08 דצמבר 2019 י' כסלו תש"פ
מעודכן לתאריך  01.08.2019  באדיבות ה 

HIV (איידס) - מידע רפואי

Human Immunodeficiency Virus
מעודכן לתאריך  01.08.2019  באדיבות ה 

הטיפול לאחר הדבקה בנגיף ה- HIV

טיפול מניעתי לאחר חשיפה - (Post Exposure Prophylaxis (PEP

במקרים מסוימים, ניתן למנוע את ההדבקה, אם האדם שנחשף לנגיף מקבל טיפול בתוך 72 שעות מרגע החשיפה. הטיפול אינו יעיל ב- 100%, אולם יעילותו עולה ככל שמתחילים בו קרוב יותר למועד החשיפה. הטיפול מומלץ, בדרך כלל, במקרה של קיום יחסי מין וגינאליים (דרך הפות) או אנאליים
(דרך פי הטבעת ), עם נשא HIV שאינו מטופל או מי שסטטוס ה- HIV שלו אינו ידוע והוא נמצא בסיכון גבוה להיות נשא הנגיף. הטיפול מיועד גם לצוות הרפואי, במקרה של דקירה ממחט החשודה כמזוהמת בדמו של נשא HIV.
הטיפול המונע כולל נטילת תרופות נגד HIV במשך 4 שבועות. הטיפול הוא אותו שילוב תרופתי, שנותנים גם לנשאי נגיף ה- HIV, ולעתים, ניתן לסבול מתופעות לוואי כמו בחילה
, הקאה
, שלשול
וכאב ראש.
בכל מקרה של חשד לחשיפה לנגיף, יש לפנות בהקדם האפשרי לחדר מיון, שם יוחלט אם יש צורך בטיפול מניעתי.

הטיפול התרופתי בנשאים ובחולים

אדם שאובחן כנשא של נגיף ה-HIV, מופנה להמשך טיפול במרפאת HIV. כחלק מהטיפול, מתבצעות בדיקות דם כלליות (ספירת דם, הערכת תפקודי כבד וכליות, שומני הדם, נוכחות מחלות מין אחרות ונוגדנים כנגד נגיפים הגורמים לצהבת מסוג B, A ו- C, אך שתי בדיקות הדם החשובות ביותר הן:
ספירת CD4 ועומס נגיפי (viral load)- בדיקה של מספר נגיפי ה-HIV בדם.
 
בדיקות אלו מאפשרות לצוות המטפל לדעת באיזה שלב נמצאת המחלה, ומהו הסיכון לפתח זיהום.

מה משמעות הערכים הנמדדים בספירת תאי T?

  • ספירת תאי CD4 תקינה נעה בין 500-1500 תאים לממ"ק 
  • כאשר הספירה גבוהה מ- 500 תאים, אין סיכון גבוה מהרגיל לפתח זיהום
  • ירידה אל מתחת 500 תאים לממ"ק, מהווה אינדיקציה לירידה מסוימת בתפקוד מערכת החיסון
    , אולם רק כאשר הספירה יורדת אל מתחת ל- 200 תאים לממ"ק, חשוף הנשא לשלל מחלות זיהומיות או גידוליות, כמו: דלקת
    ראות מסוג PCP, פטרת וגידול מסוג קפושי 
  • ירידה בספירת תאי CD4 אל מתחת ל- 100 תאים לממ"ק, חושפת את החולה לזיהומים עוד יותר קשים, כמו: טפיל הטוקסופלסמוזיס, נגיף ה-CMV ועוד 
בדיקת העומס הנגיפי (viral load) וספירת תאי CD4, תתבצענה באופן קבוע, במטרה לדעת אם התרופות הניתנות נגד HIV פועלות ביעילות. עומס נגיפי גבוה מצביע על צורך לשנות את הרכב התרופות הניתנות.
הן התוצאות של ספירת תאיCD4 והן התוצאות של בדיקת העומס הנגיפי, יכולות להשתנות מבדיקה לבדיקה. תוצאה בודדת, גבוהה או נמוכה, אינה מעידה בהכרח על הידרדרות במצב הרפואי. רק המגמה הכללית של תוצאות הבדיקות, לאורך זמן, היא בעלת משמעות באשר למצב המחלה.

