במידה שהבחנתם בסימפטומים אופייניים לפטרת פנו לרופא המשפחה לצורך ברור ואבחון. רופא המשפחה יברר עימכם אם אתם מטופלים לאורך זמן בתרופות אנטיביוטיות או בסטרואידים, או אם אתם סובלים מזיהומים חוזרים בחלל הפה, בדרכי השתן, או באברי המין.

במרבית המקרים האבחנה תקבע על סמך בדיקה חיצונית של אברי המין. בהתאם לצורך, ניתן לבצע משטח או תרבית של ההפרשות האופייניות לפטרייה. אצל גברים יילקח המשטח מקצה הפין, או מתחת לעורלה. המשטח ייבדק תחת מיקרוסקופ, על מנת לקבוע האם מדובר בפטרייה מסוג קנדידה אלביקנס.

ניתן גם לבדוק בדם נוכחות נוגדנים מסוג IgG נגד קנדידה, אולם הבדיקה מזהה נוגדנים רק נגד 4 זנים בעוד שיש כ- 20 זנים מחוללי מחלה של הפטרייה.
לפיכך, תשובה שלילית (אין הדבקה) המתקבלת בבדיקות הדם אינה שוללת זיהום בקנדידה מזן שאינו נמנה על הארבעה. לעיתים, מסיבות שונות, הנוגדנים כלל אינם מתפתחים ולכן לא ניתן להסיק מהבדיקה הסק מוחלט. מעבר לכך, נוכחות נוגדנים מסוג IgG עשויה להעיד על זיהום בפטרייה שאירע בעבר ולאו דווקא בהווה. כלומר, ייתכן שהבדיקה תהייה חיובית (לכאורה אירעה הדבקה) אבל הפטריות כבר אינן קיימות.

הבדיקה איננה כלולה בסל הבריאות וניתן לבצעה באופן פרטי בלבד.

קנדידה יכולה להיות במקומות רבים בגוף ובדיקות הנוגדנים אינן מספקות מידע לגבי מיקום הפטרייה. כאשר מדובר בחשד לקנדידה מומלץ לפנות לביצוע תרבית (כתלות במיקום החשוד). התשובה ניתנת אמנם כעבור מספר ימים, אבל לפחות הזיהוי ברור.

במידה שאתם סובלים מהישנות של פטרת, פנו בהקדם לרופא המשפחה לצורך ברור. מקרים חוזרים של פטרת שאינם מגיבים לטיפול עלולים להוות סימן מוקדם לסוכרת.

אצל גברים הטרו-סקסואליים, הישנות של פטרת עלולה להצביע על נוכחות של פטריית הקנדידה אלביקנס בנרתיק של בת זוגם. במקרה זה, על מנת להפסיק את מעגל ההדבקה, יומלץ על טיפול של שני בני הזוג.