16 דצמבר 2017 כ"ח כסלו תשע"ח
עדכון אחרון:  10.02.2011  באדיבות: 

דימות שד בתהודה מגנטית (MRI)

Magnetic Resonance Imaging (MRI) of Breast

רופאה מייעצת: ד"ר סיגל טל

תחומים:

גידול, ציסטה או פוליפ | בלוטות ורקמות רכות | שדיים

נושאים:

MRI

מבט כללי

מבוא

תהודה מגנטית גרעינית היא שיטת דימות מתקדמת שעושה שימוש בשדה מגנטי עוצמתי ובגלי רדיו על מנת לקבל תמונה מפורטת של גוף האדם. בשיטה זו ניתן לזהות מצבי מחלה, נזק ושינוים מבניים ברקמות הגוף הרכות, במפרקים, ובעצמות שאינם ניתנים לזיהוי באמצעי אבחון אחרים לרבות שיטות דימות כגון רנטגן, CT או אולטרה סאונד.
בדיקת MRI אינה פולשנית ואינה מכאיבה. להבדיל משיטות דימות כגון CT ה- MRI אינו עושה שימוש בקרינה מיננת (קרני רנטגן) ולכן הבדיקה נחשבת בטוחה מאד ואפשרית גם לנשים בהריון.
מכשיר ה- MRI הוא מגנט עוצמתי שאל תעלה במרכזו מוכנס הנבדק לצורך ביצוע הסריקה. חוזק המגנט נמדד ביחידות של מגנטיות הנקראות טסלה (Tesla). מכשירי ה- MRI הנמצאים בשימוש כיום עוצמתם בין 0.35 טסלה ל- 3.0 טסלה. עיקרון הפעולה של מכשיר ה- MRI מבוסס על פעילות גומלין (אינטראקציה) בין יוני מימן (פרוטונים) במולקולת המים הנמצאות ברקמות הגוף.
פעולת המכשיר גורמת לעירור (אקסיטציה) של יוני המימן בכיוון השדה המגנטי למשך פרק זמן קצר. לאחר תום העירור חוזרים יוני המימן לרמתם היסודית תוך כדי הדהוד אנרגיה (בלעז, רזוננס). אנרגיה זו נמדדת על ידי המכשיר ומתורגמת לתמונה חזותית. בהתאם למספר יוני המימן שעוברים עירור בכל רקמה ורקמה (כתלות בכמות המים באותה רקמה) יופיעו הבדלים חזותיים שיאפשרו הבחנה בין הרקמות השונות וכן בין מצבי מחלה שונים בתמונה שתתקבל.
התמונה המתקבלת ב- MRI היא באיכות גבוהה מאד ומאפשרת קבלת חתכים של גוף הנבדק בכל מישור: מאונך, רוחב, ואלכסון.

חומר ניגוד – כן, לא, איזה?

לעתים נעשה בבדיקה זו שימוש בחומר הנגוד גדוליניום. זהו חומר נגוד מתכתי בעל תכונות מגנטיות שמאפשר הדגמה יעילה יותר של כלי הדם ומגביר את איכות הסריקה. בנגוד לחומרי נגוד שמבוססים על יוד, גדוליניום כמעט שאינו גורם לתגובות אלרגיות או לתופעות לוואי.

מצבים בהם נדרשת בדיקה זו

בדיקת MRI של השד מספקת מידע לגבי מצבי מחלה שונים בשד שאינם ניתן לאבחון יעיל באמצעות ממוגרפיה או אולטרא סאונד. בדיקה זו תבוצע בהמשך לממוגרפיה או אולטרא סאונד של השד על מנת לאבחן ולקבוע את שלב המחלה במקרה של סרטן השד.
כמו כן יבוצע MRI של השד במצבים הבאים:
  • כבדיקת סקר לנשאיות של הגן BRCA1 ו- BRCA2 מדי שנה ולנשים שנמצאות בסיכון גבוה ללקות בסרטן השד (לאחר אבחון גנטי).
  • כאמצעי להערכת מיקום גידולי שד לפני ניתוח, במקרה של יותר מגידול אחד בשד.
  • לזיהוי גידולי שד שלא זוהו באמצעים אחרים אצל נשים בעלות שד שרקמתו סמיכה וכן אצל נשים הנמצאות בסיכון גבוה ללקות בסרטן השד.
  • כאמצעי לברור נוסף בעקבות ממצאים שהועלו בבדיקות אולטרא סאונד או ממוגרפיה.
  • להבחין בין רקמה צלקתית לבין גושים בשד.
  • לקבוע את מידת התפשטותו של סרטן קיים.
  • להעריך את יעילותו של טיפול כימותרפי.
  • לקבוע את מצבם של שתלים בשד.
 
MRI של השד אשר מבוצע ללא חומר ניגוד יכול להדגים:
  • את מידת הסמיכות רקמת השד.
  • ציסטות בשד.
  • הרחבה בצינוריות השד.
  • המטומות (צבר של כלי דם ברקמה).
  • דליפה משתל שהתפוצץ.
  • הגדלה של בלוטות הלימפה.
  • סריקות MRI של השד שמבוצעות לפני ואחרי הזרקה של חומר הניגוד גדוליניום מסייעות על מנת לקבוע:
  • האם ישנם שינויים מבניים בשד.
  • האם גוש שהתגלה הוא ממאיר (סרטני) או שפיר.
  • את הגודל והמיקום של כל ממצא שעלול להיות ממאיר.
 
סריקות MRI של השד שמבוצעות לפני ואחרי הזרקה של חומר הניגוד גדוליניום מסייעות על מנת לקבוע:
  • האם ישנם שינויים מבניים בשד.
  • האם גוש שהתגלה הוא ממאיר (סרטני) או שפיר.
  • את הגודל והמיקום של כל ממצא שעלול להיות ממאיר.