טיפול אנטי נגיפי פעיל - (Highly active antiretroviral therapy (HAART

הטיפול האנטי נגיפי המקובל, יעיל מאוד בדיכוי שכפול הנגיף ועצירת הידרדרות תפקוד מערכת החיסון. ההתקדמות המתמדת במחקר הרפואי, הביאה לשיפור כה ניכר ביעילות הטיפול התרופתי, כך שכיום נשאי HIV שמאובחנים בזמן ונוטלים את הטיפול כהלכה עשויים להגיע לתוחלת חיים דומה לזו של אנשים בריאים. בלקיחה לא מסודרת של הטיפול, עלול נגיף ה-HIV לפתח עמידות לתרופה.

באיזה שלב של המחלה מומלץ להתחיל ליטול את 'קוקטייל התרופות'?

כיום, מומלץ להתחיל בטיפול מיידי עם גילוי הנגיף בכל נשא או נשאית.

תרופות המשמשות לטיפול ב- HIV (כלולות בהרכב זה או אחר של הקוקטייל)

  • נוקליאוטידים מעכבי רוורס טראנסקריפטאז (NRTIs)- תרופות אלה מונעות את הפיכת החומר הגנטי
    של הנגיף (RNA) לחומר גנטי
    המסוגל לחדור לגרעין התא האנושי (DNA). לקטגוריה זו שייכות התרופות טנופוביר (tenofovir), אבאקאויר (abacavir)למיבודין (lamivudine) ואמטריציטאבין (emtricitabine). תרופות אלה עשויות לבוא בצורה משולבת עם תרופות אחרות בכדור אחד, למשל: טרובדה, זיאגן, ביקטארבי וטריומק
  • מעכבי רוורס טראנסקריפטאז שאינם נוקליאוטידים (NNRTIs)- קבוצת תרופות מעכבת את אותו אנזים
    שמעכבות התרופות מהקבוצה הקודמת (התרופות הנוקלאוטידיות), אולם במנגנון שונה. תרופות השייכות למשפחה זו הן: רילפיוירין (rilpivirine) ודוראבירין (doravirine). רילפיוירין ניתנת כיום בארץ, בשילוב עם תרופה אחרת בכדור אחד, המכונה: ג'ולוקה (juluca)
  • מעכבי פרוטאזות - פרוטאז (Protease) הוא שמה של קבוצת אנזימים (סוג חלבונים), אשר חותכים חלבונים שנוצרו בתא, במטרה להפכם לרכיבים בני שימוש. התרופות ממשפחת מעכבי פרוטאזות, מונעות חיתוך של מספר חלבונים נגיפיים, דבר המונע הרכבה של נגיפים חדשים בתוך התא אליו פלש הנגיף. כך, רכיבי הנגיף המיוצרים בתא ה-CD4 אינם יכולים לחבור יחדיו ליצירת נגיף חדש. מעכבי הפרוטאזות העיקריים הנמצאים כיום בשימוש הם: דארונאביר (darunavir) ואטאזאנאביר (atazanavir). השימוש כיום במעכבי פרוטאז הולך ופוחת בארץ, והוא ניתן רק במצבים ספציפיים 
  • מעכבי אינטגראז - קבוצת תרופות זו היא החדשה מבין התרופות שפותחו נגד HIV, ובמחקרים רבים נמצא כי תרופות אלה יעילות ביותר, בטוחות בשימוש ונסבלות על ידי המטופלים. הן פועלות על ידי מניעת החדירה של הנגיף לתוך הגרעין בתא ה- CD4 ומונעות את התחברותו לכרומוסום בתא. התרופה הראשונה מהקבוצה הייתה ראלטגראביר (raltegravir), ובעקבותיה נכנסו לשימוש: אלויטגראביר (elvitegravir), דולוטגראביר (dolutegravir) ולאחרונה ביקטגראביר (bictegravir). בגלל היעילות הכה גבוהה של מעכבי האינטגראז, נעשו בשנים האחרונות מחקרים, בהם נמצא שהשילוב של מעכב אינטגראז יחד עם תרופה אחת נוספת הוא יעיל ובטוח כמו מתן "קוקטייל" בן שלוש תרופות. רובם של מעכבי האינטגראז ניתנים יחד עם עוד תרופה אחת או שתיים, בטבלייה אחת, פעם ביום, כך שלמטופלים מאוד נוח ליטול אותם
  • באופן כללי, הטיפול בחולי איידס ובנשאי HIV מתקדם בצורה כל כך מהירה, ויתכן ושבקרוב מאוד תהיינה תרופות חדשות. מומלץ להתעדכן על כך עם הרופא המטפל
 

