במרבית המקרים הקניית שתי שפות לילד אינה דבר רע, בתנאי שאחת מהן היא שפת האם של ההורה. לא לדאוג מאיחור שפתי ולהתמיד עם שתי השפות.
ילדים קולטים שפה מהסביבה, בין אם מדובר בשפה המדוברת בבית ובין אם מחוץ לבית. קיימים בתי אב בהם מדברים עם הילדים בשתי שפות. כאשר ההורים מדברים עם הילד הן בעברית והן בשפת האם שלהם, למשל ברוסית או באנגלית, ירכוש הילד את שתי השפות.
לעיתים, בעיקר בקרב עולים חדשים, ידברו בבית שפה אחת בלבד, את שפת האם של ארץ מולדת ההורים, והילד יהיה חשוף לעברית מחוץ לבית.
מצב כזה בו הילד מבין ומדבר בשתי שפות נקרא 'דו לשוניות' ובמרבית המקרים אין הדבר מהווה בעיה.
לא לדאוג מאיחור שפתי
בתחילת התהליך של רכישת שפה ילד צעיר מאוד אינו מודע לעובדה שהוא חשוף לשתי שפות, ועל כן הוא עלול לערבב בין שתיהן. לעיתים יערבב במשפט אחד מילים משתי השפות אליהן הוא חשוף. הדבר אינו צריך להדאיג כי בשלב מאוחר יותר יבחין הילד בין שתי השפות והדבר יבוא ליד ביטוי הן בהפרדה מוחלטת ביניהן בעת שיחה והן בפנייה טבעית של הילד אל ההורה בשפת מולדתו.
במקרים רבים אצל ילדים 'דו לשוניים' נצפית איטיות מסוימת ברכישת השפה, וכאשר בוחנים את מידת השליטה שלהם בכל שפה ייתכן שיתעורר חשד לאיחור שפתי. תופעה זו היא תופעה מוכרת שתבוא בדרך כלל על תיקונה באופן טבעי, ואינה מצריכה טיפול של קלינאית תקשורת. כמובן שאם לילד יש ליקוי שפה משמעותי, יש להתייעץ עם קלינאית תקשורת לגבי הנושא.
הדבר מתרחש מאחר וילדים 'דו לשוניים' החשופים לשתי שפות בו זמנית נאלצים להתמודד עם שתי מערכות של שפה, לרבות שתי מערכות של אוצר מילים, דקדוק ותחביר. עקב העומס שלימוד שתי שפות יוצר, הילדים רוכשים אותן לאט יותר ועל כן התפתחות השפה תהיה מעט מאוחרת יותר מאשר אצל ילד החשוף לשפה אחת.
הרווח לטווח הארוך גדול מההפסד, כיוון שהם מרוויחים הן מרכישת השפות לכשעצמן והן מבחינה קוגניטיבית (תפיסתית). הילד לומד שלמושג אחד יכולות להיות שתי מילים, הוא לומד להביע רעיון אחד בשני אופנים והגמישות החשיבתית שלו מפותחת יותר.
כאשר ההורים דוברים שתי שפות שונות, ההמלצה להורה היא לדבר בשפת האם שלו עם הילד, כי בשפה זו הנוחה לו יוכל לתקשר עם הילד בצורה הכי נוחה. הדבר חשוב כדי לפתח את הקשר הרגשי עם הילד.
להתמיד בשימוש בשפת האם
כאשר הילדים קטנים וחשופים לשפות זרות, הם יקלטו אותן ללא קושי. צריך רק לזכור שעל מנת שתהיה רכישה נאותה של שפה יש צורך להשתמש בה בהתמדה לאורך זמן. במידה ולא תהיה חזרה ועקביות בתקשורת עם הילד בשפה השנייה (שפת האם), היא תשכח והילד לא ידבר בה בצורה שוטפת, גם אם היה חשוף לה תקופה ארוכה כשהיה פעוט.
לנושא הדו-לשוני הסתייגות אחת. לעיתים הורים מעוניינים ליהנות מיכולתם הטובה של ילדים צעירים לרכוש שפה נוספת ומנסים ללמד אותם שפה שנייה, גם אם אינה שפת האם של ההורים. מצב זה אינו מומלץ כיוון שאינו טבעי ולכן יוצר תקשורת מאולצת ומאומצת עם הילד.
