מבט כללי
מטרת הבדיקה
- בירור הפרעות בביוץ ואי-פריון.
- מדד לבריאות השליה והעובר במהלך הריונות בסיכון
- ניטור נשים עם קושי בשמירה על היריון.
- סיוע באבחון היריון מחוץ לרחם או היריון שנכשל.
- בירור סיבת דימום מהרחם.
סקירה
פרוגסטרון הוא הורמון שתפקידו העיקרי להכין את הרחם לקליטה תקינה של היריון ולתמוך בתהליך ההיריון. פרוגסטרון עובד בשילוב הורמונים נוספים כמו אסטרוגן.
פרוגסטרון מיוצר על ידי הגופיף הצהוב, שנותר בשחלה לאחר יציאת הביצית ממנה בשלב הביוץ של המחזור החודשי. הפרוגסטרון שיוצר בשחלה מכין את הרחם לקליטת העובר במקרה של הפריה. העלייה ברמת הפרוגסטרון נמשכת מספר ימים לאחר הביוץ. עובדה זו מאפשרת לבדוק אם היה ביוץ באמצעות מדידת רמת הפרוגסטרון.
רמות פרוגסטרון בהריון
אם מתרחשת השרשה של העובר בדופן הרחם, רמות הפרוגסטרון ממשיכות לעלות.
כמה שבועות לאחר ההפריה, מתחיל ייצור שלפרוגסטרון בשליה. רמות פרוגסטרון נמוכות בשליש הראשון של ההיריון עלולות להצביע על בעיה
בשליה או בהשרשת העובר בדופן הרחם. אם אין השרשה, רמות הפרוגסטרון יורדות באופן חד ומתרחש דימום.
אודות הבדיקה
בדיקה זו מתבצעת על ידי לקיחת דם מהווריד.
תוצאות
המידע מתייחס להסבר כללי על אפשרויות התוצאות המתקבלות בבדיקה זו ואין לראות במידע זה כתוצאות הבדיקה של המטופל. יש לפנות אל הרופא המטפל ולדון עמו בתוצאות שהתקבלו.
ערכים תקינים
נמצאים בטווח התקני.
ערכים שאינם תקינים
ערכים גבוהים או נמוכים מהרמה התקנית.
הסבר לתוצאות
רמות הפרוגסטרון משתנות לאורך המחזור החודשי. רמות הפרוגסטרון מתחילות לעלות לאחר הביוץ וגבוהות בחלקו השני של המחזור. מסיבה זו נמדדות על פי רוב ביום ה-21.
אם רמות הפרוגסטרון אינן עולות בחלק השני של החודש, ייתכן שהאישה אינה מבייצת.
נטילת פרוגסטרון ואסטרוגן, למשך בגלולות למניעת הריון, משפיעה על תוצאות הבדיקה.
נשים הרות
רמות הפרוגסטרון עולות בזמן היריון. רמות הפרוגסטרון יהיו גבוהות מהערך המצופה בהריון מרובה עוברים.
ערך נמוך בתחילת ההיריון יכול להיות סימן להיריון מחוץ לרחם או לסכנת הפלה.
נשים שאינן הרות
ערך גבוה (שאינו תקין) ייתכן במצבים הבאים:
- כיסתה (ציסטה) של הגופיף הצהוב בשחלה.
- יתר פעילות של בלוטת יותרת הכליה, המייצרת חלק מהפרוגסטרון.
- גידול של יתרת הכליה (אדרנל).
ערך נמוך (שאינו תקין) ייתכן במצבים הבאים:
- היעדר ביוץ, למשל עקב תסמונת שחלות פוליציסטיות.
- ירידה או כשל מוקדם בתפקוד השחלה כתוצאה מסיבות שונות:
- קיום נוגדנים התוקפים את השחלה (Autoimmune oophoritis).
- טיפולים בקרינה או כימותראפיה.
- זיהום. גידול שחלתי.
- טראומה לשחלה, כריתה ניתוחית של השחלות.
- תסמונת גנטית (Turner).
- תת פעילות בלוטת יתרת המוח.