תופעות לוואי

חלק מהמטופלים בתרופות נגד HIV, עלול לפתח תופעות לוואי. תופעות הלוואי נוטות להיעלם או להיחלש לאחר מספר שבועות של טיפול, מאחר שהגוף מתרגל לטיפול. השאיפה היא למצוא עבור כל מטופל את הרכב התרופות המיטבי עבורו, שמשלב את מירב היעילות הטיפולית עם מינימום תופעות לוואי.
תופעות לוואי שכיחות:
  • בחילה
  • תשישות
  • שלשול
  • פריחות על פני העור
  • שינויים במצב הרוח
  • אחת מתופעות הלוואי המפחידה את הנשאים והנשאיות יותר מכל, היא השמנה בחלק גוף אחד, תוך איבוד שומן בחלק אחר של הגוף (ליפודיסטרופיה). למרבה המזל, תופעה זו כמעט ונעלמה לחלוטין מהעולם עם כניסתן של התרופות החדשות בעשור האחרון 
     
    נטילת תרופות מקבוצת מעכבי פרוטאזות, עלולה לגרום לעלייה ברמות הכולסטרול והסוכר בדם. כיוון שרמות כולסטרול וסוכר גבוהות קשורות לסיכון מוגבר לפתח מחלות לב וכלי דם, יש להקפיד על תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה והימנעות מעישון. לעתים, יש צורך בנטילת תרופה ממשפחת הסטטינים, לשם הורדת רמת הכולסטרול בדם.
    יש לדווח לצוות הרפואי על כל תופעת לוואי המשפיעה על איכות החיים, כדי שתישקל החלפת התרופות או הוספת תרופות שעשויות להקל על תופעות הלוואי.
 

חשיבות ההתמדה והעקביות בטיפול

חשוב מאוד ליטול את התרופות באופן עקבי ולפי המינון המומלץ, מפני שנטילה לא מסודרת עלולה לגרום להופעת עמידות של הנגיף. התרופות המשמשות לטיפול ב-HIV יעילות, כל עוד נוטלים אותן לפי הוראות השימוש. החמצה של אפילו מספר מועט של מנות, עלול לגרום לכישלון הטיפול.
משמעות הדבקות בתכנית הטיפול היא:
• נטילת התרופה במועד שהומלץ על ידי הרופא המטפל
• נטילת המנה (כמות התרופה) שהומלצה
• קיום כל ההוראות הנוגעות לתזונה, למשל: נטילת חלק מהתרופות לאחר האוכל ונטילת תרופות אחרות על 'קיבה ריקה'

