניות.
- מחלות לב מלידה.
במצבים של שהייה בגבהים חלה עליה ברמת ההמטוקריט בדם באופן תקין וצפוי וזאת בשל הירידה בלחץ החלקי של החמצן באזורים אלו.
מחלות לב מולדות ומחלות ריאה כרוניות גורמות לירידה ביכולת החמצון של הדם. הגוף מפצה על כך באמצעות הגברת הייצור של כדוריות הדם האדומות, אשר מביאה לעליה בהמטוקריט.
ערך נמוך (שאינו תקין) ייתכן במצבים הבאים:
- אנמיה הנגרמת מחסרים בתזונה (ברזל, ויטמין B12, חומצה פולית).
- דימום.
- מחלות מוח העצם.
- מחלות כרוניות.
- מחלות כליה.
- כימותרפיה והקרנות.
- הפרעות בייצור ההמוגלובין.
- עודף נוזלים.
בזמן הריון עשויה להיות ירידה קלה בערך ההמטוקריט בשל עודף נוזלים בגוף.