מחלות נלוות 

נשאי HIV עלולים לסבול בשכיחות גבוהה יותר מהאוכלוסייה שאינה נשאית של הנגיף ממחלות נלוות, ובעיקר אלה הקשורות ללב ולכלי הדם, לכליות, לכבד ולמוח. בנוסף, יכולה להיות שכיחות גבוהה במקצת של גידולים, שאינם בהכרח גידולים האופייניים לדיכוי חיסוני. חלק מתופעות אלה עשוי להיות קשור לנשאות הנגיף, כיוון שנוכחות ה- HIV עשויה לגרום לגירוי מערכת החיסון, ובעקבות כך גם למצב דלקתי מתמשך, שגורם בסופו של דבר לחלק ממחלות נלוות אלה. מקצת המחלות עשויות להיגרם מהטיפול התרופתי עצמו, בעיקר התרופות מהדור הישן.
עושה רושם כי כיום, משמתחילים טיפול מאוד מוקדם בשלב הנשאות, ועם שימוש בתרופות מהדור החדש, עשויה שכיחות המחלות הללו לרדת ולהיות כמו אצל אלה שאינם נושאים את הנגיף.
בכל מקרה, מומלץ לנשאים ולנשאיות להתחיל טיפול נגד HIV מוקדם ככל שניתן, להיות במעקב רפואי צמוד ולשמור על אורח חיים בריא, שכולל תזונה נכונה, אי עישון ופעילות גופנית סדירה.

דיכאון וחרדה


מקצת נשאי HIV עשויים לסבול מדיכאון ו/או חרדה לאחר קבלת התשובה. תופעה זאת טבעית לחלוטין, ולמעשה מדובר בתהליך של אבל, כפי שקורה לאחר קבלת כל בשורה מרה.
אצל חלק מהאנשים עשויה הידיעה לעורר תגובות קשות, ולכן בכל מרכזי האיידס בארץ פועל צוות רב-מערכתי שכולל בנוסף לרופאים ולאנשי הסיעוד גם עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. ברוב המקרים, חולפות תופעות אלה תוך מספר שבועות.
אם לאחר מספר חודשים, תופעות החרדה ו/או הדיכאון אינן חולפות, עשוי הרופא להציע לכם תכשירים נוגדי דיכאון
או חרדה. מרכז ה- HIV עשוי להציע לכם להיעזר בשירותים הפסיכו-סוציאליים.

חיסונים

חיסונים הם חלק חשוב במניעת תחלואה בקרב נשאי HIV.
חלק מהחיסונים מיועד להגן עליכם בפני מחלות נוספות שניתן להידבק בהם, כפי שנדבקים ב- HIV, בעיקר הפטיטיס B
ופפילומה. חיסונים אחרים ניתנים נגד חיידקים
, בהם נשאי HIV עשויים להידבק בשכיחות יתרה, או לפתח מחלות קשות יותר (למשל: חיידק הפנאומוקוק).
בנוסף לכל אלה, מומלץ כמובן להיצמד לשגרת החיסונים המקובלת בישראל.

מחקרים וניסויים קליניים

כל העת, נערכים מחקרים לאיתור דרכים חדשות לטיפול ב-HIV. לעתים, מוצע למטופל טיפול חדשני הנמצא בתהליכי ניסוי ובדיקה. במקרה כזה, חשוב לקבל מידע מפורט לגבי תהליך הטיפול, השלכותיו ומשמעויותיו, יתרונות מול סיכונים וחסרונות. השתתפות בניסוי קליני, מסייעת לקידום הרפואה ומשפרת את סיכוייהם של חולים לקבל בעתיד טיפול יעיל יותר.
כאשר מחקרים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות יעיל כמו הטיפול המקובל, יעיל יותר או בטוח יותר, מבצעים הרופאים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר שבנמצא. ניסוי כזה נקרא: ניסוי קליני מבוקר. הוא מהווה את הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות, משתתפים בניסויים אלה מספר בתי חולים בארץ, ולעתים, גם מטופלים בבתי חולים ממדינות אחרות.
כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, נקבע באופן אקראי סוג הטיפול שיינתן לכול חולה המשתתף בניסוי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו, שאם הרופא בוחר את הטיפול למטופל, או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עלול להטות את תוצאות הניסוי.
בניסוי מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מאשר הטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר, אם פעולתו נגד הנגיף יעילה יותר מהטיפול המקובל, או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי- רצויות.